review-class: רווחה נפשית

השאלה מה משפיע יותר – סביבה או גנטיקה מעסיקה את המחקר כבר שנים רבות. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בשאלה המורכבת הזו, ובוחנים את הגורמים השונים המשחקים תפקיד במגוון ההשפעות שיש לסביבה וגנטיקה על הפרט.
המחקר הראשון שנערך בישראל בחן בעזרת זוגות תאומים האם פרטים בעלי גנטיקה דומה מושפעים ומגיבים באופן שונה לסביבות זהות, ומצא כי גורמים רבים משפיעים דרך קשרים מורכבים על התנהגות פרסונלית.
המחקר השני בחן באיזו מידה רגישות לסביבה היא תכונת אישיות שאיננה קשורה בסביבה מסוימת. המחקר מצא כי רגישות לסביבה איננה תכונה מאפיינת שמגדירה את הפרט, אלא שפרטים שונים מושפעים באופן שונה מסביבות שונות, אך לא מאחרות.

הקורונה הביאה עימה חוסר יציבות ושינויים תכופים בחיי התלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים שבחנו כיצד השפיעו הסגר והיציאה ממנו על מצבם הרגשי והחברתי של תלמידים?
המאמר הראשון ערך סקירה ספרותית של מחקרים אודות בריאותם הנפשית והגופנית של תלמידים בגילי 0-19 בתקופת הקורונה.
המאמר השני בחן בעזרת מדידה חוזרת ובחינת ההבדלים בין המדידות (במהלך הסגר ולאחריו) כיצד הושפעו תלמידים ביפן מהמעבר לסגר והיציאה ממנו.

מגמה בולטת בארצות הברית בעשורים האחרונים הינה עלייה במספר אנשי כוח העזר החינוכי (Paraeducators), כגון עוזרי הוראה וסייעות. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום את מאפייני תפקיד הסייעות, התפיסות לגביו ותהליכי מדיניות שהשפיעו עליו בארצות הברית בעשורים האחרונים.
המאמר הראשון בחן כיצד נתפס תפקיד הסייעת בקרב הצוות החינוכי איתו היא עובדת, ומצא כי ככל שהסייעת נתפסה כחלק משמעותי ואינטגרלי יותר מהצוות, כך עלתה שביעות הרצון של המורים, ההורים והסייעת מתפקידה ותפקודה.
התקציר השני הינו נייר מדיניות של מכון אנננברג באוניברסיטת בראון שבחן את המגמות בהיקפי העסקה של כוח עזר חינוכי, מאפייני התפקיד ותנאי ההעסקה של עובדים אלו בארהב.

במהלך משבר הקורונה מתמודדים צוותי ההוראה עם אתגרים אישיים רבים, ובנוסף אליהם, נחשפים גם לקשיים של תלמידים ומשפחותיהם. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום בשאלה כיצד הושפעה שלומותם (well-being) של מורים ממשבר הקורונה ומהשלכותיו?
התקציר הראשון הוא סיכום של דוח מחקר שנערך בישראל במימון לשכת המדען הראשי ובחן את שלומותם של המורים בישראל בחינוך היהודי ממלכתי, היהודי ממלכתי-דתי והערבי. נמצא כי בכל קבוצות האוכלוסייה מורים ומורות רבים חווים מצוקה, שחיקה ותשישות חמלה (compassion fatigue).
המחקר השני בחן את שלומותם של מחנכים לגיל הרך באוסטרליה במהלך משבר הקורונה, ומצא כי רובם דיווחו על השפעה שלילית על שלומותם, אך כי תמיכה ארגונית היוותה גורם חוסן לתחושה זו.

הרכב קבוצת הלומדים והדינמיקה שנוצרת בעקבותיו הינם בעלי השפעה על הישגי הלומדים ושלומותם (Well-Being). הסקירה היומית מציגה היום שני מאמרים שעוסקים באופנים שונים בהם הרכב הכיתה משפיע על תלמידים.
המאמר הראשון הינו סקירת ספרות שבחנה את השפעת הרכב הכיתה על שלומות ותפיסה עצמית של תלמידים. נמצא כי חלוקה לכיתות על פי הישגי עבר מיטיבה עם תלמידים עם הישגי עבר גבוהים אך לא עם תלמידים בעלי הישגי עבר נמוכים. בכיתות עם הפרדה מגדרית נמצא כי ההפרדה מיטיבה עם בנות.
המאמר השני בחן את תופעת התחרותיות בקרב תלמידות ותלמידים הלומדים בתוכניות העשרה למחוננים, ומצא כי רמת התחרותיות אינה מושפעת מההרכב המגדרי של הכיתה, אלא משתנה בהתאם להקשר והמטלה.

שחיקה (Burnout) מהווה גורם סיכון משמעותי עבור מורות ומורים במערכות חינוך. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מאמרים שעוסקים בתופעת השחיקה ובגורמי הסיכון המשפיעים עליה.
המאמר הראשון בחן את שחיקתם של מורים בבתי ספר יסודיים בפינלנד, ומצא כי הגורמים המשפיעים על שחיקה קשורים בתפקיד המורה (מחנכת, מורה מקצועית וכו') ובמאפיינים של גודל כיתה וגיל התלמידים.
המאמר השני בחן את השפעותיו של הלחץ בתקופת הקורונה על שחיקת מורים בארצות הברית, ומצא רמות גבוהות של לחץ ושחיקה בקרב מורות ומורים עבורן נדרש מענה ברמה המערכתית לצד בחינת האפשרויות לסיוע בהפחתתם.