נושא 1: שיטות הוראה

אקטואליה וחדשות מקומיות ועולמיות משפיעות על חיי התלמידים ותחושותיהם. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום במקומה של אקטואליה בכיתה, במאפייני השיח עליה ובמורכבויות לצד היתרונות שהעיסוק בה מזמן.
המאמר הראשון בחן פרויקט ברוד איילנד בו חוקרי תקשורת פיתחו מודל לשילוב אקטואליה בכיתה. המודל שהציעו מורכב מארבעה היבטים שצריכים להתקיים בלמידה בכיתה: רוח של חקר, מוכנות לאי-ודאות, הבנייה מחושבת של השיעורים ובירור ערכי. נמצא ששילוב אקטואליה בבית הספר תרם לתלמידים בפיתוח מיומנויות חקר ולמידה וביצירת חיבור לנעשה בחברה. המאמר השני בחן פרויקט שהתקיים במשך עשור בבריטניה בשילוב עם ה-BBC, במסגרתו מורים ותלמידים הקימו אתרי חדשות בית ספריים. נמצא שפרויקט זה פיתח את מיומנויות התלמידים, וגם את העניין והמעורבות שלהם באקטואליה.

התאמה של תהליכי הערכה לתלמידים בכלל, ולתלמידים עם מוגבלויות בפרט, מהווה אתגר מורכב בעל חשיבות גבוהה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שעוסקים בגישת התלקיט (assessment portfolios) בהערכה.
המאמר הראשון בחן כיצד עושים מורים שימוש בתלקיט ככלי להערכה, ומצא כי ללא הכשרה מספקת גישה זו אינה מצליחה לייצר הערכה איכותית ומיטבית עבור תלמידים.
המאמר השני עסק בהערכה ובגישות להערכה עבור תלמידים עם מוגבלויות, ומציע שימוש בתלקיט כגישה המאפשרת למורה ללמוד על תהליכי הלמידה של התלמיד, ולתלמיד ללמוד על עצמו.

החשיבות של פיתוח וקידום מיומנויות בקרב תלמידים ידועה ומוסכמת על פי רוב. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום בשאלה מה הם התנאים והכלים המאפשרים קידום והקניית מיומנויות רלוונטיות לתלמידים בימינו.
המאמר הראשון בחן את השפעתם של מאפיינים תרבותיים על טיפוח מיומנויות, ומצא כי המאפיינים הייחודיים של מורים בישראל מאפשרים חדשנות בהוראה וטיפוח מיומנויות בקרב התלמידים.
המאמר השני דן בפדגוגיה הדיאלוגית וטען כי זו מקדמת מיומנויות הנחשבות למיומנויות המאה ה-21 כבר עשורים רבים, והינה המתאימה ביותר להקנייתן גם בימינו.

קיומו של דיאלוג במרחבים חינוכיים, בין תלמידים, ובין מורה לתלמיד, מהווה גורם חשוב בפרקטיקה החינוכית. הסקירה היומית עוסקת היום בשאלה מה הוא חינוך דיאלוגי וכיצד הוא משפיע על התלמידים ומרחב הלמידה?
המאמר הראשון מציג מודל לבחינת תוכניות חינוך דיאלוגי ומציע לראות אותו ככזה המתקיים במרחבי הוראה-למידה, מרחבי הכלים החינוכיים, ומרחב האמונות והנחות המוצא. כותבי המאמר טוענים כי הבנה של מרחבים אלו ומרכיביהם מאפשרת התאמה של ההכשרה להוראה דיאלוגית.
המאמר השני בחן את ההשפעות של קיום דיון בכיתה על הישגי התלמידים, ומצא כי עצם הקיום של דיון בכיתה מוביל לשיפור בהישגי כלל התלמידים, גם בקרב המשתתפים וגם בקרב תלמידים שלא משתתפים בדיון.

היכרות עם שיטות למידה שונות והאפקטיביות שלהן מאפשרת למורים וללומדים לטייב את הלמידה. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שבחנו שיטות למידה שונות וכיצד שיטות אלו משפיעות על הישגי התלמידים.
המאמר הראשון בחן כיצד מוכוונות שונה בזמן למידת טקסט משפיעה על זכירת הטקסט, ומצא כי למידת טקסט על מנת ללמד אחרים יעילה יותר בטווח הקצר והבינוני מאשר למידה למבחן.
המאמר השני בחן כיצד משפיעות מחוות והבעות פנים של המרצה על הלמידה מהרצאה מצולמת, ומצא כי גם כשהבעות הפנים והמחוות אינן קשורות לחומר הנלמד, הן משפרות את הלמידה ואת התחושה כי המרצה תורמת יותר ללמידה.

פדגוגיה רלוונטית תרבות מבקשת להביא לידי ביטוי ולהכיר את תרבותם ואישיותם של התלמידים כחלק מתהליכי הלמידה וההוראה. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מאמרים שעוסקים בהשפעה של יישום פדגוגיה רלוונטית תרבות על הישגי תלמידים.
המאמר הראשון בחן את ההשפעה של פדגוגיה רלוונטית תרבות דרך נקודת מבטם של התלמידים, ומצא כי זו תרמה להישגים הלימודיים של התלמידים, ולקשרים החברתיים בין תלמידים מרקע תרבותי שונה.
המאמר השני בחן את ההשפעה של שימוש מורים בפדגוגיה רלוונטית תרבות על הישגי קריאה של תלמידים ממוצא לטיני בארצות הברית ומצא עלייה בהישגים של תלמידים אשר מוריהם האמינו בעקרונות המקושרים עם פדגוגיה רלוונטית תרבות ויישמו אותם, בדגש על יישום הערכה מעצבת.

שילוב של טכנולוגיה בחינוך, המכונה בקיצור אד-טק (Ed-Tech, Educational Technology), הפך בשנים האחרונות לרווח במערכות חינוך רבות. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שבוחנים שימוש בטכנולוגיות חינוכיות בשדה החינוך.
המאמר הראשון בוחן את השימוש בטכנולוגיה בחינוך אשר הולך וגובר בזמן משבר האקלים העולמי. כותב המאמר מבקש לבחון כיצד ניתן ליישם עקרונות של קיימות (Sustainability) גם בשימוש ויישום של טכנולוגיות חינוכיות.
המאמר השני בדק כיצד משפיע שילוב של תלמידות ותלמידים בתהליכי עיצוב ופיתוח של מוצרי טכנולוגיה חינוכית על התלמידים ועל התוצרים, ומצא כי שילוב זה היה משמעותי עבור התלמידות שהשתתפו בתהליך וגם עבור טיוב תהליך הפיתוח.

הובלה והנעה של שינויים במערכות חינוך הינם תהליכים מורכבים, שדורשים תמיכה רבה מצד גורמים רבים בשדה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שמנתחים את הגורמים התורמים להצלחת תהליכי שינוי במערכות חינוך. המאמר הראשון מבקש להתייחס למערכות חינוך כמערכות אקולוגיות אשר שמות דגש על ראיית המערכת על מכלול חלקיה, חיבור בין השחקנים השונים בשדה ויצירת שיתוף פעולה ומידע ביניהם. לדברי הכותבת תפיסה של מערכות חינוך כמערכות אקולוגיות חיונית להצלחת רפורמות חינוכיות. המאמר השני ליווה 13 תהליכי שינוי במוסדות חינוך ובחן את המאפיינים אשר שתרמו לקידום החזון והובלת השינוי. נמצא כי תיאום ציפיות בתהליך, זיהוי ושיתוף של בעלי העניין ושימוש בתקשורת מעצבת (Formative Communication) תרמו משמעותית להצלחת השינויים.

פדגוגיה רלוונטית תרבות הינה גישה חינוכית שמתפתחת ומיושמת במערכות חינוך בעשורים האחרונים. גישה זו מבוססת על ההבנה שתרבותם של תלמידים משפיעה על תהליכי החינוך שלהם ומהווה חלק מהותי מהם. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מביאה היום שני מאמרים שבוחנים את עקרונות הגישה, התפתחותה בשנים האחרונות, וכיצד יישומה משפיע על הישגי תלמידים בתחומים שונים.
במאמר הראשון בוחנת אחת ממייסדות הפדגוגיה רלוונטית תרבות את התפתחות הגישה ומוצאת חשיבות במעבר ליישום של פדגוגיה מקיימת ולא רק רלוונטית תרבות.
המאמר השני ערך סקירה של מחקרים על פדגוגיה רלוונטית תרבות ומצא עדויות לכך שיישום שלה במקצועות שונים משפיע לטובה על הישגי תלמידים.