שכבת גיל 1: גן-י"ב

מערכת היחסים של הורים ומורים מהווה נדבך משמעותי בפעולה החינוכית ומרכיב משמעותי בתמיכה בתוכניות התערבות לטובת מצבם הלימודי, הרגשי והחברתי של התלמידים. שיתוף פעולה בין הורים למורים מאפשר ליישם תוכניות התערבות אשר חוצות מסגרות, בין הבית ובית הספר. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי בוחנת את מאפייני הקשר של הורים ומורים וחשיבותו ביישום תוכניות התערבות.
המאמר הראשון מיפה צורות תקשורת של מורים והורים ובחן אילו אינטראקציות מאפשרות לפתח קשר חיובי שמאפשר תמיכה מקיפה בילד.
המאמר השני בחן את ההשפעה של קשרי הורים וגננות על סיכויי הילד להיות מורחק לצמיתות (expulsion) מהמסגרת ומצא כי ככל שקשר זה נתפס כחיובי יותר כך הסיכוי להרחקה יורד.

דעות קדומות ואפליה על רקע אישי או חברתי הינן תופעות בעלות השלכות כבדות משקל ברמה האישית והחברתית כאחד. אחד האתגרים המשמעותיים של מערכות חינוך הינו התמודדות עימן וטיפוח תלמידים סובלניים כלפי מגוון ומכילים שונות. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי בוחנת שני מאמרים שעוסקים בסכנות של דעות קדומות ואפליה, ובגישות שונות שנמצאו כאפקטיביות להפחתתן.
המאמר הראשון סקר את הסכנות של חשיפה לדעות קדומות ואפליה בהקשר הבית ספרי, ואת הגישות הבולטות להפחתה של תופעה זו.
המאמר השני בחן אסטרטגיית התמודדות עם דעות קדומות ואפליה המבוססת על תיאורית הקשר ומצא כי היא משפיעה באופן חיובי מובהק על המשתתפים.

מערכות חינוך ברחבי העולם מתמודדות עם סוגיות מורכבות הנובעות מתופעות של בריונות ואלימות ומשפיעות על חיי התלמידים בבית הספר ומחוצה לו. נשאלת השאלה מה הן הגישות שנמצאו כיעילות להתמודדות עם תופעות אלו על צורותיהן השונות. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שבוחנים את הדרכים היעילות להתמודדות עם התופעת הבריונות והשלכותיה השליליות.
המאמר הראשון מגיע מתפיסה המסתכלת על תופעת הבריונות כמחלה המשפיעה על בריאות הציבור, ומציג את המאפיינים, ההשלכות ותכניות ההתערבות שהצלחתן בתחום הוכחה.
המאמר השני בחן את יעילותה של תכנית KIVA שפותחה בפינלנד ושאפה להפחית את תופעת הבריונות באמצעות לימודי אמפתיה לילדים ומצא כי ניכרה עלייה באמפתיה הרגשית של התלמידים.

מחסור מתמשך במורים הוא נחלתן של מדינות רבות. מגיפת הקורונה בכלל, והקשיים הייחודיים שהיא העמיסה על מורים ומורות בפרט, הביאו להחרפה של מחסור זה.
הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת בשאלה מה הם הגורמים שהשפיעו על הרווחה והחוסן של מורים בתקופת הקורונה, ואילו כלים או אמצעים עשויים לתרום להתמודדות עם הקשיים שניצבו ועדיין ניצבים בפני מורים כיום.
המאמר הראשון בחן את השאלה כיצד השפיעה מגיפת הקורונה והעומס הייחודי שהיא יצרה על הרווחה הנפשית של מורים, והאם ניתן להצביע על מאפיינים דמוגרפיים משותפים למורים שנפגעו?
המאמר השני בחן את השאלה מה מאפשר למורים להמשיך לעסוק בהוראה חרף הקשיים – אלו שקיימים ממילא ואלו שהתווספו בתקופת הקורונה ומצא כי למורים בעלי הון (Capital) אנושי ופסיכולוגי גבוהים יש סיכוי גדול יותר להתמיד בהוראה.

מחקרים רבים מראים כי מנהיגות חינוכית של מורים, הכוללת שיתופי פעולה וקבלת החלטות בבית הספר עשויה להוביל לשינויים חיוביים במערכות חינוך. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי בוחנת מה הם היתרונות של שיתופי פעולה בין מורים וכיצד ניתן לקדם שילוב מורים בתהליכי קבלת החלטות בבית הספר.
המאמר הראשון מציג התבוננות על 30 שנות מחקר של שיתופי פעולה בין מורים וטוען כי השקעה בבניית תרבות שיתופית יכולה לסייע למערכות חינוך להתמודד עם שינויים ועם יישום רפורמות.
המאמר השני בחן אתגרים במעורבות מורים בקבלת החלטות בבתי הספר כחלק מצוותי מנהיגות ומוצא כי אתגר מרכזי הוא האופן שבו תופסים מורים את מקומם בקבלת החלטות, וחוסר בהגדרת תפקיד ברורה.

למידת עמיתים הינה צורת למידה שיתופית אשר יש בה הפוטנציאל לקדם תלמידים בהיבטים לימודיים, רגשיים וחברתיים. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי בוחנת את ההשפעה של למידת עמיתים על קידום מיומנויות בקרב אוכלוסיות מגוונות.
המאמר הראשון ניתח 46 מחקרים שבחנו את השפעתה של למידת עמיתים על קידום הישגים לימודיים וחברתיים של תלמידים בסיכון ותלמידים עם מוגבלויות.
המאמר השני בחן כיצד למידת עמיתים עשויה לתרום לקידום מיומנויות קריאה וכיצד מעורבות הורים עשויה לחזק ולשפר תרומה זו.