זיכרון בתרבות ובבתי הספר: זיכרון השואה בראי הדורות (1)
הסקירה היומית תוקדש בתקופה הקרובה לאופן בו מעוצב מובנה, מתפרש וממשיך לחיות זכרון אירועים היסטוריים בחיי לאום, חברה והפרטים החברים בה.
במאמר הראשון בסדרה נציג אתנוגרפיה של חוקרת שהשתתפה בקבוצת תמיכה לבני הדור השני לניצולי שואה. החוקרת ,קרול קידרון, מתארת כיצד לצד התמיכה שחברי הקבוצה קיבלו ונתנו זה לזו, מעוצב ומובנה גם מרחב חדש לזכור ולדבר על השואה, ומעבר מזיכרון לאומי קולקטיבי לדיבור על זיכרון אישי המעוצב סביב מושג הטראומה האישית והטראומה הבין-דורית. עיצוב מחדש זה היה חלק מהיפתחות ושיחה בין הורים לילדיהם, סביב החוויה האישית.
בעקבות מחקריה של קידרון, התכנס ב-2010 פורום חוקרים מהאדץ והעולם, שהציג תגובות לטענות המועלות בהם. הסקירות הקרובת יציגו חלק ממגוון הפרשנויות והתגובות למחקרה זה.
תובנות מרכזיות ליישום
• הזיכרון הלאומי והאישי מתעצבים באופן שונה לאורך השנים, והם ראי של ערכים ותפיסות בחברה.
• פרשנות המשתתפים במפגשי זיכרון (טקסים ומפגשים קבוצתיים) משתנה בהתאם לדור, לזהות, ומרכיבי שייכות נוספים.