סוג מחקר 1: איכותני

מנהיגות בית ספרית בחירום – ניהול משברים ויישומו לחינוך (2)

העשורים האחרונים התאפיינו במגוון רב של אירועים גדולים (אקלימיים וגיאו-פוליטיים) שיצרו משברים חסרי תקדים בקהילות ובמדינות בהן התרחשו. אירועים אלו מהווים תשתית עבור חוקרים מתחום ניהול המשברים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית תוקדש להצגת דרכים ליישם גישות מניהול משברים אל עבודתם של מנהיגים חינוכיים מרמת המחוז ועד בית-הספר. המאמר שבמוקד הסקירה מתבסס על שני מחקרים שנערכו בארצות הברית במחוזות חינוך שונים, והוא מציע המלצות לצעדים שיכולים לתרום לחיזוק הקשר עם גורמים בקהילה, ובכך להגביר את המוכנות שלהם ושל בתי ספר במחוז למצבי משבר עתידיים. בתוך כך, מוצגות המלצות פרטניות עבור האחראים לקשר עם האזרחים ועבור המפקחים על בתי הספר במחוז.
תובנות מרכזיות
• חשוב להכין תוכנית לניהול משברים, לעדכן אותה לעיתים קרובות ולגייס תמיכה מצד האנשים האמונים על יישומה והטמעתה.
• מומלץ לנקוט פעולה יזומה לזיהוי ולניהול סיכונים פוטנציאליים.
• מומלץ להכין מראש חלק מאתר האינטרנט שיוקדש לזמני משבר.
• בזמן שגרה מומלץ לערוך סימולציות עם מנהלי בתי הספר למצבי חירום שונים.
• מומלץ להקים תשתית תקשורת ותיאום בין בתי ספר הקרובים פיסית זה לזה, ולאפשר שיתופי פעולה ביניהם.

קראו עוד >>

אתגרי הוראת פיגועי ה 11- בספטמבר בארצות הברית – חלק ב' (4)

הסקירה היומית הנוכחית חותמת את הסדרה בנושא ימי זכרון בתרבות ובבית-הספר, והיא תוקדש למחקר נוסף שבחן כיצד מלמדים את פיגועי הטרור של ה-11 בספטמבר 2001 בארצות הברית. אירוע היסטורי שיצר טראומה לאומית, ובמקביל תועד באופן רחב היקף.
בדומה לסקירות הקודמות, גם מחקר זה יוצא מנקודת הנחה כי הוראה של אירועי טרור או מלחמה יכולה להיעשות במגוון דרכים, וכי שימוש לא מושכל בחומרי המדיה הזמינים מהפיגוע עלול לפגוע ברווחתם הנפשית של התלמידים ולצמצם את הבנתם אודות האירועים ההיסטורים. מצד שני הכותב סבור כי שימוש מושכל בתיעוד ההיסטורי יכול לסייע להבנה מעמיקה של האירועים והשפעתם על החברה והתלמידים.
המאמר בחן חומרי הוראה ומדיה שבהם מורים משתמשים בהוראת אירועי 11 בספטמבר. כותב המאמר טוען כי אופן השימוש של מורים בחומרי המדיה אינן מותיר די מקום ללמידה מעמיקה, ומותח ביקורת על השימוש הנרחב, הישיר וללא דיון נלווה בסרטונים מהאסון. המחבר מדגיש את החשיבות של הצגת אירועים היסטוריים באופן שיאפשר לתלמידים ליצוק משמעות לאירועים ויאפשר להם לדמיין מגוון אפשרויות כלפי העתיד.

המלצות מרכזיות ליישום
• הוראת אירוע היסטורי משמעותי (כמו מתקפת הטרור של 11 בספטמבר) דורשת לימוד מתמשך שאינו מסתכם ביום הזיכרון הלאומי.
• הדבר חשוב במיוחד כשמדובר בחשיפה של סרטונים וייצוגי מדיה מהאירוע לתלמידים שאין להם זיכרון היסטורי חי של האירוע.
• מורים שחוו את האירוע ההיסטורי יפרשו את הסרטונים באופן שונה מתלמידיהם.
• מומלץ להקפיד שהצפייה בקטעי חדשות וסרטים דוקומנטריים תהיה מלווה בדיון כיתתי שיאפשר עיבוד הולם של מידע ורגשות.

קראו עוד >>

זיכרון בבית הספר: אתגרי הוראת אסון התאומים בארצות הברית (3)

במסגרת סדרת הסקירות אודות עיצוב ושימור הזיכרון בבית הספר ובתרבות, תוקדש הסקירה היומית היום לשני מאמרים שבחנו את אתגרי ההוראה שחוו מורים בבואם ללמד את את מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר 2001 (אסון התאומים).
מורים רבים מצאו את עצמם מתנסים בתיווך האסון לתלמידיהם בזמן אמת ללא הכנה מראש. הטראומה הקולקטיבית תבעה מהמורים מחשבה לא רק על אופן מסירת המידע העובדתי אודות האירוע אלא גם על התאמתו הרגשית והקוגניטיבית לתלמידים. המאמר הראשון בוחן את מורים למדעי החברה שעבדו בזמן האסון בבית ספר תיכון. המורים דיווחו כי העובדה שנאלצו לתווך לתלמידים בזמן האירוע את האסון שמתרחש סביבם, העלתה את תחושת הביטחון שלהם ביכולתם ללמד סוגיות הקשורות לטרור ולמשברים בלתי-צפויים. בה בעת הם ציינו את הצורך שלהם בהדרכה ובתמיכה הולמות, בפרט בנושא אוריינות מדיה ופיתוח כישורים פדגוגיים להתאמת חומרי ההוראה ליכולות ולצרכים של התלמידים. המאמר השני בוחן כיצד הזיכרון של מורים שחוו את אירועי 11 בספטמבר כתלמידים בבית ספר יסודי השפיע בהמשך על רצונם ללמד על האירועים בכיתותיהם. הכותבים הדגישו כי בהיעדר חשיפה למודלים פדגוגיים מתאימים, מורים שחשו מחויבות ללמד על אירועי 11 בספטמבר הרגישו במקביל חוסר ביטחון לעשות זאת. לכן ציינו כותבי המאמרים את חשיבותה של הכשרה מקצועית שתסייע למורים ללמד על אירועים היסטוריים וטראומטיים ותדגיש גם את תפקידם המכריע בפיתוח השקפה היסטורית אצל תלמידיהם.

תובנות מרכזיות והמלצות ליישום:
• למורים תפקיד חשוב ביצירת מרחב בטוח ואמפתי בבית הספר בזמן התרחשות אסון לאומי ובתקופת הלמידה וההנצחה שלו בשנים שלאחר מכן.
• חשוב לפעול לטפח מיומנויות ניהול שיח כיתתי בסוגיות מורכבות, מיומנות זו כוללת הכרה בחוסר הוודאות והקשבה אמפתית לצרכים ולחששות של תלמידים.
• קיימת חשיבות להתייחס לאירועי אסון לאומיים, ומומלץ לעשות זאת בשיתוף ובחקר עם התלמידים.
• חשוב להעניק למורים מסגרת תמיכה בית ספרית במקביל לשיח שהם מובילים בכיתות. מסגרת זו תאפשר הזדמנות לחלוק ולבחון בצורה רפלקטיבית את אופן ההתמודדות שלהם ושל תלמידיהם עם הלמידה והנצחת האסון.

קראו עוד >>

זיכרון השואה בראי הדורות – פרשנויות נוספות (2)

הסקירה היומית תוקדש בתקופה הקרובה לאופן בו מעוצב מובנה, מתפרש וממשיך לחיות זכרון אירועים היסטוריים בחיי לאום, חברה והפרטים החברים בה.
בחלק זה, השני בסדרה, נמשיך לבחון את מחקרה של קרול קידרון (מהסקירה הקודמת) שבו תיארה כיצד בקבוצת תמיכה של בני דור שני מתעצבים ומובנים מחדש אופנים נוספים לזיכרון השואה.
בעקבות מחקריה של קידרון, התכנס ב-2010 פורום חוקרים מהארץ ומהעולם, שהציג תגובות לטענות המועלות בהם. בסקירה היום נציג שתי התייחסויות של חוקרים עמיתים למחקרה של קידרון: ז'וזה ברונר ויורם בילו. תגובות אלו מציעות פרשנויות נוספות לאופן בו מתעצב זיכרון השואה על סמך עבודת השדה של קידרון.

תובנות מרכזיות
• התבוננות מזווית פרשנית בטקסים מאפשרת לנו למסגר מחדש ולהציע תובנות חדשות אודות משמעות זיכרון אירועים מכוננים היסטוריים, ברמה הלאומית והאישית.
• ניתן לראות במפגשים הטיפוליים שקיימו בני הדור השני לשואה גם טקס המבנה את הזיכרון באופן הרלוונטי, מעניק משמעות עבורם ובכך מקל על סבלם של הניצולים ובני-ובנות הדור השני כאחד.
• באופן דומה – ניתן לראות את מפגשי הטיפול בבני הדור השני לשואה, כחלק ממכלול רחב שיותר של טקסים המשמרים את זיכרון השואה במגוון דרכים ודגשים בזיכרון זה: מסעות לפולין, כינוסים מסוג "זיכרון בסלון" ועוד…

קראו עוד >>

זיכרון בתרבות ובבתי הספר: זיכרון השואה בראי הדורות (1)

הסקירה היומית תוקדש בתקופה הקרובה לאופן בו מעוצב מובנה, מתפרש וממשיך לחיות זכרון אירועים היסטוריים בחיי לאום, חברה והפרטים החברים בה.
במאמר הראשון בסדרה נציג אתנוגרפיה של חוקרת שהשתתפה בקבוצת תמיכה לבני הדור השני לניצולי שואה. החוקרת ,קרול קידרון, מתארת כיצד לצד התמיכה שחברי הקבוצה קיבלו ונתנו זה לזו, מעוצב ומובנה גם מרחב חדש לזכור ולדבר על השואה, ומעבר מזיכרון לאומי קולקטיבי לדיבור על זיכרון אישי המעוצב סביב מושג הטראומה האישית והטראומה הבין-דורית. עיצוב מחדש זה היה חלק מהיפתחות ושיחה בין הורים לילדיהם, סביב החוויה האישית.
בעקבות מחקריה של קידרון, התכנס ב-2010 פורום חוקרים מהאדץ והעולם, שהציג תגובות לטענות המועלות בהם. הסקירות הקרובת יציגו חלק ממגוון הפרשנויות והתגובות למחקרה זה.

תובנות מרכזיות ליישום
• הזיכרון הלאומי והאישי מתעצבים באופן שונה לאורך השנים, והם ראי של ערכים ותפיסות בחברה.
• פרשנות המשתתפים במפגשי זיכרון (טקסים ומפגשים קבוצתיים) משתנה בהתאם לדור, לזהות, ומרכיבי שייכות נוספים.

קראו עוד >>

דור האלפא – משחוק בלמידה חלק ב' (6)

הסקירה היומית הנוכחית הינה חלק ב' של הסקירה אודות משחוק, ובה נציג מחקר שבחן שימוש במשחקים אלקטרוניים לטובת קידום הוראה דיפרנציאלית (שבה ההבדלים והשוני בין תלמידים משפיע על קצב ועל אופן מסירת החומר הנלמד). במחקר איכותני שנערך באינדונזיה, שבו נחשפו תלמידי בית ספר לפעילות לימודית הכרוכה במשחקים אלקטרוניים, התבררו יתרונות השימוש במשחקים ביצירה של למידה דיפרנציאלית ובשיפור חוויית הלמידה בכללותה.
תובנות מרכזיות
• לשימוש באסטרטגיית המשחוק ובלמידה מבוססת על משחק בתהליכי ההוראה והלמידה טמון פוטנציאל לפיתוח כישורים רגשיים, חברתיים וקוגניטיביים של התלמיד ובהגברת המוטיבציה שלו ללמידה.
• לצד הפוטנציאל שימוש במשחוק בלמידה עלול להוביל להגברת חרדה, הסטה מהנושא הלימודי לטובת המשחק בלבד, ולהשפעה הפוכה מהצופה על מוטיבציית הלומד העצמי.
• ראוי לשים לב בזמן הוראה משולבת משחק להבדלים מגדריים, לנגישות לתשתית הטכנולוגית, ולפערים על רקע חברתי-כלכלי בנגישות לטכנולוגיה.
• מאפייניהם הייחודיים של תלמידי דור האלפא הופכים את טכניקות המשחוק והלמידה המבוססת על משחק לאמצעים יעילים בתהליכי ההוראה והלמידה שלהם.
• הוראה משולבת משחק מיטבית מחייבת שינוי שיטות הוראה מסורתיות על ידי שילוב של שיטות למידה משחקיות המאופיינות בדרגה גבוהה של ויזואליות, אינטראקטיביות, רב־אופניות ובלתי־אמצעיות.

קראו עוד >>

דור האלפא – שימוש בטלפונים להוראה – חלק ב' (4)

השילוב של טלפונים חכמים בתהליכי הוראה ולמידה בבית הספר – יתרון או חסרון? חלק ב' (4)
ילידי "דור האלפא" נולדים ומתבגרים בעולם של חידושים דיגיטליים והתפתחות טכנולוגית מואצת. כישוריהם של תלמידי דור האלפא וסגנונות הלימוד שלהם משקפים את הסביבה הטכנולוגית שבה גדלו. יתרונם המרכזי של עזרי למידה המבוססים על טכנולוגיות ניידות, כמו טלפונים חכמים, הוא סיועם ביצירתה של למידה מותאמת אישית, שיתופית, גמישה, הקשרית וקוֹנְסְטְרוּקְטִיבִית, המסייעת בהגדלת המעורבות והעניין של תלמידי דור האלפא בנעשה בשיעור ובחומר הנלמד. אולם שילובם של טלפונים חכמים בתהליכי הלימוד לבדו אינו מספיק כדי להבטיח יתרון זה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית תוקדש לשני מאמרים הדנים בהתאמות ובשינויים שיש לערוך בשיטות ההוראה והפדגוגיה הקיימות כדי להבטיח שילוב נאות ומועיל של טלפונים חכמים בכיתות הלימוד. המאמר הראשון מציע סקירת ספרות שבדקה את התנאים הנדרשים כדי לאפשר שילוב מוצלח בין טלפונים חכמים ובין פדגוגיה ותכנים לימודיים. הכותבים מסתייעים במושג "סביבות למידה חכמות", המבקש לתאר מרחב בו מתקיים שילוב דינמי בין תוכן, פדגוגיה וטכנולוגיה. המאמר השני מתאר מקרה בוחן של שימוש בטלפונים חכמים בכיתות הלימוד בבית ספר יסודי בסינגפור. כותבי המאמר מסבירים כי מקרה הבוחן הנדון מדגים את חשיבות תפיסתם של טלפונים חכמים לא רק כתוספי הוראה אלא כעזרי הוראה חיוניים. כשטלפונים חכמים נתפסים כעזרי הוראה חיוניים, השימוש בהם נעשה תכוף ועקבי ומערב אסטרטגיות הוראה ולמידה פעילות שמשפרות בתורן את ביצועי התלמידים ואת הישגיהם. כותבי המאמרים ממליצים על שילוב טלפונים חכמים כעזרי הוראה בכיתות ורואים בהם כלי חשוב לקידומה של למידה מותאמת אישית ההולמת את ההתפתחויות הטכנולוגיות של המאה ה־21. עם זאת הם מדגישים כי הטמעה של טכנולוגיות ושל עזרי למידה דיגיטליים בתהליך הלמידה דורשת שינוי פדגוגי מתאים, כמו מעבר מהוראה ממוקדת מורה ללמידה ממוקדת תלמיד, שבה יתפקדו המורים כמתווכים וכתומכים בתהליך הלמידה, וכן הקפדה על פיתוח כישורים כמו יצירתיות וכושר המצאה, תקשורת בין־אישית ושיתוף פעולה, חשיבה ביקורתית ויכולת לפתור בעיות. השילוב בין השימוש בטלפונים חכמים כעזר לימודי ובין שיטות הוראה ולמידה חדשניות יאפשר לתלמידי דור האלפא לא רק להגיע להישגים לימודיים טובים יותר אלא גם לפתח את הכישורים הדרושים להשתלבות עתידית מיטבית בחברת המאה ה־21.

המלצות מרכזיות ליישום
• על השילוב של טלפונים חכמים בתהליכי הלמידה בכיתות להיות מלווה ביצירתן של סביבות למידה חכמות שיקדמו למידה מותאמת אישית וממוקדת בתלמיד שבהן יתפקדו המורים כתומכי למידה.
• שילוב מיטבי של טלפונים חכמים בכיתות הלימוד מחייב את תפיסתם לא כתוספי הוראה אלא כחלק חיוני ובלתי־נפרד מתהליכי ההוראה. משמעות הדבר היא שהשימוש בטלפונים חכמים יהיה תכוף, עקבי ויערב אסטרטגיות הוראה ולמידה פעילות ודינמיות.
• רצוי כי השילוב של טלפונים חכמים בכיתות הלימוד יערב גם פיתוח שיטות הוראה ולמידה שישימו דגש על יצירתיות אצל המורים ואצל התלמידים ויאפשרו להם לתפקד כיוצרי תוכן עצמאיים ופעילים.

קראו עוד >>

השילוב של טלפונים חכמים בתהליכי הוראה ולמידה בבית הספר – יתרון או חסרון? (א) (3)

עבור תלמידי "דור האלפא", הידועים גם כ"דור הסמראטפון", טלפונים חכמים הם מכשיר נגיש ופופולרי למטרות תקשורת, בידור ולמידה. רבים מהם נוהגים להביא את הטלפונים החכמים שברשותם לבית הספר. סביר לכן שתלמידי דור האלפא יקבלו בברכה את השימוש בטלפונים חכמים במסגרת בית הספר ולמטרות לימודיות. אולם שילובם של טלפונים חכמים בכיתות הלימוד מציב אתגר בפני צוותי ההוראה והחינוך. על אף שטלפונים חכמים עשויים לסייע בקידומה של הוראה יעילה המותאמת למאה ה־21, קיים חשש כי נוכחותם בכיתות הלימוד תגרום להסחות דעת ותפריע למהלך התקין של השיעור. הסקירה היומית של לשכת המדענית תוקדש לשני מאמרים הדנים בתפיסותיהם של מורים ושל תלמידים לגבי היתרונות והחסרונות של השימוש בטלפונים חכמים כעזר למידה בכיתות הלימוד. נקודת המוצא של שני המאמרים היא שלמורים ולתלמידים משקל חשוב בשילוב יעיל ומוצלח של טלפונים חכמים במסגרות לימודיות. המאמר הראשון מתאר את ממצאיו של מחקר איכותני שבו התבקשו תלמידי בית ספר בגילים שונים להשיב על שאלונים הנוגעים לאופי השימוש שלהם בטלפונים חכמים ולתפיסתם את היתרונות והחסרונות של שילובם כעזר לימודי בכיתות. המאמר השני מתאר את ממצאיו של מחקר איכותני וכמותני שבחן את עמדותיהן של שלוש קבוצות בהתייחס לשימוש בטלפונים חכמים כעזר לימודי: תלמידים, סטודנטים להוראה ומרצים באוניברסיטה. כותבת המאמר התייחסה לפער המשמעותי בגישותיהם של התלמידים לעומת הסטודנטים והמרצים ובחנה הצעות יישומיות שיאפשרו להתגבר על פער זה ולהוביל לשילוב יעיל וקל של טלפונים חכמים בתהליך הלימוד. כותבי המאמרים מסכימים כי טלפונים חכמים עשויים לקדם תהליכי למידה פעילה, עצמאית ויצירתית ואף לשפר את ההישגים ואת הביצועים של התלמידים. הם הדגישו את יתרונות השימוש בטלפונים חכמים שהם בין היתר: קלות השימוש וההפעלה שלהם, האפשרות לחשוף דרכם את התלמידים למאגרי ידע נרחבים ומגוונים ומקדמים צורות למידה גמישות ומותאמות אישית. כמו כן התייחסו הכותבים למחקרים שהראו כי טלפונים חכמים עשויים לשפר גם את ביצועיו הפדגוגיים של המורה ולסייע לו בניהול זמן השיעור. אולם הפיכתם של טלפונים חכמים לעזר למידה שימושי בכיתות הלימוד מחייבת היערכות מוקדמת מצד המורים: עליהם לפעול לעדכון צורת ההוראה כך שתבטיח שימוש מיטבי בטלפונים חכמים; לעבור הכשרה שתאפשר להם להכיר לעומק את יתרונות השימוש הלימודי בטלפונים חכמים ולאכוף כללים ברורים באשר לצורת השימוש הרצויה בהם במסגרת השיעור.
תובנות והמלצות מרכזיות ליישום
• יתרונות השימוש בטלפונים חכמים כעזר לימודי כוללים: נוחות תפעול ונשיאה, גישה מהירה למאגרי מידע מקוונים, ביצוע בו־זמני של מטלות מגוונות, הסרת האחריות הבלעדית על איתור חומרי לימוד מהמורים והתמקדות בהיבטים נוספים של הוראה.
• חסרונות השימוש בטלפונים חכמים כוללים: הסחת דעת, השפעה שלילית על כישורים חברתיים ואינטקראקציות עם תלמידים אחרים, עייפות לעיניים, פגיעה בריכוז ותלות טכנית.
• טלפונים חכמים עשויים לקדם תהליכי למידה פעילה, עצמאית ויצירתית ואף לשפר את ההישגים ואת הביצועים של התלמידים, ולכן חשוב שמורים יכירו ביתרונות השימוש בטכנולוגיות חדישות כעזרי הוראה בכיתות הלימוד ובמקביל לפתח יישומונים לשימוש ייעודי בכיתות הלימוד ולשלב מטלות מקוונות בתוכנית הלימודים כדי לסייע בהפיכתם של טלפונים חכמים לכלי עזר יעיל בלמידה.

קראו עוד >>

פערים דוריים בין תלמידי דור האלפא ומוריהם ודרכים לצמצמם (2)

ההתפתחות הטכנולוגית המואצת המאפיינת את העידן הדיגיטלי שבו אנו חיים היא גורם מרכזי להיווצרותו של פער דורי בין תלמידי דור האלפא ובין מוריהם. בעוד תלמידי דור האלפא הם "ילידים דיגיטליים" שנולדו למציאות של טכנולוגיה מתקדמת זמינה שהפכה אותם בקיאים בשפה הדיגיטלית, מוריהם הם "מהגרים דיגיטליים" שנולדו למציאות שבה השימוש בעזרים טכנולוגיים וזמינותם היו פחותים. הסקירה היומית של לשכת המדענית תוקדש היום להשפעת השימוש בטכנולוגיה דיגיטלית והיחס אליה על יצירתו של הפער הבין־דורי המתואר וכן להשלכותיהם על תהליכי הוראה ולמידה בבתי הספר. המאמר שיוצג בסקירה הנוכחית מכיל סקירת ספרות נרחבת על הגורמים המשפיעים על הפער הבין־דורי בין תלמידי דור האלפא ומוריהם ועל הדרכים לצמצם פערים אלה באמצעות שילובם של עזרים טכנולוגיים בכיתות הלימוד. כותבת המאמר דנה בהשלכות של הפערים בתפיסות של המורים והתלמידים לגבי הצורך להשתמש בעזרים טכנולוגיים בתהליכי ההוראה והלמידה, ומציינת את חשיבות יצירתן של סביבות לימודים טכנולוגיות המותאמות לצורכי התלמידים. אולם כפי שכותבת המאמר מדגישה, שילוב עזרים טכנולוגיים לבדו אינו מספיק כדי לצמצם את הפער הבין־דורי המתואר. יש להקפיד על הכשרה טכנולוגית מעשית של המורים ועל שימוש עצמאי של תלמידים בעזרים טכנולוגיים כדי להבטיח שהשילוב של טכנולוגיות חדישות יוביל ליצירת סביבת הוראה ולמידה משמעותית ומעניינת.
תובנות והמלצות מרכזיות ליישום
• חשוב להכיר בכך שקיים פער מהותי באופן בו מורים מול תלמידים משתמשים בטכנולוגיה ומטרותיה.
• על אף התפיסות החיוביות ביחס לשימוש בטכנולוגיה, מורים חוששים שהשימוש בה במהלך השיעור יהווה הפרעה לתהליך הלימודי. ולכן מגבילים את השימוש בו לכדי "מצגות מסכמות".
• מומלץ לפעול לשינוי פרדיגמת ההוראה באופן שיסייע למורים להטמיע את השימוש בטכנולוגיות בתוכנית הלימודים ובכיתות הלימוד (המאמר מציע מודל פדגוגי היכול לסייע בכך).
• שילוב העזרים הטכנולוגים בכיתות הלימוד צריך להתרחש במקביל ליישום מודל פדגוגי מתאים.
• להציע למורים הכשרה ממוקדת ומעשית במגוון כלים טכנו-פדגוגיים חדשים.

קראו עוד >>

התנדבות בני נוער בעת אסון: למידה מהעולם (2)

מצב החירום שהחל באוקטובר הביא עמו גל של התנדבות מכל שכבות החברה. בתוך כך, אלפי בני נוער התגייסו לסייע במגוון זירות בחברה. חשוב לתת את הדעת על ההשפעות האפשריות של התנדבות כזו על רווחתם הנפשית ועל בריאותם הנפשית של המתנדבים. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג שני מאמרים העוסקים בהשפעות אלו כפי שנבחנו במקרי אסון שונים. המאמר הראשון בוחן את סיפורו של "צבא הסטודנטים המתנדבים" ואת הפעילות שערכו מתנדביו בעיר אוטרואה Aotearoa)) בניו זילנד בעקבות רעידת אדמה שפגעה בעיר קרייסצ'רץ' בשנת 2011-2010 ובעת פיגוע ירי במסגד בעיר בשנת 2019. המאמר השני עוסק בהתנדבות בני נוער וצעירים במסגרת ארגון "פיתוח ללא הפסקה – נפאל"(Restless Development Nepal – RDN) בשנת 2015. בשנה זו נפגעו אזורים בנפאל מרעידת אדמה בעוצמה 7.8 בסולם ריכטר, שהובילה להרג של אלפי אזרחים, להרס של תשתיות ושל אתרי מורשת ולהרס של מעל 600,000 בתי מגורים.

תובנות ליישום
• לתת את הדעת על הצרכים הפיזיים והרגשיים של המתנדבים, ולהציג תמיכה בהתאם.
• לספק למתנדבים הכשרה מתאימה ותמיכה מתמשכת בהתמודדות עם אתגרים פיזיים ורגשיים כתוצאה מההתנדבות.
• לייצר תמיכה חברתית ורשתות תמיכה למתנדבים.
• ליצור קהילת מתנדבים חזקה.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר