נושא 2: מצב חירום

הסקירה שלפני האחרונה בסדרת "מנהיגות חינוכית בשעת משבר" מוקדשת לנושא התקשורת בין סוכנויות סיוע ובית הספר. הסקירה מציגה מאמר שבחן את השינוי שחל בניהול משברים בארה"ב בעשורים האחרונים. כותבי המאמר מזהים כי בעת התמודדותם עם אסונות לאומיים, נתקלו הרשות הפדרלית והרשות המקומית בבעיות תקשורת. לטענתם, התברר בעקבות שני מצבי חירום גדולים במיוחד (אסון התאומים והוריקן קתרינה) האחריות המשפטית והפוליטית העיקרית להתמודדות עם רוב האסונות הוטלה בדרך כלל על פקידי המדינה ועל הרשויות המקומיות. החוקרים טוענים כי ממצא זה משקף מעבר של ניהול החירום לניהול "ממוקד תגובה" (על חשבון תכנון ויוזמה), וניהול ריכוזי (על חשבון ניהול שיתופי). לכן לדעתם נוצרו עיכובים באישור ובשליחה של סיוע לאסונות.
החוקרים מדגישים את חשיבותה של שיתופיות בין-ארגונית בניהול משברים וקיומה של תקשורת בין אישית טובה בין בעלי תפקידים בסוכנויות מקבילות, ומביאים המלצות כיצד לשפרה. כל אלה חשובים במיוחד היות בזמן אסון קיים מתח בין הרצון העז להציג לציבור שרשרת פיקוד ברורה – מישהו שייקח פיקוד או אולי מישהו שניתן יהיה להטיל עליו אחריות, לבין המציאות בפועל המתגלה בעת ניהול אסונות: איש אינו מחזיק בשליטה מלאה על ניהול האסון; לא ניתן לדרוש תשומת לב ארגונית מלאה או לכפות ציות לנהלים; ארגונים לא־ממשלתיים יגיבו עם אישור ממשלתי או בלעדיו; מתנדבים יגיעו עם או בלי הזמנה; מגיבים ראשונים יקבלו החלטות בעצמם .

המלצות מרכזיות ליישום
• חיבור המנהיגות החינוכית לגורמים רלוונטיים לשעת חירום.
• קיום פעילויות משותפות בשגרה עם רשויות ההצלה והחירום, צבא, רשות מקומית.
• לפתח אצל מנהלי בתי ספר מיומנויות של תקשורת יעילה עם ארגוני התגובה השונים, ולספק הנחיות ועזרה למנהלים כך שיוכלו לדברר ולתקשר בצורה אפקטיבית את צרכיה של קהילת בית הספר לגופים השונים ולקבל מהם את הסיוע המתאים בזמן ובצורה הנכונים לקהילה שהם מובילים.
• בתי ספר יכולים לפתח תוכניות תגובה לחירום תוך שימוש בקשרים המקצועיים שיש לחברי קהילה עם גופי החירום השונים (מכבי אש, משטרה, צבא)
• הסתייעות במתנדבים מהקהילה לצורך עבודת "תרגום" הצרכים של מערכת החינוך בזמן אמת לשפה הארגונית של גופי הסיוע החיצוניים לה.

שתי הסקירה היומית של לשכת המדענית הקרובות יוקדשו לתובנות בנושא מנהיגות בשעת חירום בעקבות אירועי ירי במוסדות חינוך בארצות הברית. הסקירה הנוכחית תוקדש למקרה שבו תלמידים ירו והרגו בנשק חם בשטח בית הספר. תגובת ההנהגה החינוכית המומלצת למשבר מסוג זה דומה להתמודדות במשברים בית ספריים באופן כללי. תרומתו המרכזית של חקר מקרה זה להבנה של מנהיגות חינוכית בשעת משבר היא בדיון הנרחב של החוקרים על תהליך ההכנה שיש לקיים לקראת התמודדות בית הספר עם משברים, ובפרט על תוכנית "ששת הצעדים" שפיתח משרד החינוך האמריקני לצורך תכנון אסטרטגיית התמודדות כזאת.

המלצות מרכזיות ליישום
• תכנון למצב חירום לפי מודל ששת השלבים מתייחס לנקודות הבאות: 1. עבודה שיתופית; 2. הבנת היקף המשבר; 3. קביעת יעדים ומטרות; 4. בחינה של דרכי פעולה; 5. ניסוח, כתיבה ואישור של התוכנית; ו־6. יישום ותחזוקה של התוכנית.
• צוותי תכנון משבר עשויים לכלול תתי־צוותים שיתמודדו עם תחומים קריטיים.

הסקירה היומית של לשכת המדענית מוקדשת למחקר המציע ניהול וקבלת החלטות בגישה של מנהיגות חינוכית משתפת. המאמר מבחין בין הגישה המודרנית לניהול לבין הגישה השיתופית, המבוזרת והדמוקרטית שנדרשת בעת ניהול של משברים בסדרי הגודל שהביאה לפתחנו המאה ה־21. בעוד הגישה המודרנית אומנם מתבססת על האצלת אחריות ומשימות לאחרים, היא אינה מתייחסת לשיתוף פעולה פעיל ולהשתתפות רחבה של כל הקהילה המקצועית ושל החברה הציבורית בתהליכי החלטה ודיאלוג פורמליים ולא־פורמליים בניהול והובלה בזמן משבר. המאמר מציע מסגרת עבודה לניהול כללי בגישת המנהיגות החינוכית.

המלצות מרכזיות ליישום
• ראוי לזכור כי עשייה חינוכית היא בעלת מאפיינים של הובלה ומנהיגות מטבעה.
• בעת משבר, חשוב להקשיב ולפנות לקהילת בית הספר, במטרה לעבוד בשיתוף ובבניית קואליציות של פעולה.
• חשוב למפות בעזרת הפניה לקהילה: מהן הבעיות הבוערות, מיהם השחקנים המרכזיים הרלוונטיים, מהן ההצעות של שותפי השיח לפתרון הבעיות שזוהו.
• רק לאחר בניית קואליצה משותפת ועבודת המיפוי ניתן לגשת לעצב את תוכנית הפעולה להשתקמות מהמשבר.

הסקירה היומית מוקדשת למחקר שערך סקירת ספרות קיימת במטרה לאתר את מאפייני המנהיגות החינוכית המתעלה בזמני משבר (המתחילים בזמן מפתיע, וכוללים צורך לנהל תחת אי-וודאות רבה). החוקרים מצאו שלמרות סוגי המשבר השונים שנכללו בסקירה (שרפות, רעידות אדמה, מוות, אובדנות, טורנדו), למנהיגות החינוכית בשעת המשבר היו מאפיינים דומים.
החוקרים זיהו שישה מאפיינים מרכזיים: מתן טיפול רגשי וחברתי בזמן המשבר, כניסה לתפקיד ולאחריות חדשים, יצירת שיתוף פעולה בין בעלי עניין שונים בתוך קהילת בית הספר ומחוץ לה, יצירת תקשורת רב־ממדית בין בעלי העניין השונים, קבלת החלטות מורכבת והתנהלות בתוך הקהילה, בתוך הארגון ומתוך ניסיון החיים האישי של המנהיגה או המנהיג שקמו בעת המשבר. בנוסף, החוקרים זיהו שלמעשה כל בעל תפקיד בקהילה, ובכלל זה המנהלים, המורים, ההורים, התלמידים, צוותי חירום שהוקמו מראש כחלק מהיערכות למשבר או הצוות המנהלי של בית הספר, עשויים להתגלות כמנהיגים מובילים, המספקים מענה, וודאות בסביבה כאוטית, תחושת בטחון התורמת לעשייה חינוכית בשעת חירום ואף מצילה חיים. חלק ב' של הסקירה מסכם המלצות ליישום מתוך ממצאי המחקר.
המלצות מרכזיות ליישום
• לאפשר למנהיגות חינוכית בזמן משבר לקבל גיבוי ותמיכה מערכתיים בכל שלבי האסון (היערכות, התמודדות והחלמה מהמשבר), בקרב כל בעלי התפקידים המעורבים.
• נדרשת תמיכה מערכתית והצבת הבריאות הפיזית והנפשית של הילדים, של הסגל ושל קהילת בית ספר במהלך המשבר ואחריו בראש סדר העדיפויות.
• מומלץ להכין בעלי תפקידים לכך שבמצב חירום ידרשו "להגדיל ראש" ולפעול בגמישות ויצירתיות.

העשורים האחרונים התאפיינו במגוון רב של אירועים גדולים (אקלימיים וגיאו-פוליטיים) שיצרו משברים חסרי תקדים בקהילות ובמדינות בהן התרחשו. אירועים אלו מהווים תשתית עבור חוקרים מתחום ניהול המשברים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית תוקדש להצגת דרכים ליישם גישות מניהול משברים אל עבודתם של מנהיגים חינוכיים מרמת המחוז ועד בית-הספר. המאמר שבמוקד הסקירה מתבסס על שני מחקרים שנערכו בארצות הברית במחוזות חינוך שונים, והוא מציע המלצות לצעדים שיכולים לתרום לחיזוק הקשר עם גורמים בקהילה, ובכך להגביר את המוכנות שלהם ושל בתי ספר במחוז למצבי משבר עתידיים. בתוך כך, מוצגות המלצות פרטניות עבור האחראים לקשר עם האזרחים ועבור המפקחים על בתי הספר במחוז.
תובנות מרכזיות
• חשוב להכין תוכנית לניהול משברים, לעדכן אותה לעיתים קרובות ולגייס תמיכה מצד האנשים האמונים על יישומה והטמעתה.
• מומלץ לנקוט פעולה יזומה לזיהוי ולניהול סיכונים פוטנציאליים.
• מומלץ להכין מראש חלק מאתר האינטרנט שיוקדש לזמני משבר.
• בזמן שגרה מומלץ לערוך סימולציות עם מנהלי בתי הספר למצבי חירום שונים.
• מומלץ להקים תשתית תקשורת ותיאום בין בתי ספר הקרובים פיסית זה לזה, ולאפשר שיתופי פעולה ביניהם.

מצב החירום שהחל באוקטובר הביא עמו גל של התנדבות מכל שכבות החברה. בתוך כך, אלפי בני נוער התגייסו לסייע במגוון זירות בחברה. חשוב לתת את הדעת על ההשפעות האפשריות של התנדבות כזו על רווחתם הנפשית ועל בריאותם הנפשית של המתנדבים. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג שני מאמרים העוסקים בהשפעות אלו כפי שנבחנו במקרי אסון שונים. המאמר הראשון בוחן את סיפורו של "צבא הסטודנטים המתנדבים" ואת הפעילות שערכו מתנדביו בעיר אוטרואה Aotearoa)) בניו זילנד בעקבות רעידת אדמה שפגעה בעיר קרייסצ'רץ' בשנת 2011-2010 ובעת פיגוע ירי במסגד בעיר בשנת 2019. המאמר השני עוסק בהתנדבות בני נוער וצעירים במסגרת ארגון "פיתוח ללא הפסקה – נפאל"(Restless Development Nepal – RDN) בשנת 2015. בשנה זו נפגעו אזורים בנפאל מרעידת אדמה בעוצמה 7.8 בסולם ריכטר, שהובילה להרג של אלפי אזרחים, להרס של תשתיות ושל אתרי מורשת ולהרס של מעל 600,000 בתי מגורים.

תובנות ליישום
• לתת את הדעת על הצרכים הפיזיים והרגשיים של המתנדבים, ולהציג תמיכה בהתאם.
• לספק למתנדבים הכשרה מתאימה ותמיכה מתמשכת בהתמודדות עם אתגרים פיזיים ורגשיים כתוצאה מההתנדבות.
• לייצר תמיכה חברתית ורשתות תמיכה למתנדבים.
• ליצור קהילת מתנדבים חזקה.

בזמן המלחמה גדל מאוד מעגל הילדים ובני הנוער שמושפעים משירות ההורים בצבא בתפקידי לחימה או באזורים מסוכנים. בספרות המחקרית נצבר ידע על ילדים להורים בשירות צבאי, ונראה שלצד הסיכוי להגברת החוסן של הילדים הללו, ישנו פוטנציאל גם לפגיעה ולמצבי סיכון. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג מאמר המתאר את מכלול המחקר הקיים בנוגע לתפקידם של בתי ספר בתמיכה בילדים ונוער ממשפחות לוחמות ובהפחתת גורמי הסיכון שהם חשופים להם. במחקר מוצג מודל אקולוגי (המתייחס למספר רב של גורמים) לטיפוח ילדים ונוער בסיכון, ויישום המודל למשפחות לוחמות (בהן ישנו הורה, אח או אדם קרוב אחר שנמצא בשירות צבאי לוחם). החוקרים מדגישים את אקלים בית הספר ואת ההקשר החברתי שבתוכו בית הספר פועל כמקורות לחוסן ולתמיכה בהתפתחות טובה של ילדים ממשפחות לוחמות, על אף גורמי הסיכון שהם חשופים אליהם.

המלצות מרכזיות ליישום
• להגביר את המודעות של הצוות החינוכי למצב הסיכון שילדים ממשפחות לוחמות חשופים לו.
• לחשוב על שיתופי פעולה עם היחידה של בן המשפחה הלוחם כדי להעצים את התלמידים.
• ליצור מערך התנדבויות של הלוחמים בבית הספר.
• להעניק סיוע אקדמי וסיוע נפשי למשפחות הלוחמות בביתן וגם בהקשר הבית ספרי.

זהו חלק ב' של סקירת דו"ח בנושא התמודדות בתי ספר בניו-יורק עם התקפת הטרור על מגדלי התאומים ב-11 לספטמבר 2001. חלק א' של הסקירה התמקד בשלבי ההכנה לקראת מצבי משבר וכיצד הכנה זו באה לידי ביטוי בזמן החירום עצמו בבתי הספר ביום הפיגוע. חלק ב' של סקירת המסמך, יבחן את מאמצי השיקום של מערכת החינוך בעיר וכיצד מאמצים אלו תמכו בהתמודדותם של תלמידים עם האסון. לפי המודל שמציעה קרול מוץ' (מהסקירה הראשונה בסדרה) חלק זה של הסקירה עוסק בשלב ההחלמה והחזרה לשגרה. כמו כן, בדומה להצעתה של מוץ', גם במקרה של אסון התאומים הסתמנה החשיבות של ביסוס שגרת לימודים עבור רווחת התלמידים וההורים. הקשר עם ההורים והעבודה של כלל המערכת להעניק להם תחושת בטחון כי ילדיהם חוזרים ללמוד בסביבה בטוחה ומלווה במעטפת להיבטים נפשיים. היא זאת שאיפשרה את תהליך השיקום.
תובנות משלב ההחלמה והחזרה לשגרה
• החזרה לבית הספר היא שלב חשוב בהקניית תחושת המשכיות וביטחון בקרב הקהילה.
• העברה מסודרת של מידע להורים היא חלק בלתי-נפרד מתהליך השיקום (בהקשר זה מומלץ לקרוא את עיבוד מחקרן של אדי-רקח ושיטאי מישראל).
• עבודה לפי נהלים חשובה, אולם לא פחות חשוב להפעיל שיקול דעת בהפעלת נהלים אלה. במיוחד במצבי שיקום מאסון.