סוג מחקר 2: כמותני

יכולת טיעון מדעית הינה היכולת לזהות, לנסח ולבקר טיעונים מדעיים. יכולת זו מסתמכת על כישורים כמו חשיבה ביקורתית, יכולות אינטגרציה של מידע והבנה ביקורתית של דרכי ביסוס ידע. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת בהתפתחות יכולת טיעון בקרב תלמידים במערכת החינוך.
המאמר הראשון מנתח את התפתחות למידת יכולות הטיעון אצל תלמידים מבית הספר היסודי ועד התיכון.
המאמר השני בוחן את יכולתם של תלמידי כיתות ד' ו-ו' לערוך אינטגרציה בין פרטי מידע ממקורות כתובים מגוונים.

אחת הדרכים המקובלות לסיוע וקידום של תלמידים הזקוקים לעזרה במערכת החינוך הינה תוכניות השלמה פרטניות שמטרתן לסייע לתלמידים בתחומים בהם הם מגלים קשיים. הפעלתן של תכניות השלמה היא מורכבת מכיוון שהצלחתן כמו גם היכולת ליישם אותן בקנה מידה רחב מושפעות מגורמים רבים. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת במורכבות היישום של תוכניות השלמה ובבחינת ההשפעות שהן מייצרות עבור התלמידים.
המאמר הראשון בחן תוכניות השלמה בפלורידה, ומצא שהשפעתן החיובית הישירה לטווח הקצר דועכת, אך נמצאו להן השפעות לא ישירות בטווח הבינוני -ארוך שעשויות להעיד על השפעות שלא ניתנות למדידה במבחנים סטנדרטיים.
המאמר השני בחן את השפעותיה של תכנית לימודי השלמה ארצית בצרפת, ומצא כי בהעדר הנחייה ופיקוח בחירת התלמידים לתוכנית הינה מוטה, וכי אופני היישום של התכנית עשויים להוביל להשפעות שליליות על הישגי התלמידים.

חשיבה מתמטית והישגים בתחום המתמטיקה נמצאו במחקרים רבים כבעלי משמעות לעתידם של התלמידים בהשכלה גבוהה ובשוק התעסוקה. לכן הוצבו שיפור בלימודי המתמטיקה כמו גם צמצום פערים כמטרות במערכות חינוך. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת בתוכניות התערבות לקידום הוראת מתמטיקה.
המאמר הראשון עוסק בתוכנית שמבוססת על למידה היברידית מותאמת אישית באמצעות משחק הרפתקאות לקידום מתמטיקה ומאפשרת לעקוב אחר מצב התלמידים ולעזור להם לצמצם פערים.
המאמר השני עוסק בתוכנית שבוחנת שיטות המשגה לשיפור הלמידה וההבנה של שברים ביסודי.

אוריינות מדעית הינה היכולת לעשות שימוש בידע, מושגים ורעיונות מדעיים, על מנת לתאר ולהסביר תופעות; לזהות שאלות לחקירה מדעית; להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים אובייקטיביים וידע מדעי בהיבטים לימודיים חברתיים ואישיים, מתוך הבנת הרלוונטיות והנחיצות של המדע לחיי היום-יום. יכולת זו מובילה לגיבוש זהות מדעית ומאפשרת אקטיביות בחתירה לצדק חברתי וסביבתי. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת בפיתוח והקניית מיומנויות של אוריינות מדעית לתלמידים.
המאמר הראשון בוחן עמדות ותפיסות של מורים לגבי החשיבות של אוריינות מדעית והקנייתה.
המאמר השני בוחן אפקטיביות של תוכניות סימולציה בהן התלמידים עורכים משא ומתן בינלאומי בנושאים אקטואליים על התפתחות האוריינות המדעית של התלמידים.

מערכת היחסים של הורים ומורים מהווה נדבך משמעותי בפעולה החינוכית ומרכיב משמעותי בתמיכה בתוכניות התערבות לטובת מצבם הלימודי, הרגשי והחברתי של התלמידים. שיתוף פעולה בין הורים למורים מאפשר ליישם תוכניות התערבות אשר חוצות מסגרות, בין הבית ובית הספר. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי בוחנת את מאפייני הקשר של הורים ומורים וחשיבותו ביישום תוכניות התערבות.
המאמר הראשון מיפה צורות תקשורת של מורים והורים ובחן אילו אינטראקציות מאפשרות לפתח קשר חיובי שמאפשר תמיכה מקיפה בילד.
המאמר השני בחן את ההשפעה של קשרי הורים וגננות על סיכויי הילד להיות מורחק לצמיתות (expulsion) מהמסגרת ומצא כי ככל שקשר זה נתפס כחיובי יותר כך הסיכוי להרחקה יורד.

קידום הוראת המדעים וחיזוק האוריינות המדעית של התלמידים הינן סוגיות חשובות ושלובות זו בזו במערכות חינוך בעולם. קידום מטרות אלה יחד מאפשר להקנות לתלמידים הבנה של הרלוונטיות והנחיצות של המדע בחיי היום-יום, ויכולת להסביר תופעות, להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים בהיבטים שונים בחייהם. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת בעקרונות נתמכי מחקר לקידום הוראת המדעים.
המאמר הראשון עוסק בתוכנית שמטרתה לשפר את הוראת המדעים בעזרת שימוש באמצעים טכנולוגיים.
המאמר השני עוסק בתוכנית התערבות שמבקשת לקדם את הוראת המדעים בעזרת בניית תוכנית לימודים מפורטת ויצירת הכשרה מקצועית למורים המשתתפים בה.

דעות קדומות ואפליה על רקע אישי או חברתי הינן תופעות בעלות השלכות כבדות משקל ברמה האישית והחברתית כאחד. אחד האתגרים המשמעותיים של מערכות חינוך הינו התמודדות עימן וטיפוח תלמידים סובלניים כלפי מגוון ומכילים שונות. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי בוחנת שני מאמרים שעוסקים בסכנות של דעות קדומות ואפליה, ובגישות שונות שנמצאו כאפקטיביות להפחתתן.
המאמר הראשון סקר את הסכנות של חשיפה לדעות קדומות ואפליה בהקשר הבית ספרי, ואת הגישות הבולטות להפחתה של תופעה זו.
המאמר השני בחן אסטרטגיית התמודדות עם דעות קדומות ואפליה המבוססת על תיאורית הקשר ומצא כי היא משפיעה באופן חיובי מובהק על המשתתפים.

מערכות חינוך ברחבי העולם מתמודדות עם סוגיות מורכבות הנובעות מתופעות של בריונות ואלימות ומשפיעות על חיי התלמידים בבית הספר ומחוצה לו. נשאלת השאלה מה הן הגישות שנמצאו כיעילות להתמודדות עם תופעות אלו על צורותיהן השונות. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שבוחנים את הדרכים היעילות להתמודדות עם התופעת הבריונות והשלכותיה השליליות.
המאמר הראשון מגיע מתפיסה המסתכלת על תופעת הבריונות כמחלה המשפיעה על בריאות הציבור, ומציג את המאפיינים, ההשלכות ותכניות ההתערבות שהצלחתן בתחום הוכחה.
המאמר השני בחן את יעילותה של תכנית KIVA שפותחה בפינלנד ושאפה להפחית את תופעת הבריונות באמצעות לימודי אמפתיה לילדים ומצא כי ניכרה עלייה באמפתיה הרגשית של התלמידים.

מחסור מתמשך במורים הוא נחלתן של מדינות רבות. מגיפת הקורונה בכלל, והקשיים הייחודיים שהיא העמיסה על מורים ומורות בפרט, הביאו להחרפה של מחסור זה.
הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת בשאלה מה הם הגורמים שהשפיעו על הרווחה והחוסן של מורים בתקופת הקורונה, ואילו כלים או אמצעים עשויים לתרום להתמודדות עם הקשיים שניצבו ועדיין ניצבים בפני מורים כיום.
המאמר הראשון בחן את השאלה כיצד השפיעה מגיפת הקורונה והעומס הייחודי שהיא יצרה על הרווחה הנפשית של מורים, והאם ניתן להצביע על מאפיינים דמוגרפיים משותפים למורים שנפגעו?
המאמר השני בחן את השאלה מה מאפשר למורים להמשיך לעסוק בהוראה חרף הקשיים – אלו שקיימים ממילא ואלו שהתווספו בתקופת הקורונה ומצא כי למורים בעלי הון (Capital) אנושי ופסיכולוגי גבוהים יש סיכוי גדול יותר להתמיד בהוראה.