review-class: מצב חירום

מרכיבי מנהיגות סתגלנית למשבר: ממצאים מאוסטרליה, פיג'י וניו זילנד (7)

הסקירה היומית מציגה מאמר הבוחן את מאפייניה של מנהיגות חינוכית סתגלנית בקרב מנהלי בתי ספר משלוש מדינות שפעלו יחד באסטרטגיה משותפת במהלך מגפת הקורונה. מניתוח זה עולים ארבעה מאפייני שינוי וסתגלנות במנהיגות החינוכית בזמן המשבר, ושבעה עקרונות תגובה משותפים למנהלי בתי ספר בשלוש המדינות במהלך השנים 2021-2020. ארבעת מאפייני המנהיגות הם: 1. מחויבות לערכים; 2. מנהיגות חינוכית שיתופית; 3. הרחבת המעורבות בהובלה; 4. טיפוח מתמשך של המנהיגות החינוכית.
המחקר מספק עדות אמפירית לכך שההקשר המקומי משפיע רבות על דרכי הניהול בזמן משבר: מאפיינים של בית הספר, מאפייני הקהילה, המצב הפוליטי והכלכלי – השפיעו על התגובה של כל בית ספר.

המלצות מרכזיות ליישום
• חשוב להביא בחשבון את מאפייני ההקשר המקומי מבחינה חברתית, תרבותית, כלכלית ופוליטית בעת ההיערכות למשבר.
• להציע למנהלים ולצוותים החינוכיים פיתוח מקצועי בתחום ניהול משברים, כדי שיוכלו להתמודד עמם בצורה יעילה, גמישה ויצירתית.
• לחזק את שיתוף הפעולה בין בתי ספר לקהילות מקומיות באמצעות תקשורת רציפה והיערכות משותפת למצבי חירום עתידיים.

קראו עוד >>

מנהיגות חינוכית נוכח מקרי ירי בבתי ספר בארה״ב: חלופות למדיניות "אפס סובלנות לאלימות" (6)

מנהיגות חינוכית נוכח מקרי ירי בבתי ספר בארה״ב – חלופות למדיניות "אפס סובלנות לאלימות" (6)
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מוקדשת למאמר סקירה שמטרתו לזהות פערים במחקר החינוכי בנושא ירי בבתי ספר בארצות הברית ולקדם בצורה אפקטיבית את המחקר בתחום זה. החוקרים מסבירים כי הספרות הקיימת בנושא נוטה להתעלם מההנהגה החינוכית של בית הספר משום שהיא ממוקדת בעיקר בהיבטים המשפטיים, המשטרתיים והפסיכולוגיים של האסונות הללו. דרישת הציבור והתפיסה המקובלת של קובעי המדיניות היא אפס סובלנות והגברת נוכחות של חמושים בבתי הספר. אלא שמחקרים מראים כי גישה זו זורעת פחד במקום לטעת תחושת ביטחון, שהיא מהותית לתפקידו ולתפקודו של בית הספר, וכי כדי לספק תחושת ביטחון לבאי בתי הספר, יש להגביר את איכות התקשורת ואת האקלים החיובי.

המלצות מרכזיות ליישום
• הקניית תחושת ביטחון לתלמידים דרך מערכות יחסים מיטיבות בבית הספר (במקום גישת פיקוח וענישה).
• לבנות ולשמר שותפויות עם קהילת בית הספר בדגש על חשיבה וכיצד לתת מענה לאוכלוסיות השוליים בבית הספר.

קראו עוד >>

מנהיגות חינוכית וחשיבות ההכנה לפני אירוע משבר: תובנות מאירוע ירי בשטח בית ספר בארה"ב (5)

שתי הסקירה היומית של לשכת המדענית הקרובות יוקדשו לתובנות בנושא מנהיגות בשעת חירום בעקבות אירועי ירי במוסדות חינוך בארצות הברית. הסקירה הנוכחית תוקדש למקרה שבו תלמידים ירו והרגו בנשק חם בשטח בית הספר. תגובת ההנהגה החינוכית המומלצת למשבר מסוג זה דומה להתמודדות במשברים בית ספריים באופן כללי. תרומתו המרכזית של חקר מקרה זה להבנה של מנהיגות חינוכית בשעת משבר היא בדיון הנרחב של החוקרים על תהליך ההכנה שיש לקיים לקראת התמודדות בית הספר עם משברים, ובפרט על תוכנית "ששת הצעדים" שפיתח משרד החינוך האמריקני לצורך תכנון אסטרטגיית התמודדות כזאת.

המלצות מרכזיות ליישום
• תכנון למצב חירום לפי מודל ששת השלבים מתייחס לנקודות הבאות: 1. עבודה שיתופית; 2. הבנת היקף המשבר; 3. קביעת יעדים ומטרות; 4. בחינה של דרכי פעולה; 5. ניסוח, כתיבה ואישור של התוכנית; ו־6. יישום ותחזוקה של התוכנית.
• צוותי תכנון משבר עשויים לכלול תתי־צוותים שיתמודדו עם תחומים קריטיים.

קראו עוד >>

מנהיגות חינוכית משתפת בשעת משבר (4)

הסקירה היומית של לשכת המדענית מוקדשת למחקר המציע ניהול וקבלת החלטות בגישה של מנהיגות חינוכית משתפת. המאמר מבחין בין הגישה המודרנית לניהול לבין הגישה השיתופית, המבוזרת והדמוקרטית שנדרשת בעת ניהול של משברים בסדרי הגודל שהביאה לפתחנו המאה ה־21. בעוד הגישה המודרנית אומנם מתבססת על האצלת אחריות ומשימות לאחרים, היא אינה מתייחסת לשיתוף פעולה פעיל ולהשתתפות רחבה של כל הקהילה המקצועית ושל החברה הציבורית בתהליכי החלטה ודיאלוג פורמליים ולא־פורמליים בניהול והובלה בזמן משבר. המאמר מציע מסגרת עבודה לניהול כללי בגישת המנהיגות החינוכית.

המלצות מרכזיות ליישום
• ראוי לזכור כי עשייה חינוכית היא בעלת מאפיינים של הובלה ומנהיגות מטבעה.
• בעת משבר, חשוב להקשיב ולפנות לקהילת בית הספר, במטרה לעבוד בשיתוף ובבניית קואליציות של פעולה.
• חשוב למפות בעזרת הפניה לקהילה: מהן הבעיות הבוערות, מיהם השחקנים המרכזיים הרלוונטיים, מהן ההצעות של שותפי השיח לפתרון הבעיות שזוהו.
• רק לאחר בניית קואליצה משותפת ועבודת המיפוי ניתן לגשת לעצב את תוכנית הפעולה להשתקמות מהמשבר.

קראו עוד >>

כיצד נצמיח "טרום-מנהיגים" המוכנים לזמן משבר (3)?

הסקירה היומית מוקדשת למחקר שערך סקירת ספרות קיימת במטרה לאתר את מאפייני המנהיגות החינוכית המתעלה בזמני משבר (המתחילים בזמן מפתיע, וכוללים צורך לנהל תחת אי-וודאות רבה). החוקרים מצאו שלמרות סוגי המשבר השונים שנכללו בסקירה (שרפות, רעידות אדמה, מוות, אובדנות, טורנדו), למנהיגות החינוכית בשעת המשבר היו מאפיינים דומים.
החוקרים זיהו שישה מאפיינים מרכזיים: מתן טיפול רגשי וחברתי בזמן המשבר, כניסה לתפקיד ולאחריות חדשים, יצירת שיתוף פעולה בין בעלי עניין שונים בתוך קהילת בית הספר ומחוץ לה, יצירת תקשורת רב־ממדית בין בעלי העניין השונים, קבלת החלטות מורכבת והתנהלות בתוך הקהילה, בתוך הארגון ומתוך ניסיון החיים האישי של המנהיגה או המנהיג שקמו בעת המשבר. בנוסף, החוקרים זיהו שלמעשה כל בעל תפקיד בקהילה, ובכלל זה המנהלים, המורים, ההורים, התלמידים, צוותי חירום שהוקמו מראש כחלק מהיערכות למשבר או הצוות המנהלי של בית הספר, עשויים להתגלות כמנהיגים מובילים, המספקים מענה, וודאות בסביבה כאוטית, תחושת בטחון התורמת לעשייה חינוכית בשעת חירום ואף מצילה חיים. חלק ב' של הסקירה מסכם המלצות ליישום מתוך ממצאי המחקר.
המלצות מרכזיות ליישום
• לאפשר למנהיגות חינוכית בזמן משבר לקבל גיבוי ותמיכה מערכתיים בכל שלבי האסון (היערכות, התמודדות והחלמה מהמשבר), בקרב כל בעלי התפקידים המעורבים.
• נדרשת תמיכה מערכתית והצבת הבריאות הפיזית והנפשית של הילדים, של הסגל ושל קהילת בית ספר במהלך המשבר ואחריו בראש סדר העדיפויות.
• מומלץ להכין בעלי תפקידים לכך שבמצב חירום ידרשו "להגדיל ראש" ולפעול בגמישות ויצירתיות.

קראו עוד >>

מנהיגות בית ספרית בחירום – ניהול משברים ויישומו לחינוך (2)

העשורים האחרונים התאפיינו במגוון רב של אירועים גדולים (אקלימיים וגיאו-פוליטיים) שיצרו משברים חסרי תקדים בקהילות ובמדינות בהן התרחשו. אירועים אלו מהווים תשתית עבור חוקרים מתחום ניהול המשברים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית תוקדש להצגת דרכים ליישם גישות מניהול משברים אל עבודתם של מנהיגים חינוכיים מרמת המחוז ועד בית-הספר. המאמר שבמוקד הסקירה מתבסס על שני מחקרים שנערכו בארצות הברית במחוזות חינוך שונים, והוא מציע המלצות לצעדים שיכולים לתרום לחיזוק הקשר עם גורמים בקהילה, ובכך להגביר את המוכנות שלהם ושל בתי ספר במחוז למצבי משבר עתידיים. בתוך כך, מוצגות המלצות פרטניות עבור האחראים לקשר עם האזרחים ועבור המפקחים על בתי הספר במחוז.
תובנות מרכזיות
• חשוב להכין תוכנית לניהול משברים, לעדכן אותה לעיתים קרובות ולגייס תמיכה מצד האנשים האמונים על יישומה והטמעתה.
• מומלץ לנקוט פעולה יזומה לזיהוי ולניהול סיכונים פוטנציאליים.
• מומלץ להכין מראש חלק מאתר האינטרנט שיוקדש לזמני משבר.
• בזמן שגרה מומלץ לערוך סימולציות עם מנהלי בתי הספר למצבי חירום שונים.
• מומלץ להקים תשתית תקשורת ותיאום בין בתי ספר הקרובים פיסית זה לזה, ולאפשר שיתופי פעולה ביניהם.

קראו עוד >>

מנהיגות בית ספרית בחירום: עקרונות כלליים (1)

מדינת ישראל נמצאת במלחמה אשר משפיעה על מערכת החינוך ובתי הספר. בעת שגרה, מנהיגות בית ספרית דורשת התכווננות לעתיד, חיזוק סגל בית הספר ותמיכה במורים ובתלמידים במסעם הלימודי, ואילו בעת משבר יש צורך בהתמודדות מהירה והחלטית עם האירועים המובילים למשבר ועם השלכותיהם בצורה שתמזער את הנזק הנגרם לבית הספר ולתלמידיו. מנהיגות בית ספרית מוצלחת בעת משבר דורשת מנעד שונה של כישורים, תכונות אופי ויכולות מאשר מנהיגות בית ספרית בעת שגרה. בסקירה היומית הראשונה בסדרת "מנהיגות חינוכית בשעת משבר" נציג מאמר המתבונן בספרות המחקרית בנושא ניהול משברים, מציג תובנות לגבי ניהול משברים ומסמן קווים כלליים למנהיגות הנדרשת לניהול אפקטיבי של משבר, ההכנה הנדרשת למשברים שיבואו והדרכים ללמוד ממשברים שחלפו.

תובנות והמלצות ליישום
• לפעול באופן מהיר ואפקטיבי כדי למזער את הנזק שנגרם לבית הספר ולקהילה.
• לתקשר באופן בהיר את המצב לבעלי העניין השונים: בבית הספר ומחוצה לו.
• לייצר תוכנית פעולה ולנהל אותה במשותף עם גורמים מרובים.
• לקיים סימולציות ואימונים בעת שגרה לאנשי הסגל שמדמים מצבי משבר שונים.

קראו עוד >>

התנדבות בני נוער בעת אסון: למידה מהעולם (2)

מצב החירום שהחל באוקטובר הביא עמו גל של התנדבות מכל שכבות החברה. בתוך כך, אלפי בני נוער התגייסו לסייע במגוון זירות בחברה. חשוב לתת את הדעת על ההשפעות האפשריות של התנדבות כזו על רווחתם הנפשית ועל בריאותם הנפשית של המתנדבים. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג שני מאמרים העוסקים בהשפעות אלו כפי שנבחנו במקרי אסון שונים. המאמר הראשון בוחן את סיפורו של "צבא הסטודנטים המתנדבים" ואת הפעילות שערכו מתנדביו בעיר אוטרואה Aotearoa)) בניו זילנד בעקבות רעידת אדמה שפגעה בעיר קרייסצ'רץ' בשנת 2011-2010 ובעת פיגוע ירי במסגד בעיר בשנת 2019. המאמר השני עוסק בהתנדבות בני נוער וצעירים במסגרת ארגון "פיתוח ללא הפסקה – נפאל"(Restless Development Nepal – RDN) בשנת 2015. בשנה זו נפגעו אזורים בנפאל מרעידת אדמה בעוצמה 7.8 בסולם ריכטר, שהובילה להרג של אלפי אזרחים, להרס של תשתיות ושל אתרי מורשת ולהרס של מעל 600,000 בתי מגורים.

תובנות ליישום
• לתת את הדעת על הצרכים הפיזיים והרגשיים של המתנדבים, ולהציג תמיכה בהתאם.
• לספק למתנדבים הכשרה מתאימה ותמיכה מתמשכת בהתמודדות עם אתגרים פיזיים ורגשיים כתוצאה מההתנדבות.
• לייצר תמיכה חברתית ורשתות תמיכה למתנדבים.
• ליצור קהילת מתנדבים חזקה.

קראו עוד >>

מקומו של בית הספר בזמן חירום (7): תלמידים ממשפחות של משרתי צבא

בזמן המלחמה גדל מאוד מעגל הילדים ובני הנוער שמושפעים משירות ההורים בצבא בתפקידי לחימה או באזורים מסוכנים. בספרות המחקרית נצבר ידע על ילדים להורים בשירות צבאי, ונראה שלצד הסיכוי להגברת החוסן של הילדים הללו, ישנו פוטנציאל גם לפגיעה ולמצבי סיכון. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג מאמר המתאר את מכלול המחקר הקיים בנוגע לתפקידם של בתי ספר בתמיכה בילדים ונוער ממשפחות לוחמות ובהפחתת גורמי הסיכון שהם חשופים להם. במחקר מוצג מודל אקולוגי (המתייחס למספר רב של גורמים) לטיפוח ילדים ונוער בסיכון, ויישום המודל למשפחות לוחמות (בהן ישנו הורה, אח או אדם קרוב אחר שנמצא בשירות צבאי לוחם). החוקרים מדגישים את אקלים בית הספר ואת ההקשר החברתי שבתוכו בית הספר פועל כמקורות לחוסן ולתמיכה בהתפתחות טובה של ילדים ממשפחות לוחמות, על אף גורמי הסיכון שהם חשופים אליהם.

המלצות מרכזיות ליישום
• להגביר את המודעות של הצוות החינוכי למצב הסיכון שילדים ממשפחות לוחמות חשופים לו.
• לחשוב על שיתופי פעולה עם היחידה של בן המשפחה הלוחם כדי להעצים את התלמידים.
• ליצור מערך התנדבויות של הלוחמים בבית הספר.
• להעניק סיוע אקדמי וסיוע נפשי למשפחות הלוחמות בביתן וגם בהקשר הבית ספרי.

קראו עוד >>

מקומו של בית הספר בזמן חירום (6): כיצד בית הספר תומך בתלמידים שפונו בחירום? מקרה בוחן מהוריקן קתרינה

בעקבות המלחמה פונו משפחות רבות מבתיהן. בתי ספר רבים קלטו באופן זמני תלמידים שפונו מבתיהם. לצד הקמת מרכזי הוראה זמניים, חלק מהתלמידים עברו קליטה זמנית או קבועה בבתי ספר חדשים, עקב הפינוי. בעקבות כך, עולה השאלה מהו תפקידו של בית הספר ובמיוחד מהו תפקידם של מורים ושל מבוגרים מיטיבים אחרים בתוך ההקשר הבית ספרי בסיוע להתמודדות מוצלחת של תלמידים הנקלטים בבית הספר בזמן ותוך כדי משבר אישי, משפחתי ולאומי. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג לפניכם מאמר של בארט ועמיתיה, אשר בחן את התפקיד של בתי הספר ושל מורים בהתמודדות תלמידים מניו אורלינס שפונו מבתיהם בעקבות סופת ההוריקן קתרינה בשנת 2005. ממצאי המחקר הצביעו על כך שתלמידים שפנו לבקשת עזרה ממורים או ממנהלים, ושקיבלו מהם עזרה זו באופן שנתפס בעיניהם כמשביע רצון, הראו שיפור ניכר במדדים של רווחה נפשית וגופנית לעומת תלמידים שלא פנו לקבלת עזרה או לעומת אלו שפנו אך לא קיבלו עזרה משביעת רצון.
מסקנות ותובנות ליישום
• תלמידים שהיו באזור ההוריקן התאוששו מהמשבר ומהטראומה שעברו.
• חיבור לבית הספר תרם להערכה עצמית גבוהה יותר בקרב התלמידים.
• ראוי כי המורים ישתתפו באופן פעיל בתכנון טכניקות עזרה שמוצעת לתלמידים.
• לתת תמיכה נוספת לתלמידים שאינם משתלבים היטב בבית הספר.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר