נושא 1: חינוך וחברה

במסגרת סדרת הסקירות אודות עיצוב ושימור הזיכרון בבית הספר ובתרבות, תוקדש הסקירה היומית היום לשני מאמרים שבחנו את אתגרי ההוראה שחוו מורים בבואם ללמד את את מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר 2001 (אסון התאומים).
מורים רבים מצאו את עצמם מתנסים בתיווך האסון לתלמידיהם בזמן אמת ללא הכנה מראש. הטראומה הקולקטיבית תבעה מהמורים מחשבה לא רק על אופן מסירת המידע העובדתי אודות האירוע אלא גם על התאמתו הרגשית והקוגניטיבית לתלמידים. המאמר הראשון בוחן את מורים למדעי החברה שעבדו בזמן האסון בבית ספר תיכון. המורים דיווחו כי העובדה שנאלצו לתווך לתלמידים בזמן האירוע את האסון שמתרחש סביבם, העלתה את תחושת הביטחון שלהם ביכולתם ללמד סוגיות הקשורות לטרור ולמשברים בלתי-צפויים. בה בעת הם ציינו את הצורך שלהם בהדרכה ובתמיכה הולמות, בפרט בנושא אוריינות מדיה ופיתוח כישורים פדגוגיים להתאמת חומרי ההוראה ליכולות ולצרכים של התלמידים. המאמר השני בוחן כיצד הזיכרון של מורים שחוו את אירועי 11 בספטמבר כתלמידים בבית ספר יסודי השפיע בהמשך על רצונם ללמד על האירועים בכיתותיהם. הכותבים הדגישו כי בהיעדר חשיפה למודלים פדגוגיים מתאימים, מורים שחשו מחויבות ללמד על אירועי 11 בספטמבר הרגישו במקביל חוסר ביטחון לעשות זאת. לכן ציינו כותבי המאמרים את חשיבותה של הכשרה מקצועית שתסייע למורים ללמד על אירועים היסטוריים וטראומטיים ותדגיש גם את תפקידם המכריע בפיתוח השקפה היסטורית אצל תלמידיהם.

תובנות מרכזיות והמלצות ליישום:
• למורים תפקיד חשוב ביצירת מרחב בטוח ואמפתי בבית הספר בזמן התרחשות אסון לאומי ובתקופת הלמידה וההנצחה שלו בשנים שלאחר מכן.
• חשוב לפעול לטפח מיומנויות ניהול שיח כיתתי בסוגיות מורכבות, מיומנות זו כוללת הכרה בחוסר הוודאות והקשבה אמפתית לצרכים ולחששות של תלמידים.
• קיימת חשיבות להתייחס לאירועי אסון לאומיים, ומומלץ לעשות זאת בשיתוף ובחקר עם התלמידים.
• חשוב להעניק למורים מסגרת תמיכה בית ספרית במקביל לשיח שהם מובילים בכיתות. מסגרת זו תאפשר הזדמנות לחלוק ולבחון בצורה רפלקטיבית את אופן ההתמודדות שלהם ושל תלמידיהם עם הלמידה והנצחת האסון.

בסקירות הקודמות הצגנו כי פעילות העשרה בתוך יום הלימודים וחברוּת בקבוצות לאחר פעילות בית הספר נתפסות כבעלות השפעה חיובית על רווחתם הנפשית ועל התפתחותם האישית של תלמידים. בסקירה היומית הנוכחית נעמיק בבחינת התרומה של פעילויות העשרה תוך התייחסות למשתנים מתווכים ומתערבים שלא הוזכרו בסקירות קודמות. במאמר הראשון הוסיפו בלגוואר ועמיתיו לידוע על הגורמים המשפיעים על תרומה זו ועל המנגנונים שבהם היא מתקיימת (בדגש על גיל המשתתפים, מגדר, וחתך סוציו-אקונומי). במאמר השני בחנו באקלי ולי את ההשפעה של השתתפות בפעילויות העשרה מזווית רחבה יותר מאשר רווחה נפשית או הישגים לימודיים, תוך התייחסות למושג "חוויית החיים" של תלמידים (lived student experience).

תובנות והמלצות מרכזיות ליישום
• בחטיבת הביניים – גיוון: התנסות במגוון פעילויות וחשיפה לקבוצות מגוונות חשובה ותורמת לילדים.
• בתיכון – התמחות: לנטייה להתמחות בתחום העשרה אחד ישנן השפעות מגוונות וראוי לשים לב אליהן (השפעת קבוצת השווים לטובה אך גם על התנהגות סיכונית כגון צריכת אלכוהול).
• התייחסות מגדרית: לעיתים התרומה מהשתתפות בפעילות העשרה זהה משיאה תרומה שונה בהתאם למגדר המשתתפים.
• התייחסות לקהילה: לקדם תוכניות ופעילויות המעודדות תלמידים לבנות קהילה ולפתח תחושת שייכות למוסד החינוך.
• התייחסות להשכלת הורים: מבחינת תרומה להישגים לימודיים, כדאי לשים לב לתרומתה הרבה יותר של פעילות העשרה עבור תלמידים שהשכלת ההורים שלהם נמוכה.

למרות המחקר הרב בנושא, עדיין לא ידוע מספיק על גורמים – סביבתיים ואישיים – התורמים להשפעה חיובית זו או מחלישים אותה. שני המאמרים שיסוכמו כעת עוסקים בבחינת גורמים אלה. המאמר הראשון בוחן את ההשפעה של התנדבות בגיל הנעורים על התנהגותם האזרחית ועל בריאותם הנפשית של מתנדבים בגיל מבוגר. המחקר הסתמך על נתונים ממחקר אורך לאומי בארצות הברית שעקב אחר הבריאות של מתבגרים עד בגרותם. המאמר השני בוחן את המשמעות של המוטיבציה להתנדב, מאפייניה, מאפייני המתבגרים המתנדבים והשפעתם על התועלת של ההתנדבות עבור המתנדבים.

המלצות מרכזיות ליישום
• לעודד צעירים להתנדב ולהשתתף בפעילויות חברתיות בהתאם לתחומי העניין שלהם.
• לייצר סביבה תומכת המספקת למתנדבים הצעירים כלים להתמודדות עם אתגרים.
• להתאים את הפעילות ההתנדבותית למוטיבציה האישיות של המתנדבים.
• להעדיף ולעודד התנדבות ביוזמת הנוער על מסגרות המחייבות עשייה התנדבותית (גם אם בבחירה אישית).

התנדבות נוער ופעילות בלתי פורמלית בחירום ושגרה: יתרונות ההתנדבות (1)
בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך נציג סיכום של שני מאמרים שבחנו השפעת ההתנדבות על בני נוער. המאמר הראשון ערך סקירה אודות ההשפעות החיוביות של התנדבות על התפתחות מתבגרים. התנדבות, כמו פעילויות חינוכיות חוץ-בית ספריות אחרות, נחשבת לחלק מהחינוך הבלתי-פורמלי של תלמידים. לצד ההשפעה החיובית של התנדבות על מושאיה, יש לבחון גם את השפעתה על המתנדבים עצמם. המאמר השני בחן את ההשפעה של התנדבות על התפיסות החברתיות והאישיות של המתנדבים, ותיאר את המנגנונים שבבסיס השפעה זו.
תובנות והמלצות מרכזיות ליישום
1. התנדבות תורמת לפיתוח יכולות אקדמיות, רגשיות וחברתיות בקרב מתבגרים.
2. התנדבות מפתחת יכולות רגשיות וחברתיות לצד התפתחות אישית ועצמאות.
3. כדי להפעיל התנדבות של צעירים בצורה היעילה ביותר, יש צורך בתמיכה מערכתית שתבטיח שהפעילות תהיה לטווח ארוך ותסייע לצעירים לפתח תפיסה עצמית חיובית ורגישות חברתית.
4. יש צורך לפתח תוכניות והדרכות המכוונות לטיפוח תפיסתם העצמית של הצעירים, מה שעשוי לסייע להם להתחבר לקהילתם ולפתח רגישות חברתית.