review-class: הכשרה ופיתוח מקצועי

גיוס מועמדים להוראה הוא תהליך חשוב ומאתגר, בין היתר בגלל המורכבות של תפקיד המורה והצורך של מורים לאחוז ביכולות ובמיומנויות מגוונות. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום בדרכים לטיוב תהליכי גיוס מועמדים להוראה ומורים.
המאמר הראשון ערך סקירה של 32 מחקרים, על מנת לבחון האם ישנם מדדים שתורמים לחיזוי ההצלחה של מועמד להוראה בתפקיד. נמצא כי מדדים אקדמיים ומדדים בלתי אקדמיים הינם יעילים באותה מידה לחיזוי ההצלחה בתפקידי הוראה.
המאמר השני בחן האם גיוס מוקדם של מורים מאפשר לבתי הספר יתרון בבחירה מתוך מבחר רחב יותר של מועמדים והרכבת כוח הוראה איכותי. נמצא כי לבתי ספר שהתחילו בגיוס מוקדם יותר לא היה יתרון בגיוס כוח הוראה איכותי יותר על פני בתי ספר שהתחילו בגיוס מאוחר יותר, אך כי יש חשיבות לסיום תהליכי הגיוס לפני תחילת שנת הלימודים.

התאמה של תהליכי הערכה לתלמידים בכלל, ולתלמידים עם מוגבלויות בפרט, מהווה אתגר מורכב בעל חשיבות גבוהה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שעוסקים בגישת התלקיט (assessment portfolios) בהערכה.
המאמר הראשון בחן כיצד עושים מורים שימוש בתלקיט ככלי להערכה, ומצא כי ללא הכשרה מספקת גישה זו אינה מצליחה לייצר הערכה איכותית ומיטבית עבור תלמידים.
המאמר השני עסק בהערכה ובגישות להערכה עבור תלמידים עם מוגבלויות, ומציע שימוש בתלקיט כגישה המאפשרת למורה ללמוד על תהליכי הלמידה של התלמיד, ולתלמיד ללמוד על עצמו.

קיומו של דיאלוג במרחבים חינוכיים, בין תלמידים, ובין מורה לתלמיד, מהווה גורם חשוב בפרקטיקה החינוכית. הסקירה היומית עוסקת היום בשאלה מה הוא חינוך דיאלוגי וכיצד הוא משפיע על התלמידים ומרחב הלמידה?
המאמר הראשון מציג מודל לבחינת תוכניות חינוך דיאלוגי ומציע לראות אותו ככזה המתקיים במרחבי הוראה-למידה, מרחבי הכלים החינוכיים, ומרחב האמונות והנחות המוצא. כותבי המאמר טוענים כי הבנה של מרחבים אלו ומרכיביהם מאפשרת התאמה של ההכשרה להוראה דיאלוגית.
המאמר השני בחן את ההשפעות של קיום דיון בכיתה על הישגי התלמידים, ומצא כי עצם הקיום של דיון בכיתה מוביל לשיפור בהישגי כלל התלמידים, גם בקרב המשתתפים וגם בקרב תלמידים שלא משתתפים בדיון.

הובלה והנעה של שינויים במערכות חינוך הינם תהליכים מורכבים, שדורשים תמיכה רבה מצד גורמים רבים בשדה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שמנתחים את הגורמים התורמים להצלחת תהליכי שינוי במערכות חינוך. המאמר הראשון מבקש להתייחס למערכות חינוך כמערכות אקולוגיות אשר שמות דגש על ראיית המערכת על מכלול חלקיה, חיבור בין השחקנים השונים בשדה ויצירת שיתוף פעולה ומידע ביניהם. לדברי הכותבת תפיסה של מערכות חינוך כמערכות אקולוגיות חיונית להצלחת רפורמות חינוכיות. המאמר השני ליווה 13 תהליכי שינוי במוסדות חינוך ובחן את המאפיינים אשר שתרמו לקידום החזון והובלת השינוי. נמצא כי תיאום ציפיות בתהליך, זיהוי ושיתוף של בעלי העניין ושימוש בתקשורת מעצבת (Formative Communication) תרמו משמעותית להצלחת השינויים.

למרחב שבו מתרחש התהליך החינוכי ניכרת משמעות רבה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שבחנו את המשמעויות והערך של חינוך מבוסס מקום.
המחקר הראשון מציג סקירת ספרות של 59 מחקרים שבחנו כיצד יש להתאים את תהליך ההכשרה להוראה עבור מורים שעתידים ללמד באזורים כפריים (Rural), ומצא כי באזורים כאלו יש חשיבות ליישום גישה פדגוגית שרואה במקום בו מתרחש התהליך החינוכי הזדמנות לעיסוק בסוגיות חברתיות ומרחביות.
המאמר השני בחן כיצד יש ליישם חינוך מבוסס מקום, והגדיר שלוש שאלות יסוד שהמורה צריך לחקור עם תלמידיו ביחס למקום בו הם לומדים, על מנת לקשור בין מיקום הלמידה לסוגיות של חברה, כלכלה, מוסר ועשייה חברתית

מקצוע ההוראה ומעמד המורה הינם נושאים מרכזיים בעולמות המחקר החינוכי. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מביאה היום שני מחקרים שבוחנים את נושא מעמד המורה ואיכות ההוראה משתי זוויות שונות.
המאמר הראשון בוחן את המחסור הכרוני במורים בארה"ב וטוען כי זה מושפע ישירות מהמעמד המקצועי הנמוך של המורים, אשר משפיע גם על הישגי התלמידים.
המאמר השני מנסה להתמודד עם הנושא של הערכת תרומתם של מורים להישגי תלמידים באמצעות ניתוח מודל שיושם בשיקגו בעשור האחרון.

קהילות מורים נוצרות בדרכים מגוונות ומשמשות עבור צרכים שונים של מורים ומורות. הספרות המחקרית מכירה בחשיבותן של קהילות מורים מסוגים שונים ובהשפעתן החיובית על הישגי בית הספר, ההון החברתי של המורים וחוויותיהם האישיות בתפקיד. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים ששואלים מה הם סוגי קהילות המורים הקיימים בשדה ומהי תרומתן של קהילות אלו לבתי הספר ולמורים?
המאמר הראשון בחן את תרומתן של קהילות מורים לשיפור ושימור ההון החברתי של המורים, ומצא כי קשרים בלתי פורמליים בקרב חברי קהילות מורים הינם הגורם המרכזי שמחזק קהילות אלו.
המאמר השני סקר 40 מחקרים שעוסקים בקהילות מורים ואפיין שלושה סוגי קהילות המוקמות על ידי גורמים שונים מתוך צרכים שונים: קהילות פורמליות, קהילות סביב נושא וקהילות מעצבות.

ניהול כיתה מהווה משימה מורכבת הכוללת את הצורך לשים לב להתרחשויות רבות המתקיימות בכיתה במקביל לפעולת ההוראה. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום במיומנות ניהול הכיתה של מורים ובאופן בו הן נרכשות. המאמר הראשון בחן מה ההבדלים במיומנות ניהול כיתה בין מורים ותיקים למורים מתחילים. ומצא כי זוהי מיומנות נרכשת המתפתחת ומתחדדת עם השנים.
המאמר השני בחן האם ישנו מתאם בין ידע פדגוגי רב בתחומים מגוונים, לבין התפתחות מיומנות ניהול כיתה, ומצא כי מתאם זה אינו מובהק, וניכר כי פיתוח מיומנות ניהול כיתה דורשת העמקה ולמידה של תחום ידע פדגוגי ספציפי זה.

חשיבותו של החינוך לגיל הרך ושל ההשקעה באיכותו ידועה זה מכבר, אך נשאלת השאלה כיצד יש לפעול לקידומו. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שעוסקים באיכות ההוראה בגיל הרך וכיצד ניתן לשפר ולטייב אותה.
המאמר הראשון בחן כיצד משפיעה הכשרה יעודית ארוכת טווח על התפיסה העצמית של מחנכות לגיל הרך, ומצא כי זו השפיעה לחיוב על התפיסה העצמית של מחנכות לגיל הרך ועל התמקצעותן.
המאמר השני בחן בניתוח היסטורי את מושג האיכות שהוצב כמטרה עבור מערכת החינוך לגיל הרך בבריטניה, ומצא כי הצבת מושג האיכות כמטרה שהגדרתה עמומה הובילה הלכה למעשה לירידה במספר מדדי איכות המקובלים בשדה החינוך.