שכבת גיל: גן-י"ב

כיצד עובדי הוראה וארגונים חינוכיים יכולים להתמודד עם טראומה משנית ואף למנוע אותה?

טראומה משנית (secondary traumatic stress) היא מונח המתייחס ללחץ ולחרדה הנגרמים לפרטים כאשר הם נחשפים לתיאורים ולתמונות של אירועים טראומטיים וכן לתגובות לטראומה של אחרים שחוו טראומה ממקור ראשון. טראומה משנית עשויה ללבוש אותה צורה כמו פוסט־טראומה הנגרמת מחשיפה ישירה למצבי טראומה. הביטוי של טראומה משנית נע על ציר שבין תגובה נורמטיבית למצבי לחץ ועד הפרעת דחק פוסט־טראומטית (PTSD – Post Traumatic Stress Disorder).
לרוב, אנשי טיפול ופסיכולוגים הם אלו החשופים לטראומה משנית, אולם בימים אלו אנשי חינוך, ובמיוחד מורים ומנהלים, נחשפים גם הם למראות קשים ולדיווחים קשים העלולים לעורר את הטראומה.
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה לפניכם מאמר שמכיל עקרונות להפחתת הסיכון לחוות פוסט־טראומה עבור אלו הנחשפים לטראומה משנית. העקרונות מתאימים במיוחד לאנשי טיפול ולארגונים המתמקדים בטיפול רגשי, אך גם לאנשי חינוך הנחשפים בעצמם לטראומה כזו וגם לארגונים חינוכיים שעובדיהם נמצאים בסיכון לחשיפה. העקרונות מופיעים בשני חלקים: חלק א׳ – המלצות לפעולה עבור מטפלים (ובהתאמה לצוותי הוראה העובדים עם נפגעי טראומה), וחלק ב׳ – המלצות לפעולה עבור ארגונים (שבהם הצוות עובד עם נפגעי טראומה).

המלצות לפעולה עבור מטפלים (ובהתאמה לצוותי הוראה העובדים עם נפגעי טראומה)
• לרכוש ידע מקדים בתחום לגבי הסיכונים הקיימים ולגבי אסטגטרגיות התמודדות
• לגבש אמונות ותפיסות עצמיות שיכולות לתת תחושת משמעות ומטרה
• להכיר את היכולות ואת המגבלות האישיות בעבודה מול טראומה
• לעשות ניטור רגשי ובדיקה של מצבי הנפשי תוך שימוש באסטרטגיות למיתון
• להשתמש באסטרטגיות להתמודדות ולטיפול
• לקיים שיתופי פעולה עם עמיתים
• לפנות לאנשי מקצוע לטיפול בחשיפה לטראומה משנית.

המלצות לפעולה עבור ארגונים (שבהם הצוות עובד עם נפגעי טראומה)
• לדאוג להדרכה ולאימון עבור עובדים הנמצאים בסיכון לטראומה
• לייצר סביבת עבודה המעניקה ביטחון פסיכולוגי ופיזי לעובדים
• להתאים את לוח הזמנים ואת מבנה העבודה כך שיפחית סיכון לטראומה
• להפגין מחויבות לרווחת העובדים באמצעות יישום מדיניות המקדמת את הנושא
• לספק לעובדים תמיכה רגשית-פסיכולוגית מקצועית
• לתת דוגמה אישית להתנהגות בריאה
• לפקח ולשים לב לכל שינוי בהתנהגות העובדים

קראו עוד >>

איך כדאי לתמוך בכניסת מורים חדשים לתפקיד (מעבר לחונכות)?

תהליך הכנסתם של המורים באופן הדרגתי למקצוע ההוראה מכוון לסייע להם לפתח את הידע, הכישורים ונטיות הלב הדרושים להוראה אפקטיבית. מבין הפרקטיקות השונות, בנוסף על חונכות ניתן לציין: קבלת משוב על דרכי ההוראה, תצפיות במורים ותיקים, השתתפות בסדנאות או בקורסים ייעודיים, הקלות בלוחות הזמנים של ההוראה והסתייעות בעוזר הוראה בכיתה.
אולם אף שתמיכות כאלו נפוצות מאד כיום במדינות רבות, המחקר אודות סוגי התמיכה הרצויים והמאפיינים ההופכים אותה לאפקטיבית יותר (או פחות) הוא מועט באופן יחסי. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג שני מאמרים שבחנו את יעילותם של מודלים שונים לתמיכה בכניסה להוראה. המאמר הראשון בוחן וסוקר את הספרות האקדמית בנושא מאז אמצע המאה שעברה, ומציג את מגוון התוצאות (החיוביות) לתוכניות תמיכה במורים חדשים.
המאמר השני מתבסס על נתוני אורך בנוגע למורים בארצות הברית כדי לבחון את ההשפעה של תוכניות תמיכה על הישארותם בתפקיד ועל מניעת נשירתם.

מסקנות והמלצות ליישום
• להתחיל ליישם תוכניות תמיכה למורים (במידה ולא קיימת עדיין בבית הספר): לתוכניות אלה השפעה חיובית על יכולת ההוראה ותפיסות העצמי המקצועי של מורים חדשים, באופן המצמצם נשירה מהתפקיד.
• להתמקד במורים בשנתם הראשונה: תמיכה בקבוצה זו אפקטיבית יותר מאשר תמיכה בהמשך ותק ההוראה.
• בנוסף לחונכות: להציע מגוון דרכים להקלה על כניסת מורים לתפקיד.

קראו עוד >>

השפעת החופש הגדול על רווחתם ובריאותם הנפשית של תלמידים

היציאה לחופשת הקיץ נקשרת אצל רבים עם זמן להתחדשות, גדילה והטענות בכוחות מחודשים לקראת השנה הבאה. אולם חשוב לשים לב לכך שהחופש הגדול נחווה ומשפיע באופן שונה על תלמידים שונים. עם סיום שנת הלימודים הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מוקדשת לבחינת ההשפעה של היעדרות ממושכת ממסגרת חינוכית* על רווחתם ובריאותם הנפשית של תלמידים מרקעים שונים. הסקירה מציגה שני מחקרים מבריטניה (בלבד, ולא ממדינות נוספות) שהוקדשו לנושא: המאמר הראשון בחן את החוויות של תלמידים המגיעים מרקע חברתי-כלכלי גבוה ומרקע חברתי-כלכלי נמוך, במהלך חופשת הקיץ. בנוסף נבחן הקשר בין חוויות אלו לבין רווחתם הכוללת (השלומות) של תלמידים בתחילת שנת הלימודים. המאמר השני בחן את הקשר בין חופשת הקיץ לבריאות נפשית ויכולות שפתיות לאורך שנתיים. ממצאי המחקר מציירים תמונה מורכבת שבה פערים בבריאות הנפשית אכן מתפתחים במהלך חופשת הקיץ, אולם לא בכל גיל. המחקר לא מצא עדויות לכך שחופשת הקיץ תורמת להתפתחותם של פערים ביכולות המילוליות של תלמידים על רקע חברתי-כלכלי.
מחקרים אלו מחזקים את ההבנה כי בכל מקרה של היעדרות ממושכת מבית הספר ראוי לקבל את התלמידים בתשומת לב אישית, ולתת מקום להיכרות והקשבה אודות החוויות שעברו עליהם בחופשה (ובמיוחד אם מדובר במפגש עם מורה חדש עבור התלמידים).
*המחקרים נערכו לפני פרוץ מגפת הקורונה והסגרים שכפו גם הם היעדרות ממושכת מבית הספר.

קראו עוד >>

כיצד שגרות ארגוניות בבית הספר תורמות לשינוי מערכתי?

מהן שגרות ארגוניות (organizational routines)? כיצד הן קשורות לשינויים במערכות חינוך, ומהם האתגרים וההזדמנויות שהן מייצרות? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מתמקדת היום בשאלות אלו.
המאמר הראשון הוא מאמר המניח תשתית תיאורטית מחודשת להבנת המושג שגרות ארגוניות. על פי הכותבים, שגרה ארגונית כוללת בתוכה באופן מובנה מרכיבים המקדמים שימור של המצב הקיים, לצד רכיבים המניעים שינוי משמעותי של הקיים. הבנה זו חיונית להנעת תהליכים בארגונים. המאמר השני מציג סקירה שיטתית של 24 מחקרים שליוו תהליכי שינוי בבתי ספר וניתחו את השפעתם על השגרות הארגוניות בהם. הסקירה מזהה ארבעה ביטויים מרכזיים למושג שגרות ארגוניות, ומציעה הגדרה מאחדת ומקיפה לביטויים אלה.

קראו עוד >>

האם וכיצד משוב ממוחשב מסייע למורים ולתלמידים?

המשוב מוכר כיום כמרכיב חיוני והכרחי להצלחה של תהליכי למידה בבית הספר. מחקריו המקיפים והיסודיים של פרופ' ג'ון האטי הראו את החיוניות של משוב ממורה (או מגורם משמעותי אחר) לתלמיד בהיבטים עיוניים ורגשיים. כיצד מתקיימת מוסכמה זו בדבר חשיבות המשוב בתנאי הלמידה שמזמנת לנו טכנולוגיה חדשנית? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת שאלה זו.
המאמר הראשון ערך מטא-אנליזה של מחקרים על משוב בסביבות למידה עתירות טכנולוגיה. נמצא כי למשוב השפעה גדולה על הישגי לומדים גם בסביבות חדשניות. משוב נרחב הכולל הסברים נמצא יעיל ממשוב בינארי (נכון/לא נכון), וכן כי תזמון המשוב לשלבים שונים של הפעילות משפיע על פיתוח כישורים שונים.
המאמר השני בוחן את השימוש במשוב אוטומטי – בעיקר במשחקי למידה כגון חידונים מקוונים – ומגלה כי הוא עשוי להגביר מעורבות לומדים בלמידה, אך לא בהכרח להפחית את עומס העבודה המוטל על מורות.

קראו עוד >>

כיצר ניצור תפנית לטובה בבתי ספר הזקוקים לכך (Turnaround Schools)?

הובלת שינוי בית ספרי, הכולל שיפור בהישגים ובמדדים חינוכיים שונים, היא אתגר שמערכות חינוך רבות מתמודדות עימו. המחקר החינוכי מאפשר לבחון אסטרטגיות שונות לקידום שינוי שכזה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים בנושא זה. המחקר הראשון, מארצות הברית, מציג מטא־אנליזה של 35 מאמרים שעסקו בתהליכי שינוי במסגרת הרפורמה הפדרלית "No Child Left Behind". המחקר מצא כי דגמי פעולה הממוקדים בשינוי הדינמיקה החינוכית בתוך בית הספר הם בעלי השפעה חיובית. המאמר השני מציג סקירה של כמה סיבות מרכזיות לכך שלעיתים קרובות תוכניות תפנית בית ספרית נכשלות. בין הגורמים לכישלון התוכניות הללו הכותבים מונים: הגדרת מטרות לא־ריאליות, התמקדות בשיפור ציונים ולא בשיפור איכות החינוך הניתן לתלמידים, הטלת האחריות על המורים ולא על ההנהלה והתייחסות לתלמידים כאל מושאים סבילים של החינוך ולא כאל שותפים לו.

קראו עוד >>

אילו יישומים עשויים להיות לבינה מלאכותית בחינוך ומה הם השיקולים האתיים והרגולטיביים שצריכים להילקח בחשבון בהטמעה שלה?

בינה מלאכותית (AI – Artificial Intelligence), אשר החלה להתפתח באמצע שנות ה-50 של המאה הקודמת, נוכחת בתחומים רבים של חיינו. בחודשים האחרונים, נכנסו לחיינו מגוון רחב של כלי בינה מלאכותית יוצרת (Generative), אשר עוררו שיח ועניין רב באופן השימוש והיישום של בינה מלאכותית בתחומים שונים. נשאלת השאלה, אילו יישומים עשויים להיות לבינה מלאכותית בחינוך ומה הם השיקולים שצריכים להילקח בחשבון בהטמעה שלה? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים העוסקים בשאלה זו. המאמר הראשון סוקר את ההיסטוריה של בינה מלאכותית בחינוך, ואת השחקנים השונים שעוסקים בתחום – החל במחקר חינוכי, דרך תעשיית ההייטק וכלה במִנהל החינוכי. המאמר השני בוחן את ההשפעה של בינה מלאכותית בחינוך על זכויות היסוד של המשתמשים בה, ובודק אם הרגולציה העדכנית של האיחוד האירופי (GDPR) מספקת הגנה מספקת על זכויות אלו.

קראו עוד >>

כיצד ניתן להכשיר צוותי הוראה לקידום דיאלוג איכותי בתהליכים חינוכיים ומה הם התנאים הדרושים לכך?

דיאלוג כתפיסה פדגוגית מאפשר לקיים שיח שיתופי, תהליכי חשיבה ורפלקציה אודות העשייה החינוכית בבית הספר. אולם, מה הם התנאים הנחוצים על מנת להכשיר צוותי הוראה לקידום דיאלוג איכותי בתהליכים חינוכיים? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים שבחנו כיצד ניתן לקדם דיאלוג בתהליכי הכשרה ופיתוח מקצועי של צוותי חינוך.
המאמר הראשון מציע לקדם דיאלוג דרך הכשרת המורות והמורים ולפתח עבורם שלושה ערוצי דיאלוג: דיאלוג מורות-עמיתות, דיאלוג עצמי ודיאלוג מורות-תלמידים. המאמר השני מתמקד בקידום דיאלוג רפלקטיבי בקהילות למידה מקצועיות ובוחן מה הם התנאים הנדרשים לעידוד השתתפות פעילות בדיאלוג זה.

קראו עוד >>

כיצד ניתן ליישם הערכה מעצבת באופן אפקטיבי שמקדם למידה?

הערכה מעצבת היא הערכה שמתבצעת לאורך תהליכי הלמידה במטרה לשפר את הלמידה ולהתאימה לצורכי התלמידות והתלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבחנו את השפעתה של הערכה מעצבת על הישגי תלמידים ואת המאפיינים של הערכה מעצבת אפקטיבית. המאמר הראשון מציג מחקר שערך ניתוח של נתונים ממחקר PISA מ־19 מדינות שונות, על מנת לבחון את ההשפעה של שימוש בפרקטיקות של הוראה מעצבת על הישגי התלמידים בתחום הקריאה. המאמר השני מציג סקירה שיטתית של 33 מחקרים כמותניים בהם נבחנו תכניות התערבות שיישמו שימוש בהערכה מעצבת במטרה לשפר הישגי למידה.

קראו עוד >>

כיצד משפיעה מנהיגוּת ומעורבות מורות ומורים על מדדים חינוכיים מגוונים ועל שביעות רצונם ממקום עבודתם?

מורות ומורים מהווים אנשי מקצוע המחזיקים בידע מקצועי ייחודי. אחד המאפיינים הבולטים של היות "בעל מקצוע" הוא עצמאות בקבלת החלטות. מחקרים רבים מעידים על התועלת של מנהיגוּת של מורות ומורים והשפעתה על מדדים חינוכיים מגוונים. סקירה זו מביאה שני מאמרים הסוקרים את המחקר על האופן שבו מנהיגוּת כזו מתקיימת בפועל. המחקר הראשון כולל סקירה של 150 מחקרים שנערכו בין השנים 2017-2003 אודות מנהיגוּת מורות ומורים, ובוחנת את הגדרות התופעה ואת המאפיינים שלה בבית הספר. המחקר השני העמיק לתוך הדינמיקה של קבלת החלטות בבית הספר – בין המנהל או המנהלת לצוות המורות והמורים שלו. על בסיס מסד נתונים רחב, נמצא כי ככל שצוותי ההוראה היו מעורבים יותר בקבלת החלטות וככל שהמרחק (power distance) בינם לבין מנהל או מנהלת בית הספר קטן, כך גדלה שביעות רצונם ממקום העבודה.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר