באילו תנאים משפיעה קבוצת העמיתים על הישגי תלמידות ותלמידים?

בספרות המחקרית קיימות עדויות על ההשפעה שיש לסביבת הלימודים והרכבה האנושי על הישגיהם הלימודיים של התלמידים. סקירת ספרות זו בחנה את הידוע במחקר אודות השפעת הרכב הכיתה, מבחינת הישגי התלמידים בכיתה ומבחינת מגדר, על מדדים נוספים, שאינם הישגים לימודיים. בסקירה נבחנו 10 מחקרים שעסקו בכיתות שהורכבו על בסיס הישגי עבר של התלמידים, ו-9 מחקרים שבחנו כיתות שחולקו על פי מגדר התלמידים והתלמידות. החוקרים חיפשו מחקרים שבדקו את השפעת הרכב הכיתה על מדדים שקשורים בשלומות (Well-being) ותפיסה עצמית של היכולת הלימודית.

הרכבת כיתות על בסיס הישגי תלמידים (Ability Groups) היא סוגיה שמכונה גם הסללה (Tracking). בדרך כלל מדובר בהרכב כיתתי שמבוסס על ביצועים קודמים (גבוהים או נמוכים). ההצדקה המקובלת להרכבת כיתות כאלו, מציינים החוקרים, היא שלימוד קבוצת תלמידים שנמצאת פחות או יותר באותה רמה היא יותר יעילה. יעילות שכזו הייתה צריכה אם כן להתבטא באמצעות שיפור בהישגים ובתחושות של לומדים בקבוצות למידה (למשל הקבצות) מכל רמות ההישג. אך, מסקירת הספרות עולה כי תלמידים בכיתות בהן מקובצים תלמידים בעלי הישגי עבר גבוהים מראים מדדים גבוהים יותר של שלומות ותפיסה עצמית חיובית של היכולת הלימודית שלהם, בעוד תלמידים שלומדים בקבוצות למידה על בסיס הישגי עבר נמוכים מראים מדדים נמוכים יותר של שלומות, ותפיסה עצמית שלילית של היכולת הלימודית.

מחקרים שעסקו בכיתות מופרדות מגדרית מצאו מגמה מעורבת. עבור תלמידות נמצאו מספר עדויות מחקריות שמראות כי כיתות נפרדות משפרות את התפיסה העצמית של היכולת האקדמית שלהן, וכן את שלומותן. לגבי הבנים, התוצאות היו מעורבות בצורה שלא איפשרה לחוקרים להסיק מסקנה עקבית. 

החוקרים סבורים שלמחקרם יש השלכות משמעותיות מבחינת מקבלי החלטות במערכות חינוך. להרכב הכיתה יש השפעה משמעותית על שלומותם ותפיסתם העצמית של תלמידים, לצד השפעתו על ההישגים הלימודיים. לכן יש לבחון את ההיבטים השונים הנוגעים לאופן בו כיתות מורכבות, כדי להבטיח את רווחת התלמידים והצלחתם.