נושא 2: פיתוח מיומנויות ויכולות

באילו דרכים ניתן לקדם התפתחות זהותית וערכית של תלמידים?

בשנים האחרונות הולכת ומתחזקת ההסכמה כי תפקידו של בית הספר אינו מסתכם בהקניה של ידע. תפיסות עדכניות יותר מבקשות להכיר בתפקידו של בית הספר בהקניית מיומנויות, ערכים וכלים. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מאמרים שעוסקים בדרכים שונות של קידום סביבה מיטיבה להתפתחות זהותית וערכית עבור התלמידים.
המאמר הראשון בחן גישות שונות של פסיכולוגיה חיובית ככלי מיטיב להתפתחות התנהגותית חיובית, ומצא כי ישנם יתרונות ליישום של פסיכולוגיה חיובית מכוונת הקשר, משום שזו מאפשרת הכרה בהשפעות הסביבה על התנהגויות ורגשות, ומייצרת מקום בטוח לבירור ופיתוח ערכים.
המאמר השני בחן כיצד טיפוח של חוזקות אופי (character strengths) בבית הספר עשוי להיטיב ולקדם את התלמידים, ומצא שטיפוח חוזקות אלה באופן משולב בקרב תלמידים, מורים ומנהלים מעצים ומשפיע על הסביבה הבית ספרית כולה.

קראו עוד >>

האם נמצא קשר בין הטקסטים אותם קוראים לבין שיפור האוריינות?

התפתחות של מיומנויות קריאה והבנת הנקרא מהווה בסיס חשוב בהמשך דרכם של תלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בתוכן ובאמצעי הקריאה ובוחנים כיצד אלו משפיעים על פיתוח ושיפור יכולות קריאה והבנת הנקרא.
המאמר הראשון בחן האם קיים הבדל בין קריאה בספר מודפס או דיגיטלי, ומצא כי לרוב ספרים מודפסים תורמים יותר לפיתוח יכולות הבנת הנקרא והרחבת אוצר המילים.
המאמר השני בחן האם לקריאה בשעות הפנאי בפלטפורמות שונות יש השפעה על יכולות הקריאה, ומצא כי ישנה קורלציה חיובית גבוהה בין קריאת ספרים בשעות הפנאי לשיפור ביכולות קריאה.

קראו עוד >>

האם ניתן לרכוש מיומנות בניהול כיתה באמצעות ניסיון בהוראה או במהלך הכשרה עיונית?

ניהול כיתה מהווה משימה מורכבת הכוללת את הצורך לשים לב להתרחשויות רבות המתקיימות בכיתה במקביל לפעולת ההוראה. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום במיומנות ניהול הכיתה של מורים ובאופן בו הן נרכשות. המאמר הראשון בחן מה ההבדלים במיומנות ניהול כיתה בין מורים ותיקים למורים מתחילים. ומצא כי זוהי מיומנות נרכשת המתפתחת ומתחדדת עם השנים.
המאמר השני בחן האם ישנו מתאם בין ידע פדגוגי רב בתחומים מגוונים, לבין התפתחות מיומנות ניהול כיתה, ומצא כי מתאם זה אינו מובהק, וניכר כי פיתוח מיומנות ניהול כיתה דורשת העמקה ולמידה של תחום ידע פדגוגי ספציפי זה.

קראו עוד >>

מהי יכולת טיעון מדעית וכיצד ניתן לפתח אותה בקרב תלמידות ותלמידים?

יכולת טיעון מדעית הינה היכולת לזהות, לנסח ולבקר טיעונים מדעיים. יכולת זו מסתמכת על כישורים כמו חשיבה ביקורתית, יכולות אינטגרציה של מידע והבנה ביקורתית של דרכי ביסוס ידע. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת בהתפתחות יכולת טיעון בקרב תלמידים במערכת החינוך.
המאמר הראשון מנתח את התפתחות למידת יכולות הטיעון אצל תלמידים מבית הספר היסודי ועד התיכון.
המאמר השני בוחן את יכולתם של תלמידי כיתות ד' ו-ו' לערוך אינטגרציה בין פרטי מידע ממקורות כתובים מגוונים.

קראו עוד >>

במה מתבטאת חשיבותה של אוריינות מדעית לתלמידים שאינן מעוניינים בקריירה מדעית?

אוריינות מדעית הינה היכולת לעשות שימוש בידע, מושגים ורעיונות מדעיים, על מנת לתאר ולהסביר תופעות; לזהות שאלות לחקירה מדעית; להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים אובייקטיביים וידע מדעי בהיבטים לימודיים חברתיים ואישיים, מתוך הבנת הרלוונטיות והנחיצות של המדע לחיי היום-יום. יכולת זו מובילה לגיבוש זהות מדעית ומאפשרת אקטיביות בחתירה לצדק חברתי וסביבתי. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת בפיתוח והקניית מיומנויות של אוריינות מדעית לתלמידים.
המאמר הראשון בוחן עמדות ותפיסות של מורים לגבי החשיבות של אוריינות מדעית והקנייתה.
המאמר השני בוחן אפקטיביות של תוכניות סימולציה בהן התלמידים עורכים משא ומתן בינלאומי בנושאים אקטואליים על התפתחות האוריינות המדעית של התלמידים.

קראו עוד >>

מהן ההזדמנויות הנוצרות בלמידת חוץ ומה האתגרים המבניים שלה?

למידת חוץ נחשבת כמאפשרת חוויית למידה מעוררת, המגבירה את העניין והמוטיבציה ללמוד. בשנים האחרונות תופסות תאוצה צורות שונות של למידת חוץ בארץ ובעולם. הסקירה היומית של לשכת המדע הראשי עוסקת היום בשאלה מה קורה כשהתלמידים והמורה יוצאים ממרחב הכיתה?
המאמר הראשון בחן את תפיסתם של מחנכים בבית ספר יער את השינויים שלמידת חוץ מייצרת בתנאי הלמידה ובדינמיקה של מורה ותלמידה, ומצא כי הם רואים בה יתרונות רבים עבור התלמידים והלמידה.
המאמר השני בחן תפיסות של תלמידים וצוותי הוראה לגבי למידה מחוץ לכיתה ומצא כי למרות שקיימים חסמים ליישום, ניתן למצוא הסכמה גורפת שזו משפרת את המצב הלימודי והחברתי, את רווחתם הנפשית של התלמידים ואת שביעות רצונם של המורים.

קראו עוד >>

מדוע ההקשר בו צופים ילדים ונוער במסכים גורלי יותר מ"זמן מסך"?

המושג זמן מסך מתייחס לזמן שמבלים אנשים מול מסכים. זמן מסך רב נקשר פעמים רבות בשיח הציבורי והאקדמי עם תופעות שליליות מגוונות: בריאותיות, רגשיות ותפקודיות. הקורונה וההגבלות שבאו בעקבותיה העלו את זמן השימוש במסכים, ובכך הציפו גם את החששות מהשפעות המסכים על ילדים ונוער. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי במשרד החינוך מציגה היום שני מחקרים שמציעים ראייה מורכבת יותר של תופעת השימוש במסכים והשפעותיה.
המאמר הראשון שנערך בהזמנת לשכת המדען הראשי בחן את ההשפעות הרגשיות, החברתיות והלימודיות של שימוש מוגבר במסכים, ומצא שאופן השימוש במסכים חשוב יותר לניבוי השפעות שליליות מאשר זמן השימוש.
המאמר השני הינו סקירת ספרות שבחנה תוכניות לצמצום שימוש בזמן מסך בקרב תלמידים ומצאה שההקשר והתוכן שבו צפו במסכים משפיעים על תופעות שליליות יותר מזמן הצפייה עצמו.

קראו עוד >>

מה ידוע מהמחקר על התערבויות חינוכיות בגיל הרך?

הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שתי סקירות שיטתיות בנושא פערים ותהליכי אי שוויון בגיל הרך.
המאמר הראשון ערך סקירה שיטתית של מאפייני התערבויות אפקטיביים לקידום טיפול מטפח (Nurturing care) בקרב ילדים בגיל הרך.
המחקר השני ערך סקירה שיטתית של מאפייני התערבויות ממוקדות בקרב ילדים בגיל הרך הנמצאים בסיכון לקשיים חברתיים ורגשיים.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר