נושא 2: מצב חירום

מנהיגות בית ספרית בחירום – ניהול משברים ויישומו לחינוך (2)

העשורים האחרונים התאפיינו במגוון רב של אירועים גדולים (אקלימיים וגיאו-פוליטיים) שיצרו משברים חסרי תקדים בקהילות ובמדינות בהן התרחשו. אירועים אלו מהווים תשתית עבור חוקרים מתחום ניהול המשברים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית תוקדש להצגת דרכים ליישם גישות מניהול משברים אל עבודתם של מנהיגים חינוכיים מרמת המחוז ועד בית-הספר. המאמר שבמוקד הסקירה מתבסס על שני מחקרים שנערכו בארצות הברית במחוזות חינוך שונים, והוא מציע המלצות לצעדים שיכולים לתרום לחיזוק הקשר עם גורמים בקהילה, ובכך להגביר את המוכנות שלהם ושל בתי ספר במחוז למצבי משבר עתידיים. בתוך כך, מוצגות המלצות פרטניות עבור האחראים לקשר עם האזרחים ועבור המפקחים על בתי הספר במחוז.
תובנות מרכזיות
• חשוב להכין תוכנית לניהול משברים, לעדכן אותה לעיתים קרובות ולגייס תמיכה מצד האנשים האמונים על יישומה והטמעתה.
• מומלץ לנקוט פעולה יזומה לזיהוי ולניהול סיכונים פוטנציאליים.
• מומלץ להכין מראש חלק מאתר האינטרנט שיוקדש לזמני משבר.
• בזמן שגרה מומלץ לערוך סימולציות עם מנהלי בתי הספר למצבי חירום שונים.
• מומלץ להקים תשתית תקשורת ותיאום בין בתי ספר הקרובים פיסית זה לזה, ולאפשר שיתופי פעולה ביניהם.

קראו עוד >>

התנדבות בני נוער בעת אסון: למידה מהעולם (2)

מצב החירום שהחל באוקטובר הביא עמו גל של התנדבות מכל שכבות החברה. בתוך כך, אלפי בני נוער התגייסו לסייע במגוון זירות בחברה. חשוב לתת את הדעת על ההשפעות האפשריות של התנדבות כזו על רווחתם הנפשית ועל בריאותם הנפשית של המתנדבים. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג שני מאמרים העוסקים בהשפעות אלו כפי שנבחנו במקרי אסון שונים. המאמר הראשון בוחן את סיפורו של "צבא הסטודנטים המתנדבים" ואת הפעילות שערכו מתנדביו בעיר אוטרואה Aotearoa)) בניו זילנד בעקבות רעידת אדמה שפגעה בעיר קרייסצ'רץ' בשנת 2011-2010 ובעת פיגוע ירי במסגד בעיר בשנת 2019. המאמר השני עוסק בהתנדבות בני נוער וצעירים במסגרת ארגון "פיתוח ללא הפסקה – נפאל"(Restless Development Nepal – RDN) בשנת 2015. בשנה זו נפגעו אזורים בנפאל מרעידת אדמה בעוצמה 7.8 בסולם ריכטר, שהובילה להרג של אלפי אזרחים, להרס של תשתיות ושל אתרי מורשת ולהרס של מעל 600,000 בתי מגורים.

תובנות ליישום
• לתת את הדעת על הצרכים הפיזיים והרגשיים של המתנדבים, ולהציג תמיכה בהתאם.
• לספק למתנדבים הכשרה מתאימה ותמיכה מתמשכת בהתמודדות עם אתגרים פיזיים ורגשיים כתוצאה מההתנדבות.
• לייצר תמיכה חברתית ורשתות תמיכה למתנדבים.
• ליצור קהילת מתנדבים חזקה.

קראו עוד >>

מקומו של בית הספר בזמן חירום (7): תלמידים ממשפחות של משרתי צבא

בזמן המלחמה גדל מאוד מעגל הילדים ובני הנוער שמושפעים משירות ההורים בצבא בתפקידי לחימה או באזורים מסוכנים. בספרות המחקרית נצבר ידע על ילדים להורים בשירות צבאי, ונראה שלצד הסיכוי להגברת החוסן של הילדים הללו, ישנו פוטנציאל גם לפגיעה ולמצבי סיכון. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג מאמר המתאר את מכלול המחקר הקיים בנוגע לתפקידם של בתי ספר בתמיכה בילדים ונוער ממשפחות לוחמות ובהפחתת גורמי הסיכון שהם חשופים להם. במחקר מוצג מודל אקולוגי (המתייחס למספר רב של גורמים) לטיפוח ילדים ונוער בסיכון, ויישום המודל למשפחות לוחמות (בהן ישנו הורה, אח או אדם קרוב אחר שנמצא בשירות צבאי לוחם). החוקרים מדגישים את אקלים בית הספר ואת ההקשר החברתי שבתוכו בית הספר פועל כמקורות לחוסן ולתמיכה בהתפתחות טובה של ילדים ממשפחות לוחמות, על אף גורמי הסיכון שהם חשופים אליהם.

המלצות מרכזיות ליישום
• להגביר את המודעות של הצוות החינוכי למצב הסיכון שילדים ממשפחות לוחמות חשופים לו.
• לחשוב על שיתופי פעולה עם היחידה של בן המשפחה הלוחם כדי להעצים את התלמידים.
• ליצור מערך התנדבויות של הלוחמים בבית הספר.
• להעניק סיוע אקדמי וסיוע נפשי למשפחות הלוחמות בביתן וגם בהקשר הבית ספרי.

קראו עוד >>

מקומו של בית הספר בזמן חירום (6): כיצד בית הספר תומך בתלמידים שפונו בחירום? מקרה בוחן מהוריקן קתרינה

בעקבות המלחמה פונו משפחות רבות מבתיהן. בתי ספר רבים קלטו באופן זמני תלמידים שפונו מבתיהם. לצד הקמת מרכזי הוראה זמניים, חלק מהתלמידים עברו קליטה זמנית או קבועה בבתי ספר חדשים, עקב הפינוי. בעקבות כך, עולה השאלה מהו תפקידו של בית הספר ובמיוחד מהו תפקידם של מורים ושל מבוגרים מיטיבים אחרים בתוך ההקשר הבית ספרי בסיוע להתמודדות מוצלחת של תלמידים הנקלטים בבית הספר בזמן ותוך כדי משבר אישי, משפחתי ולאומי. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג לפניכם מאמר של בארט ועמיתיה, אשר בחן את התפקיד של בתי הספר ושל מורים בהתמודדות תלמידים מניו אורלינס שפונו מבתיהם בעקבות סופת ההוריקן קתרינה בשנת 2005. ממצאי המחקר הצביעו על כך שתלמידים שפנו לבקשת עזרה ממורים או ממנהלים, ושקיבלו מהם עזרה זו באופן שנתפס בעיניהם כמשביע רצון, הראו שיפור ניכר במדדים של רווחה נפשית וגופנית לעומת תלמידים שלא פנו לקבלת עזרה או לעומת אלו שפנו אך לא קיבלו עזרה משביעת רצון.
מסקנות ותובנות ליישום
• תלמידים שהיו באזור ההוריקן התאוששו מהמשבר ומהטראומה שעברו.
• חיבור לבית הספר תרם להערכה עצמית גבוהה יותר בקרב התלמידים.
• ראוי כי המורים ישתתפו באופן פעיל בתכנון טכניקות עזרה שמוצעת לתלמידים.
• לתת תמיכה נוספת לתלמידים שאינם משתלבים היטב בבית הספר.

קראו עוד >>

מקומו של בית הספר בזמן חירום (5): צוותי חינוך כמנהיגי קהילה, וחשיבות העשייה החומלת בזמן אסון (בניו זילנד, ביפן)

הסקירה הקודמת עסקה בהתמודדות בתי הספר בניו-זילנד עם רעידות האדמה בשנים 2010-2011, שגבו בשיאן 185 קורבנות. באותה תקופת זמן (בתאריך 11 למרץ, 2011) היכה במדינה הסמוכה יפן, גל צונאמי כתוצאה מרעידת אדמה חריגה. אסון זה גבה מחיר כבד בנפש, רכוש ותשתיות: מעל 19,000 קורבנות ומעל 2,000 נעדרים, יותר מ-120,00 מבנים נהרסו כליל, וכור אטומי שנפגע גרם לאחד האסונות הרדיאוקטיבים החמורים בהיסטוריה. גלי הים היכו בערים בזמן יום הלימודים ובחלק מהמקומות נדרשו צוותי החינוך לנקוט פעולות חירום להצלת חיי התלמידים מגלי הים.
בתוך מימדי האסון וההרס הגדולים, החל תהליך שיקום בשתי המדינות. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נסקור מאמר המדגים שיתוף פעולה בין חוקר ניו זילנדי לחוקר יפני שפעלו בנפרד וחקרו תגובות של בתי הספר בשתי המדינות. על אף ההבדל בין שתי המדינות בהיקף האסון, זיהו החוקרים קווי דמיון על סמך חוויות מוחשיות של מורים, מנהלים ותלמידים, ובנו לפיהם המלצות עבור בתי ספר ברחבי העולם המערבי כדי שאלה יוכלו להיערך לאסון. החוקרים הגדירו "עשייה חומלת כלפי הזולת" כמסוגלות לראות צורך ולהתאים לו מענה, וטענו כי בבתי הספר בשתי המדינות, הצוותים החינוכיים מצאו את עצמם בתפקיד מנהיגי הקהילה. לדעתם, מצב זה מציב את המנהלים ואת צוותי ההוראה בעמדה של מתן תמיכה המקדמת שיקום שהיא הרבה מעבר לתפקידם הרשמי ולאחריותם הרשמית, וזאת למשך זמן ממושך לאחר האסון.
המלצות ליישום בתכנון תגובה לאסון
• לתכנן מראש תגובות אפשרויות ולתרגל את התפקידים השונים בשעת אסון.
• לתכנן מראש מענים שונים למקרה אסון לפי הסכנות האפשריות.
• לתכנן מענה שיאפשר לעשרות או מאות באי בתי-הספר לשהות במרחב הבית-ספרי לזמן ממושך.
המלצות ליישום בתכנון החלמה מאסון
• להתייחס לצוותים החינוכיים כאל אלו שיהיו שם כדי להחזיר את פעולת הקהילה לחיים.
• לקחת בחשבון את העומס הרגשי המשמעותי שמוטל על צוותי ההוראה ולאפשר להם עבודה בלוח זמנים גמיש, מענה רגשי ופיזי לצרכים האישיים שלהם.

קראו עוד >>

מקומו של בית הספר בזמן חירום (3): אסון התאומים (חלק ב') – שלב השיקום

זהו חלק ב' של סקירת דו"ח בנושא התמודדות בתי ספר בניו-יורק עם התקפת הטרור על מגדלי התאומים ב-11 לספטמבר 2001. חלק א' של הסקירה התמקד בשלבי ההכנה לקראת מצבי משבר וכיצד הכנה זו באה לידי ביטוי בזמן החירום עצמו בבתי הספר ביום הפיגוע. חלק ב' של סקירת המסמך, יבחן את מאמצי השיקום של מערכת החינוך בעיר וכיצד מאמצים אלו תמכו בהתמודדותם של תלמידים עם האסון. לפי המודל שמציעה קרול מוץ' (מהסקירה הראשונה בסדרה) חלק זה של הסקירה עוסק בשלב ההחלמה והחזרה לשגרה. כמו כן, בדומה להצעתה של מוץ', גם במקרה של אסון התאומים הסתמנה החשיבות של ביסוס שגרת לימודים עבור רווחת התלמידים וההורים. הקשר עם ההורים והעבודה של כלל המערכת להעניק להם תחושת בטחון כי ילדיהם חוזרים ללמוד בסביבה בטוחה ומלווה במעטפת להיבטים נפשיים. היא זאת שאיפשרה את תהליך השיקום.
תובנות משלב ההחלמה והחזרה לשגרה
• החזרה לבית הספר היא שלב חשוב בהקניית תחושת המשכיות וביטחון בקרב הקהילה.
• העברה מסודרת של מידע להורים היא חלק בלתי-נפרד מתהליך השיקום (בהקשר זה מומלץ לקרוא את עיבוד מחקרן של אדי-רקח ושיטאי מישראל).
• עבודה לפי נהלים חשובה, אולם לא פחות חשוב להפעיל שיקול דעת בהפעלת נהלים אלה. במיוחד במצבי שיקום מאסון.

קראו עוד >>

מקומו של בית הספר בזמן חירום (1) – סקירת ספרות ומודל תיאורטי

את הסקירה הראשונה בסדרת "מקומו של בית הספר בזמן חירום", נקדיש לעיון במאמר שבחן את תפקודם ותפקידם של בתי ספר בתגובה לכמה אסונות טבע שהתרחשו בעולם, ומהם מצטייר בתי הספר כמוקד להתמודדות בזמן חירום ולשיקום שלאחריו עבור כלל הקהילה שנפגעה. בהסתמך על תיאורי מקרה מאסונות טבע שהתרחשו ביפן, באוסטרליה ובניו זילנד, המחברת מציעה לבחון את התנהלות בתי הספר תוך התייחסות לשלושת השלבים המרכזיים שמוכרים בתחום חקר האסונות: מוכנות, תגובה והחלמה. ועבור כל שלב לשאול מה תפקיד ביהס עבור אחת משלוש נקודות המבט הבאות: הקהילה, בית הספר והתלמידים. בסיכום המאמר הכותבת מציעה המלצות מעשיות להתמודדות בתי ספר לאחר אסון.
המלצות מרכזיות ליישום
• מומלץ לחלק את תוכנית העבודה לשלושה שלבים: הכנה, תגובה, שיקום.
• עבור כל שלב בתוכנית העבודה מומלץ להתייחס לשלוש נקודות מבט שונות: הקהילה, המרחב הבית ספרי, התלמידים.

• בשלב ההכנה מומלץ: לתכנן את מתקני בית הספר בצורה גמישה, כך שיוכלו לשמש למגוון צרכים קהילתיים. לפתח תרחישים לאסונות צפויים ולדרכי ההתמודדות. להכשיר את הנהגת בית הספר בנושא.
• בשלב ההתמודדות מומלץ: להגמיש את המרחב הבית ספרי לצרכי החירום של כלל הקהילה.
• בשלב השיקום מומלץ: לבסס שגרה עבור התלמידים (ביסוס סדר יום קבוע) תוך מתן מרחב לעיבוד רגשי (למשל דרך אומנות), ולאפשר במידת הצורך הסחה ממחשבות על האירוע האסוני (למשל דרך האזנה למוזיקה).

קראו עוד >>

כיצד מצב החירום משפיע על יחסי הורים-מורים?

מצב החירום חסר התקדים שבפניו ניצבת כיום מדינת ישראל הוא אתגר מתמשך למורים ולאנשי חינוך ברחבי הארץ. קשרים בין הורים למורים מוכרים בספרות האקדמית כתורמים הן להישגיהם הלימודיים של התלמידים, הן לכישוריהם החברתיים והרגשיים. כמו כן, הם עשויים לתרום גם לחוסנם של מורים ולרווחתם של הורים. כדי להבין טוב יותר מהם המאפיינים הייחודיים של קשרים כאלו בעתות חירום, ניתן ללמוד ממצבי חירום קודמים.
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה לפניכם מחקר שנערך בתמיכת משרד החינוך בידי פרופ' אודרי אדי-רקח מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב והגב' חיה שטאי, מנהלת מחוז תל אביב במשרד החינוך. המחקר בוחן את הקשרים בין הורים ומורים משתי נקודות המבט – של ההורים ושל המורים – בעת מגפת הקורונה ובמשבר שנגרם בעקבותיה. המחקר נערך בהשתתפות מורים והורים ממנעד רחב של שלבי חינוך, מחתך סוציו־אקונומי מגוון וממגזרים חברתיים שונים.

תובנות והמלצות מרכזיות ליישום
• קיימת חשיבות רבה ליצירת תקשורת רציפה, מכילה ושקופה בין הורים למורים.
• יש להשתמש במגוון אמצעי תקשורת לקיום הקשר בין בית הספר להורים.
• יש להציב גבולות ברורים ומוגדרים וליידע את ההורים לגביהם.
• יש לערוך חשיבה מסודרת בשיתוף מורים, הורים ומנהלים כדי לבנות מסגרת עבודה מוגדרת.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר