04.07.2024

מנהיגות מוכוונת שוויון בשעת משבר (9)

השתתפו בכתיבת הסקירה: אביבית ארווץ, אנה קובובסקי, אסף שטיין

הסקירה האחרונה בסדרת "מנהיגות חינוכית בשעת משבר" מוקדשת לצוותי ניהול בבתי ספר שרוצים להטמיע קבלת החלטות שוויונית בעת משבר. המאמר במוקד הסקירה יוצא מנקודת הנחה שכאשר מתמודדים עם משבר, הקבוצות המוחלשות והחלשות ביותר באוכלוסייה נפגעות הרבה יותר מהקבוצות הרגילות והחזקות. הנחה נוספת העומדת בבסיס המאמר היא שכדי להצליח בניהול מצב משברי, יש צורך להתייחס לכל הקבוצות בקהילה.

החוקרת יוצאת מנקודת הנחה כי מצבי משבר מתאפיינים בכך שצוותי הניהול בבתי הספר אינם מקבלים את התמיכה הנדרשת להם במלואה, ולכן מציעים את המסגרת המושגית המיועדת לעזור להם לבנות את תוכנית התגובה שלהם. המסגרת המושגית מושתתת על שמונה אמות מידה: 1.תפיסת עולם מוכוונת צדק; 2.קבלת החלטות שיתופית; 3.הקצאת משאבים; 4.צמצום פערים ופיזור; 5.צדק חברתי מוסדי ומערכתי; 6.תקשורת שיתופית; 7.ביקורת עצמית מוכוונת צדק חברתי ;8. תמיכה בשינוי מהותי.

המלצות מרכזיות ליישום

  • גם ובמיוחד בזמני משבר ממושכים, חשוב כי המנהיגות החינוכית תשאף לקיים קבלת החלטות הוגנת ושוויונית, תוך בחינת היבטים שונים של הקצאת משאבים, תקשורת וזיהוי הזדמנויות לשינוי לטובת הוגנות רבה יותר.
  • ניתן ליישם את המסגרת המושגית המוצעת ככלי לחדשנות: לבחון תוכניות לתגובה למשבר מבחינת יכולתן להציע תמיכה לקבוצות מגוונות בראייה עתידית ("הנדסה לאחור") של התמודדות שמסתיימת בשינוי לטובה עבור קבוצות אלה.

הצגת אמות מידה למנהיגות מוכוונת שוויון בשעת משבר: מסגרת מושגית להובלה ולניהול של בתי ספר בשעת משבר

מאמר זה מציע מסגרת מושגית עבור צוותי ניהול בבתי ספר שרוצים להטמיע קבלת החלטות שוויונית בעת משבר.

הסקירה הנוכחית מוקדשת להצגה מורחבת של מאמר אחד

תקציר מאמר 1

הצגת אמות מידה למנהיגות מוכוונת שוויון בשעת משבר: מסגרת מושגית להובלה ולניהול של בתי ספר בשעת משבר

Introducing the pillars of equity-oriented crisis leadership: a conceptual framework

מאמר זה מציע מסגרת מושגית עבור צוותי ניהול בבתי ספר שרוצים להטמיע קבלת החלטות שוויונית בעת משבר. המאמר יוצא מנקודת ההנחה שכאשר מתמודדים עם משבר, הקבוצות המוחלשות והחלשות ביותר באוכלוסייה נפגעות הרבה יותר מהקבוצות הרגילות והחזקות. הנחה נוספת העומדת בבסיס המאמר היא שכדי להצליח בניהול מצב משברי, יש צורך להתייחס לכל הקבוצות בקהילה. לפיכך טוענת מחברת המאמר כי יש צורך להבין כיצד המשבר משפיע על מכלול הקבוצות ולפעול באופן שוויוני. היא מסבירה שהספרות המקצועית מעלה אתגרים בהגדרה וביישום של שוויון בהנהגה. הגדרת השוויון עשויה להיות כללית ולא להתייחס באופן ברור לאי־שוויון, לדעות קיצוניות ולשנאת זרים (קסנופוביה). כמו כן, היא מזהה לקונה בספרות בהתייחסות לשמירה על שוויון בזמן משבר. לפיכך, המסגרת המושגית שהיא מציעה במאמר מבוססת על שלוש הנחות יסוד:

  1. 1. מנהיגי מחוזות (תפקיד השקול למנהל החינוך ברשות המקומית) ומנהלי בתי ספר נמצאים בעמדה המאפשרת להם מבט רחב על המשבר ועל השלכותיו על קבוצות שונות. לכן באפשרותם לקדם החלטות ותוצאות שוויוניות.
  2. 2. משברים משמשים לעיתים קרובות כמנוף לשינוי חינוכי, ומספקים הזדמנות לעסוק בשינוי מערכתי לטווח ארוך.
  3. משברים מחריפים את הקשיים והמחסומים העומדים בפני אוכלוסיות מוחלשות, ולכן כדי לשרוד את המשבר נדרש מיקוד חד בצורכיהן.

אלו הם שמונת מרכיביה של המסגרת המושגית המוצגת במאמר:

  1. תקווה: הבסיס הרחב לשבע אמות המידה למנהיגות חינוכית שוויונית בזמן משבר;
  2. תפיסת עולם מוכוונת צדק: ראייה שמטרתה לקדם צדק חברתי ולהפחית פערים;
  3. קבלת החלטות שיתופית: שיתוף של כל הנוגעים בדבר בתהליך קבלת ההחלטות;
  4. הקצאת משאבים, צמצום פערים ופיזור: ניהול משאבים בצורה שוויונית, צמצום פערים חברתיים ופיזור משאבים באופן מיטבי;
  5. צדק חברתי מוסדי ומערכתי: עיצוב מערכות ומוסדות כך שיפעלו באופן הוגן ושוויוני;
  6. תקשורת שיתופית: תקשורת פתוחה ונגישה לכלל הנוגעים בדבר;
  7. ביקורת עצמית מוכוונת צדק: תהליך של התבוננות פנימית שמטרתו לאתר ולאתגר אפליות וחוסר צדק;
  8. תמיכה בשינוי מהותי: קידום שינויים עמוקים במערכות חברתיות לטובת צדק ושוויון.

להלן טבלה מתוך המאמר שתורגמה לעברית כדי להציג את הבסיס לשוויון ואת שמונה אמות המידה לשוויון שבמסגרת המושגית.

 

דוגמאות לשאלות מנחות לרפלקציה/דיון דוגמאות לפעילויות עמוד תווך
אילו חלקים בתהליך ההתאוששות מעניקים תקווה לעתיד טוב יותר? אילו הצלחות מסמנות הזדמנות טובה יותר עבור אוכלוסיות מוחלשות? קיום שיחות יומיות עם הצוות והמורים על הצלחות תקווה
איפה יש כרגע אי־צדק בעקבות המשבר? איך אפשר לקדם צדק לטובת בעלי העניין בקהילה שלי? תשומת לב מיוחדת לאוכלוסיות מוחלשות ולחוויותיהן במהלך המשבר חשיבה מוכוונת צדק
האם נשמעו קולות מגוונים? האם קבוצות מוחלשות יוצגו בתהליך קבלת ההחלטות? כיצד בית הספר או המחוז מקבלים החלטות שכוללות בתוכן משוב מקבוצות מוחלשות? השמעת קולות מגוונים המייצגים את הקבוצות המוחלשת וקבלת החלטות שיתופית קבלת החלטות שיתופית
מי יקבל את המשאבים שהוקצו? מי יקופח אם נקצה יותר משאבים לאוכלוסיות מסוימות? איך אוכלוסיות מוחלשות יקבלו את המשאבים שאנחנו מציעים להן? התחשבות במשאבים שצריך להקצות לאוכלוסיות מוחלשות ומי יקופח כתוצאה מהקצאה זו הקצאת משאבים, קיפוח ופיזור
האם המדיניות הנוכחית שלנו מתחשבת בקשיים שמשפחות מוחלשות חוות? האם המדיניות ברמת המחוז מכירה בקשיים שהקהילה מתמודדת איתם בעקבות המשבר? האם נעשו תיקונים כדי להקל את הקשיים האלו? האם המחוז מסיר חסמים מערכתיים כדי לתמוך בהתאוששות ממשבר? הבטחת ביצוע שינויים יסודיים במערכות ובמבנים על ידי אנשי רשות מקומית, מטה ובתי ספר, כגון: הוראה גמישה, ציונים הוגנים, מדיניות תלמידאוּת או אחרים מערכות ומבנים הוגנים
אילו נתונים נאספו כדי להראות את הדרך העיקרית שבה משפחות מקבלות את המידע? האם המידע מועבר במספר פלטפורמות (אתר בית ספר, רשתות חברתיות, בחדשות)? האם המידע מתורגם? איך התלמידים מתעדכנים בהודעות? התחשבות באופן שבו מפיצים ומתרגמים את המידע כך שיהיה נגיש לתלמידים ולמשפחותיהם תקשורת שיתופית
כיצד פועלים מנהיגים באופן הוגן ושוויוני ותומכים באוכלוסיות מוחלשות במהלך המשבר? ניתוח נתוני סוף שנה תחת זווית ראייה של הוגנות וצדק ובחינת פעולות ההנהגה בהקשר זה רפלקציה עצמית מוכוונת הוגנות וצדק
מה ניתן היה לעשות אחרת? איזה צרכים עלו כתוצאה מהמשבר שלא הייתה מודעות אליהם קודם לכן? מה נעשה נכון ויש לשמר? שיח ביקורתי ושיתוף פעולה בין מנהיגי מחזות ומנהלי בתי ספר על תגובות העבר למשברים ולמידה מהם תמיכה בשינוי מהותי

החוקרת מציעה יישומים שונים למסגרת המושגית שהוצגה:

  • כלי לתיאור ואבחון יעילים במהלך ניהול משברים
  • כלי לתיאור ולבחינה של יחסי העבודה בין מנהיגים וצוותיהם ולהערכת תגובתם למשבר על ידי ניתוח השפעתו על אוכלוסיות שונות.

הסקירה הנוכחית מוקדשת להצגה מורחבת של מאמר אחד

הציעו סקירה חדשה

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר