שכבת גיל 1: גן-י"ב

כיצד תורם שימוש בנתונים אמיתיים לפיתוח אוריינות מידע ואוריינות מדעית?

ככל שהחברה המודרנית מסתמכת על מידע ונתונים, כך חיוני יותר ללמוד כיצד להבין אותם. בפיתוח אוריינות מידע, קיימים יתרונות להסתמכות על נתונים ועל מידע אותנטיים – כאלו שנאספים אודות תופעות בעולם האמיתי. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים הבוחנים את היתרונות הללו. המאמר הראשון דן, באופן תיאורטי, ביתרונות שבשימוש במידע מדעי אמיתי לצורכי הוראה של מקצועות המדעים בבית הספר. המאמר השני מישראל, מתאר גישה להקניית אוריינות מידע ואוריינות דיגיטלית המתבססת על שימוש בנתונים אמיתיים ללימודי ביולוגיה, ואת המקורות התיאורטיים עליהם התבססו מפתחי הגישה.

קראו עוד >>

מה הם הגורמים התורמים למעורבות הורים בחינוך ילדיהם?

מעורבותם של הורים בחינוך ילדיהם, והקשרים בינם לבין מורות ומורים, משפיעים הן על הישגיהם הלימודיים של התלמידים, הן על מצבם הרגשי והחברתי. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת מה הם הגורמים למעורבות הורים ומה הם התנאים המחזקים או מחלישים אותה. המאמר הראשון הוא מטא-אנליזה אשר בוחנת מה הם המאפיינים של תכניות להכשרת פרחי הוראה ותכניות פיתוח מקצועי למורות ומורים אשר תורמים לקידום מעורבות הורים. המאמר השני שנערך בישראל בחן את הקשרים בין היבטים שונים של אמון לבין מעורבות הורית פאסיבית או אקטיבית בחינוך ילדיהם.

קראו עוד >>

מה ניתן ללמוד אודות השפעת האקלים החברתי בבית הספר ובכיתה על הפרט?

המחקר החינוכי פסיכולוגי מתמקד פעמים רבות בהתערבויות ברמת הפרט, אשר מבקשות לסייע בהתמודדות עם קשיים רגשיים וחברתיים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מבקשת לבחון את ההשפעה של הסביבה החברתית והתערבויות ברמה הקבוצתית על התמודדויות רגשיות חברתיות של הפרט. המחקר הראשון שנערך בארה"ב סקר מחקרים שבחנו בהתערבויות SEL ברמה הקבוצתית והבית ספרית, ומצא כי הן תורמות להיבטים רבים של האקלים והנורמות החברתיות בבית הספר. המחקר השני שנערך בניו זילנד בחן כיצד מושפעות רמות המתח של תלמידים בבית הספר היסודי ממעמדם החברתי ומיחסי הגומלין בקבוצת השווים, ומצא כי מידת התמיכה והלכידות החברתית בכיתה השפיעה על רמות הלחץ יותר מאשר תפיסת הפרט את מעמדו החברתי.

קראו עוד >>

כיצד ניתן לקדם תקשורת מיטבית בין מורה להורים?

תקשורת מיטבית בין מורות ומורים להורי תלמידים מהווה בסיס חשוב ליצירת סביבת לימודים חיובית עבור התלמידות והתלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים שבחנו את מאפייני הקשר ודפוסי התקשורת בין מורות ומורים להורי התלמידים. המחקר הראשון שנערך בבריטנייה בחן חסמים אפשריים למעורבות הורית בתהליך החינוכי, ומצא שעל אף חסמים אלו ניכרת עלייה במעורבות הורית מיטבית. המחקר השני בחן דפוסי תקשורת של מחנכות עם הורי תלמידים, ואת מידת הנכונות של שני הצדדים לקיום תקשורת דו-כיוונית פתוחה.

קראו עוד >>

מה גורם למורים לעזוב את מקצוע ההוראה?

עזיבה של מורות ומורים את מקצוע ההוראה מהווה אתגר מורכב למערכות חינוך, אשר לו היבטים כלכליים וחינוכיים רבים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבוחנים את השאלה האם ניתן לזהות ולאפיין את הגורמים המובילים לעזיבת מקצוע ההוראה.
המחקר הראשון שנערך במכון אננברג באוניברסיטת בראון בחן את הקשר בין דיווח של מורים לגבי כוונה לעזוב את מקצוע ההוראה או לעבור בית ספר, לבין מימוש כוונות אלה בפועל. נמצא כי ישנו קשר חזק בין כוונות למתרחש בפועל, אך כי קשר זה הינו מורכב, ומושפע מגורמים שונים ומתחושות של מורים לגבי רמת התמיכה והשייכות שלהם למקצוע ולבית הספר.
המאמר השני בחן בעזרת ראיונות ושאלונים את הגורמים לעזיבתם של מורים במדינת יוטה בארצות הברית. ממצאי המחקר מצביעים על שישה גורמים מרכזיים שזוהו כמשמעותיים בתהליך העזיבה: עומס עבודה, מידת הלחץ, תפיסת התפקיד, תחושת המקצועיות, מערכות יחסים עם עמיתים, ורגשות שליליים ביחס למקצוע.

קראו עוד >>

כיצד התמודדו מנהלות ומנהלים של בתי ספר עם משבר הקורונה?

מנהלי ומנהלות בתי ספר, אשר תפקידם מורכב גם בזמן שגרה, נדרשו בתקופת הקורונה להסתגלות והתאמה מהירה למציאות המשתנה, ולמציאת פתרונות למצבים לא מוכרים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים שבחנו כיצד השתנו תפיסותיהם של מנהלי בית הספר בנוגע לתפקידם בעקבות תקופת הקורונה.
המחקר הראשון שנערך בארצות הברית בחן בעזרת קבוצות מיקוד של מנהלים את האופן שבו השתנה תפקידם במהלך תקופת הקורונה. נמצא כי מנהלים ומנהלות התמקדו בעיקר במשימות הקשורות לטיפוח קהילה בית ספרית ותקשורת, לצד צרכי תפעול ואדמיניסטרציה, בעוד שמשימות הנוגעות לחזון, שיפור ובחינת עתיד בית הספר נדחקו הצידה.
התקציר השני הינו סיכום של דוח מחקר שנערך במימון לשכת המדענית הראשית בישראל. המחקר בחן את הדומה והשונה בהתמודדות עם אתגרי הקורונה, ובתפיסת תפקיד המנהל בתקופת הקורונה בחברה היהודית והערבית. בנוסף, בחן המחקר את הקשר בין תחושת מסוגלות עצמית של מנהלות ומנהלים לבין תפקוד בתי הספר בתקופת הקורונה.

קראו עוד >>

כיצד ניתן להבטיח גיוס של מועמדות ומועמדים ראויים לתפקידי הוראה?

גיוס מועמדים להוראה הוא תהליך חשוב ומאתגר, בין היתר בגלל המורכבות של תפקיד המורה והצורך של מורים לאחוז ביכולות ובמיומנויות מגוונות. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום בדרכים לטיוב תהליכי גיוס מועמדים להוראה ומורים.
המאמר הראשון ערך סקירה של 32 מחקרים, על מנת לבחון האם ישנם מדדים שתורמים לחיזוי ההצלחה של מועמד להוראה בתפקיד. נמצא כי מדדים אקדמיים ומדדים בלתי אקדמיים הינם יעילים באותה מידה לחיזוי ההצלחה בתפקידי הוראה.
המאמר השני בחן האם גיוס מוקדם של מורים מאפשר לבתי הספר יתרון בבחירה מתוך מבחר רחב יותר של מועמדים והרכבת כוח הוראה איכותי. נמצא כי לבתי ספר שהתחילו בגיוס מוקדם יותר לא היה יתרון בגיוס כוח הוראה איכותי יותר על פני בתי ספר שהתחילו בגיוס מאוחר יותר, אך כי יש חשיבות לסיום תהליכי הגיוס לפני תחילת שנת הלימודים.

קראו עוד >>

כיצד מערכות חינוך תומכות במנהלים של מוסדות חינוך?

בעשורים האחרונים ישנה מגמה בולטת במערכות חינוך רבות בעולם של הרחבת האוטונומיה למנהלי ומנהלות בתי ספר. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום בשאלה כיצד עשויה וצריכה מערכת חינוך לתמוך במנהלי בתי ספר במילוי תפקידם, אשר התרחב והשתנה?
המאמר הראשון ערך סקירת ספרות שיטתית של למעלה מ-60 מחקרים שנערכו בעשורים האחרונים, ובחנו את תפקידם של מחוזות בתמיכה וליווי של מנהלים. הממצאים מראים כי ישנה חשיבות גבוהה לליווי (Mentoring) של מנהלים, וכי במחוזות שתופסים את המנהלים כלומדים (Learners) בפני עצמם, עלה הסיכוי להצלחתם בתפקיד.
המאמר השני בחן כיצד השפיעו מגמות השינוי בתפקיד המנהל על תפיסת הפיקוח ותפקיד הרשות המפקחת בגרמניה. נמצא כי ישנו צורך בחשיבה והגדרה מחודשת של תפקיד הפיקוח, והפיכתו לכזה שמייצר תהליכי ליווי משמעותיים, משנה את המבנה ההיררכי שהיה נהוג בעבר, ובונה רשת (Network) מקצועית עם המנהלים.

קראו עוד >>

כיצד השפיע משבר הקורונה על שלומות של צוותי הוראה ואילו משתנים התערבו בהשפעה זו?

תקופת הקורונה הציבה אתגרים רבים בפני מורות ומורים במערכת החינוך, אשר השפיעו על שלומותם ורווחתם הנפשית. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבחנו כיצד הושפעה רווחתם הנפשית של מורות ומורים בתקופת הקורונה.
המחקר הראשון שנערך בארצות הברית בחן כיצד השפיעה תקופת הקורונה על התבטאותה של תופעת תשישות החמלה (Compassion Fatigue). נמצא כי תחושת מסוגלות עצמית בהוראה מקוונת הפחיתה את התופעה, וכי מורים ותיקים חוו פחות תשישות חמלה ממורים חדשים.
התקציר השני הינו סיכום של דוח מחקר שנערך בישראל במימון לשכת המדענית הראשית, שבחן את התמודדותם של מורות ומורים במגזר הערבי והדרוזי עם משבר הקורונה. נמצא שחוסן נפשי ומשאבים, חיצוניים ופנימיים, השפיעו לטובה על הרווחה הנפשית ושלומותם של המורים.

קראו עוד >>

מהן ההשפעות המתווכת של מעמד חברתי-כלכלי על הוראה ועל למידה בזמן מגיפת הקורונה?

ההקשר בו פועלים בתי ספר מהווה גורם משמעותי באופן ההתנהלות של בתי ספר בתקופת הקורונה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שעסקו בהבדלים בתפיסות של תפקיד בית הספר וניהולו בזמן המגפה.
המאמר הראשון סקר מחקרים אודות אתגרי המגפה והשפעתה, ובחן את ההבדלים בהתנהלות בתי ספר עם רוב של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך לעומת גבוה, וההזדמנויות ללמידה להן זכו התלמידים.
התקציר השני הוא סיכום של דוח מחקר שנערך בישראל במימון לשכת המדענית הראשית, שבחן כיצד קשור ההקשר התרבותי-חברתי-כלכלי של בית הספר לאופן בו נעשה שימוש בטכנולוגיה בזמן המעבר ללמידה מרחוק.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר