בשנים האחרונות ברור יותר ויותר כי הזמן שילדים מבלים מחוץ לבית הספר חשוב מאין כמותו להתפתחותם האישית והנפשית. פעילויות כגון מועדוניות נוער, ספורט קבוצתי, שירות חברתי בקהילה ותנועות נוער נחשבות לדרך חשובה התומכת בהתפתחות זו. במאמר הראשון סקרו חוקרות באופן שיטתי את הידוע בספרות האקדמית האמפירית בדבר ההשפעות קצרות הטווח וארוכות הטווח של פעילויות מאורגנות אחרי שעות הלימודים על אופיים האזרחי והמוסרי של המשתתפים בהן. במאמר השני בחנו הכותבים את הקשרים שבין מעורבות בתנועת הנוער "הצופים" בגיל הנעורים לבין מעורבות ציבורית ואזרחית בבגרות.
בשנים האחרונות ברור יותר ויותר כי בית הספר והשיעורים שבהם ילדים ובני נוער מבלים חלק ניכר מזמנם אינם המקור היחיד להשפעה חינוכית בחייהם. יותר ויותר תשומת לב מושקעים בפיתוח פעילויות מתוכננות מעבר לשעות הלימודים. פעילויות אלו כוללות למשל מועדוניות נוער, ספורט קבוצתי, שירות חברתי בקהילה, פעילויות סביבתיות ותנועות נוער. הפעילויות הללו נתפסות כמשפיעות על פיתוח האופי והאזרחות של הנוער.
במאמר שיסוכם בעמודים שלהלן, ביקשו ניקול זאראת ושותפותיה לכתיבה לסקור באופן שיטתי את הידוע בספרות האקדמית האמפירית בדבר ההשפעות קצרות הטווח וארוכות הטווח של פעילויות מאורגנות אחרי שעות הלימודים על אופיים האזרחי והמוסרי של הילדים והנערים המשתתפים בהן. הכותבות ביצעו חיפוש ואיתור שיטתיים של מאמרים בנושא, סינון ביקורתי של המאמרים שעמדו בסטנדרטים גבוהים של איכות מחקרית וריכוז וסיכום של ממצאי המחקרים הללו.
בסקירה נכללו מאמרים שפורסמו בין השנים 2019-1999 ובדקו עמדות אזרחיות ותפיסות מוסריות של נוער בגילים 12 ומעלה כמשתנה תוצאה (משתנה תלוי), והשתתפות בפעילויות חוץ־בית ספריות מאורגנות מסוגים שונים – כמשתנה בלתי־תלוי. בסך הכול נסקרו בסופו של תהליך הסינון 65 מאמרים, מתוכם 21 עסקו בתוצאות הקשורות לאופיים המוסרי של תלמידים, ו־44 – בתוצאות הקשורות לאופיים האזרחי.
הממצאים שהתקבלו בסקירה זו הראו קשר ישיר ומבוסס בין השתתפותם של ילדים ובני נוער בפעילויות מאורגנות לבין תפיסות אזרחיות מפותחות יותר וכן מעורבות אזרחית רבה יותר של בני הנוער. בין היתר נמצאו גם: קשרים בין השתתפות בפעילויות מאורגנות מסוגים שונים לבין כוונות של בני נוער להיות מעורבים בפעילות פוליטית בעתיד; קשרים בין השתתפות בתוכניות לבין פיתוח כישורי התמדה אישית ותרומה חברתית ואידאולוגית בהמשך החיים; וקשרים בין השתתפות בפעילויות לבין נטייה למנהיגות פוליטית בעתיד.
מהסקירה עלה כי השתתפות בפעילויות חוץ-בית ספריות השפיעה על אופיים של המשתתפים ועל ההתפתחות המוסרית שלהם. עם זאת, לא כל הפעילויות השפיעו באותה במידה. פעילויות שכוונו להשפיע על יכולותיהם או על אופיים של התלמידים, כגון תוכניות מנהיגות צעירה נמצאו כמשפיעות על האופי המוסרי יותר מאשר פעילויות אחרות. הכותבות הדגישו כי בתחום זה נדמה שהחוויה הספציפית של התלמידים הייתה משמעותית יותר מאשר עצם ההשתתפות בפעילות חוץ-בית ספרית מתוכננת.
מהסקירה עולה כי לא כל הפעילויות שנסקרו נמצאו מועילות באותה מידה לפיתוח האופי האזרחי והמוסרי של בני הנוער שהשתתפו בהן. כך, פעילויות בעלות אופי פוליטי, כגון מעורבות בקמפיין בחירות או שותפות בניהול מועצת התלמידים בבית הספר, נמצאו משפיעות יותר בתחום המעורבות הפוליטית מאוחר יותר בחיי התלמידים. לעומת זאת, פעילויות אחרות, כמו התנדבות או שירות קהילתי, השפיעו יותר על אופיים המוסרי של התלמידים המשתתפים בהן.
תובנות ממסקנות המחקר
השתתפות בתנועות נוער הייתה בעבר אחת מפעילויות הפנאי הנפוצות ביותר אצל ילדים ובני נוער בישראל. על פי מינהל החברה והנוער של משרד החינוך, תנועות הנוער הן ארגונים רבי־עוצמה המחנכים למעורבות חברתית ופוליטית. הן מספקות כר נרחב להתנסות של בני נוער בעשייה מגוונת, המפגישה אותם עם האידאולוגיה התנועתית, עם הקהילה שבה הם פועלים ועם חבריהם לקבוצה. גם כיום, המשרד פועל לסייע לתנועות הנוער, לתמוך בהן וללוות אותן בפעילותן החינוכית.
במאמר שיסוכם להלן, בחנו הכותבים יאנג איל קים, סונג ג'ון ג'אנג וביירון ג'ונסון את הקשרים שבין מעורבות בתנועת הנוער "הצופים" – תנועת הנוער הגדולה בעולם – לבין מעורבות ציבורית ואזרחית בבגרות. קים ושותפיו לכתיבה בחנו את ההשפעות של החברוּת בתנועת הנוער על פיתוח רוח חיובית בגיל הנעורים וכן את ההשפעות ארוכות הטווח של החברוּת בתנועה על הנטייה לתרום לחברה ולהשתתף בפעילויות ציבוריות.
כדי לאתר משתתפים מתאימים לסקר, הסתמכו החוקרים על נתונים מסקר גאלופ היומי (Gallup Daily Tracking Survey) – סקר המועבר מדי יום למדגם מייצג של כ־1,000 בוגרים אמריקאים. החוקרים דאגו להוסיף לסקר שתי שאלות (האם היית חבר בצופים? והאם הגעת לדרגת "נשר" בארגון?) בין חודש אפריל לחודש אוקטובר של שנת 2010. בהתאם לתשובותיהם, נבחרו 2,512 משתתפים, בתוכם 1,502 שלא היו חברים בצופים, 853 שכן היו, ו־134 שהיו חברים בדרגת "נשר" (הדרגה הגבוהה ביותר).
נוסף על המידע שכבר היה ידוע, היינו החברוּת והדרגה בתנועת הצופים (או היעדרן), נשאלו משתתפי הסקר גם על משך הזמן שבו היו החברים בתנועה. הסקר בדק שני משתנים תלויים עיקריים: השתתפות בפעילויות קהילתיות והתנדבות בקהילה. כמשתני רקע נאסף מידע על התפתחותם של המשתתפים בצעירותם – התפיסה העצמית שלהם, מחויבותם ללמידה, עד כמה השיגו את המטרות האישיות שלהם, הקשריהם עם הסביבה, מידת הסובלנות הדתית שלהם והאם הם תורמים לצדקה. לבסוף, נבחנו משתנים דמוגרפיים כגון רמת הכנסה, רמת השכלה, מצב אישי, ואזור מגורים.
ממצאי המחקר הצביעו על קשר חיובי ומובהק בין חברוּת בתנועת הצופים לבין התפתחות אישית חיובית בגיל הנעורים ובבגרות, כגון ביטחון עצמי גבוה, קשרים חברתיים טובים ואכפתיות. יתרה מכך, ככל שהחברות של הנסקר בתנועת הצופים הייתה ארוכה ומשמעותית יותר, כך היא השפיעה יותר על התפתחותו האישית.
הכותבים ציינו כי נמצאו שני ערוצי השפעה בקשר שבין החברות בתנועת הצופים לבין מעורבות אזרחית וקהילתית: ראשית, אותם מאפיינים של התפתחות אישית חיובית (שתוארו בפסקה הקודמת) נמצאו בקשר ישיר ומובהק עם מדדים שונים של מעורבות אזרחית ומעורבות קהילתית בבגרות. שנית, גם בשליטה על ההתפתחות האישית, נמצא קשר ישיר בין החברות בתנועת הצופים לבין המעורבות הקהילתית והאזרחית. במילים אחרות, החברות בתנועה הובילה למעורבות חברתית ואזרחית גם דרך שיפור המאפיינים האישיים (שהוביל לשיפור המעורבות) וגם באופן ישיר.
תובנות מעשיות מהמחקר
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
