review-class: רווחה נפשית

כיצד ניתן להתמודד עם בריונות רשת?

בריונות ברשת מהווה תופעה רחבת היקף. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום בשאלה כיצד יכולים מוסדות חינוך לפעול על מנת להתמודד בצורה אפקטיבית עם תופעת הבריונות ברשת?
המחקר הראשון שנערך בישראל בחן תכנית התערבות להפחתת בריונות בוואטסאפ, ומצא כי היא הביאה לירידה משמעותית בבריונות בוואטסאפ, ולשיפור באקלים הכיתתי.
המאמר השני ערך סקירה שיטתית של מחקרים שבחנו תכנית התערבות למניעת בריונות ברשת באירופה, באוסטרליה ובארצות הברית, ומצא כי תוכניות התערבות חינוכיות אכן יעילות במניעת בריונות ברשת ובממוצע מובילות להפחתה של 9%-15% במעשי בריונות ברשת.

קראו עוד >>

האם מדיניות חינוכית עשויה לתרום לפיתוח מאפיינים אישיותיים חיוביים של תלמידים?

תקופות המעבר בין בית הספר היסודי לחטיבת הביניים ולתיכון עשויות לזמן לתלמידים אתגרים הנובעים בין היתר מהבדלים באופן התנהלות הלמידה, הדרישות והציפיות המופנות אליהם במסגרות השונות. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שבוחנים את המעברים בין שלבי חינוך במדינות שונות והשפעתם על התלמידים.
המאמר הראשון בחן את תכנית הלימודים הייחודית של אירלנד, המציעה לתלמידים את האפשרות לקחת שנה "הפסקה" מהלימודים בכיתה לטובת הרחבת אופקים ותרומה לקהילה. שנת מעבר זו מתקיימת בכיתה י', ותלמידים שבוחרים שלא להשתתף בה ממשיכים ישירות מכיתה ט' לי"א.
המאמר השני בחן כיצד משפיעה תחושת מסוגלות עצמית (Self Efficacy) בתיכון ובסיום התיכון על המוטיבציה להמשך למידה בהשכלה גבוהה בעתיד.

קראו עוד >>

מה ידוע על בריונות המופנית כנגד צוותים חינוכיים?

בריונות ואלימות בבתי הספר הן תופעות מדוברות, אך לרוב השיח מתמקד בביטויים שלהן בקרב תלמידים. תופעה נפוצה אך פחות בולטת בשיח הינה אלימות ובריונות של תלמידים והורים כלפי מורים. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בשאלה מה הם האופנים בהם מתבטאת אלימות כנגד צוותי בית הספר, ומה הסיבות לה? המאמר הראשון בחן את תופעת הבריונות כלפי מורים באוסטרליה, אותה החוקרים קושרים בין היתר לנרטיב בית ספרי ששם את הדגש על הישגי תלמידים ושלומותם כך שאין תשומת לב מספקת לשלומות המורים.
המאמר השני בחן כיצד מתבטאת תופעת האלימות והבריונות בבתי הספר באוסטרליה כלפי מנהלים וסגני מנהלים, וביקש להבין עד כמה תופעה זו שכיחה ומי הם הפוגעים אשר מבצעים את ההתנהגות התוקפנית.

קראו עוד >>

האם החינוך הבלתי פורמאלי מותאם להתמודדות עם אתגרי הקורונה?

החינוך הבלתי פורמאלי מציע מרחב חינוכי שמזמן התנסויות ופעילויות מגוונות במטרה לקדם עצמאות, אחריות, שייכות ועוד. על רקע זה עולה השאלה מה מקומם של עקרונות הפעולה של החינוך הבלתי פורמאלי ביחס לחינוך הפורמאלי. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום מחקרים שעוסקים בשאלה כיצד באו לידי ביטוי מאפייני החינוך הבלתי פורמאלי במעבר לחינוך מרחוק בזמן הקורונה, וכיצד הם יכולים לתרום למערכות חינוך לאחר הקורונה.
התקציר הראשון הוא סיכום של דוח מחקר שנערך בישראל במימון לשכת המדען הראשי והתמקד בדרכי הפעולה של תנועות הנוער בסגר הראשון. המחקר מצא כי המאפיינים הייחודיים של תנועות הנוער אפשרו להן להתאים את פעילותן ולהוות מקום בטוח לחניכים גם מרחוק.
המאמר השני בחן את החינוך הבלתי פורמאלי בארצות הברית ככלי לשיקום מערכת החינוך לאחר הקורונה, ומציע להכיר בו כמרכיב חיוני בתהליכים חינוכיים ולא כמרכיב תוספתי.

קראו עוד >>

מהם קשרי הגומלין בין בריאות גופנית ובריאות נפשית בקרב תלמידים?

בשנים האחרונות מתחזקת ההבנה כי בריאות וחינוך קשורים זה לזה באופן הדוק. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי בוחנת היום את ההיבטים הבריאותיים השונים שיש להכיר ולהתמודד איתם בעשייה חינוכית.
המאמר הראשון בחן את הפגיעה הבריאותית בתלמידים, וכיצד היא באה לידי ביטוי באוכלוסיות שונות בעקבות מגפת הקורונה, ומציע לנקוט במדיניות הממוקדת בשוויון ומיודעת טראומה (Trauma Informed) להתמודדות עם קשיים אלו.
המאמר השני בחן האם תחושת מחוברות (Connectedness) של בני נוער לבית הספר ולמשפחה עשויה לשמש כגורם מגן מפני התנהגויות סיכון בריאותיות ומצא כי זו אכן מגנה על בני נוער ואף עשויה להיות בעלת השפעה מגנה ארוכת טווח.

קראו עוד >>

כיצד מתמודדים צוותי הוראה עם שינויים?

המציאות החינוכית מזמנת שינויים תדירים. שינויים אלה מציבים בפני צוותי ההוראה אתגרים רבים ודורשים מהם לסגל כלים וגמישות בעבודתם. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום בשאלה כיצד מתמודדים מורים עם שינוי ואילו כלים ואסטרטגיות עשויים לעזור בהתמודדות זו?
המאמר הראשון בחן כיצד מורים ומורות בישראל התמודדו עם המעבר ללמידה מקוונת, ומצא קשר חיובי בין יכולת טכנולוגית מוקדמת להצלחה גבוהה יותר בהוראה מקוונת, וכן כי ישנו קשר בין רמת ההתנגדות של המורים לשינויים והצלחתם.
המאמר השני מציג מחקר שעקב אחר צוות גננות בגן בארה"ב שעבר רפורמה, ומיפה את דרכי ההתמודדות שהן פיתחו לצורך עיבוד והכלה של השינויים.

קראו עוד >>

מהן ההשלכות הידועות של משבר האקלים על ילדים ונוער?

למשבר האקלים השלכות רבות על חיי היום יום והעולם הפיזי בו אנו חיים. בין היתר עולה מהמחקר כי חשוב לתת את הדעת לכך שחשיפה לקיומו של משבר האקלים ולהשלכותיו עשויה להוביל לתחושות קשות ולגבות מחיר פסיכולוגי ורגשי. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בהשפעות הרגשיות של חשיפה למשבר האקלים בקרב ילדים ובני נוער.
המאמר הראשון סקר את הידוע במחקר עד כה לגבי ההשפעה הפסיכולוגית של משבר האקלים על בני נוער, ומצא כי מעבר להשפעות שליליות רבות, קיים קשר בין פעולות אקטיביסטיות של אותם בני נוער לבין שלומותם.
המאמר השני בחן כיצד חוות קהילות שנחשפו למשבר האקלים את ההשפעות החברתיות והפסיכולוגיות לאורך זמן, ומדגיש את החשיבות בסיוע והתמודדות עם המשבר גם בטווח הארוך ולא רק בצורה מיידית על מנת לחזור לשגרה בריאה.

קראו עוד >>

מהן הדרכים לתמוך בקבוצות שונות של תלמידים המאובחנים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר?

הוראה לתלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) כרוכה באתגרים ודורשת התאמה של תהליכי ההוראה והלמידה על מנת לאפשר לתלמידים לממש את מלא יכולותיהם. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום במאמרים שנוגעים באופנים השונים של התאמת תהליכי הוראה ואבחון לצרכים של תלמידים עם ADHD .
המאמר הראשון שם דגש על החשיבות של התאמת סביבת הלמידה, הבנת "תרבות הלמידה" של כל תלמיד ושימוש בתנועתיות עבור למידה משמעותית ומקדמת לתלמידים עם ADHD.
המאמר השני בחן את תהליכי הזיהוי, האבחון והטיפול בהפרעת קשב ופעלתנות יתר בקרב תלמידים המשתייכים למיעוט אתני, ומצא כי הטיות שונות משפיעות על תהליכים אלו, כך שנדרשת העלאת מודעות של אנשי מקצוע אליהן והתאמה של התהליכים כך שיאפשרו זיהוי וטיפול מדויק יותר גם בקרב אוכלוסיות אלה.

קראו עוד >>

באילו דרכים ניתן לקדם התפתחות זהותית וערכית של תלמידים?

בשנים האחרונות הולכת ומתחזקת ההסכמה כי תפקידו של בית הספר אינו מסתכם בהקניה של ידע. תפיסות עדכניות יותר מבקשות להכיר בתפקידו של בית הספר בהקניית מיומנויות, ערכים וכלים. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מאמרים שעוסקים בדרכים שונות של קידום סביבה מיטיבה להתפתחות זהותית וערכית עבור התלמידים.
המאמר הראשון בחן גישות שונות של פסיכולוגיה חיובית ככלי מיטיב להתפתחות התנהגותית חיובית, ומצא כי ישנם יתרונות ליישום של פסיכולוגיה חיובית מכוונת הקשר, משום שזו מאפשרת הכרה בהשפעות הסביבה על התנהגויות ורגשות, ומייצרת מקום בטוח לבירור ופיתוח ערכים.
המאמר השני בחן כיצד טיפוח של חוזקות אופי (character strengths) בבית הספר עשוי להיטיב ולקדם את התלמידים, ומצא שטיפוח חוזקות אלה באופן משולב בקרב תלמידים, מורים ומנהלים מעצים ומשפיע על הסביבה הבית ספרית כולה.

קראו עוד >>

האם יש גם יתרונות למעבר ללמידה והוראה מקוונת בתקופת הקורונה?

תקופת הקורונה הובילה לסגירת בתי הספר ברחבי העולם ומעבר ללמידה מרחוק. תקופה זו הובילה לקשיים לימודיים, חברתיים ורגשיים רבים בקרב התלמידים. אל מול תחושת החירום שהביאה איתה תקופת המגיפה, הנתונים שמתחילים להתפרסם בחודשים האחרונים על תקופת הפוסט-קורונה משקפים תמונה מורכבת. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מבקשת לבחון את המורכבות וטווח ההשפעה של תקופת הקורונה על מצבם הלימודי והרגשי-חברתי של התלמידים.
המאמר הראשון בחן את ההשפעה של למידה מרחוק על תחושת התלמידים שהם משמעותיים לאחרים, ומצא שהיא אכן פחותה בלמידה מרחוק.
המאמר השני בחן את השפעות המגיפה על ההישגים הלימודיים והרווחה הנפשית של התלמידים, ומצא תמונה מורכבת בה ניכר כי חלק מההשפעות אינן ארוכות טווח, וכי חלק מהתלמידים הושפעו לרעה בעוד שחלק דווקא הושפעו לטובה.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר