למידת עמיתים בקהילה מקצועית לצורך טיוב מיומנויות ההוראה היא כלי מומלץ בתיאוריה ובשדה. יחד עם זאת, ההבנה כי ללמידת עמיתים יש ערך מציפה שאלות מורכבות כגון כיצד באים לידי ביטוי פערי ותק, ניסיון ומקצועיות בקרב מורים, וכיצד אלו תורמים או מקשים על תהליכי למידת עמיתים. אתגר נוסף נובע מהקושי לקבל תשובות לשאלות אלו לעיתים, מכיוון שהן מצריכות צוותי חינוך לחשוף היבטים מורכבים של הדינמיקות הפועלות בבתי ספר. לשם כך הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים איכותניים שביקשו לשפוך אור על נושאים אלו. המחקר הראשון, שנערך בישראל, בחן מהם האתגרים המובנים של קהילות הלמידה, דרך חקר מקרה של תכנון משותף של שיעורים ע"י צוות בו מורות ותיקות ומורה חדשה. המחקר השני, שנערך בארצות הברית, בחן באמצעות חקר מקרה את עבודתו של צוות המורכב ממורים ותיקים וחדשים, ואת האופנים בהם צורת העבודה תרמה לעבודה פורייה ומשותפת.
למידת עמיתים בתוך הקהילה המקצועית נחשבת בספרות כאחת הדרכים הטובות ביותר להכשרת מורות ומורים חדשים. לפי התפיסה עליה מתבססת טענה זו, מורות ומורים חדשים יכולים להיתרם מתהליך התלמדות בו הם מהווים מעין שוליות של מורות ומורים ותיקים, שבידיהם המומחיות להוראת המקצוע. נוסף על כך, לפי גישה זו על המורות והמורים החדשים והוותיקים לעסוק יחד בחקר רפלקטיבי של תהליכי ההוראה.
הספרות בתחום מעידה על כמה אתגרים הנובעים מהלמידה המשותפת: ראשית, התפיסה לפיה תפקיד המורות והמורים הוותיקים הוא להנחות, מזניחה את זכותם להתפתח מקצועית. נוסף לכך, גישה זו מתעלמת מהמציאות בה אין הבדל במטלות הוראה בין מורות ומורים ותיקים וחדשים. במילים אחרות, דגם ההתלמדות של השוליה איננו בר-יישום בבתי ספר. שנית, גם אם מביאים מורות ומורים ותיקים וחדשים לבחון יחד את ההוראה באופן רפלקטיבי, הרי שהדבר מנוגד לדגם ההיררכי של מומחה ושוליה. נוסף על כך, ייתכן וקיים שוני בנקודת המוצא ממנה מגיעים שני הצדדים: מורות ומורים צעירים מעוניינים לרוב להיתפס כבעלי ידע עדכני, בעוד מורות ומורים ותיקים מעוניינים לרוב להדגיש את נסיונם הרב. במצב עניינים כזה, נותר אתגר ללמידה על בסיס שותפות.
מחקר זה התמקד בקהילה לומדת של 30 מורות ומורים למדעים, אשר השתתפו בקורס מקצועי שהתמקד בשימוש בחקר רפלקטיבי בתהליכי קידום ההוראה במשך שנת לימודים אחת. המפגשים נערכו אחת לחודש (עשרה מפגשים בסך הכל) ונמשכו שלוש שעות כל אחד. המורות והמורים לימדו בכיתות ג' עד ט', בעיר במעמד חברתי-כלכלי נמוך במרכז הארץ. החוקרות צפו ותיעדו את מפגשי הקהילה הלומדת בעזרת הקלטות ואיסוף חומרים. במסגרת הקורס חולקו המורות והמורים לצוותים. כל צוות עבר שלושה שלבים בתהליך מעגלי: פיתוח מערך שיעור, הוראה ותיעוד של השיעור, ניתוח ורפלקציה של התיעוד. מאמר זה מתמקד במפגש אחד של צוות אחד.
בצוות היו שתי מורות ותיקות ומורה חדשה. המפגש בו מתמקד המאמר עסק בכתיבת מערך שיעור, כלומר בשלב הראשון של התהליך המעגלי. החוקרות ערכו ניתוח תוכן אתנוגרפי-בלשני מעמיק להקלטות האודיו והוידאו של המפגש, והסיקו כי הוא מדגים כיצד דווקא שלב התכנון של מערך השיעור איפשר למידת עמיתים בתוך הקהילה המקצועית, הן למורות הוותיקות, הן למורה החדשה.
מצד אחד, נמצא כי שלב התכנון איפשר למורות הותיקות לתת ביטוי לנסיונן ולמצב את עצמן בתור מומחיות. מצד שני, הוא אפשר להן להעלות לדיון שאלות פתוחות שהן היו חלוקות לגביהן, מבלי שהספקות שלהן יתפסו כחולשה. במקביל לכך, תכנון מערך השיעור איפשר למורה החדשה לקחת על עצמה עמדה של שולייה, הצופה במורות ותיקות בונות מערך שיעור על בסיס מומחיותן. באופן זה היא יכלה להתייעץ איתן בנוגע לשאלות פדגוגיות וכאלו הקשורות לתחום הדעת, בפתיחות רבה. בנוסף, המורות בצוות עסקו ברפלקציה על אודות ההוראה העתידית של השיעור, באופן לא שיפוטי.
החוקרות מסכמות שהתהליך המעגלי לוקה בחסרונות הנזכרים בפתיחה, המתבטאים בשלב השני (שלב ההוראה) ובשלב השלישי (שלב הניתוח של תיעוד ההוראה). הן מציעות לפיכך להתרכז בתכנון מערכי שיעור על מנת לקדם ולפתח תהליכי למידת עמיתים בקהילה המקצועית.
במחוזות חינוך ובתי ספר רבים בארצות הברית, שיטת העבודה של של קהילות מקצועיות ושל צוותי חינוך בבתי ספר, העוסקים בלמידת עמיתים ופיתוח חומרים משותפים, הופכת למרכזית יותר ככל שעובר הזמן. בשיטה זו הצוותים מורכבים לעתים קרובות ממורות ומורים ותיקים וחדשים, להם מעמד חברתי ומקצועי שונה. המעמד החברתי והמקצועי של מורות ומורים נקבע תוך כדי עבודתם בבית הספר ומושפע בעיקר מהוותק שצברו, מתפקודם המקצועי ומתפקידים נוספים אותם הם ממלאים. זאת בשילוב גורמים נוספים, כגון מעורבותם בפעילויות בית ספריות. לרוב, מורות ומורים חדשים נמצאים במעמד נמוך יותר לעומת המורות והמורים הוותיקים. לעיתים, הבדלי מעמדות אלו פוגעים ביכולת של צוותי ההוראה לעבוד יחד ולפתח חומרים משותפים.
סוטון ושאוס, מחברי המאמר, ליוו את תהליך המעבר של בית ספר אחד בארצות הברית, לגישה של למידה מבוססת פרוייקטים (PBL). הם מציינים שבית הספר מאופיין באוכלוסיית תלמידים מגוונת מאד. במסגרת מחקרם, עקבו החוקרים במשך שלוש שנים אחרי הפגישות השבועיות של צוותי העבודה של המורות והמורים בבית הספר, בעת שפיתחו מערכי למידה מבוססת פרוייקטים לשימוש בשיעוריהם. מאמר זה מתמקד בעשרה מפגשים של צוות אחד, מפגשים שנסובו סביב תחום הדעת ספרות אנגלית. הצוות הורכב משני מורים ותיקים ושתי מורות חדשות. כל המפגשים לאורך שלוש השנים תועדו בצילום ובכתב וכמו כן נערכו עם המורים ראיונות חצי מובנים וראיונות מאזכרים. בנוסף, נאספו חומרי העבודה של המורים והתוצרים. ניתוח הממצאים נערך לפי נושאים שבחרו החוקרים.
המאמר מציג כיצד התנהלותו של מורה ותיק אחד הובילה את הצוות לתפקוד מיטבי. מורה זה חווה יחס פוגע בצוות הראשון שהיה מעורב בו. על אף הוותק והניסיון שלו, התייחסו אליו שאר המורות והמורים בצוות בזלזול ולא אפשרו לו לתרום מיכולתיו ומהידע שצבר במשך שנות ההוראה. בעבודתו עם הצוות השני – זו המתוארת במחקר – הוביל מורה זה את הצוות עליו היה ממונה, לייצר הרגלי עבודה של בניית חומרים ושל שיתוף הניסיון שהצטבר מהוראתם בכיתה, בדרך שוויונית. נוסף לכך, שני המורים הוותיקים בצוות, בחרו להתעלם מהבדלי המעמד בינם לבין המורות החדשות, מרגע שהתבססו הרגלי העבודה ולכל משך הפעולה המשותפת של הצוות. במקום זאת, הם נקטו ביצירה של יחס שוויוני בתוך הקבוצה. יחס זה איפשר לכל חברי הקבוצה לתרום מהידע ומהיכולות שלהם וכך הצליחה הקבוצה ליצור תוצרים בעלי ערך.
החוקרים מסכמים את המאמר, בהצבעה מחודשת על הרגישויות שעלולות לעלות בעקבות הבדלי מעמד בין המורות והמורים שלהם ותק שונה, הן בעת עבודת צוות, הן בזמן למידת עמיתים בקהילה המקצועית. הם מראים כיצד הובלה בדרך של מנהיגות שוויונית ומאפשרת מובילה לעבודת צוות מיטבית ופורייה.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
