publish: yes

בזמן המלחמה גדל מאוד מעגל הילדים ובני הנוער שמושפעים משירות ההורים בצבא בתפקידי לחימה או באזורים מסוכנים. בספרות המחקרית נצבר ידע על ילדים להורים בשירות צבאי, ונראה שלצד הסיכוי להגברת החוסן של הילדים הללו, ישנו פוטנציאל גם לפגיעה ולמצבי סיכון. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג מאמר המתאר את מכלול המחקר הקיים בנוגע לתפקידם של בתי ספר בתמיכה בילדים ונוער ממשפחות לוחמות ובהפחתת גורמי הסיכון שהם חשופים להם. במחקר מוצג מודל אקולוגי (המתייחס למספר רב של גורמים) לטיפוח ילדים ונוער בסיכון, ויישום המודל למשפחות לוחמות (בהן ישנו הורה, אח או אדם קרוב אחר שנמצא בשירות צבאי לוחם). החוקרים מדגישים את אקלים בית הספר ואת ההקשר החברתי שבתוכו בית הספר פועל כמקורות לחוסן ולתמיכה בהתפתחות טובה של ילדים ממשפחות לוחמות, על אף גורמי הסיכון שהם חשופים אליהם.

המלצות מרכזיות ליישום
• להגביר את המודעות של הצוות החינוכי למצב הסיכון שילדים ממשפחות לוחמות חשופים לו.
• לחשוב על שיתופי פעולה עם היחידה של בן המשפחה הלוחם כדי להעצים את התלמידים.
• ליצור מערך התנדבויות של הלוחמים בבית הספר.
• להעניק סיוע אקדמי וסיוע נפשי למשפחות הלוחמות בביתן וגם בהקשר הבית ספרי.

ב-4 לספטמבר 2011 חוותה העיר כרייסטצ'רץ, העיר השניה בגדולה בניו זילנד, רעידת אדמה עוצמתית. הרעידה הגיעה לאחר תקופה של מספר חודשים בהן החלישו סדרת רעידות אדמה קודמות את תשתיות העיר. כתוצאה מכך מבנים ותשתיות קרסו, 185 איש נהרגו ויותר מ-1,500 נפצעו, תשתיות המים והחשמל שובשו, וכל זאת בעיצומו של יום הלימודים בזמן שהתלמידים מפוזרים בבתי הספר.
הסקירה הנוכחית מציגה מאמר הבוחן מזווית הראיה של התלמידים, המורים ומנהליהם, כיצד תפקודו של בתי הספר ושימור הלמידה בתקופה שלאחר האסון, סייע להם להתמודד ולהתאושש ממנו. החוקרים מזכירים כי אירוע אסוני יוצר שיבוש לכל המערכות המקושרות המרובות שבתוכן ילדים חיים, ומעניקות להם את תחושת הבטחון, ובית הספר מהווה מערכת מרכזית ברשת תמיכה זו. נמצא כי כאשר בתי הספר סיפקו לילדים סביבה חיובית, שגרה, יציבות ותחושת ביטחון ומוגנות, התלמידים העידו על התמודדות והתנהגות מיטיבה על אף האסון שחוו. בנוסף טוענים החוקרים כי חשוב להשקיע בפיתוח מקצועי של צוותי ההוראה כדי למצות את יכולתם לתת מענה בשעת אסון.
תובנות מרכזיות מניו-זילנד
• אירועי אסון גדולים משבשים את מערכות התמיכה המלוות את התפתחות הילדים, ומכאן חשיבות החזרה והשיקום של מוסדות חינוך (כאחת מהמערכות המרכזיות במארג).
• בית הספר יכולים לשמש מוקד מרכזי בחיזוק תחושות הביטחון, הרוגע, והמסוגלות של הקהילה.
• החזרה לשגרת לימודים (מותאמת) תורמת לחיזוק התקווה לעתיד טוב יותר עבור הקהילה כולה.
• מומלץ לקיים מרחבי פעילות שיאפשרו לתלמידים לעבד את שעברו ולהתבטא במגוון דרכים (משחק, הצגה, ריקוד, נגינה, סיפור-סיפורים).
• מורים שהוכשרו להתמודדות עם מצבי משבר יכולים לשמש דמויות רבות־השפעה בתמיכה היומיומית לתלמידים, ולהסתגלותם למצב החדש.

זהו חלק ב' של סקירת דו"ח בנושא התמודדות בתי ספר בניו-יורק עם התקפת הטרור על מגדלי התאומים ב-11 לספטמבר 2001. חלק א' של הסקירה התמקד בשלבי ההכנה לקראת מצבי משבר וכיצד הכנה זו באה לידי ביטוי בזמן החירום עצמו בבתי הספר ביום הפיגוע. חלק ב' של סקירת המסמך, יבחן את מאמצי השיקום של מערכת החינוך בעיר וכיצד מאמצים אלו תמכו בהתמודדותם של תלמידים עם האסון. לפי המודל שמציעה קרול מוץ' (מהסקירה הראשונה בסדרה) חלק זה של הסקירה עוסק בשלב ההחלמה והחזרה לשגרה. כמו כן, בדומה להצעתה של מוץ', גם במקרה של אסון התאומים הסתמנה החשיבות של ביסוס שגרת לימודים עבור רווחת התלמידים וההורים. הקשר עם ההורים והעבודה של כלל המערכת להעניק להם תחושת בטחון כי ילדיהם חוזרים ללמוד בסביבה בטוחה ומלווה במעטפת להיבטים נפשיים. היא זאת שאיפשרה את תהליך השיקום.
תובנות משלב ההחלמה והחזרה לשגרה
• החזרה לבית הספר היא שלב חשוב בהקניית תחושת המשכיות וביטחון בקרב הקהילה.
• העברה מסודרת של מידע להורים היא חלק בלתי-נפרד מתהליך השיקום (בהקשר זה מומלץ לקרוא את עיבוד מחקרן של אדי-רקח ושיטאי מישראל).
• עבודה לפי נהלים חשובה, אולם לא פחות חשוב להפעיל שיקול דעת בהפעלת נהלים אלה. במיוחד במצבי שיקום מאסון.

את הסקירות השניה והשלישת בסדרת "מקומו של בית הספר בזמן חירום" נקדיש ללמידה מהאופן בו התמודדו בתי ספר בניו-יורק עם התקפת הטרור על מגדלי התאומים ב-11 לספטמבר 2001. נסקור דו"ח מחקר שנכתב שלוש שנים לאחר מתקפת הטרור המסתמך על ראיונות עם מנהיגים חינוכיים מרחבי העיר. סקירת הדו"ח תוצג בשני חלקים. החלק הראשון (שמופיע בסקירה היומית הנוכחית) יציג את ההשפעה של ההתקפה על מערכת החינוך בניו יורק, את ההכנה לקראת מצבי משבר וכיצד הכנה זו באה לידי ביטוי בזמן אמת בבתי הספר ביום הפיגוע. החלק השני של סקירת המסמך, שיוצג בסקירה היומית הבאה, יוקדש לבחינת מאמצי השיקום של מערכת החינוך בעיר וכיצד מאמצים אלו תמכו בהתמודדותם של תלמידים עם האסון. גם בסקירה זו ניתן לראות כיצד יישום המודל שמציעה קרול מוץ' (מהסקירה הראשונה בסדרה) תורם להבנת הפעילות בשלבי החירום השונים (מוכנות, תגובה והחלמה) וממחיש את החשיבות ביישום נקודות מבט שונות אודות מקומו של בית הספר במצב החירום.
המלצות מהמקרה של אסון התאומים. בשלב ההכנה לאסון מומלץ:
• להכין תוכנית עירונית מקיפה ורבת-ממדים לצד תוכנית ברמה הבית ספרית.
• להפגיש את כל הצוות החינוכי עם בעלי התפקידים לזמן חירום.
• לבעלי ידע טכני-מקצועי (דוגמת אב הבית, או מובילי התקשוב) חשיבות רבה בזמן החירום ויש להתייחס לכך בזמן התכנון.
• שלב התכנון צריך לכלול יצירת קשר עם עמותות וסוכנויות ממשל באופן מלא ורציף.

מצב החירום חסר התקדים שבפניו ניצבת כיום מדינת ישראל הוא אתגר מתמשך למורים ולאנשי חינוך ברחבי הארץ. קשרים בין הורים למורים מוכרים בספרות האקדמית כתורמים הן להישגיהם הלימודיים של התלמידים, הן לכישוריהם החברתיים והרגשיים. כמו כן, הם עשויים לתרום גם לחוסנם של מורים ולרווחתם של הורים. כדי להבין טוב יותר מהם המאפיינים הייחודיים של קשרים כאלו בעתות חירום, ניתן ללמוד ממצבי חירום קודמים.
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה לפניכם מחקר שנערך בתמיכת משרד החינוך בידי פרופ' אודרי אדי-רקח מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב והגב' חיה שטאי, מנהלת מחוז תל אביב במשרד החינוך. המחקר בוחן את הקשרים בין הורים ומורים משתי נקודות המבט – של ההורים ושל המורים – בעת מגפת הקורונה ובמשבר שנגרם בעקבותיה. המחקר נערך בהשתתפות מורים והורים ממנעד רחב של שלבי חינוך, מחתך סוציו־אקונומי מגוון וממגזרים חברתיים שונים.

תובנות והמלצות מרכזיות ליישום
• קיימת חשיבות רבה ליצירת תקשורת רציפה, מכילה ושקופה בין הורים למורים.
• יש להשתמש במגוון אמצעי תקשורת לקיום הקשר בין בית הספר להורים.
• יש להציב גבולות ברורים ומוגדרים וליידע את ההורים לגביהם.
• יש לערוך חשיבה מסודרת בשיתוף מורים, הורים ומנהלים כדי לבנות מסגרת עבודה מוגדרת.

תהליך הכנסתם של המורים באופן הדרגתי למקצוע ההוראה מכוון לסייע להם לפתח את הידע, הכישורים ונטיות הלב הדרושים להוראה אפקטיבית. מבין הפרקטיקות השונות, בנוסף על חונכות ניתן לציין: קבלת משוב על דרכי ההוראה, תצפיות במורים ותיקים, השתתפות בסדנאות או בקורסים ייעודיים, הקלות בלוחות הזמנים של ההוראה והסתייעות בעוזר הוראה בכיתה.
אולם אף שתמיכות כאלו נפוצות מאד כיום במדינות רבות, המחקר אודות סוגי התמיכה הרצויים והמאפיינים ההופכים אותה לאפקטיבית יותר (או פחות) הוא מועט באופן יחסי. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג שני מאמרים שבחנו את יעילותם של מודלים שונים לתמיכה בכניסה להוראה. המאמר הראשון בוחן וסוקר את הספרות האקדמית בנושא מאז אמצע המאה שעברה, ומציג את מגוון התוצאות (החיוביות) לתוכניות תמיכה במורים חדשים.
המאמר השני מתבסס על נתוני אורך בנוגע למורים בארצות הברית כדי לבחון את ההשפעה של תוכניות תמיכה על הישארותם בתפקיד ועל מניעת נשירתם.

מסקנות והמלצות ליישום
• להתחיל ליישם תוכניות תמיכה למורים (במידה ולא קיימת עדיין בבית הספר): לתוכניות אלה השפעה חיובית על יכולת ההוראה ותפיסות העצמי המקצועי של מורים חדשים, באופן המצמצם נשירה מהתפקיד.
• להתמקד במורים בשנתם הראשונה: תמיכה בקבוצה זו אפקטיבית יותר מאשר תמיכה בהמשך ותק ההוראה.
• בנוסף לחונכות: להציע מגוון דרכים להקלה על כניסת מורים לתפקיד.