review-grade: הגיל הרך

מה ידוע מהמחקר על הקשרים בין הרשת הסמנטית ליצירתיות?

במודל המקובל של הזיכרון במדעי הקוגניציה, רשת סמנטית היא מבנה קוגניטיבי שמייצג את מכלול הקשרים בין מושגים, מילים ועובדות המאוחסנים בזיכרון של אדם. רשת זו היא החלק האקספליסיטי (המפורש, explicit) של הזיכרון לטווח הארוך. הסקירה היומית מציגה שני מאמרים שבוחנים את הקשר של הרשת הסמנטית ליצירתיות. המאמר הראשון בוחן את הקשר בין מבנה הזיכרון הסמנטי והרשת הסמנטית לבין יצירתיות. המאמר השני מרחיב את הבחינה של קשר זה להקשר החינוכי ובוחן אם יש הבדלים במבנים של הזיכרון הסמנטי וביצירתיות בין תלמידים בזרמי חינוך שונים – המונטסורי והמסורתי.

קראו עוד >>

כיצד השפיעה מגפת הקורונה על התפתחות נוירולוגית של פעוטות?

ההשפעות הרפואיות של נגיף הקורונה רחבות וטרם התבררו במלואן. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים מכתבי עת רפואיים העוסקים בהשפעות הנוירולוגיות של הנגיף על פעוטות ועל ילדים. המחקר הראשון בחן את ההבדלים בין פעוטות שנולדו לאימהות שהיו חיוביות לנגיף בזמן ההריון לבין פעוטות שנולדו לאימהות שלא חלו בנגיף. נמצא כי אין הבדל בהתפתחות הנוירולוגית בין הקבוצות, אך כי באופן כללי ההתפתחות הנוירולוגית של פעוטות שנולדו בזמן המגפה איטית יותר מאלו שנולדו לפניה. המחקר השני בחן עדויות להשפעה נוירולוגית של הנגיף בקרב מבוגרים וילדים, ומצא השפעה קיימת אף פחותה בקרב ילדים.

קראו עוד >>

כיצד ילדים מדברים על טלוויזיה ומה ההשפעות שלה עליהם?

הצפייה של ילדים במסכים – בטלפון, במחשב ובטלוויזיה – מהווה לעיתים קרובות מקור לדאגה בקרב מבוגרים. אולם אילו השפעות חינוכיות יש למדיה הנצפית על התלמידים? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים העוסקים בשאלה זו. המחקר הראשון בחן את המניעים המוסריים המניעים דמויות בתכניות טלוויזיה חינוכית בארה"ב. נמצא שישנה נוכחות משמעותית לתכנים מוסריים, וכי התכנים העיקריים שתכניות אלו מעודדות הם "מסוגלות אישית" ו-"חמלה לאחר". המחקר השני עקב אחר מפגשים ושיחות של ילדים בגילי גן ויסודי, וגילה כי לטלוויזיה ומדיה מקום חשוב בחיים החברתיים של הילדים.

קראו עוד >>

כיצד משפיעים חשיפה למסכים, וסוגי השימוש השונים בהם על שלומותם של תלמידות ותלמידים?

ילדים וילדות עושים שימוש קבוע ותדיר בצפייה, משחק ותקשורת דרך מסכים. משבר הקורונה והמעבר ללמידה מקוונת הגביר מגמה זו. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבחנו את השפעת הגישה למסכים, וצריכת התוכן המוגברת באמצעותם, על יכולותיהם הרגשיות והחברתיות של ילדים. המאמר הראשון בחן את הקשרים בין זמן המסך וסוג השימוש בו בגילים מוקדמים, ובין יכולת זיהוי הרגשות של הילדים בגילים מאוחרים יותר. המאמר השני בחן את ההשפעה של סוגים שונים של פעילויות מול מסך על בריאותם הנפשית של מתבגרות ומתבגרים.

קראו עוד >>

כיצד משפיעה תקשורת בין גננות לילדי הגן על פיתוח מיומנויות רגשיות וחברתיות?

הצוותים החינוכיים בגני הילדים אחראיים בין היתר לעיצוב האקלים החברתי והרגשי בגן, אשר עשוי להשפיע על ההתפתחות הרגשית והחברתית, וכן על הישגיהם של ילדי הגן. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים מארה"ב שבחנו את השפעתם של דפוסי תקשורת בין גננות וילדי גן על התפתחות מיומנויות ויכולות בקרב ילדי הגן. המאמר הראשון בחן את הקשר בין דפוס התקשורת של הגננת וילדי הגן, לבין פיתוח מיומנויות בקרב הילדים. המחקר השני בחן כיצד משפיעים דפוסי התקשורת ויכולות ארגון הגן (Classroom Organization) של הגננות על התנהגויות חברתיות בקרב ילדי הגן.

קראו עוד >>

מה ניתן ללמוד מהמחקר אודות אובדן למידה ופערי הישגים לאחר החופש הגדול?

פערים בין הישגי לומדים מהווים תופעה מוכרת במערכות חינוך ברחבי העולם, ומשוייכים פעמים רבות לפערים ברקע החברתי-כלכלי ממנו מגיעים תלמידים ותלמידות. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שבוחנים את המקורות והטעמים האפשריים להיווצרותם של פערי הישגים. המאמר הראשון בחן מחדש, באמצעות נתונים עדכניים, את התפיסה לפיה פערי הישגים מתרחבים במהלך חופשת הקיץ. המאמר השני בחן את התהוותם של פערים בהישגי תלמידים בגילי 5-12, ואת הקשר בין פערים אלו לגורמי רקע שונים.

קראו עוד >>

אילו שיטות הוראה תומכות בהרחבת אוצר מילים ובאוריינות?

אוריינות קריאה וכתיבה מהווה מיומנות בסיסית עבור כל ילד וילדה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבוחנים שיטות ייחודיות ללמידת קרוא וכתוב, והשפעתן על אוריינות התלמידים.
המאמר הראשון בחן כיצד משפיע שימוש בשירה או דקלום על למידת מילים בקרב ילדי גן. המחקר מצא כי אלו נמצאו יעילות ותרמו ליכולת של הילדים להסביר את משמעות המילים שלמדו.
המאמר השני בחן כיצד משפיעה שיטת לימוד המשלבת בין הוראה פרונטלית ללמידה באמצעות טכנולוגיות למידה על יכולת הקריאה של תלמידים. נמצא כי ישנו שיפור משמעותי ביכולת הקריאה של תלמידים בעקבות השתתפות בתוכנית, כאשר השיפור הרב ביותר היה בגילי גן – ב'.

קראו עוד >>

אילו השפעות היו לתקופת הקורונה על ילדים ועל נוער ברחבי העולם?

הקורונה הביאה עימה חוסר יציבות ושינויים תכופים בחיי התלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים שבחנו כיצד השפיעו הסגר והיציאה ממנו על מצבם הרגשי והחברתי של תלמידים?
המאמר הראשון ערך סקירה ספרותית של מחקרים אודות בריאותם הנפשית והגופנית של תלמידים בגילי 0-19 בתקופת הקורונה.
המאמר השני בחן בעזרת מדידה חוזרת ובחינת ההבדלים בין המדידות (במהלך הסגר ולאחריו) כיצד הושפעו תלמידים ביפן מהמעבר לסגר והיציאה ממנו.

קראו עוד >>

כיצד להטמיע תוכניות ללמידה רגשית-חברתית?

שימוש ויישום של למידה רגשית חברתית (SEL) הפכו למגמה בולטת בשדה החינוכי בשנים האחרונות. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום את השאלה כיצד ניתן ליישם תכניות SEL בצורה משמעותית, מקיפה וארוכת טווח?
התקציר הראשון מסכם דו"ח תובנות בעקבות 10 שנות הטמעה של למידה רגשית-חברתית במחוזות שונים בארצות הברית, ומציג שישה מרכיבים שזוהו כחשובים לשימוש משמעותי וארוך טווח בתוכניות SEL.
המאמר השני בחן את הניסיון להטמיע SEL כתוכן לימודי במסגרת שיעור בבתי הספר, אשר לטענת הכותבות לא צלח, ומציע לבחון יישום של SEL כמהלך אסטרטגי מקיף שנעשה במגוון צורות ומצבים בסביבה החינוכית.

קראו עוד >>

מהן מגבלות ההשפעה של הסביבה על התפתחות ילדים?

השאלה מה משפיע יותר – סביבה או גנטיקה מעסיקה את המחקר כבר שנים רבות. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בשאלה המורכבת הזו, ובוחנים את הגורמים השונים המשחקים תפקיד במגוון ההשפעות שיש לסביבה וגנטיקה על הפרט.
המחקר הראשון שנערך בישראל בחן בעזרת זוגות תאומים האם פרטים בעלי גנטיקה דומה מושפעים ומגיבים באופן שונה לסביבות זהות, ומצא כי גורמים רבים משפיעים דרך קשרים מורכבים על התנהגות פרסונלית.
המחקר השני בחן באיזו מידה רגישות לסביבה היא תכונת אישיות שאיננה קשורה בסביבה מסוימת. המחקר מצא כי רגישות לסביבה איננה תכונה מאפיינת שמגדירה את הפרט, אלא שפרטים שונים מושפעים באופן שונה מסביבות שונות, אך לא מאחרות.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר