בשנים האחרונות מדובר רבות על גיוון אופני הלמידה ומרחבי הלמידה בדגש על יצירה של חוויה מקיפה יותר המפתחת כישורים ומיומנויות מגוונים המותאמים למאה ה-21 . בתוך כך גובר העניין בחינוך הבלתי פורמלי ובשאלה האם מרכיבים וקודי פעילות בלתי פורמליים עשויים לתת מענה גם לתחום הלמידה הפורמלית. בין השאר, נשאלת השאלה לגבי תרומת למידה בלתי פורמלית להגברת מוטיבציה ללמידה ועניין בלמידה. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מאמרים שעוסקים בתכניות למידה בלתי פורמליות בעלות מטרות שונות. המאמר הראשון עקב אחרי תכניות לא שגרתיות ללימוד מדעים, במסגרתן תלמידים יצאו למחנות קיץ ולמדו באופן בלתי פורמלי תחומי ידע חדשים. המאמר השני עקב אחרי שני בתי ספר אוסטרליים שיצרו מרחבי למידה בלתי פורמלית בתוך בית הספר.
בעולם שבו הטכנולוגיה תופסת מקום מרכזי, מדובר רבות על הצורך בחיזוק לימודי מדעים.[1] מנגד, מספר התלמידים המביעים רצון להעמיק במקצועות המדעים קטֵן, בייחוד בקרב תלמידים ממעמדות סוציו-אקונומיים נמוכים ותלמידים מקבוצות מיעוט.
המחקר המוצג במאמר זה בחן את השפעת השתתפותם של תלמידים מרקעים אלה בתכנית למידה בלתי פורמלית במהלך חופשת קיץ. התכנית כללה למידה על בסיס פתרון בעיות אמיתיות בחיים, עבודה בקבוצות, מפגש עם מדענים ואנשי תעשיית המדע, ויצירת פרויקטים ממשיים (בניגוד ללמידה תיאורטית).
התלמידים שהשתתפו בשלוש תכניות שונות ברחבי ארה"ב השיבו לשאלונים במהלך תכנית הקיץ ובסיומה. חלקם גם רואיינו לטובת המחקר.
מהממצאים עלו שלוש מסקנות מרכזיות:
סיכום המחקר קבע כי מעבר לכל ספק, אופן הלמידה והחוויה הבלתי פורמלית חשפו את התלמידים לעולם המדע באופן שפיתח סקרנות, יצר קרבה ועניין, ועודד את התלמידים להמשך העמקה ולמידה של תחומי המדעים. יצירת סביבות למידה מתאימות, מפגשים עם "אנשי שטח" ויצירת פרויקטים היו גורמים מרכזיים בהצלחת חווית הלמידה.
[1] הכוונה כאן היא ללימודי STEM, כלומר – Science, Technology, Engineering and Mathematics.
המחקר בחן שני בתי ספר יסודיים, בשכונות במצב סוציו-אקונומי נמוך בדרום מלבורן, אוסטרליה, שהפעילו תכנית חינוכית ברוח פדגוגית הנקראת "פדגוגיה משנת מציאות" (Transformative Pedagogy). פדגוגיה משנת מציאות מורכבת מארבעה יסודות: חיבור לידע התרבותי של התלמיד; נטילת בעלות של התלמיד על ה"סיפור" שלו, באמצעות ייצוג ושיקוף של התלמיד בעבודתו; הקשבה והתייחסות לחוויות החיים של התלמיד; והעצמה של קולו של התלמיד, והנחלת אמונה שחייו ישתנו כתוצאה מהלמידה(Connecting, Owning, Responding, Empowering). התכנית נקראה "שיפור למידה מוגבר בקהילות מרושתות" – ELINCS. [1] המחקר בחן את בתי הספר לאחר שבע שנים של הפעלת התכנית. יצויין, כי בבתי הספר למדו תלמידים מ-40 לאומים שונים, אשר דיברו 36 שפות. כ-75% מהתלמידים לא דיברו אנגלית כשפת אם.
התכנית יצרה מרחבי למידה בלתי פורמליים בתוך בית הספר. במרחבים אלו הועצם חלקם של התלמידים, בכיתות ו' עד ח', בקביעת מטרות הלמידה ודרכי הלמידה שלהם, וכן ניתן מקום רב למתנדבים מהקהילה של בית הספר (תלמידי תיכון, מרקע דומה לזה של התלמידים), משפחות התלמידים ופרחי הוראה.
התכנית הורכבה ממפגשים בני שעתיים בשעות אחה"צ, פעמיים בשבוע. המפגש התחיל במשחק פיזי בחוץ ואחריו ארוחה קלה. לאחר מכן על התלמיד לבחור בין הכנת שיעורי בית לבין פעילות לימודית על-פי המטרה והנושא שהוא בחר לעצמו. במהלך השעה השניה של המפגש מתקיימת פעילות העשרה באחריות המתנדבים.
ייחודה של התכנית בכך שהיא שמה את הדגש על הקהילה ולא רק על יכולותיו של הלומד היחיד. התכנית סייעה, כך טוען המחבר, לבניית קשרים משמעותיים בין הלומדים לבין עצמם ובין הלומדים וחברי הקהילה שתרמו מידיעותיהם וממיומנויותיהם. התכנית הביאה לשיפור הישגי התלמידים. לתפיסת המחבר, התהליך כולו הביא להגדלה של ההון התרבותי של הקהילה כולה.
[1] מחבר המאמר משתמש במונח "קהילות מבטיחות" (communities at promise) במקום המונח השגור "קהילות בסיכון". לאורך התקציר יהיה שימוש במונחיו של המחבר.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
