שכבת גיל 1: גן-י"ב

במהלך משבר הקורונה מתמודדים צוותי ההוראה עם אתגרים אישיים רבים, ובנוסף אליהם, נחשפים גם לקשיים של תלמידים ומשפחותיהם. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום בשאלה כיצד הושפעה שלומותם (well-being) של מורים ממשבר הקורונה ומהשלכותיו?
התקציר הראשון הוא סיכום של דוח מחקר שנערך בישראל במימון לשכת המדען הראשי ובחן את שלומותם של המורים בישראל בחינוך היהודי ממלכתי, היהודי ממלכתי-דתי והערבי. נמצא כי בכל קבוצות האוכלוסייה מורים ומורות רבים חווים מצוקה, שחיקה ותשישות חמלה (compassion fatigue).
המחקר השני בחן את שלומותם של מחנכים לגיל הרך באוסטרליה במהלך משבר הקורונה, ומצא כי רובם דיווחו על השפעה שלילית על שלומותם, אך כי תמיכה ארגונית היוותה גורם חוסן לתחושה זו.

שילוב של טכנולוגיה בחינוך, המכונה בקיצור אד-טק (Ed-Tech, Educational Technology), הפך בשנים האחרונות לרווח במערכות חינוך רבות. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שבוחנים שימוש בטכנולוגיות חינוכיות בשדה החינוך.
המאמר הראשון בוחן את השימוש בטכנולוגיה בחינוך אשר הולך וגובר בזמן משבר האקלים העולמי. כותב המאמר מבקש לבחון כיצד ניתן ליישם עקרונות של קיימות (Sustainability) גם בשימוש ויישום של טכנולוגיות חינוכיות.
המאמר השני בדק כיצד משפיע שילוב של תלמידות ותלמידים בתהליכי עיצוב ופיתוח של מוצרי טכנולוגיה חינוכית על התלמידים ועל התוצרים, ומצא כי שילוב זה היה משמעותי עבור התלמידות שהשתתפו בתהליך וגם עבור טיוב תהליך הפיתוח.

בשנים האחרונות הושם דגש על החשיבות הרבה שיש להכלה, מתן מענה מותאם לצרכים שונים של תלמידים וקידום מיומנויות לומד עצמאי. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום את האסטרטגיות החינוכיות אשר משמשות לתמיכה בתלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר. המאמר הראשון ערך סקירת ספרות שיטתית אשר בחנה את הידוע אודות יעילותן של התאמות במבחנים עבור תלמידים עם הפרעת קשב, ומצא שלא נמצאו עדויות מחקריות חזקות מספיק התומכות בשיטה זו. המאמר השני בחן את יעילות השימוש בשתי אסטרטגיות מרכזיות לתמיכה בתלמידים בעלי הפרעת קשב, התאמות בלמידה ובהיבחנות (Accommodations) והתערבויות פסיכו-סוציאליות (Psychosocial Interventions). נמצא כי התערבויות יעילות יותר באופן מובהק, וכי המיומנויות שהן מקנות תורמות לתלמידים גם לטווח הארוך.

הובלה והנעה של שינויים במערכות חינוך הינם תהליכים מורכבים, שדורשים תמיכה רבה מצד גורמים רבים בשדה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שמנתחים את הגורמים התורמים להצלחת תהליכי שינוי במערכות חינוך. המאמר הראשון מבקש להתייחס למערכות חינוך כמערכות אקולוגיות אשר שמות דגש על ראיית המערכת על מכלול חלקיה, חיבור בין השחקנים השונים בשדה ויצירת שיתוף פעולה ומידע ביניהם. לדברי הכותבת תפיסה של מערכות חינוך כמערכות אקולוגיות חיונית להצלחת רפורמות חינוכיות. המאמר השני ליווה 13 תהליכי שינוי במוסדות חינוך ובחן את המאפיינים אשר שתרמו לקידום החזון והובלת השינוי. נמצא כי תיאום ציפיות בתהליך, זיהוי ושיתוף של בעלי העניין ושימוש בתקשורת מעצבת (Formative Communication) תרמו משמעותית להצלחת השינויים.

למרחב שבו מתרחש התהליך החינוכי ניכרת משמעות רבה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שבחנו את המשמעויות והערך של חינוך מבוסס מקום.
המחקר הראשון מציג סקירת ספרות של 59 מחקרים שבחנו כיצד יש להתאים את תהליך ההכשרה להוראה עבור מורים שעתידים ללמד באזורים כפריים (Rural), ומצא כי באזורים כאלו יש חשיבות ליישום גישה פדגוגית שרואה במקום בו מתרחש התהליך החינוכי הזדמנות לעיסוק בסוגיות חברתיות ומרחביות.
המאמר השני בחן כיצד יש ליישם חינוך מבוסס מקום, והגדיר שלוש שאלות יסוד שהמורה צריך לחקור עם תלמידיו ביחס למקום בו הם לומדים, על מנת לקשור בין מיקום הלמידה לסוגיות של חברה, כלכלה, מוסר ועשייה חברתית

כיצד ניתן לקדם תהליכי שינוי בבתי ספר ולהצליח לשמר אותם לאורך זמן? הסקירה היומית מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בקידום תהליכי שינוי בבתי ספר.
המאמר הראשון בחן רפורמה בארצות הברית אשר העבירה את הניהול של בתי ספר בעלי הישגים נמוכים לגופים פרטיים בשיטת הזיכיון (Charter), ומצא כי שיטה זו לא בהכרח מקדמת את המטרות אשר עבורן העבירה המדינה את הניהול לגופים אלו.
המאמר השני ערך סקירה שיטתית של מחקרים בנושא של סוגי מנהיגות ומצא 42 פרקטיקות מנהיגות אשר עשויות לתרום לשינוי של בתי ספר, ולשימור של שינוי זה לאורך זמן.

מורים ומורות הם גורם מכריע בתהליך החינוכי ובאיכותו. לצד זאת, אחת מהסוגיות החשובות אך השנויות במחלוקת במערכות חינוך הינה הערכת מורים. הערכת מורים מהווה אתגר מורכב מכיוון שמדידה מתקשה לעיתים קרובות לתפוס את כלל המורכבות של התהליכים החינוכיים שנעשים בכיתה, את המשמעות של המגוון בתלמידים ושל מטרות הלמידה. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום בשאלה כיצד ניתן לטייב את תהליכי הערכת המורים כך שלא יפספסו את מורכבות התהליכים בכיתה.
המאמר הראשון בחן תפיסות מורים בנוגע לגישת מטרות הלמידה (SLO) שמבקשת להעריך מורים על פי יעדים מדידים שהציבו עבור התלמידים לטווח ארוך, ומצא כי מרבית המורים דיווחו שלא הייתה להתנסות בגישה זו השפעה חיובית, וכי הם העדיפו הערכה בשיטת התצפיות.
המאמר השני בחן גישה חדשה לשיפור התצפיות בכיתה והמהימנות שלהן, ומצא כי שימוש בפרוטוקול תצפית מסודר אכן שיפר את מהימנות השיטה ואת המתאם בין המדרגים השונים.