שכבת גיל 1: על יסודי

בחינת ההשפעה של פעילות העשרה ביום הלימודים ומחוצה לו (6)

פעילות העשרה בתוך יום הלימודים וחברוּת בקבוצות לאחר פעילות בית הספר נתפסות כבעלות השפעה חיובית על רווחתם הנפשית ועל התפתחותם האישית של תלמידים. בסקירה היומית נציג מאמר הבוחן את הקשר בין השתייכות לקבוצות חברתיות לא־רשמיות לבין מדדי בריאות נפשית בקרב בני נוער, ומאמר הבוחן באופן ביקורתי את המחקרים הטוענים לכך שישנה השפעה מוכחת לפעילויות חוץ-בית ספרית על הישגיהם הלימודיים של המשתתפים בהן. מסקנת המחברים בהקשר זה היא שלצד תרומתה הבלתי מעורערת של פעילויות העשרה לילדים ובני נוער, דווקא תרומתה של פעילות זו להישגים לימודיים הוא מוטל בספק, וטרם הוכחה לגישתם באופן מלא.

תובנות והמלצות מרכזיות ליישום
• הצטרפות לקבוצות חברתיות יכולה לסייע לצעירים לפתח יכולות רגשיות, עמידות רגשית גבוהה, עצמאות והתמודדות מועילה עם קשיים רגשיים וחברתיים.
• יצירת קהילה ותמיכה חברתית חשובה להגנה על בריאות הנפש של הצעירים.
• התאמתן של פעילויות ההעשרה למאפייניו התלמיד חשובה להצלחתן והשפעתן.

קראו עוד >>

התנדבות בני נוער בעת אסון: למידה מהעולם (2)

מצב החירום שהחל באוקטובר הביא עמו גל של התנדבות מכל שכבות החברה. בתוך כך, אלפי בני נוער התגייסו לסייע במגוון זירות בחברה. חשוב לתת את הדעת על ההשפעות האפשריות של התנדבות כזו על רווחתם הנפשית ועל בריאותם הנפשית של המתנדבים. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג שני מאמרים העוסקים בהשפעות אלו כפי שנבחנו במקרי אסון שונים. המאמר הראשון בוחן את סיפורו של "צבא הסטודנטים המתנדבים" ואת הפעילות שערכו מתנדביו בעיר אוטרואה Aotearoa)) בניו זילנד בעקבות רעידת אדמה שפגעה בעיר קרייסצ'רץ' בשנת 2011-2010 ובעת פיגוע ירי במסגד בעיר בשנת 2019. המאמר השני עוסק בהתנדבות בני נוער וצעירים במסגרת ארגון "פיתוח ללא הפסקה – נפאל"(Restless Development Nepal – RDN) בשנת 2015. בשנה זו נפגעו אזורים בנפאל מרעידת אדמה בעוצמה 7.8 בסולם ריכטר, שהובילה להרג של אלפי אזרחים, להרס של תשתיות ושל אתרי מורשת ולהרס של מעל 600,000 בתי מגורים.

תובנות ליישום
• לתת את הדעת על הצרכים הפיזיים והרגשיים של המתנדבים, ולהציג תמיכה בהתאם.
• לספק למתנדבים הכשרה מתאימה ותמיכה מתמשכת בהתמודדות עם אתגרים פיזיים ורגשיים כתוצאה מההתנדבות.
• לייצר תמיכה חברתית ורשתות תמיכה למתנדבים.
• ליצור קהילת מתנדבים חזקה.

קראו עוד >>

מקומו של בית הספר בזמן חירום (4) – המקרה של רעידות האדמה בניו-זילנד

ב-4 לספטמבר 2011 חוותה העיר כרייסטצ'רץ, העיר השניה בגדולה בניו זילנד, רעידת אדמה עוצמתית. הרעידה הגיעה לאחר תקופה של מספר חודשים בהן החלישו סדרת רעידות אדמה קודמות את תשתיות העיר. כתוצאה מכך מבנים ותשתיות קרסו, 185 איש נהרגו ויותר מ-1,500 נפצעו, תשתיות המים והחשמל שובשו, וכל זאת בעיצומו של יום הלימודים בזמן שהתלמידים מפוזרים בבתי הספר.
הסקירה הנוכחית מציגה מאמר הבוחן מזווית הראיה של התלמידים, המורים ומנהליהם, כיצד תפקודו של בתי הספר ושימור הלמידה בתקופה שלאחר האסון, סייע להם להתמודד ולהתאושש ממנו. החוקרים מזכירים כי אירוע אסוני יוצר שיבוש לכל המערכות המקושרות המרובות שבתוכן ילדים חיים, ומעניקות להם את תחושת הבטחון, ובית הספר מהווה מערכת מרכזית ברשת תמיכה זו. נמצא כי כאשר בתי הספר סיפקו לילדים סביבה חיובית, שגרה, יציבות ותחושת ביטחון ומוגנות, התלמידים העידו על התמודדות והתנהגות מיטיבה על אף האסון שחוו. בנוסף טוענים החוקרים כי חשוב להשקיע בפיתוח מקצועי של צוותי ההוראה כדי למצות את יכולתם לתת מענה בשעת אסון.
תובנות מרכזיות מניו-זילנד
• אירועי אסון גדולים משבשים את מערכות התמיכה המלוות את התפתחות הילדים, ומכאן חשיבות החזרה והשיקום של מוסדות חינוך (כאחת מהמערכות המרכזיות במארג).
• בית הספר יכולים לשמש מוקד מרכזי בחיזוק תחושות הביטחון, הרוגע, והמסוגלות של הקהילה.
• החזרה לשגרת לימודים (מותאמת) תורמת לחיזוק התקווה לעתיד טוב יותר עבור הקהילה כולה.
• מומלץ לקיים מרחבי פעילות שיאפשרו לתלמידים לעבד את שעברו ולהתבטא במגוון דרכים (משחק, הצגה, ריקוד, נגינה, סיפור-סיפורים).
• מורים שהוכשרו להתמודדות עם מצבי משבר יכולים לשמש דמויות רבות־השפעה בתמיכה היומיומית לתלמידים, ולהסתגלותם למצב החדש.

קראו עוד >>

כיצד עשויה בחירה בין מטלות לימודיות לתרום למוטיבציה וההנעה ללמידה של תלמידות ותלמידים?

מתן בחירה בלמידה עשוי לאפשר תחושת אוטונומיה לתלמידות ולתלמידים, ולתרום למוטיבציה שלהם ללמידה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת את ההשפעות של מתן חופש בחירה (מסוים) לתלמידות ותלמידים, באשר למטלות אותן יבצעו במסגרת השיעור או כחלק ממטלות שיעורי הבית. המאמר הראשון מתאר ניסוי שבחן את השפעת הבחירה בין שתי משימות בשיעורי הבית על ההנעה העצמית של תלמידות ותלמידים, על תפיסת האוטונומיה שלהם, ועל הישגיהם. המאמר השני מציג גישה חינוכית המכוונת להעצמת התלמידים לבחור בעצמם טקסטים לקריאה, להתעמק בהם, ולהציג את הטקסטים האלו בביטחון מול הכיתה. זאת בהתבסס על תחומי העניין ורמת הבנת הנקרא שלהם.

קראו עוד >>

כיצד משפיעה בחירה , במסגרת הלמידה, על תלמידים ועל תהליכי הלמידה שלהם?

היכולת לבחור בתוך תהליכי למידה עשויה לתרום להגברת המוטיבציה והמעורבות של תלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבחנו כיצד משפיעה בחירה על תהליכי הלמידה והישגי הלומדים?
המאמר הראשון בחן כיצד משפיעה בחירה הקשורה בחומר הלימוד עצמו ובחירה הניתנת בהיבטים אחרים של תהליך הלמידה, על תוצאות התהליך. נמצא כי תלמידים שלהם ניתנה בחירה, הגיעו בממוצע להישגים גבוהים יותר ודיווחו על תחושות גבוהות יותר של אוטונומיה ומוטיבציה.
המחקר השני בחן את ההשפעה של סוג הפעילות המתקיימת בשיעור, וסוג הבחירה הניתנת לתלמידים, על רמת המעורבות של התלמידים בלמידה. נמצא כי מידת הבחירה השפיעה לטובה על מעורבות התלמידים, וכי ככל שהבחירה הייתה רחבה יותר, ונגעה לא רק בתוכן הנלמד אלא גם במאפיינים אחרים של סביבת הלמידה, הייתה לה השפעה חיובית יותר על מעורבות התלמידים.

קראו עוד >>

אילו השפעות נמדדות למתאם בין תלמידים בקבוצות מיעוט לצוותי הוראה מאותן קבוצות מיעוט?

בשנים האחרונות נמצא כי הישגי תלמידים מקבוצות מיעוט מושפעים בין היתר מהרקע ממנו מגיעים המורים שלהם. הסקירה היומית מציגה היום שני מחקרים שבוחנים תופעה זו בארצות הברית וכיצד היא עשויה לתרום לשיפור הישגים ומדדים חברתיים רגשיים של תלמידים.
המאמר הראשון בחן האם ההשפעות החיוביות של התאמה בין הקבוצה האתנית של תלמיד ומורה מתקיימות גם כאשר ההתאמה היא בין תלמיד לחברי הצוות החינוכי האחרים בבית הספר, ומצא כי גם הם משפיעים לטובה על הישגי תלמידים.
המאמר השני בחן התאמה של מוצא אתני של תלמידים ומורים בכיתה, ומצא כי זו תורמת להישגי תלמידים, אך כי בכיתות מגוונות יותר מבחינה אתנית, השפעה זו הולכת ופוחתת.

קראו עוד >>

מה עשויות להיות השלכות של נקיטה בשיטות הוראה הפוכות מהמקובל?

חג פורים הינו חג של שמחה, שינוי ויציאה מהקופסה. לכבוד החג – הסקירה היומית עוסקת בסוגיות פורימיות שונות מזוויות חינוכיות.
המאמר הראשון בוחן את הזווית החינוכית של חג ה"נהפוך הוא" – ומציג סקירה שיטתית שבחנה 107 מחקרים אודות גישת הלמידה ההפוכה (flipped learning).
המאמר השני עוסק בזווית החינוכית של האמרה " משנכנס אדר מרבים בשמחה" – ובחן את הקשר בין סוגי הומור של מורים למעורבות של תלמידים בלמידה.

קראו עוד >>

באילו תנאים משפיעה קבוצת העמיתים על הישגי תלמידות ותלמידים?

הרכב קבוצת הלומדים והדינמיקה שנוצרת בעקבותיו הינם בעלי השפעה על הישגי הלומדים ושלומותם (Well-Being). הסקירה היומית מציגה היום שני מאמרים שעוסקים באופנים שונים בהם הרכב הכיתה משפיע על תלמידים.
המאמר הראשון הינו סקירת ספרות שבחנה את השפעת הרכב הכיתה על שלומות ותפיסה עצמית של תלמידים. נמצא כי חלוקה לכיתות על פי הישגי עבר מיטיבה עם תלמידים עם הישגי עבר גבוהים אך לא עם תלמידים בעלי הישגי עבר נמוכים. בכיתות עם הפרדה מגדרית נמצא כי ההפרדה מיטיבה עם בנות.
המאמר השני בחן את תופעת התחרותיות בקרב תלמידות ותלמידים הלומדים בתוכניות העשרה למחוננים, ומצא כי רמת התחרותיות אינה מושפעת מההרכב המגדרי של הכיתה, אלא משתנה בהתאם להקשר והמטלה.

קראו עוד >>

כיצד צוותי הוראה מקבלים החלטות בחינוך מרחוק?

תהליכי קבלת החלטות הינם מרכזיים בעבודתם של מורות ומורים, החל משלבי תכנון ההוראה והובלת תהליכים חינוכיים ועד החלטות העוסקות בתלמידים ספציפיים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבחנו כיצד הושפעו תהליכי קבלת החלטות של מורים והשיקולים בתהליכים אלו ממגפת הקורונה.
התקציר הראשון הוא סיכום של דוח מחקר שנערך בישראל במימון לשכת המדען הראשי ובחן כיצד השתנה אופן קבלת ההחלטות של מורים בישראל בתקופת הקורונה והלמידה המקוונת. הממצאים מראים שחוסרים בנתונים על מצבם הלימודי, רגשי וחברתי של תלמידים הקשו על תהליכי קבלת החלטות של מורים בקורונה.
המאמר השני בחן את הגורמים שהשפיעו על קבלת החלטות של מורים בבתי ספר יסודיים במהלך מגפת הקורונה, ומצא שלושה גורמים עיקריים שהשפיעו על תהליכים אלו: התחשבות באמצעי הלמידה הדיגיטליים ומגבלות השימוש בהם, צורך לתמוך ולשמר קשרים חברתיים ומוטיבציה של תלמידים וצורך להתחשב בעומס של התלמידים והמורים.

קראו עוד >>

האם ניתן לחזות נשירת תלמידים?

זיהוי מוקדם של תלמידים הנמצאים בסיכון לנשירה מבית הספר הינו מרכיב חשוב במניעת נשירה שמאפשר מתן תמיכה לתלמידים אלו מבעוד מועד. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבחנו מה הם המאפיינים שניתן לזהות באופן מקדים כסממנים של סיכון לנשירה?
המאמר הראשון בחן מודל לחיזוי נשירת תלמידים בתיכון בארצות הברית, אשר מבוסס על מדדי נוכחות, אי השלמת קורסי לימוד וממוצע ציונים בסיום חטה"ב, ומצא כי המודל מצליח לנבא נשירה בתיכון באופן שעשוי לסייע רבות במניעתה בעתיד.
המאמר השני בחן האם מעברים רבים בין בתי ספר (שלא מסיבות מבניות) מהווים אינדיקציה לסיכון לנשירה. נמצא כי קיים קשר בין מעברים מרובים לסיכון לנשירה ולהישגים נמוכים, אך חשוב לציין כי מעברים מרובים קשורים מלכתחילה במאפייני רקע כמו מצב סוציו-אקונומי נמוך ושייכות לאוכלוסיות מיעוט.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר