review-country: ישראל

כיצד מצב החירום משפיע על יחסי הורים-מורים?

מצב החירום חסר התקדים שבפניו ניצבת כיום מדינת ישראל הוא אתגר מתמשך למורים ולאנשי חינוך ברחבי הארץ. קשרים בין הורים למורים מוכרים בספרות האקדמית כתורמים הן להישגיהם הלימודיים של התלמידים, הן לכישוריהם החברתיים והרגשיים. כמו כן, הם עשויים לתרום גם לחוסנם של מורים ולרווחתם של הורים. כדי להבין טוב יותר מהם המאפיינים הייחודיים של קשרים כאלו בעתות חירום, ניתן ללמוד ממצבי חירום קודמים.
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה לפניכם מחקר שנערך בתמיכת משרד החינוך בידי פרופ' אודרי אדי-רקח מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב והגב' חיה שטאי, מנהלת מחוז תל אביב במשרד החינוך. המחקר בוחן את הקשרים בין הורים ומורים משתי נקודות המבט – של ההורים ושל המורים – בעת מגפת הקורונה ובמשבר שנגרם בעקבותיה. המחקר נערך בהשתתפות מורים והורים ממנעד רחב של שלבי חינוך, מחתך סוציו־אקונומי מגוון וממגזרים חברתיים שונים.

תובנות והמלצות מרכזיות ליישום
• קיימת חשיבות רבה ליצירת תקשורת רציפה, מכילה ושקופה בין הורים למורים.
• יש להשתמש במגוון אמצעי תקשורת לקיום הקשר בין בית הספר להורים.
• יש להציב גבולות ברורים ומוגדרים וליידע את ההורים לגביהם.
• יש לערוך חשיבה מסודרת בשיתוף מורים, הורים ומנהלים כדי לבנות מסגרת עבודה מוגדרת.

קראו עוד >>

כיצד ניתן לקדם ולטייב יישום של הערכה מעצבת בכיתה?

בהערכה מעצבת מודדים ומעריכים את ביצועי התלמידים לאורך תהליך הלמידה, כדי להבין, לפרש ולנקוט פעולות בהתאם לצורכי הלמידה שלהם. הערכה מעצבת מיועדת להיות חלק משמעותי מתהליך הלמידה, ולתרום לו. על אף שהמושג נדמה בהיר ופשוט, שילוב אפקטיבי של הערכה מעצבת בכיתות הלימוד אינו קל להשגה, ובוודאי אינו נפוץ דיו. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שעוסקים ביישום הלכה למעשה של הערכה מעצבת בכיתה. המאמר הראשון הינו תקציר פרק מספר בו מתוארות תובנות וכלים שפותחו בעקבות שלושים שנים של מחקר ועשייה בהערכה מעצבת בחינוך המתמטי. המאמר השני מציג מחקר שבחן את האפקטיביות של שימוש ביישומון המבקש לתמוך במורות ומורים בשימוש בהערכה מעצבת בתחום האיות.

קראו עוד >>

כיצד השפיעה תקופת הקורונה על תהליכי למידה והישגים של תלמידים ותלמידות עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD)?

משבר הקורונה והמעבר הבהול ללמידה מרחוק שיבשו את שנת הלימודים עבור תלמידות ותלמידים רבים. חוקרים העריכו כי תלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) נמצאו בסיכון גבוה לפגיעה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים שבחנו את ההשפעות של תקופת הקורונה על אוכלוסייה זו ואת הכלים שבעזרתם השפעות אלו עשויות להתמתן. המחקר הראשון, שנערך בישראל במימון של לשכת המדענית הראשית, דן בחשיבות של ביסוס "ארגז כלים" של טכניקות הוראה מקוונת בקרב מורות ומורים. המחקר השני, מארה"ב, בחן הישגי תלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) בשנת הלימודים הראשונה ששובשה בשל מגפת הקורונה להישגי תלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר בשנה שקדמה לה.

קראו עוד >>

מה היא הקשבה פעילה וכיצד היא עשויה לתרום למורות ומורים?

האקדמיה ללשון העברית מגדירה הקשבה (Listening) כ"שמיעה מכוּונֶת, נכונות לשמוע". היכולת להיות בקשב לדברי הזולת, להבין את המשמעויות והרבדים בדבריו, ולעודד אותו להוסיף ולדבר, נחשבת כאחת היכולות החשובות ביחסים בינאישיים בכלל, ובהוראה בפרט. הקשבה פעילה ואמפתית שכזו דורשת שילוב של יכולות מהתחום ההתנהגותי (למשל – שפת גוף קשובה), הקוגנטיבי (למשל – עיבוד המידע שנמסר) והרגשי (למשל – הבנת הרגש העומד בבסיס דבריו של בן השיח). הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית כוללת שני מאמרים שבחנו הקשבה פעילה מכיוונים שונים. המאמר הראשון מציג המשגה של המושג הקשבה פעילה ואמפתית, ומציג שני מחקרים שבחנו ותיקפו מדד לבחינה של הקשבה מסוג זה. במאמר השני מוצגות תוצאותיו של מחקר, שנערך בישראל, ובחן את השפעותיה של תכנית התערבות לקידום הקשבה פעילה של מורים על תחושת האוטונומיה, הביטחון הפסיכולוגי ומערכות היחסים שלהם בבית הספר.

קראו עוד >>

אילו מאפיינים תורמים להצלחתם של קורסים מקוונים לפיתוח מקצועי של מורות ומורים?

פיתוח מקצועי של מורות ומורים הוא אחת הדרכים המרכזיות לשמירה על כוח הוראה איכותי, המעודכן בידע מדעי עדכני (הן לגבי תחומי התוכן, הן לגבי הפדגוגיה ודרכי ההוראה). בשנים האחרונות התפתחה טכנולוגיה המאפשרת להעביר קורסים כאלה באופן מקוון. העברה מקוונת מציבה אתגרים, אך גם יתרונות רבים: היא מאפשרת נגישות גבוהה יותר, גמישות גבוהה יותר ועלויות נמוכות יותר. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים העוסקים בקורסי פיתוח מקצועי מקוונים למורות ומורים. המאמר הראשון הוא סקירה של ספרות אמפירית בנושא קורסי פיתוח מקצועי מקוונים לצוותי הוראה; המאמר השני מציג תוכנית לפיתוח מקצועי מקוון ואת המחקר שבחן את האפקטיביות שלה.

קראו עוד >>

כיצד משפיעה תחושת משמעות של צוותי הוראה על התלמידים?

שלומותם של מורות ומורים, וכן תחושת המשמעות והסיפוק מהעבודה, משפיעים על אופני העבודה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום את הקשרים בין תחושותיהם של צוותי הוראה לבין עבודתם ותלמידיהם. המאמר הראשון, מתאר מחקר שנערך בישראל ובחן את הקשרים בין תחושת משמעות של מורות ומורים בעבודתם, לבין תפקודם בכיתה, טיב הקשרים שלהם עם התלמידים והחוסן של בוגריהם של מורים ומורות אלו. המאמר השני, מתאר מחקר שנערך באוסטרליה ובחן תכניות התערבות להפגת מתחים בקרב מורות ומורים, ואת השפעתן של תוכניות אלו על צוותי ההוראה ועל התלמידים.

קראו עוד >>

מהי תרומתן של קהילות למידת מורים להתפתחות המקצועית ולקידום פרקטיקות של שיתוף פעולה בין מורות ומורים?

קהילות למידה מקצועיות של מורים נתפסות וידועות כתורמות למגוון תוצרים חיוביים עבור מורים ותלמידים כאחד. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבחנו השפעה זו ובאילו אופנים היא תורמת לפיתוח המקצועי של מורות ומורים. המאמר הראשון מתאר מחקר שבחן את ההשפעה של שותפות של מורים בקהילה מקצועית לומדת, על האמונה העצמית שלהם ביכולתם (כקבוצה) להשפיע לטובה על ההוראה בבית הספר בו הם מלמדים. המאמר השני, שהינו פרק מספר, מתאר את תובנותיהן של החוקרות בעקבות פרויקט של 5 שנים שנערך בישראל, בו הקימו ופיתחו קהילות למידת מורים מקצועיות, הן ברמה המקומית הן הלאומית.

קראו עוד >>

כיצד ילדים מדברים על טלוויזיה ומה ההשפעות שלה עליהם?

הצפייה של ילדים במסכים – בטלפון, במחשב ובטלוויזיה – מהווה לעיתים קרובות מקור לדאגה בקרב מבוגרים. אולם אילו השפעות חינוכיות יש למדיה הנצפית על התלמידים? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים העוסקים בשאלה זו. המחקר הראשון בחן את המניעים המוסריים המניעים דמויות בתכניות טלוויזיה חינוכית בארה"ב. נמצא שישנה נוכחות משמעותית לתכנים מוסריים, וכי התכנים העיקריים שתכניות אלו מעודדות הם "מסוגלות אישית" ו-"חמלה לאחר". המחקר השני עקב אחר מפגשים ושיחות של ילדים בגילי גן ויסודי, וגילה כי לטלוויזיה ומדיה מקום חשוב בחיים החברתיים של הילדים.

קראו עוד >>

מהו פיתוח מקצועי אפקטיבי וכיצד ניתן להעריך את ההשפעה שלו?

הכשרה ופיתוח מקצועי של מורות ומורים מהווים גורם משמעותי במערכות חינוך, אך למרות חשיבות זו קשה להגדיר מהי ההשפעה המצופה מהם וכיצד ניתן למדוד השפעה זו. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבחנו את השפעת הפיתוח המקצועי על ההוראה. המאמר הראשון הוא מאמר תיאורטי עוסק בשאלות מהו פיתוח מקצועי אפקטיבי וכיצד ניתן להעריך את ההשפעה (Impact) שלו. המאמר השני פורס את ניסיונם המעשי של החוקרים ואת התובנות שלהם מתהליכי פיתוח והטמעה של תכניות פיתוח מקצועי בתחום המתמטיקה.

קראו עוד >>

מה ניתן ללמוד משינויים באסטרטגיות הוראה למידה והערכה בתקופת הקורונה?

משבר הקורונה הביא לשינוי פתאומי ומהיר בטכניקות ההוראה וההערכה בהן מורות ומורים משתמשים בבתי הספר. מציאות יוצאת דופן זו ייצרה הזדמנות להתבונן על טכניקות ההוראה שבהן נעשה שימוש במהלך המשבר, והעלאת השאלה – מה ניתן לקחת מאותה התנסות וליישם בתהליכי ההוראה וההערכה בשגרה? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים שעוסקים בשאלות אלו. המחקר הראשון, שנערך בישראל במימון לשכת המדען הראשי, בחן את האופנים השונים בהם מורות השתמשו בהערכה בתקופת הקורונה. נמצא כי נעשה שימוש משמעותי בהערכה ככלי לפיתוח למידה עצמאית תוך כדי תהליך הלמידה, וכי השימוש בהערכה מסכמת ירד. מחקר השני, מארה"ב, בחן את אסטרטגיות ההוראה השונות שבהן נקטו מורות במעבר להוראה מקוונת, ואת תפיסת המורות אודות שימור אסטרטגיות אלו בחזרה לשגרה לאחר הקורונה.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר