סוג מחקר 2: סקירת ספרות

מקומו של בית הספר בזמן חירום (7): תלמידים ממשפחות של משרתי צבא

בזמן המלחמה גדל מאוד מעגל הילדים ובני הנוער שמושפעים משירות ההורים בצבא בתפקידי לחימה או באזורים מסוכנים. בספרות המחקרית נצבר ידע על ילדים להורים בשירות צבאי, ונראה שלצד הסיכוי להגברת החוסן של הילדים הללו, ישנו פוטנציאל גם לפגיעה ולמצבי סיכון. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג מאמר המתאר את מכלול המחקר הקיים בנוגע לתפקידם של בתי ספר בתמיכה בילדים ונוער ממשפחות לוחמות ובהפחתת גורמי הסיכון שהם חשופים להם. במחקר מוצג מודל אקולוגי (המתייחס למספר רב של גורמים) לטיפוח ילדים ונוער בסיכון, ויישום המודל למשפחות לוחמות (בהן ישנו הורה, אח או אדם קרוב אחר שנמצא בשירות צבאי לוחם). החוקרים מדגישים את אקלים בית הספר ואת ההקשר החברתי שבתוכו בית הספר פועל כמקורות לחוסן ולתמיכה בהתפתחות טובה של ילדים ממשפחות לוחמות, על אף גורמי הסיכון שהם חשופים אליהם.

המלצות מרכזיות ליישום
• להגביר את המודעות של הצוות החינוכי למצב הסיכון שילדים ממשפחות לוחמות חשופים לו.
• לחשוב על שיתופי פעולה עם היחידה של בן המשפחה הלוחם כדי להעצים את התלמידים.
• ליצור מערך התנדבויות של הלוחמים בבית הספר.
• להעניק סיוע אקדמי וסיוע נפשי למשפחות הלוחמות בביתן וגם בהקשר הבית ספרי.

קראו עוד >>

מקומו של בית הספר בזמן חירום (1) – סקירת ספרות ומודל תיאורטי

את הסקירה הראשונה בסדרת "מקומו של בית הספר בזמן חירום", נקדיש לעיון במאמר שבחן את תפקודם ותפקידם של בתי ספר בתגובה לכמה אסונות טבע שהתרחשו בעולם, ומהם מצטייר בתי הספר כמוקד להתמודדות בזמן חירום ולשיקום שלאחריו עבור כלל הקהילה שנפגעה. בהסתמך על תיאורי מקרה מאסונות טבע שהתרחשו ביפן, באוסטרליה ובניו זילנד, המחברת מציעה לבחון את התנהלות בתי הספר תוך התייחסות לשלושת השלבים המרכזיים שמוכרים בתחום חקר האסונות: מוכנות, תגובה והחלמה. ועבור כל שלב לשאול מה תפקיד ביהס עבור אחת משלוש נקודות המבט הבאות: הקהילה, בית הספר והתלמידים. בסיכום המאמר הכותבת מציעה המלצות מעשיות להתמודדות בתי ספר לאחר אסון.
המלצות מרכזיות ליישום
• מומלץ לחלק את תוכנית העבודה לשלושה שלבים: הכנה, תגובה, שיקום.
• עבור כל שלב בתוכנית העבודה מומלץ להתייחס לשלוש נקודות מבט שונות: הקהילה, המרחב הבית ספרי, התלמידים.

• בשלב ההכנה מומלץ: לתכנן את מתקני בית הספר בצורה גמישה, כך שיוכלו לשמש למגוון צרכים קהילתיים. לפתח תרחישים לאסונות צפויים ולדרכי ההתמודדות. להכשיר את הנהגת בית הספר בנושא.
• בשלב ההתמודדות מומלץ: להגמיש את המרחב הבית ספרי לצרכי החירום של כלל הקהילה.
• בשלב השיקום מומלץ: לבסס שגרה עבור התלמידים (ביסוס סדר יום קבוע) תוך מתן מרחב לעיבוד רגשי (למשל דרך אומנות), ולאפשר במידת הצורך הסחה ממחשבות על האירוע האסוני (למשל דרך האזנה למוזיקה).

קראו עוד >>

כיצד משפיעים גורמים שונים על עבודתם של מורים חדשים?

הסקירה היומית שבין חגי תשרי מוקדשת גם היום למורים המתחילים את שנתם הראשונה במערכת. בסקירות קודמות התבוננו במודל החונכות למורים חדשים ובהקשרו הרחב כתוכניות ליווי בכניסה להוראה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית תתמקד היום באתגרים המלווים מורים עם כניסתם למקצוע ההוראה. נבחן האם יש דרכים להקל על קשיים אלו, בדגש על תפיסת המסוגלות העצמית ואקלים בית ספרי.
המאמר הראשון ערך סקירת ספרות שיטתית הממפה את האתגרים של מורים חדשים לחינוך גופני בבואם ליישם הוראה ממוקדת תלמיד. נמצא כי קיימים אתגרים בשלושה ערוצים: אמונותיהם של המורים ביכולותיהם, תפיסות והתנהגויות של התלמידים, ואתגרים חיצוניים. המאמר השני בוחן את הקשר בין תפיסת האקלים הבית ספרי על-ידי מורים חדשים לבין תפיסת המסוגלות העצמית שלהם. נמצא כי מורים שתפסו את אקלים בית הספר שבו פעלו כחיובי יותר, נטו להיות בעלי תפיסת מסוגלות עצמית גבוהה יותר.
מסקנות והמלצות

מסקנות והמלצות ליישום
• מומלץ לקשר בין מורים חדשים ומורים ותיקים בתוך בית הספר.
• שיפור האקלים הבית ספרי מסייע בקליטת מורים חדשים.
• במיוחד מומלץ לקדם אקלים של תמיכה הדדית בין המורים.
• בהלימה עם סקירות קודמות, מומלץ להפעיל תוכנית חונכות למורים חדשים.

קראו עוד >>

כיצר ניצור תפנית לטובה בבתי ספר הזקוקים לכך (Turnaround Schools)?

הובלת שינוי בית ספרי, הכולל שיפור בהישגים ובמדדים חינוכיים שונים, היא אתגר שמערכות חינוך רבות מתמודדות עימו. המחקר החינוכי מאפשר לבחון אסטרטגיות שונות לקידום שינוי שכזה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים בנושא זה. המחקר הראשון, מארצות הברית, מציג מטא־אנליזה של 35 מאמרים שעסקו בתהליכי שינוי במסגרת הרפורמה הפדרלית "No Child Left Behind". המחקר מצא כי דגמי פעולה הממוקדים בשינוי הדינמיקה החינוכית בתוך בית הספר הם בעלי השפעה חיובית. המאמר השני מציג סקירה של כמה סיבות מרכזיות לכך שלעיתים קרובות תוכניות תפנית בית ספרית נכשלות. בין הגורמים לכישלון התוכניות הללו הכותבים מונים: הגדרת מטרות לא־ריאליות, התמקדות בשיפור ציונים ולא בשיפור איכות החינוך הניתן לתלמידים, הטלת האחריות על המורים ולא על ההנהלה והתייחסות לתלמידים כאל מושאים סבילים של החינוך ולא כאל שותפים לו.

קראו עוד >>

מה הם הכישורים הנדרשים ממורות ומורים לקידום הערכה לשם למידה?

מערכות חינוך רבות בעולם שמות דגש על הערכה לשם למידה אשר שמה את התלמיד והתלמידה במרכז. על מנת לקיים הערכה מעצבת מסוג זה, נדרשת התאמה של תכנית הלימודים, אופני ההוראה, וכן של הכשרת המורות והמורים והכישורים שהם רוכשים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שעוסקים בכישורים הנדרשים לקידום למידה בה הלומדות והלומדים במרכז. המאמר הראשון מתיג סקירה שיטתית של הספרות המחקרית אודות הכישורים הנדרשים ממורות ומורים לשם שימוש בהערכה מעצבת למידה. המאמר השני מציג סקירת של הספרות אודות הפרקטיקה של למידת עמיתים בקרב תלמידות ותלמידים, ומציע מסגרת תיאורטית לחשיבה על יישום למידה מסוג זה, ועל תפקיד המורה בשלבים השונים שלה.

קראו עוד >>

מה היא מיומנות חשיבה מחשובית וכיצד ניתן להקנות אותה?

חשיבה מיחשובית (computational thinking) הינה מיומנות הנוגעת ליכולת לפתור בעיות מתחומי דעת שונים, ברמות מורכבות שונות. מיומנות זו תורמת ליכולת של היחיד לפעול להשגה של מטרות, ועשויה לתרום לתלמידות ותלמידים במגוון רחב של בעיות ואתגרים בחיי היום יום. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בחשיבה מיחשובית ורכישתה. המאמר הראשון, מתאר מחקר שנערך בישראל, בחן את הקשר בין יצירתיות וחשיבה מיחשובית. במחקר נבחנה התערבות לפיתוח חשיבה יצירתית, ונמצא כי ההתערבות תרמה גם להישגיהם של התלמידים בתחום החשיבה המיחשובית. המאמר השני ערך סקירה מקיפה של מחקרים שבחנו את הדרכים בהן מקנים מיומנות חשיבה מיחשובית לתלמידים. על בסיס הסקירה, החוקרים ממליצים מספר המלצות מעשיות לקידום מיומנות זו בקרב תלמידים.

קראו עוד >>

האם ניתן לשמור על אווירת התחדשות מתמדת במערכות חינוך?

היכולת להתחדש ולהשתנות תוך כדי תנועה הינה מהותית למערכות וארגונים. לכבוד חג הפסח והרמדאן, הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת בתהליכי התחדשות, למידה ושינוי.
המחקר הראשון בחן כיצד עשויים צוותי מורים מובילים (Teacher Leaders) להוביל תהליכי שינוי בבתי הספר. נמצא כי הבנת השפעת ההקשר הבית ספרי והשפעתם של בעלי העניין על תפקידו ותפקודו של בית הספר היוו גורם משמעותי בהצלחתם של הצוותים בהובלת שינוי.
המאמר השני מציע לראות את משבר הקורונה כהזדמנות לחשיבה מחדש על תפקידן והבנייתן של מערכות חינוך. כותבי המאמר מבקשים להציב את עקרון שיתוף הפעולה כמוקד חינוכי מרכזי, ולחדש את התפיסות המערכתיות והבית ספריות בהתאם אליו.

קראו עוד >>

האם ניתן להשתמש בהערכה חלופית בהקשר לתלמידים עם מוגבלויות?

התאמה של תהליכי הערכה לתלמידים בכלל, ולתלמידים עם מוגבלויות בפרט, מהווה אתגר מורכב בעל חשיבות גבוהה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שעוסקים בגישת התלקיט (assessment portfolios) בהערכה.
המאמר הראשון בחן כיצד עושים מורים שימוש בתלקיט ככלי להערכה, ומצא כי ללא הכשרה מספקת גישה זו אינה מצליחה לייצר הערכה איכותית ומיטבית עבור תלמידים.
המאמר השני עסק בהערכה ובגישות להערכה עבור תלמידים עם מוגבלויות, ומציע שימוש בתלקיט כגישה המאפשרת למורה ללמוד על תהליכי הלמידה של התלמיד, ולתלמיד ללמוד על עצמו.

קראו עוד >>

כיצד מערכות חינוך תומכות במנהלים של מוסדות חינוך?

בעשורים האחרונים ישנה מגמה בולטת במערכות חינוך רבות בעולם של הרחבת האוטונומיה למנהלי ומנהלות בתי ספר. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום בשאלה כיצד עשויה וצריכה מערכת חינוך לתמוך במנהלי בתי ספר במילוי תפקידם, אשר התרחב והשתנה?
המאמר הראשון ערך סקירת ספרות שיטתית של למעלה מ-60 מחקרים שנערכו בעשורים האחרונים, ובחנו את תפקידם של מחוזות בתמיכה וליווי של מנהלים. הממצאים מראים כי ישנה חשיבות גבוהה לליווי (Mentoring) של מנהלים, וכי במחוזות שתופסים את המנהלים כלומדים (Learners) בפני עצמם, עלה הסיכוי להצלחתם בתפקיד.
המאמר השני בחן כיצד השפיעו מגמות השינוי בתפקיד המנהל על תפיסת הפיקוח ותפקיד הרשות המפקחת בגרמניה. נמצא כי ישנו צורך בחשיבה והגדרה מחודשת של תפקיד הפיקוח, והפיכתו לכזה שמייצר תהליכי ליווי משמעותיים, משנה את המבנה ההיררכי שהיה נהוג בעבר, ובונה רשת (Network) מקצועית עם המנהלים.

קראו עוד >>

אילו שינויים במערכות חינוך נדרשים לצורך התאמתם למאה ה-21?

החשיבות של פיתוח וקידום מיומנויות בקרב תלמידים ידועה ומוסכמת על פי רוב. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום בשאלה מה הם התנאים והכלים המאפשרים קידום והקניית מיומנויות רלוונטיות לתלמידים בימינו.
המאמר הראשון בחן את השפעתם של מאפיינים תרבותיים על טיפוח מיומנויות, ומצא כי המאפיינים הייחודיים של מורים בישראל מאפשרים חדשנות בהוראה וטיפוח מיומנויות בקרב התלמידים.
המאמר השני דן בפדגוגיה הדיאלוגית וטען כי זו מקדמת מיומנויות הנחשבות למיומנויות המאה ה-21 כבר עשורים רבים, והינה המתאימה ביותר להקנייתן גם בימינו.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר