review-class: פיתוח מיומנויות ויכולות

תקופות המעבר בין בית הספר היסודי לחטיבת הביניים ולתיכון עשויות לזמן לתלמידים אתגרים הנובעים בין היתר מהבדלים באופן התנהלות הלמידה, הדרישות והציפיות המופנות אליהם במסגרות השונות. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שבוחנים את המעברים בין שלבי חינוך במדינות שונות והשפעתם על התלמידים.
המאמר הראשון בחן את תכנית הלימודים הייחודית של אירלנד, המציעה לתלמידים את האפשרות לקחת שנה "הפסקה" מהלימודים בכיתה לטובת הרחבת אופקים ותרומה לקהילה. שנת מעבר זו מתקיימת בכיתה י', ותלמידים שבוחרים שלא להשתתף בה ממשיכים ישירות מכיתה ט' לי"א.
המאמר השני בחן כיצד משפיעה תחושת מסוגלות עצמית (Self Efficacy) בתיכון ובסיום התיכון על המוטיבציה להמשך למידה בהשכלה גבוהה בעתיד.

בשנים האחרונות הולכת ומתחזקת ההסכמה כי תפקידו של בית הספר אינו מסתכם בהקניה של ידע. תפיסות עדכניות יותר מבקשות להכיר בתפקידו של בית הספר בהקניית מיומנויות, ערכים וכלים. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מאמרים שעוסקים בדרכים שונות של קידום סביבה מיטיבה להתפתחות זהותית וערכית עבור התלמידים.
המאמר הראשון בחן גישות שונות של פסיכולוגיה חיובית ככלי מיטיב להתפתחות התנהגותית חיובית, ומצא כי ישנם יתרונות ליישום של פסיכולוגיה חיובית מכוונת הקשר, משום שזו מאפשרת הכרה בהשפעות הסביבה על התנהגויות ורגשות, ומייצרת מקום בטוח לבירור ופיתוח ערכים.
המאמר השני בחן כיצד טיפוח של חוזקות אופי (character strengths) בבית הספר עשוי להיטיב ולקדם את התלמידים, ומצא שטיפוח חוזקות אלה באופן משולב בקרב תלמידים, מורים ומנהלים מעצים ומשפיע על הסביבה הבית ספרית כולה.

למידת חוץ נחשבת כמאפשרת חוויית למידה מעוררת, המגבירה את העניין והמוטיבציה ללמוד. בשנים האחרונות תופסות תאוצה צורות שונות של למידת חוץ בארץ ובעולם. הסקירה היומית של לשכת המדע הראשי עוסקת היום בשאלה מה קורה כשהתלמידים והמורה יוצאים ממרחב הכיתה?
המאמר הראשון בחן את תפיסתם של מחנכים בבית ספר יער את השינויים שלמידת חוץ מייצרת בתנאי הלמידה ובדינמיקה של מורה ותלמידה, ומצא כי הם רואים בה יתרונות רבים עבור התלמידים והלמידה.
המאמר השני בחן תפיסות של תלמידים וצוותי הוראה לגבי למידה מחוץ לכיתה ומצא כי למרות שקיימים חסמים ליישום, ניתן למצוא הסכמה גורפת שזו משפרת את המצב הלימודי והחברתי, את רווחתם הנפשית של התלמידים ואת שביעות רצונם של המורים.

המושג זמן מסך מתייחס לזמן שמבלים אנשים מול מסכים. זמן מסך רב נקשר פעמים רבות בשיח הציבורי והאקדמי עם תופעות שליליות מגוונות: בריאותיות, רגשיות ותפקודיות. הקורונה וההגבלות שבאו בעקבותיה העלו את זמן השימוש במסכים, ובכך הציפו גם את החששות מהשפעות המסכים על ילדים ונוער. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי במשרד החינוך מציגה היום שני מחקרים שמציעים ראייה מורכבת יותר של תופעת השימוש במסכים והשפעותיה.
המאמר הראשון שנערך בהזמנת לשכת המדען הראשי בחן את ההשפעות הרגשיות, החברתיות והלימודיות של שימוש מוגבר במסכים, ומצא שאופן השימוש במסכים חשוב יותר לניבוי השפעות שליליות מאשר זמן השימוש.
המאמר השני הינו סקירת ספרות שבחנה תוכניות לצמצום שימוש בזמן מסך בקרב תלמידים ומצאה שההקשר והתוכן שבו צפו במסכים משפיעים על תופעות שליליות יותר מזמן הצפייה עצמו.