review-class: פיתוח מיומנויות ויכולות

מה היא תחושת שעמום ומה הם היתרונות והחסרונות שלה בלמידה?

שעמום, אשר מוגדר במחקרים רבים כתחושה שלילית הגורמת לחוסר מוטיבציה, מהווה תחושה רווחת אשר רבות ורבים נתקלים בה במהלך חייהם. גם תלמידות ותלמידים חווים לעיתים תחושת שעמום במהלך לימודיהם. נשאלת השאלה, האם ניתן לרתום את השעמום לטובת הלמידה? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת את חוויית השעמום, את ההשלכות השליליות שלה, וכיצד היא משפיעה על חווית הלמידה. המאמר הראשון הוא מאמר תיאורטי, בו מוצג ניתוח של רגש השעמום על חסרונותיו, אך גם על יתרונותיו. המאמר השני מציג סקירה מטא-אנליטית של מחקרים כמותניים, שבחנו את השעמום ואת הקשרים בינו לבין הישגים אקדמיים ומוטיבציה של תלמידות ותלמידים ללמידה.

קראו עוד >>

כיצד עשויה בחירה בין מטלות לימודיות לתרום למוטיבציה וההנעה ללמידה של תלמידות ותלמידים?

מתן בחירה בלמידה עשוי לאפשר תחושת אוטונומיה לתלמידות ולתלמידים, ולתרום למוטיבציה שלהם ללמידה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת את ההשפעות של מתן חופש בחירה (מסוים) לתלמידות ותלמידים, באשר למטלות אותן יבצעו במסגרת השיעור או כחלק ממטלות שיעורי הבית. המאמר הראשון מתאר ניסוי שבחן את השפעת הבחירה בין שתי משימות בשיעורי הבית על ההנעה העצמית של תלמידות ותלמידים, על תפיסת האוטונומיה שלהם, ועל הישגיהם. המאמר השני מציג גישה חינוכית המכוונת להעצמת התלמידים לבחור בעצמם טקסטים לקריאה, להתעמק בהם, ולהציג את הטקסטים האלו בביטחון מול הכיתה. זאת בהתבסס על תחומי העניין ורמת הבנת הנקרא שלהם.

קראו עוד >>

מה הם המאפיינים שתורמים לקידום יזמות בבית הספר?

תהליך יזמות הנובע מהמורה עשוי להניב פירות חינוכיים מגוונים וחדשניים ולהשפיע על כלל סביבת בית הספר. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים מהונג קונג העוסקים בטיפוח יזמות חינוכית אצל מורים. המחקר הראשון מגדיר ומאפיין את תכונות היזמות החינוכית בקרב מורים על בסיס ניתוח ההתנהגות של מורים שהובילו מיזמי חינוך חדשניים בבתי ספר בהונג קונג. המחקר השני בחן ואפיין את תפקיד המנהל ואת הדרכים בהן הוא יכול לתרום לקידום תרבות יזמית חינוכית בקרב מורות ומורים בצוות בית הספר.

קראו עוד >>

מהי תרומתן של קהילות למידת מורים להתפתחות המקצועית ולקידום פרקטיקות של שיתוף פעולה בין מורות ומורים?

קהילות למידה מקצועיות של מורים נתפסות וידועות כתורמות למגוון תוצרים חיוביים עבור מורים ותלמידים כאחד. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבחנו השפעה זו ובאילו אופנים היא תורמת לפיתוח המקצועי של מורות ומורים. המאמר הראשון מתאר מחקר שבחן את ההשפעה של שותפות של מורים בקהילה מקצועית לומדת, על האמונה העצמית שלהם ביכולתם (כקבוצה) להשפיע לטובה על ההוראה בבית הספר בו הם מלמדים. המאמר השני, שהינו פרק מספר, מתאר את תובנותיהן של החוקרות בעקבות פרויקט של 5 שנים שנערך בישראל, בו הקימו ופיתחו קהילות למידת מורים מקצועיות, הן ברמה המקומית הן הלאומית.

קראו עוד >>

כיצד ילדים מדברים על טלוויזיה ומה ההשפעות שלה עליהם?

הצפייה של ילדים במסכים – בטלפון, במחשב ובטלוויזיה – מהווה לעיתים קרובות מקור לדאגה בקרב מבוגרים. אולם אילו השפעות חינוכיות יש למדיה הנצפית על התלמידים? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים העוסקים בשאלה זו. המחקר הראשון בחן את המניעים המוסריים המניעים דמויות בתכניות טלוויזיה חינוכית בארה"ב. נמצא שישנה נוכחות משמעותית לתכנים מוסריים, וכי התכנים העיקריים שתכניות אלו מעודדות הם "מסוגלות אישית" ו-"חמלה לאחר". המחקר השני עקב אחר מפגשים ושיחות של ילדים בגילי גן ויסודי, וגילה כי לטלוויזיה ומדיה מקום חשוב בחיים החברתיים של הילדים.

קראו עוד >>

כיצד ניתן לקדם מוטיבציה פנימית ללמידה בקרב תלמידים?

אחד האתגרים המרכזיים העומדים פני אנשי חינוך בכל שלבי החינוך, נובע מהקושי לייצר, לשמר ולקדם מוטיבציה ללמידה בקרב תלמידים ותלמידות לאורך זמן. תיאוריית ההכוונה העצמית (Self Determination Theory) היא אחת הגישות המרכזיות שהתפתחו בשנים האחרונות, שחוקרת את הדרכים לקדם מוטיבציה פנימית שכזו אצל תלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים העוסקים בתיאוריה זו. המאמר הראשון הוא מאמר תיאורטי, המציג את עיקרי התיאוריה הזו ואת ההשלכות שלה לעולם המעשה. המאמר השני מציג סקירה מטא-אנליטית, שסקרה מחקרים כמותניים שבחנו מה הם הגורמים התורמים לקידום מוטיבציה פנימית בקרב תלמידים.  

קראו עוד >>

מה ניתן ללמוד משינויים באסטרטגיות הוראה למידה והערכה בתקופת הקורונה?

משבר הקורונה הביא לשינוי פתאומי ומהיר בטכניקות ההוראה וההערכה בהן מורות ומורים משתמשים בבתי הספר. מציאות יוצאת דופן זו ייצרה הזדמנות להתבונן על טכניקות ההוראה שבהן נעשה שימוש במהלך המשבר, והעלאת השאלה – מה ניתן לקחת מאותה התנסות וליישם בתהליכי ההוראה וההערכה בשגרה? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים שעוסקים בשאלות אלו. המחקר הראשון, שנערך בישראל במימון לשכת המדען הראשי, בחן את האופנים השונים בהם מורות השתמשו בהערכה בתקופת הקורונה. נמצא כי נעשה שימוש משמעותי בהערכה ככלי לפיתוח למידה עצמאית תוך כדי תהליך הלמידה, וכי השימוש בהערכה מסכמת ירד. מחקר השני, מארה"ב, בחן את אסטרטגיות ההוראה השונות שבהן נקטו מורות במעבר להוראה מקוונת, ואת תפיסת המורות אודות שימור אסטרטגיות אלו בחזרה לשגרה לאחר הקורונה.

קראו עוד >>

מה היא מיומנות חשיבה מחשובית וכיצד ניתן להקנות אותה?

חשיבה מיחשובית (computational thinking) הינה מיומנות הנוגעת ליכולת לפתור בעיות מתחומי דעת שונים, ברמות מורכבות שונות. מיומנות זו תורמת ליכולת של היחיד לפעול להשגה של מטרות, ועשויה לתרום לתלמידות ותלמידים במגוון רחב של בעיות ואתגרים בחיי היום יום. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בחשיבה מיחשובית ורכישתה. המאמר הראשון, מתאר מחקר שנערך בישראל, בחן את הקשר בין יצירתיות וחשיבה מיחשובית. במחקר נבחנה התערבות לפיתוח חשיבה יצירתית, ונמצא כי ההתערבות תרמה גם להישגיהם של התלמידים בתחום החשיבה המיחשובית. המאמר השני ערך סקירה מקיפה של מחקרים שבחנו את הדרכים בהן מקנים מיומנות חשיבה מיחשובית לתלמידים. על בסיס הסקירה, החוקרים ממליצים מספר המלצות מעשיות לקידום מיומנות זו בקרב תלמידים.

קראו עוד >>

כיצד משפיעים משך החשיפה ואופן השימוש במסכים על היבטים קוגניטיביים בקרב ילדים?

תלמידות ותלמידים נחשפים למסכים באופן תדיר ועושים בהם שימוש מגוון, הן בשל השימוש בטכנולוגיות לשם למידה, והן בשל שימוש הולך וגובר בטכנולוגיות בשעות הפנאי. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שבחנו את ההשפעות של זמן החשיפה וסוג השימוש שעושים ילדים במסכים על היבטים קוגניטיביים. המאמר הראשון בחן את הקשרים בין דפוסי שימוש במסכים לבין פעילות מוחית ותפקודים קוגניטיביים שונים. המאמר השני בחן את ההשפעה של משך החשיפה וסוג השימוש במסכים על יכולות החשיבה של תלמידים.

קראו עוד >>

כיצד ניתן לקדם מוכוונות עצמית בלמידה באמצעות למידה מקוונת ומשולבת?

מוכוונות עצמית בלמידה (Self Regulated Learning – SRL) נחשבת מיומנות חיונית לתלמידים ולבוגרים במאה ה-21. אחת הדרכים לקידום ופיתוח מוכוונות עצמית בלמידה הינה שימוש בלמידה משולבת או מקוונת. הסקירה היומית של לשכת המדעניתה ראשית מציגה היום שני מאמרים שהתמקדו בקשר שבין פלטפורמות למידה מקוונות לבין פיתוח מוכוונות עצמית בלמידה.
המאמר הראשון בחן קורס מקוון בכימיה שתוכנן ומועבר בקרב תלמידי תיכון בישראל, שאחת ממטרותיו הינה קידום מוכוונות עצמית ללמידה בקרב משתתפי הקורס. המאמר מתאר מספר עקרונות יסוד לקידום מוכוונות עצמית ללמידה עליהם מבוסס הקורס.
המאמר השני מציג סקירה שיטתית של מחקרים שעסקו בלמידה עצמאית מקוונת, ובחנו מה הן הדרכים שנמצאו כיעילות במחקר לקידום למידה עצמאית מקוונת מוצלחת.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר