נושא 1: למידה והוראה מקוונת

איך מתרחשת למידה

כיצד ניתן לייצר לומד מעורב ופעיל? מדוע תהליך הלמידה מורכב להבנה? ומה ההשלכות על פדגוגיה ומדינות חינוך? על אף שלמידה היא בלב העשייה החינוכית, אין עדיין מודל מדעי מקובל אחד לשאלה מהי למידה? או כיצד בדיוק היא מתרחשת. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נתייחס לשאלות אלה בעזרתם של שני מודלים. במאמר הראשון יוצג מודל ללמידה מעורבת המתבסס על תיאוריית הלמידה הגנרטיבית* (Generative Learning). למידה אשר מתמקדת בשלושה תהליכים המתרחשים אצל הלומד בזמן שהוא מבנה ומבין את החומר: הסבר, המחשה והצגה/התנסות. במאמר השני נבחן המשגה לשתי תיאוריות מרכזיות בתחום, הנפרטות לשני דימויים מרכזיים בתיאוריות הללו: מטאפורת ה"הבנייה" ומטאפורת ה"העברה", וכן את הדרך שבה הם משפיעים על הפרקטיקה החינוכית בימינו. המחברים מזהים כי גם כאשר נשות ואנשי חינוך מצהירים על כך שהם שואפים לקדם הבנייה של ידע (בניגוד ל"העברה" שלו), בפועל נראה שהם קודם כל מפרשים למידה בדרך של העברת ידע. המחברים קוראים לטפח תרבות בה נוכח תהליך הלמידה כ"הבניית ידע" בכל המסגרות הרלוונטיות לתהליך החינוכי.

קראו עוד >>

אילו שיטות הוראה לקידום לומד עצמאי משפיעות על הישגים?

בתקופה האחרונה מתפרסמים מחקרים רבים המסתמכים על דרכי ההוראה שיושמו בזמן משבר הקורונה ומרחיבים את הבנתנו אודות הוראה ולמידה מקוונת. מיומנות מרכזית בהקשר זה הינה יכולת למידה עצמאית (Self Regulated Learning, SRL) הנחשבת באופן כללי גם לאחד הכישורים הנדרשים במאה ה־21. לפיכך, בהמשך לסקירה קודמת שפירסמנו בנושא, הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים שבחנו את הקשר בין שיטות הוראה שונות שכוונו לקידום למידה עצמאית ובין הישגים לימודיים.
המחקר הראשון ערך סקירה מקיפה של מעל 160 מחקרים שבדקו אסטרטגיות שונות לעידוד למידה עצמאית. הסקירה הציגה השפעה חיובית משתנה לאסטרטגיות אלו על הישגים לימודיים. המחקר השני, שנערך בהולנד, בחן האם הוספת מילות עידוד ועצות ללמידה עצמאית מאת המורה כהקדמה לסרטון לימודי, משפרת את יכולת הלמידה העצמאית של התלמידים. נמצא כי תוספת זו אכן השפיעה באופן חיובי על הישגי התלמידים. עם זאת חלקם העידו על אי־שביעות רצון מתוספת זו לסרטון הלימודי.

קראו עוד >>

כיצד השפיעה תקופת הקורונה על תהליכי למידה והישגים של תלמידים ותלמידות עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD)?

משבר הקורונה והמעבר הבהול ללמידה מרחוק שיבשו את שנת הלימודים עבור תלמידות ותלמידים רבים. חוקרים העריכו כי תלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) נמצאו בסיכון גבוה לפגיעה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים שבחנו את ההשפעות של תקופת הקורונה על אוכלוסייה זו ואת הכלים שבעזרתם השפעות אלו עשויות להתמתן. המחקר הראשון, שנערך בישראל במימון של לשכת המדענית הראשית, דן בחשיבות של ביסוס "ארגז כלים" של טכניקות הוראה מקוונת בקרב מורות ומורים. המחקר השני, מארה"ב, בחן הישגי תלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) בשנת הלימודים הראשונה ששובשה בשל מגפת הקורונה להישגי תלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר בשנה שקדמה לה.

קראו עוד >>

אילו מאפיינים תורמים להצלחתם של קורסים מקוונים לפיתוח מקצועי של מורות ומורים?

פיתוח מקצועי של מורות ומורים הוא אחת הדרכים המרכזיות לשמירה על כוח הוראה איכותי, המעודכן בידע מדעי עדכני (הן לגבי תחומי התוכן, הן לגבי הפדגוגיה ודרכי ההוראה). בשנים האחרונות התפתחה טכנולוגיה המאפשרת להעביר קורסים כאלה באופן מקוון. העברה מקוונת מציבה אתגרים, אך גם יתרונות רבים: היא מאפשרת נגישות גבוהה יותר, גמישות גבוהה יותר ועלויות נמוכות יותר. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים העוסקים בקורסי פיתוח מקצועי מקוונים למורות ומורים. המאמר הראשון הוא סקירה של ספרות אמפירית בנושא קורסי פיתוח מקצועי מקוונים לצוותי הוראה; המאמר השני מציג תוכנית לפיתוח מקצועי מקוון ואת המחקר שבחן את האפקטיביות שלה.

קראו עוד >>

מה ניתן ללמוד משינויים באסטרטגיות הוראה למידה והערכה בתקופת הקורונה?

משבר הקורונה הביא לשינוי פתאומי ומהיר בטכניקות ההוראה וההערכה בהן מורות ומורים משתמשים בבתי הספר. מציאות יוצאת דופן זו ייצרה הזדמנות להתבונן על טכניקות ההוראה שבהן נעשה שימוש במהלך המשבר, והעלאת השאלה – מה ניתן לקחת מאותה התנסות וליישם בתהליכי ההוראה וההערכה בשגרה? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים שעוסקים בשאלות אלו. המחקר הראשון, שנערך בישראל במימון לשכת המדען הראשי, בחן את האופנים השונים בהם מורות השתמשו בהערכה בתקופת הקורונה. נמצא כי נעשה שימוש משמעותי בהערכה ככלי לפיתוח למידה עצמאית תוך כדי תהליך הלמידה, וכי השימוש בהערכה מסכמת ירד. מחקר השני, מארה"ב, בחן את אסטרטגיות ההוראה השונות שבהן נקטו מורות במעבר להוראה מקוונת, ואת תפיסת המורות אודות שימור אסטרטגיות אלו בחזרה לשגרה לאחר הקורונה.

קראו עוד >>

כיצד משפיעים משך החשיפה ואופן השימוש במסכים על היבטים קוגניטיביים בקרב ילדים?

תלמידות ותלמידים נחשפים למסכים באופן תדיר ועושים בהם שימוש מגוון, הן בשל השימוש בטכנולוגיות לשם למידה, והן בשל שימוש הולך וגובר בטכנולוגיות בשעות הפנאי. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שבחנו את ההשפעות של זמן החשיפה וסוג השימוש שעושים ילדים במסכים על היבטים קוגניטיביים. המאמר הראשון בחן את הקשרים בין דפוסי שימוש במסכים לבין פעילות מוחית ותפקודים קוגניטיביים שונים. המאמר השני בחן את ההשפעה של משך החשיפה וסוג השימוש במסכים על יכולות החשיבה של תלמידים.

קראו עוד >>

כיצד ניתן לקדם מוכוונות עצמית בלמידה באמצעות למידה מקוונת ומשולבת?

מוכוונות עצמית בלמידה (Self Regulated Learning – SRL) נחשבת מיומנות חיונית לתלמידים ולבוגרים במאה ה-21. אחת הדרכים לקידום ופיתוח מוכוונות עצמית בלמידה הינה שימוש בלמידה משולבת או מקוונת. הסקירה היומית של לשכת המדעניתה ראשית מציגה היום שני מאמרים שהתמקדו בקשר שבין פלטפורמות למידה מקוונות לבין פיתוח מוכוונות עצמית בלמידה.
המאמר הראשון בחן קורס מקוון בכימיה שתוכנן ומועבר בקרב תלמידי תיכון בישראל, שאחת ממטרותיו הינה קידום מוכוונות עצמית ללמידה בקרב משתתפי הקורס. המאמר מתאר מספר עקרונות יסוד לקידום מוכוונות עצמית ללמידה עליהם מבוסס הקורס.
המאמר השני מציג סקירה שיטתית של מחקרים שעסקו בלמידה עצמאית מקוונת, ובחנו מה הן הדרכים שנמצאו כיעילות במחקר לקידום למידה עצמאית מקוונת מוצלחת.

קראו עוד >>

מה הם המרכיבים של פיתוח מקצועי איכותי להוראה מקוונת ומשולבת?

השימוש ההולך וגובר בהוראה מקוונת ומשולבת מביא עימו צורך ביצירת תהליכי הכשרה ופיתוח מקצועי איכותיים לצוותי החינוך. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבחנו את תפקידה של הכשרה מסוג זה, ואת התנאים הדרושים להצלחה. המחקר הראשון שנערך בישראל במימון לשכת המדען הראשי בחן את הקשרים בין פיתוח מקצועי להוראה מקוונת, לבין אימוץ של טכנולוגיה חינוכית על ידי מורות ומורים. המאמר השני ערך סקירה של הספרות המחקרית על מנת לאפיין את המרכיבים היעילים של תהליפי פיתוח מקצועי העוסקים בהוראה מקוונת או משולבת.

קראו עוד >>

כיצד משפיעה בחירה , במסגרת הלמידה, על תלמידים ועל תהליכי הלמידה שלהם?

היכולת לבחור בתוך תהליכי למידה עשויה לתרום להגברת המוטיבציה והמעורבות של תלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבחנו כיצד משפיעה בחירה על תהליכי הלמידה והישגי הלומדים?
המאמר הראשון בחן כיצד משפיעה בחירה הקשורה בחומר הלימוד עצמו ובחירה הניתנת בהיבטים אחרים של תהליך הלמידה, על תוצאות התהליך. נמצא כי תלמידים שלהם ניתנה בחירה, הגיעו בממוצע להישגים גבוהים יותר ודיווחו על תחושות גבוהות יותר של אוטונומיה ומוטיבציה.
המחקר השני בחן את ההשפעה של סוג הפעילות המתקיימת בשיעור, וסוג הבחירה הניתנת לתלמידים, על רמת המעורבות של התלמידים בלמידה. נמצא כי מידת הבחירה השפיעה לטובה על מעורבות התלמידים, וכי ככל שהבחירה הייתה רחבה יותר, ונגעה לא רק בתוכן הנלמד אלא גם במאפיינים אחרים של סביבת הלמידה, הייתה לה השפעה חיובית יותר על מעורבות התלמידים.

קראו עוד >>

כיצד השפיע משבר הקורונה על שלומות של צוותי הוראה ואילו משתנים התערבו בהשפעה זו?

תקופת הקורונה הציבה אתגרים רבים בפני מורות ומורים במערכת החינוך, אשר השפיעו על שלומותם ורווחתם הנפשית. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבחנו כיצד הושפעה רווחתם הנפשית של מורות ומורים בתקופת הקורונה.
המחקר הראשון שנערך בארצות הברית בחן כיצד השפיעה תקופת הקורונה על התבטאותה של תופעת תשישות החמלה (Compassion Fatigue). נמצא כי תחושת מסוגלות עצמית בהוראה מקוונת הפחיתה את התופעה, וכי מורים ותיקים חוו פחות תשישות חמלה ממורים חדשים.
התקציר השני הינו סיכום של דוח מחקר שנערך בישראל במימון לשכת המדענית הראשית, שבחן את התמודדותם של מורות ומורים במגזר הערבי והדרוזי עם משבר הקורונה. נמצא שחוסן נפשי ומשאבים, חיצוניים ופנימיים, השפיעו לטובה על הרווחה הנפשית ושלומותם של המורים.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר