משרד החינוך
תפריט
לשכת המדען הראשי
משרד החינוך
תפריט
משרד החינוך
לשכת המדען הראשי
עבור תלמידי "דור האלפא", הידועים גם כ"דור הסמראטפון", טלפונים חכמים הם מכשיר נגיש ופופולרי למטרות תקשורת, בידור ולמידה. רבים מהם נוהגים להביא את הטלפונים החכמים שברשותם לבית הספר. סביר לכן שתלמידי דור האלפא יקבלו בברכה את השימוש בטלפונים חכמים במסגרת בית הספר ולמטרות לימודיות. אולם שילובם של טלפונים חכמים בכיתות הלימוד מציב אתגר בפני צוותי ההוראה והחינוך. על אף שטלפונים חכמים עשויים לסייע בקידומה של הוראה יעילה המותאמת למאה ה־21, קיים חשש כי נוכחותם בכיתות הלימוד תגרום להסחות דעת ותפריע למהלך התקין של השיעור. הסקירה היומית של לשכת המדענית תוקדש לשני מאמרים הדנים בתפיסותיהם של מורים ושל תלמידים לגבי היתרונות והחסרונות של השימוש בטלפונים חכמים כעזר למידה בכיתות הלימוד. נקודת המוצא של שני המאמרים היא שלמורים ולתלמידים משקל חשוב בשילוב יעיל ומוצלח של טלפונים חכמים במסגרות לימודיות. המאמר הראשון מתאר את ממצאיו של מחקר איכותני שבו התבקשו תלמידי בית ספר בגילים שונים להשיב על שאלונים הנוגעים לאופי השימוש שלהם בטלפונים חכמים ולתפיסתם את היתרונות והחסרונות של שילובם כעזר לימודי בכיתות. המאמר השני מתאר את ממצאיו של מחקר איכותני וכמותני שבחן את עמדותיהן של שלוש קבוצות בהתייחס לשימוש בטלפונים חכמים כעזר לימודי: תלמידים, סטודנטים להוראה ומרצים באוניברסיטה. כותבת המאמר התייחסה לפער המשמעותי בגישותיהם של התלמידים לעומת הסטודנטים והמרצים ובחנה הצעות יישומיות שיאפשרו להתגבר על פער זה ולהוביל לשילוב יעיל וקל של טלפונים חכמים בתהליך הלימוד. כותבי המאמרים מסכימים כי טלפונים חכמים עשויים לקדם תהליכי למידה פעילה, עצמאית ויצירתית ואף לשפר את ההישגים ואת הביצועים של התלמידים. הם הדגישו את יתרונות השימוש בטלפונים חכמים שהם בין היתר: קלות השימוש וההפעלה שלהם, האפשרות לחשוף דרכם את התלמידים למאגרי ידע נרחבים ומגוונים ומקדמים צורות למידה גמישות ומותאמות אישית. כמו כן התייחסו הכותבים למחקרים שהראו כי טלפונים חכמים עשויים לשפר גם את ביצועיו הפדגוגיים של המורה ולסייע לו בניהול זמן השיעור. אולם הפיכתם של טלפונים חכמים לעזר למידה שימושי בכיתות הלימוד מחייבת היערכות מוקדמת מצד המורים: עליהם לפעול לעדכון צורת ההוראה כך שתבטיח שימוש מיטבי בטלפונים חכמים; לעבור הכשרה שתאפשר להם להכיר לעומק את יתרונות השימוש הלימודי בטלפונים חכמים ולאכוף כללים ברורים באשר לצורת השימוש הרצויה בהם במסגרת השיעור.
