במקביל לחודש הספר העברי ועם היציאה לחופשת הקיץ הסקירה היומית מוקדשת לשני מחקרים עדכניים המראים כי חלק משמעותי מפערי השפה (מיומנות קריאה-כתיבה-הבנה) נוצרים דווקא במהלך ההפסקה מהלימודים, ובמיוחד בחופשת הקיץ ומציעים דרכים לצמצם פער זה.
במחקר הראשון מוצגת תופעת אובדן ברמת הקריאה בתקופת הקיץ וההשפעה שלה על הפער בקריאה בהתאם לחתך סוציו-אקונומי. החוקרים מתארים ניסוי שבמסגרתו חילקו ספרים בחינם לתלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך במהלך הקיץ. נמצא כי לאורך זמן הגישה לספרים שיפרה משמעותית את יכולת הקריאה של התלמידים שזכו לה. המאמר השני בחן תוכנית התערבות מורכבת ומעמיקה יותר שבמסגרתה למדו התלמידים קריאה במהלך שלושה שבועות, שלושה ימים בשבוע במהלך החופש, בהנחיית מורים מנוסים. שני המחקרים הראו תוצאות מבטיחות בצמצום הפגיעה ביכולת הקריאה של התלמידים.
המלצות ליישום
חופשת הקיץ מגדילה את פערי ההישגים בתחום הקריאה בין תלמידים ממשפחות עניות לבין עמיתיהם ממשפחות אמידות. מחקרים הראו כי במהלך חופשת הקיץ, ילדים ממשפחות מעוטות יכולת כלכלית נוטים לאבד חלק מיכולת הקריאה שלהם בעוד עמיתיהם לא רק שאינם חווים אובדן יכולת זה אלא אף משתפרים ביכולותיהם. תופעה זו נקראת "אובדן הלמידה של הקיץ" ומוכרת כאחד הגורמים המרכזיים לפערי ההישגים בתחום הקריאה בין עניים לעשירים. במאמר שיתוקצר להלן, ריצ'ארד אלינגטון ואן מקגיל-פרנזן בוחנים מחקרים על התופעה ועל השפעתה על הפער בהישגים הלימודיים בין עשירים לעניים.
הכותבים מזכירים שני גורמים שנמצא כי הם תורמים להפחתת יכולת הקריאה בתקופת הקיץ. ראשית, לילדים ממשפחות עניות חסרה לעיתים קרובות גישה לספרי קריאה מגוונים ומעניינים במהלך הקיץ. זאת בעוד עמיתיהם האמידים עשויים לקבל גישה זו דרך ספריות עירוניות, חנויות ספרים או ספרים מקוונים. שנית, במהלך שנת הלימודים מוקצה לתלמידים זמן קריאה (באופן מובנה בתוכנית הלימודים) וכן המורים מעודדים אותם לקרוא. תמיכה זו אינה קיימת במהלך חופשת הקיץ.
החוקרים מתארים ניסוי שערכו במטרה לבחון אם הגברת הגישה של ילדים ממשפחות מעוטות יכולת כלכלית יכולה להפחית או אף לפתור את אובדן הלימודים שלהם בתקופת הקיץ. במסגרת המחקר חולקו תלמידי כיתה א' ו־ב' מ־17 בתי ספר יסודיים הממוקמים באזור מוכה עוני בארצות הברית לקבוצת התערבות ולקבוצת ביקורת.
הילדים בקבוצת הניסוי זכו לחלוקת ספרי קריאה בחינם (בין 12 ל־15 ספרים) במהלך כל אחת מחופשות הקיץ במשך 3 שנות לימוד. הילדים בקבוצת הביקורת לא זכו לתמיכה מסוג זה. לאחר 3 שנים, נמצא כי רמת הקריאה של התלמידים בקבוצת הניסוי הייתה גבוהה באופן מובהק משל התלמידים בקבוצת הביקורת. על אף שעוצמת ההשפעה הייתה קטנה, היא הייתה מספיקה כדי לצמצם מאוד את אובדן היכולות בתחום הקריאה בתקופת הקיץ. כמו כן, תלמידים ממשפחות מעוטות יכולת כלכלית הפיקו תועלת רבה יותר מהספרים, כך שהפער ביניהם לבין תלמידים ממשפחות אמידות הצטמצם משמעותית.
אלינגטון ומקגיל-פרנזן מזכירים תוכניות התערבות נוספות שפעלו בשיטה זו. לתפיסתם, כיוון שדרך הפעולה הזו היא פשוטה, זולה וקלה ליישום, ניתן וראוי ליישם אותה בקנה מידה רחב יותר. הם אף מציעים כי ראוי לעודד הורים לסייע לילדיהם בקריאה, לקחת אותם לספריות עירוניות, לרכוש להם ספרים שמתאימים לתחומי העניין שלהם ולהקדיש זמן לקריאה במהלך היום. בתי ספר יכולים לתמוך בעידוד הקריאה של התלמידים, למשל באמצעות מסירת רשימת קריאה של ספרים לחודשי הקיץ, פתיחת קייטנות קריאה ואספקת ספרים מספריית בית הספר. קובעי מדיניות יכולים לסייע באמצעות תקצוב תוכניות המעודדות קריאה ודאגה לגישה נוחה וזולה לספריות עירוניות עבור כלל המשפחות.
האם (וכיצד) ניתן למנוע את ההידרדרות ביכולת הקריאה של תלמידים במהלך חופשת הקיץ? במטרה לענות על שאלה זו, פיתחו ביץ' וטראגה פיליפאקוס תוכנית התערבות לשיפור הקריאה במהלך הקיץ, ובחנו את האפקטיביות שלה בניסוי. תוכנית ההתערבות המתוארת כללה כמה מרכיבים בהתאם לתובנות שהפיקו החוקרים מסקירת הספרות האקדמית בתחום. מרכיבים אלו היו:
במסגרת הניסוי חולקו 39 תלמידים שעלו לכיתה ב' ו־ג' לקבוצת ניסוי ולקבוצת ביקורת. רמת הקריאה של כל התלמידים הייתה נמוכה מהרמה הממוצעת לגילם. קבוצת הניסוי השתתפה בהתערבות – קורס קיץ של שלושה ימים בשבוע במשך שלושה שבועות. הקורס הועבר על ידי מורים פעילים בעלי ניסיון. קבוצה של בני הגיל השלישי שהתגוררו בקהילה מוגנת באזור גויסו גם הם כ"שותפים לקריאה". רמת הקריאה של התלמידים נבחנה לפני תחילת ההתערבות ושוב בסיומה. ארבע יכולות בתחום הקריאה נמדדו כמשתני תוצאה: הבנת הנקרא, אוצר המילים, פענוח תנועות וחלקי מילה וקריאה בעל־פה. התלמידים מקבוצת הביקורת לא זכו לטיפול כלשהו.
בבחינת ההתקדמות ביכולת הקריאה של התלמידים מקבוצת הניסוי בהשוואה להתקדמותם של התלמידים מקבוצת הביקורת, נמצא כי הראשונים הפגינו ביצועים טובים יותר בכל ארבעת משתני התוצאה שנמדדו. ההשפעה הייתה מובהקת סטטיסטית עבור ארבעת משתני התוצאה, והייתה חזקה עבור כולם למעט יכולת הקריאה בעל־פה – שם עוצמת ההשפעה הייתה בינונית. השפעה זו נשמרה גם לאחר שעבר זמן, ובמבדקים שנערכו בסתיו של אותה שנה – מספר חודשים לאחר סיום ההתערבות – נמצא כי התלמידים שזכו להתערבות הוסיפו להפגין ביצועים טובים יותר מאשר עמיתיהם מקבוצת הביקורת.
ביץ' וטראגה פיליפאקוס ציינו כי השפעות אלו היו זהות אצל ילדים ממשפחות מעוטות יכולת כלכלית, אצל ילדים שאנגלית אינה שפת האם שלהם ואצל ילדים המקבלים סיוע חינוכי מיוחד. הם הסיקו מכך כי התערבויות כאלה עשויות להיות אפקטיביות עבור מגוון ילדים ולענות על מגוון צרכים חינוכיים (לפחות בתחום הקריאה).
נוסף על כך, נרשמה השפעה חיובית של ההתערבות על מדדים נוספים. ראשית, הילדים שזכו להשתתף בקורס הקיץ היו בעלי מוטיבציה רבה יותר בלימודי הקריאה, והראו יותר עניין והתלהבות מקריאה בהשוואה לעמיתיהם מקבוצת הביקורת. שנית, תלמידים אלו מקבוצת הניסוי קראו בסיומו בצורה מדיוקת יותר טקסט ברמת קושי המתאימה לגילם. יש לזכור כי כל משתתפי הניסוי התמודדו בתחילתו עם קשיי קריאה ולא הצליחו לקרוא טקסטים המתאימים לגילם.
בהתחשב באמור לעיל, החוקרים מסכמים כי להתערבויות מתוכננות היטב בתחום הקריאה במהלך חופשת הקיץ יש פוטנציאל לייצר שינוי חיובי ונמשך לאורך זמן בקרב מגוון תלמידים בעלי מגוון צרכים לימודיים. להתערבויות אלו יש פוטנציאל לא רק למנוע את הירידה ביכולת הקריאה במהלך החופשה, אלא אף לנצל את זמן החופשה כדי לאפשר לתלמידים המתקשים בקריאה (מסיבות שונות) לצמצם את הפער בינם לבין חבריהם לכיתה.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
