review-class: פיתוח מיומנויות ויכולות

בשנים האחרונות הושם דגש על החשיבות הרבה שיש להכלה, מתן מענה מותאם לצרכים שונים של תלמידים וקידום מיומנויות לומד עצמאי. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום את האסטרטגיות החינוכיות אשר משמשות לתמיכה בתלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר. המאמר הראשון ערך סקירת ספרות שיטתית אשר בחנה את הידוע אודות יעילותן של התאמות במבחנים עבור תלמידים עם הפרעת קשב, ומצא שלא נמצאו עדויות מחקריות חזקות מספיק התומכות בשיטה זו. המאמר השני בחן את יעילות השימוש בשתי אסטרטגיות מרכזיות לתמיכה בתלמידים בעלי הפרעת קשב, התאמות בלמידה ובהיבחנות (Accommodations) והתערבויות פסיכו-סוציאליות (Psychosocial Interventions). נמצא כי התערבויות יעילות יותר באופן מובהק, וכי המיומנויות שהן מקנות תורמות לתלמידים גם לטווח הארוך.

בחינות מטרימות (pretesting) הינן בחינות שנערכות לפני למידת החומר, ועשויות להשפיע לטובה על תהליכי הלמידה שלו. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בשאלה איזו תרומה עשויה להיות לבחינת מטרימות (pretesting) ומה ערכן ביצירה של למידה אפקטיבית?
המאמר הראשון בדק את ההשפעות של בחינות מטרימות על למידה ומצא כי אלה תורמות לה, הופכות לכלי עזר בעת למידה ומשפרות הבנה וזיכרון.
המאמר השני בחן איזה סוג של טעויות בבחינה מטרימה תורמות ללמידה ומצא כי טעויות "קרובות" לתשובה הנכונה מייצרות קישורים סמנטיים שתורמים ללמידה והזיכרון, בעוד שטעויות "רחוקות" תורמות פחות לשיפור הלמידה.

התפתחות של מיומנויות קריאה והבנת הנקרא מהווה בסיס חשוב בהמשך דרכם של תלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בתוכן ובאמצעי הקריאה ובוחנים כיצד אלו משפיעים על פיתוח ושיפור יכולות קריאה והבנת הנקרא.
המאמר הראשון בחן האם קיים הבדל בין קריאה בספר מודפס או דיגיטלי, ומצא כי לרוב ספרים מודפסים תורמים יותר לפיתוח יכולות הבנת הנקרא והרחבת אוצר המילים.
המאמר השני בחן האם לקריאה בשעות הפנאי בפלטפורמות שונות יש השפעה על יכולות הקריאה, ומצא כי ישנה קורלציה חיובית גבוהה בין קריאת ספרים בשעות הפנאי לשיפור ביכולות קריאה.

ניהול כיתה מהווה משימה מורכבת הכוללת את הצורך לשים לב להתרחשויות רבות המתקיימות בכיתה במקביל לפעולת ההוראה. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום במיומנות ניהול הכיתה של מורים ובאופן בו הן נרכשות. המאמר הראשון בחן מה ההבדלים במיומנות ניהול כיתה בין מורים ותיקים למורים מתחילים. ומצא כי זוהי מיומנות נרכשת המתפתחת ומתחדדת עם השנים.
המאמר השני בחן האם ישנו מתאם בין ידע פדגוגי רב בתחומים מגוונים, לבין התפתחות מיומנות ניהול כיתה, ומצא כי מתאם זה אינו מובהק, וניכר כי פיתוח מיומנות ניהול כיתה דורשת העמקה ולמידה של תחום ידע פדגוגי ספציפי זה.

יכולת טיעון מדעית הינה היכולת לזהות, לנסח ולבקר טיעונים מדעיים. יכולת זו מסתמכת על כישורים כמו חשיבה ביקורתית, יכולות אינטגרציה של מידע והבנה ביקורתית של דרכי ביסוס ידע. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת בהתפתחות יכולת טיעון בקרב תלמידים במערכת החינוך.
המאמר הראשון מנתח את התפתחות למידת יכולות הטיעון אצל תלמידים מבית הספר היסודי ועד התיכון.
המאמר השני בוחן את יכולתם של תלמידי כיתות ד' ו-ו' לערוך אינטגרציה בין פרטי מידע ממקורות כתובים מגוונים.

חשיבה מתמטית והישגים בתחום המתמטיקה נמצאו במחקרים רבים כבעלי משמעות לעתידם של התלמידים בהשכלה גבוהה ובשוק התעסוקה. לכן הוצבו שיפור בלימודי המתמטיקה כמו גם צמצום פערים כמטרות במערכות חינוך. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת בתוכניות התערבות לקידום הוראת מתמטיקה.
המאמר הראשון עוסק בתוכנית שמבוססת על למידה היברידית מותאמת אישית באמצעות משחק הרפתקאות לקידום מתמטיקה ומאפשרת לעקוב אחר מצב התלמידים ולעזור להם לצמצם פערים.
המאמר השני עוסק בתוכנית שבוחנת שיטות המשגה לשיפור הלמידה וההבנה של שברים ביסודי.

אוריינות מדעית הינה היכולת לעשות שימוש בידע, מושגים ורעיונות מדעיים, על מנת לתאר ולהסביר תופעות; לזהות שאלות לחקירה מדעית; להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים אובייקטיביים וידע מדעי בהיבטים לימודיים חברתיים ואישיים, מתוך הבנת הרלוונטיות והנחיצות של המדע לחיי היום-יום. יכולת זו מובילה לגיבוש זהות מדעית ומאפשרת אקטיביות בחתירה לצדק חברתי וסביבתי. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת בפיתוח והקניית מיומנויות של אוריינות מדעית לתלמידים.
המאמר הראשון בוחן עמדות ותפיסות של מורים לגבי החשיבות של אוריינות מדעית והקנייתה.
המאמר השני בוחן אפקטיביות של תוכניות סימולציה בהן התלמידים עורכים משא ומתן בינלאומי בנושאים אקטואליים על התפתחות האוריינות המדעית של התלמידים.