תובנות והמלצות מרכזיות ליישום
טכנולוגיה חינוכית ועזרי לימוד דיגיטליים נועדו לשפר את תהליכי ההוראה והלמידה ולייעל את ביצועי התלמידים ואת הישגיהם. הטמעתן של מערכות תקשורת ומידע טכנולוגיות בבתי ספר אפשרה את פיתוחן של שיטות למידה חדשניות, כמו למידה אלקטרונית (E-learning) ולמידה ניידת (Mobile Learning), המאפשרות לתלמידים ולמורים גישה מקוונת לתוכני הלימוד. אולם מורים רבים מסתייגים משימוש בטלפונים חכמים למטרות למידה בכיתות הלימוד, ולכן יבקשו מתלמידיהם לכבות אותם בזמן השיעור ויאסרו באופן גורף להכניס אותם לכיתת הלימוד. יש מחקרים המראים כי טלפונים חכמים אכן מפריעים בתהליכי הלמידה וכי תלמידים שבילו זמן ניכר בשימוש בהם בזמן השיעור דיווחו על ירידה בהבנתם את החומר הנלמד ועל הישגים לימודיים נמוכים יותר. בהקשר זה, הכותבים מציינים חמישה גורמים מכריעים המשפיעים על גישתם של מורים ותלמידים לשימוש בטלפונים חכמים בכיתה: ציפיית ביצועים (performance expectancy), כלומר היתרון של למידה עם טלפונים חכמים; ציפיית מאמץ (effort expectancy), דהיינו מידת הקלות של השימוש בטלפונים חכמים; השפעה חברתית (social Influence), המתייחסת לאמונה שיש לאמץ למידה באמצעות טלפונים חכמים; הנאה נתפסת (perceived playfulness), כלומר תפיסת ההנאה מהשימוש בטלפון חכם למטרות למידה; וניהול עצמי של למידה (self-management of learning), המתייחס למשמעת העצמית של התלמיד במסגרת למידה עצמית.
כותבי המאמר הדגישו כי השימוש בטלפונים חכמים בתהליכי הוראה ולמידה עשוי לסייע ביצירתו של שיח לימודי החורג מדפוסי ההוראה הקיימים ומשפר את איכות הלמידה והיקפה. כדי ללמוד על עמדותיהם של תלמידי בית ספר באשר לשימוש בטלפונים חכמים בכיתות הלימוד, בחנו הכותבי מחקר שבוצע בברוניי דארוסלאם, מדינה קטנה השוכנת בדרום־מזרח אסיה ומדורגת במקום ה־19 בעולם בשימוש של אוכלוסייתה ברשתות חברתיות וירטואליות ובטכנולוגיות אלקטרוניות חדישות. לצורכי המחקר השתמשו החוקרים בשאלונים, כשכל שאלון מנה 16 שאלות מרובות ברירה ושאלה אחת פתוחה שעליה נדרשו המשיבים להשיב בכתב. השאלון הופץ בקרב 355 תלמידים (49% תלמידים ו־51% תלמידות) מבתי ספר שונים ברחבי המדינה בין החודשים פברואר-מרץ 2015.
המשיבים נתבקשו לאפיין את אופי השימוש שלהם בטלפונים החכמים. 57% ממשתתפי המחקר דיווחו כי ברשותם 2-1 טלפונים חכמים. 31% מהם דיווחו כי הם מחזיקים ב־4-3 טלפונים חכמים ו־12% דיווחו כי ברשותם 6-5 טלפונים חכמים. 15% מהמשיבים ציינו כי הם נוטים לחפש יישומונים חדשים להורדה באופן עקבי ולעיתים קרובות. 52% עושים זאת מדי פעם ובעיקר כדי לעדכן יישומונים קיימים. יישומוני ההודעות המהירות (כמו WhatsApp) היו הפופולריים ביותר בקרב המשיבים, ורבים מן המשיבים ציינו כי WhatsApp הוא הכלי המוביל מבחינתם לשיתוף מידע. יישומוני צפייה בווידאו או האזנה למוזיקה ויישומוני רשתות חברתיות דורגו במקום השני. עזרי למידה מקוונים היו במקום השלישי בפופולריות שלהם בקרב המשיבים, ואחריהם אתרי חדשות מקוונים ויישומונים המציעים קריאה מקוונת בספרים.
הן במסגרת השאלונים והן בקבוצת מיקוד נפרדת ביקשו החוקרים מן התלמידים לדון ביתרונות ובחסרונות של השימוש בטלפונים חכמים למטרות למידה. במסגרת היתרונות ציינו התלמידים את הנוחות והיעילות בשימוש בטלפונים חכמים. טלפונים חכמים מאפשרים גישה יעילה ומיידית לעולמות תוכן רבים ולתוכני מולטימדיה מגוונים ולעומת ספרי לימוד או מחשבים ניידים קל יותר לשאת אותם לבית הספר. באמצעות טלפון חכם אחד התלמיד יכול לבצע בכיתה מטלות מרובות: לצלם תמונות של חומרי השיעור ושל לוח הכיתה, להאזין להרצאות מקוונות, לחפש מידע באינטרנט ולהשתתף בדיונים כיתתיים בפלטפורמות חברתיות. יתרון נוסף שציינו התלמידים הוא שיפור חוויית הלמידה. טלפונים חכמים מקדמים למידה ויזואלית בעלת איכויות אינטראקטיביות. צפייה בסרטונים או בתמונות עשויה לסייע בפישוט ובהבהרה של מושגים שקשה להסבירם מילולית. היכולת לצלם את הלוח או את המצגת באמצעות הטלפון החכם יכולה לחסוך את זמן הכתיבה והסיכום של תוכני השיעור הנדרש מהתלמיד ולפנותו להקשבה או לביצוע מטלות אחרות. התלמידים הוסיפו וציינו כי לתפיסתם טלפונים חכמים ידידותיים לסביבה משום שהם מאפשרים ליצור ולאחסן עותקים אלקטרוניים של שיעורי הבית ושל חומרי לימוד דיגיטליים ומייתרים בכך את הצורך בהדפסה ובנייר.
במסגרת החסרונות הקיימים בשימוש בטלפונים חכמים בכיתות הלימוד ציינו התלמידים את הסחת הדעת. על אף שהם מכילים יישומונים שעשויים להיות רלוונטיים לקידום תהליכי למידה, זמינותם של יישומונים בידוריים עלולה לעודד תלמידים להשתמש בהם בזמן השיעור ולהסיח בכך את דעתם. הפיתוי להציץ בנעשה ברשתות החברתיות, התרעות על שיחות והודעות נכנסות וכן עדכונים שוטפים מרשתות חברתיות ומאתרי חדשות מפחיתים את המיקוד של התלמידים במתרחש בכיתה. התלמידים הוסיפו כי העיסוק הנרחב בטלפון החכם בזמן השיעור עשוי להשפיע לרעה על כישורים חברתיים ועל אינטראקציות עם שאר התלמידים בכיתה. חיסרון נוסף שציינו תלמידים הוא כי התבוננות ממושכת במסכי הטלפונים החכמים בזמן הלמידה בשיעור עלולה לעייף את העיניים ולפגום בריכוז. כמו כן, התלות במטען חשמלי, כשלים טכניים אפשריים (וירוסים או תקלות במערכת ההפעלה הטלפונית) ולעיתים אף אובדן של תוכן לימודי השמור במכשיר הטלפון החכם הם גורמים נוספים העלולים לדעתם לחבל בתהליכי הלמידה.
על אף שהחוקרים התמקדו בעמדות התלמידים כלפי שימוש בטלפונים חכמים בכיתה, הם הדגישו גם את היתרונות שיפיקו המורים משימוש זה. למשל, השימוש בטלפונים חכמים, המאפשר לתלמידים גישה מהירה ומיידית למאגרי מידע מקוונים, מסיר מהמורים את האחריות הבלבדית על מסירת תוכני השיעור ומעודד לכן למידה פעילה, ניהול דיונים כיתתיים וביצוע עבודות קבוצתיות.
החסרונות בשימוש בטלפונים חכמים מציבים בפני צוותי ההוראה בבתי הספר אתגר ומחייבים לחשוב על דרכים לצמצום פוטנציאל ההפרעה והסחת הדעת הקיים בהם. על סמך ניתוח תשובות התלמידים, הציגו החוקרים המלצות למורים הנוגעות לשימוש בטלפונים חכמים בכיתות. הם הדגישו כי על המורה להציג בתחילת השיעור כללים ברורים הנוגעים לשימוש בטלפונים חכמים בכיתה כדי לסייע בצמצום הפרעות שונות. בכל הקשור למידע שהתלמידים דולים באמצעות הטלפונים החכמים, הדגישו החוקרים כי למורה תפקיד חשוב בניטור ובבדיקה של איכות המידע הנמסר במקורות מקוונים שבהם התלמידים משתמשים. כאשר המורים מעצבים פעילויות הנתמכות בשימוש בטלפונים חכמים, עליהם לבחון בקפידה את איכות התוצרים של עבודת התלמידים ולוודא כי הם אינם מעתיקים מידע קיים או אינם משתמשים במקורות בלתי־אמינים. נוסף על כך, על המורים לחשוב מחדש על דרכים להערכה ולאומדן הביצועים של התלמידים שיביאו בחשבון את השימוש בטלפונים חכמים. לבסוף, מאחר שטלפונים חכמים הם ערוץ למידה חשוב ויעיל, החוקרים מדגישים כי יש לעצב מחדש את תוכנית הלימודים כדי שתאפשר שילוב של טלפונים חכמים בתהליכי הוראה ולמידה בבתי ספר. פיתוח יישומונים לשימוש ייעודי בכיתות הלימוד ושילוב מטלות מקוונות בתוכנית הלימודים יסייעו בהפיכתם של טלפונים חכמים לכלי עזר יעיל בלמידה. החוקרים סיכמו כי מודעות לחסרונות השימוש בטלפונים חכמים בכיתות הלימוד לצד הטמעתם כעזר לימודי, יביאו לכמה תוצאות רצויות, כמו: ייעול של תהליכי ההוראה, שיפור ניהול הזמן אצל המורים, העשרתה של חוויית הלמידה ושיפור ביצועיהם של התלמידים.
המלצות ליישום
טלפונים חכמים הם עזרי למידה מתוחכמים ויעילים. הם מאובזרים בנגני מולטימדיה מתקדמים, מעניקים גישה מהירה למידע מעודכן ומסונכרן ומאפשרים תקשורת בזמן אמת. על אף שרבים מהיישומונים שפותחו לטלפונים החכמים לא נועדו לתכלית חינוכית, הם עשויים להיות יעילים לשימוש בתהליכי הוראה. למשל, יישומון מְצִיאוּת רְבוּדָה (Augmented Reality, AR) עשוי להעניק לתלמידים גישה מיידית לטווח רחב של מידע מבוסס מיקום ולאפשר להם לחקור חומרי לימוד מן העולם האמיתי שבלעדיו לא הייתה לתלמידים גישה אליהם. אולם על אף שהשימוש בטלפונים חכמים עשוי להפוך את תהליכי ההוראה והלמידה לרלוונטיים ומותאמים למאה ה־21, מורים רבים רואים בהם איום על סמכותם וגורם המסיח את דעת התלמידים מהנעשה בשיעור. לתפיסותיהם ועמדותיהם של מורים ושל תלמידים לגבי שימוש בטלפונים חכמים כעזרי למידה ישנן השלכות על תהליכי ההטמעה והשימוש בהם בבתי ספר. כותבת המאמר הציגה מחקר שנערך בישראל על עמדתם של מורים ושל תלמידים בנוגע לשימוש החינוכי והלימודי בטלפונים חכמים וכיצד לדעתם יש להטמיעם במוסדות לימוד.
במחקר השתתפו שלוש קבוצות: תלמידי חטיבת ביניים, סטודנטים לתעודת הוראה ומרצים באוניברסיטה. קבוצת תלמידי חטיבת הביניים הייתה מורכבת מ־32 תלמידי כיתה ז' ומ־59 תלמידי כיתה ח'. התלמידים עסקו בפעילות לימודית באמצעות טלפונים חכמים. תלמידי כיתה ז' השתמשו בטלפונים חכמים במסגרת פעילות בנושא אוסטרליה במטרה להרחיב את אוצר המילים ולשפר את הבנת הנקרא. תלמידי כיתה ח' השתמשו בטלפון החכם במסגרת לימודי מדעים: הם השתמשו ביישומון מציאות רבודה, צפו בסרטונים ועבדו בקבוצות על מעבד תמלילים מקוון (Google Docs). 57 תלמידי כיתה ח' נוספים למדו את אותו נושא באופן מסורתי שלא כלל שימוש בטלפונים חכמים, ושימשו לכן כקבוצת ביקורת. הקבוצה השנייה הייתה מורכבת מ־42 סטודנטים לתואר שני בהוראה בשילוב תעודת הוראה. הסטודנטים הגיעו מתחומים אקדמיים שונים (מדעים, אומנויות, היסטוריה וספרות) וגילם הממוצע היה 32. במסגרת המחקר הם השתתפו בקורס חובה בנושא טכנולוגיות חדשניות בחינוך במהלך סמסטר אקדמי אחד. לאורך הקורס הם נחשפו לפעילויות שונות שכללו שימוש בטלפונים חכמים, ובסופו התבקשו לעצב פעילות לימודית המשלבת טלפונים חכמים. הקבוצה השלישית כללה 18 מרצים מתחומים אקדמיים שונים (מדעים, מתמטיקה, חינוך ואומנות) שגילם הממוצע היה 52. המרצים השתתפו בסדנה בת ארבע שעות בנושא אופני השימוש בטכנולוגיות ניידות, ובמהלכה נדרשו לחשוב על דרכים להטמעת השימוש ביישומונים שונים הנמצאים בטלפונים חכמים במסגרת שיעוריהם.
נתוני המחקר נאספו בשאלונים שעליהם נדרשו תלמידי חטיבות הביניים להשיב בתחילתה ובסופה של הפעילות הלימודית שנעזרה בטלפונים חכמים. השאלונים התמקדו בגישתם של המשיבים לשימוש בטלפונים חכמים בכיתות ובתרומתם ללמידה. נוסף על המענה על השאלונים, התכנסו הסטודנטים לדיון ובו התבקשו לחשוב על השימוש בטלפונים חכמים במסגרת דיסציפלינות ההתמחות שלהם ולהציע מערכי שיעור המשלבים טלפונים חכמים. הסטודנטים נשאלו במסגרת הדיון האם הם ישתמשו בטלפונים חכמים בכיתות שבהן ילמדו בעתיד והאם הם חושבים שהמרצים שלהם צריכים להשתמש בהם במסגרת ההוראה. את תשובותיהם ואת מחשבותיהם הם חלקו גם ביומן רשת אישי. המרצים מילאו שאלון קצר לפני הסדנה ובסופה. תשובותיהם של כלל המשתתפים במחקר עברו ניתוח כמותני ואיכותני.
ממצאי המחקר מעידים כי תלמידי כיתה ז' סברו שהפעילות הכיתתית המשלבת טלפונים חכמים הייתה מעניינת (ממוצע 4 בסולם 5-1). הם דיווחו כי למדו דברים חדשים (ממוצע 3.5) וחשו כי הרוויחו מעבודת צוות (ממוצע 3.8). תלמידי כיתה ח' שהשתמשו בטלפונים חכמים בלמידה הפגינו מוטיבציה גבוהה יותר מזו של קבוצת הביקורת וגם רמת העניין הממוצעת שלהם (4.4) הייתה גבוהה מזו של התלמידים בקבוצת הביקורת באופן מובהק סטטיסטית (3.7). גם תפיסת החוללות העצמית של קבוצת הניסוי של תלמידי כיתה ח' הייתה גבוהה יותר באופן מובהק סטטיסטית (ממוצע 4.39) מזו של קבוצת הביקורת (ממוצע 3.78). לעומת תלמידי בית הספר, שהעידו כי הטלפונים החכמים סייעו להם בלמידה ואף בהתרכזות רבה יותר בשיעור, הסטודנטים שהשתתפו בניסוי הביעו ספק באשר ליעילות השימוש בטלפונים חכמים בלמידה. לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בין תשובות השאלונים שמילאו הסטודנטים לפני הקורס ואחריו לגבי המידה שבה הם מתכוונים לשלב טלפונים חכמים בשיעוריהם. לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בתשובותיהם לגבי המידה שבה סברו שמורים בבתי ספר ומרצים באוניברסיטה צריכים לשלב טלפונים חכמים בשיעוריהם. ביומן הרשת ובקבוצת הדיון של הסטודנטים שהשתתפו בניסוי הם הביעו עמדות אמביוולנטיות לגבי הצעות יישומיות לשימוש מבוקר בטלפונים חכמים בתהליך הלמידה בכיתה. חלקם תמכו בשימוש בטלפונים חכמים כאמצעי להגברת המוטיבציה של התלמיד והדגישו שאפשרי לשלב טלפונים חכמים בשיעור רק לאחר קביעת מטרות לימודיות ברורות. מרצי האוניברסיטה שהשתתפו במחקר הביעו פליאה מן המאפיינים הטכנולוגיים החדישים של טלפונים חכמים. על אף שהעריכו את פוטנציאל השימוש הלימודי בהם, הם חשו כי הם זקוקים להכשרה נוספת בטרם יוכלו לשלב טלפונים חכמים בשיעוריהם.
מבין שלוש הקבוצות שהשתתפו בניסוי, השימוש בטלפונים החכמים שהראו תלמידי חטיבת הביניים היה הנרחב והמגוון ביותר ונעשה כחלק משגרת חייהם היומיומית בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות. תוצאות המחקר העידו על הבדל משמעותי בגישתם של תלמידי חטיבות הביניים לשימוש בטלפונים חכמים כעזר למידה בכיתות הלימוד לעומת גישתם של תלמידים משתי הקבוצות האחרות (סטודנטים ומרצים). תלמידי חטיבת הביניים ביטאו תפיסה חיובית ביותר לגבי שימוש בטלפונים חכמים. הם אף העידו כי אם טלפונים חכמים יהיו חלק מפעילות הלימודים השגרתית בכיתה, הם ישתמשו בהם למטרות נוספות, כמו תרגום, הקלטה, רישום הערות מסכמות מהשיעור, צילום תמונות של הלוח (במקום להעתיק את החומר המוצג עליו), שימוש באינטרנט כדי לחפש הסברים למושגים בלתי־מוכרים וכן הלאה. היו תלמידים שניבאו כי שילוב טלפונים חכמים בתהליך הלמידה הכיתתי יעודד אותם להשתמש בהם גם כאמצעי עזר בפתרון בעיות מתמטיות, בהתבוננות במפות גאוגרפיות ובלמידת עובדות היסטוריות. לעומת תלמידי חטיבת הביניים, הסטודנטים שהשתתפו במחקר לא ששו להשתמש בטלפונים חכמים בכיתות הלימוד. כותבת המאמר משערת כי ייתכן שעמדתם הושפעה מהימצאותם במסגרת הכשרה, ולכן חשו חוסר ביטחון לגבי אימוץ שינויים פדגוגיים משמעותיים. כמו כן, הכותבת משערת שעמדתם של הסטודנטים הושפעה מכך שהפעילות שהשתתפו בה לא הייתה קשורה באופן ישיר לתחומי ההתמחות האקדמיים שלהם וכן מכך שהם התנסו בשילוב טלפונים חכמים במסגרת פעילות שהתרחשה באוניברסיטה ולא בכיתות לימוד בית ספריות. קבוצת המרצים הביעה ספקנות לגבי השילוב של טלפונים חכמים בהוראה. המרצים לא היו מודעים למלוא הפוטנציאל הפדגוגי שטכנולוגיה זו מציעה.
על סמך הממצאים, התמקדה כותבת המאמר בפער בין תפיסתם של מורים (ומורים לעתיד) לגבי השימוש בטלפונים חכמים למטרות למידה ובין תפיסות התלמידים. היא הדגישה כי אחת הסיבות לפערי תפיסה אלו היא שמורים אינם מודעים מספיק לפוטנציאל הקיים בטכנולוגיות חדשות וכי אין בידם הכישורים המתאימים לעצב פעילויות למידה שמשתמשות באופן יעיל בטכנולוגיות הללו. התוצאה היא שעל אף שטכנולוגיות חדשות מציעות הזדמנויות מגוונות ללמידה יעילה ופְּרוֹאַקְטִיבִית, בפועל המורים עדיין משמרים מודלים מסורתיים של למידה ואינם מנצלים את מלוא הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיות אלו. במסגרת הדיון בממצאי המחקר הוסיפה הכותבת כי המרצים והסטודנטים זקוקים לחשיפה נרחבת יותר לטלפונים ניידים שתאפשר להם להכיר את הפוטנציאל החינוכי הטמון בהם ולהסתגל לשימוש בהם לצורכי הוראה ולמידה. הכשרה פרטנית נרחבת לשימוש ביישומונים הרלוונטיים לתחומי לימוד מסוימים עשויה לסייע בשינוי גישתם של הסטודנטים ושל המרצים. הכותבת מוסיפה כי השונות בגישות של התלמידים, הסטודנטים והמרצים לטלפונים חכמים מציבה אתגר בפני מערכת החינוך. חשוב שמורים יכירו ביתרונות השימוש בטכנולוגיות חדישות כעזרי הוראה בכיתות הלימוד. תוכניות הכשרה למורים צריכות להעניק להם אסטרטגיות להסתגלות מהירה וטובה יותר לשימוש בטכנולוגיות אלו שיפיגו את חששותיהם מן השימוש בהן. למשל, מורה יכול לבקש סיוע מן התלמידים בתפעול עזרים טכנולוגיים בכיתה. באמצעות תכנון ועיצוב של פעילויות למידה המביאות בחשבון את ערכן המוסף של טכנולוגיות חדישות יוכלו המורים להתאים את שיטות ההוראה שלהם לעולם המשתנה ולעודד את יצירתה של פדגוגיה חדשנית המותאמת למאפייניו של העידן הדיגיטלי.
המלצות ליישום
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר