review-class: תלמידות ותלמידים

חשיבות הקריאה במהלך חופשת הקיץ לצמצום פערי שפה

במקביל לחודש הספר העברי ועם היציאה לחופשת הקיץ הסקירה היומית מוקדשת לשני מחקרים עדכניים המראים כי חלק משמעותי מפערי השפה (מיומנות קריאה-כתיבה-הבנה) נוצרים דווקא במהלך ההפסקה מהלימודים, ובמיוחד בחופשת הקיץ ומציעים דרכים לצמצם פער זה.
במחקר הראשון מוצגת תופעת אובדן ברמת הקריאה בתקופת הקיץ וההשפעה שלה על הפער בקריאה בהתאם לחתך סוציו-אקונומי. החוקרים מתארים ניסוי שבמסגרתו חילקו ספרים בחינם לתלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך במהלך הקיץ. נמצא כי לאורך זמן הגישה לספרים שיפרה משמעותית את יכולת הקריאה של התלמידים שזכו לה. המאמר השני בחן תוכנית התערבות מורכבת ומעמיקה יותר שבמסגרתה למדו התלמידים קריאה במהלך שלושה שבועות, שלושה ימים בשבוע במהלך החופש, בהנחיית מורים מנוסים. שני המחקרים הראו תוצאות מבטיחות בצמצום הפגיעה ביכולת הקריאה של התלמידים.

המלצות ליישום
• קריאה במהלך הקיץ חשובה לשימור ושיפור מיומנות יסוד זו.
• זמינותם של ספרים במרחב היום יומי של התלמיד חשובה חשובה ומהווה תנאי בסיסי לקריאה במהלך הקיץ.
• מומלץ כי בתי הספר ימסרו רשימת קריאה של ספרים לחודשי הקיץ, במידת האפשר יתמכו בפעילויות קריאה בלתי-פורמליות בקיץ וישאילו למהלך הקיץ ספרים מספריית בית הספר.
• להתערבויות מתוכננות היטב בתחום הקריאה במהלך חופשת הקיץ יש פוטנציאל לייצר שינוי חיובי ונמשך לאורך זמן.
• לעודד הורים לסייע לילדיהם בקריאה, לקחת אותם לספריות עירוניות, לרכוש להם ספרים שמתאימים לתחומי העניין שלהם ולהקדיש זמן לקריאה במהלך היום.

קראו עוד >>

יישום "חונכות הפוכה" להוראת תלמידי דור האלפא (8)

אחת הדרכים המוצעות במחקר לקדם למידה הדדית בקרב עובדים עמיתים בני דורות שונים היא חונכות הפוכה. שיטה זו עשויה לשמש כלי יעיל גם לצמצום הפערים הבין-דוריים בין תלמידי דור האלפא ומוריהם. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית תוקדש לאמר הדן ברעיון החונכות ההפוכה ובאפשרות להפכו למודל יישומי בהוראה של תלמידי דור האלפא. המאמר מציג מודל יישומי של חונכות לימודית הפוכה  (Instructional reverse mentoring) המותאם למאפייניה הייחודיים של מערכת היחסים בין מורה ותלמיד. כותבי המאמרים מדגישים את התרומה של חונכות הפוכה להתאמה של תהליכי ההוראה והלמידה לצרכיו של דור האלפא ולצמצום פערים בין-דוריים בין מורים ותלמידים. בה בעת, הכותבים מדגישים כי מאחר שרובה של ספרות המחקר המתעדת את השפעותיה החיוביות של חונכות הפוכה ממוקדת במגזר העסקי, חשוב ללוות את יישומה בבתי הספר בתהליכי הערכה פנים-בית ספריים.

נקודות והמלצות מרכזיות ליישום

חונכות הפוכה מעניקה לאדם המוגדר כ"חניך" הזדמנות לשמש "חונך" לאדם מנוסה ובכיר ממנו, ובכך יוצרת תנועה דו־סטרית של ידע, כישורים ומיומנויות, ותורמת לטיפוח כבוד והבנה הדדיים.
חונכות הפוכה יכולה לאפשר למורים לקבל מתלמידי דור האלפא ידע מעודכן בנושאים מגוונים, ולהתאים את שיטות ההוראה שלהם לצרכים ולמאפיינים הייחודיים של תלמידיהם.
השיטה מיושמת בעיקר בשוק העבודה אך ביישום נכון, היא כנראה טומנת בחובה פוטנציאל תרומה רב להוראת בני דור האלפא.

סקירות יומיות קודמות בנושא חונכות בחינוך

איך משפיעה חונכות מורים חדשים בבית הספר?
https://madan.education/review-daily/349/
מהי חונכות עמיתים בקרב תלמידות ותלמידים?
https://madan.education/review-daily/182/
איך כדאי לתמוך בכניסת מורים חדשים (מעבר לחונכות)?
https://madan.education/review-daily/350/

קראו עוד >>

דור האלפא – שימוש בטלפונים להוראה – חלק ב' (4)

השילוב של טלפונים חכמים בתהליכי הוראה ולמידה בבית הספר – יתרון או חסרון? חלק ב' (4)
ילידי "דור האלפא" נולדים ומתבגרים בעולם של חידושים דיגיטליים והתפתחות טכנולוגית מואצת. כישוריהם של תלמידי דור האלפא וסגנונות הלימוד שלהם משקפים את הסביבה הטכנולוגית שבה גדלו. יתרונם המרכזי של עזרי למידה המבוססים על טכנולוגיות ניידות, כמו טלפונים חכמים, הוא סיועם ביצירתה של למידה מותאמת אישית, שיתופית, גמישה, הקשרית וקוֹנְסְטְרוּקְטִיבִית, המסייעת בהגדלת המעורבות והעניין של תלמידי דור האלפא בנעשה בשיעור ובחומר הנלמד. אולם שילובם של טלפונים חכמים בתהליכי הלימוד לבדו אינו מספיק כדי להבטיח יתרון זה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית תוקדש לשני מאמרים הדנים בהתאמות ובשינויים שיש לערוך בשיטות ההוראה והפדגוגיה הקיימות כדי להבטיח שילוב נאות ומועיל של טלפונים חכמים בכיתות הלימוד. המאמר הראשון מציע סקירת ספרות שבדקה את התנאים הנדרשים כדי לאפשר שילוב מוצלח בין טלפונים חכמים ובין פדגוגיה ותכנים לימודיים. הכותבים מסתייעים במושג "סביבות למידה חכמות", המבקש לתאר מרחב בו מתקיים שילוב דינמי בין תוכן, פדגוגיה וטכנולוגיה. המאמר השני מתאר מקרה בוחן של שימוש בטלפונים חכמים בכיתות הלימוד בבית ספר יסודי בסינגפור. כותבי המאמר מסבירים כי מקרה הבוחן הנדון מדגים את חשיבות תפיסתם של טלפונים חכמים לא רק כתוספי הוראה אלא כעזרי הוראה חיוניים. כשטלפונים חכמים נתפסים כעזרי הוראה חיוניים, השימוש בהם נעשה תכוף ועקבי ומערב אסטרטגיות הוראה ולמידה פעילות שמשפרות בתורן את ביצועי התלמידים ואת הישגיהם. כותבי המאמרים ממליצים על שילוב טלפונים חכמים כעזרי הוראה בכיתות ורואים בהם כלי חשוב לקידומה של למידה מותאמת אישית ההולמת את ההתפתחויות הטכנולוגיות של המאה ה־21. עם זאת הם מדגישים כי הטמעה של טכנולוגיות ושל עזרי למידה דיגיטליים בתהליך הלמידה דורשת שינוי פדגוגי מתאים, כמו מעבר מהוראה ממוקדת מורה ללמידה ממוקדת תלמיד, שבה יתפקדו המורים כמתווכים וכתומכים בתהליך הלמידה, וכן הקפדה על פיתוח כישורים כמו יצירתיות וכושר המצאה, תקשורת בין־אישית ושיתוף פעולה, חשיבה ביקורתית ויכולת לפתור בעיות. השילוב בין השימוש בטלפונים חכמים כעזר לימודי ובין שיטות הוראה ולמידה חדשניות יאפשר לתלמידי דור האלפא לא רק להגיע להישגים לימודיים טובים יותר אלא גם לפתח את הכישורים הדרושים להשתלבות עתידית מיטבית בחברת המאה ה־21.

המלצות מרכזיות ליישום
• על השילוב של טלפונים חכמים בתהליכי הלמידה בכיתות להיות מלווה ביצירתן של סביבות למידה חכמות שיקדמו למידה מותאמת אישית וממוקדת בתלמיד שבהן יתפקדו המורים כתומכי למידה.
• שילוב מיטבי של טלפונים חכמים בכיתות הלימוד מחייב את תפיסתם לא כתוספי הוראה אלא כחלק חיוני ובלתי־נפרד מתהליכי ההוראה. משמעות הדבר היא שהשימוש בטלפונים חכמים יהיה תכוף, עקבי ויערב אסטרטגיות הוראה ולמידה פעילות ודינמיות.
• רצוי כי השילוב של טלפונים חכמים בכיתות הלימוד יערב גם פיתוח שיטות הוראה ולמידה שישימו דגש על יצירתיות אצל המורים ואצל התלמידים ויאפשרו להם לתפקד כיוצרי תוכן עצמאיים ופעילים.

קראו עוד >>

השילוב של טלפונים חכמים בתהליכי הוראה ולמידה בבית הספר – יתרון או חסרון? (א) (3)

עבור תלמידי "דור האלפא", הידועים גם כ"דור הסמראטפון", טלפונים חכמים הם מכשיר נגיש ופופולרי למטרות תקשורת, בידור ולמידה. רבים מהם נוהגים להביא את הטלפונים החכמים שברשותם לבית הספר. סביר לכן שתלמידי דור האלפא יקבלו בברכה את השימוש בטלפונים חכמים במסגרת בית הספר ולמטרות לימודיות. אולם שילובם של טלפונים חכמים בכיתות הלימוד מציב אתגר בפני צוותי ההוראה והחינוך. על אף שטלפונים חכמים עשויים לסייע בקידומה של הוראה יעילה המותאמת למאה ה־21, קיים חשש כי נוכחותם בכיתות הלימוד תגרום להסחות דעת ותפריע למהלך התקין של השיעור. הסקירה היומית של לשכת המדענית תוקדש לשני מאמרים הדנים בתפיסותיהם של מורים ושל תלמידים לגבי היתרונות והחסרונות של השימוש בטלפונים חכמים כעזר למידה בכיתות הלימוד. נקודת המוצא של שני המאמרים היא שלמורים ולתלמידים משקל חשוב בשילוב יעיל ומוצלח של טלפונים חכמים במסגרות לימודיות. המאמר הראשון מתאר את ממצאיו של מחקר איכותני שבו התבקשו תלמידי בית ספר בגילים שונים להשיב על שאלונים הנוגעים לאופי השימוש שלהם בטלפונים חכמים ולתפיסתם את היתרונות והחסרונות של שילובם כעזר לימודי בכיתות. המאמר השני מתאר את ממצאיו של מחקר איכותני וכמותני שבחן את עמדותיהן של שלוש קבוצות בהתייחס לשימוש בטלפונים חכמים כעזר לימודי: תלמידים, סטודנטים להוראה ומרצים באוניברסיטה. כותבת המאמר התייחסה לפער המשמעותי בגישותיהם של התלמידים לעומת הסטודנטים והמרצים ובחנה הצעות יישומיות שיאפשרו להתגבר על פער זה ולהוביל לשילוב יעיל וקל של טלפונים חכמים בתהליך הלימוד. כותבי המאמרים מסכימים כי טלפונים חכמים עשויים לקדם תהליכי למידה פעילה, עצמאית ויצירתית ואף לשפר את ההישגים ואת הביצועים של התלמידים. הם הדגישו את יתרונות השימוש בטלפונים חכמים שהם בין היתר: קלות השימוש וההפעלה שלהם, האפשרות לחשוף דרכם את התלמידים למאגרי ידע נרחבים ומגוונים ומקדמים צורות למידה גמישות ומותאמות אישית. כמו כן התייחסו הכותבים למחקרים שהראו כי טלפונים חכמים עשויים לשפר גם את ביצועיו הפדגוגיים של המורה ולסייע לו בניהול זמן השיעור. אולם הפיכתם של טלפונים חכמים לעזר למידה שימושי בכיתות הלימוד מחייבת היערכות מוקדמת מצד המורים: עליהם לפעול לעדכון צורת ההוראה כך שתבטיח שימוש מיטבי בטלפונים חכמים; לעבור הכשרה שתאפשר להם להכיר לעומק את יתרונות השימוש הלימודי בטלפונים חכמים ולאכוף כללים ברורים באשר לצורת השימוש הרצויה בהם במסגרת השיעור.
תובנות והמלצות מרכזיות ליישום
• יתרונות השימוש בטלפונים חכמים כעזר לימודי כוללים: נוחות תפעול ונשיאה, גישה מהירה למאגרי מידע מקוונים, ביצוע בו־זמני של מטלות מגוונות, הסרת האחריות הבלעדית על איתור חומרי לימוד מהמורים והתמקדות בהיבטים נוספים של הוראה.
• חסרונות השימוש בטלפונים חכמים כוללים: הסחת דעת, השפעה שלילית על כישורים חברתיים ואינטקראקציות עם תלמידים אחרים, עייפות לעיניים, פגיעה בריכוז ותלות טכנית.
• טלפונים חכמים עשויים לקדם תהליכי למידה פעילה, עצמאית ויצירתית ואף לשפר את ההישגים ואת הביצועים של התלמידים, ולכן חשוב שמורים יכירו ביתרונות השימוש בטכנולוגיות חדישות כעזרי הוראה בכיתות הלימוד ובמקביל לפתח יישומונים לשימוש ייעודי בכיתות הלימוד ולשלב מטלות מקוונות בתוכנית הלימודים כדי לסייע בהפיכתם של טלפונים חכמים לכלי עזר יעיל בלמידה.

קראו עוד >>

פערים דוריים בין תלמידי דור האלפא ומוריהם ודרכים לצמצמם (2)

ההתפתחות הטכנולוגית המואצת המאפיינת את העידן הדיגיטלי שבו אנו חיים היא גורם מרכזי להיווצרותו של פער דורי בין תלמידי דור האלפא ובין מוריהם. בעוד תלמידי דור האלפא הם "ילידים דיגיטליים" שנולדו למציאות של טכנולוגיה מתקדמת זמינה שהפכה אותם בקיאים בשפה הדיגיטלית, מוריהם הם "מהגרים דיגיטליים" שנולדו למציאות שבה השימוש בעזרים טכנולוגיים וזמינותם היו פחותים. הסקירה היומית של לשכת המדענית תוקדש היום להשפעת השימוש בטכנולוגיה דיגיטלית והיחס אליה על יצירתו של הפער הבין־דורי המתואר וכן להשלכותיהם על תהליכי הוראה ולמידה בבתי הספר. המאמר שיוצג בסקירה הנוכחית מכיל סקירת ספרות נרחבת על הגורמים המשפיעים על הפער הבין־דורי בין תלמידי דור האלפא ומוריהם ועל הדרכים לצמצם פערים אלה באמצעות שילובם של עזרים טכנולוגיים בכיתות הלימוד. כותבת המאמר דנה בהשלכות של הפערים בתפיסות של המורים והתלמידים לגבי הצורך להשתמש בעזרים טכנולוגיים בתהליכי ההוראה והלמידה, ומציינת את חשיבות יצירתן של סביבות לימודים טכנולוגיות המותאמות לצורכי התלמידים. אולם כפי שכותבת המאמר מדגישה, שילוב עזרים טכנולוגיים לבדו אינו מספיק כדי לצמצם את הפער הבין־דורי המתואר. יש להקפיד על הכשרה טכנולוגית מעשית של המורים ועל שימוש עצמאי של תלמידים בעזרים טכנולוגיים כדי להבטיח שהשילוב של טכנולוגיות חדישות יוביל ליצירת סביבת הוראה ולמידה משמעותית ומעניינת.
תובנות והמלצות מרכזיות ליישום
• חשוב להכיר בכך שקיים פער מהותי באופן בו מורים מול תלמידים משתמשים בטכנולוגיה ומטרותיה.
• על אף התפיסות החיוביות ביחס לשימוש בטכנולוגיה, מורים חוששים שהשימוש בה במהלך השיעור יהווה הפרעה לתהליך הלימודי. ולכן מגבילים את השימוש בו לכדי "מצגות מסכמות".
• מומלץ לפעול לשינוי פרדיגמת ההוראה באופן שיסייע למורים להטמיע את השימוש בטכנולוגיות בתוכנית הלימודים ובכיתות הלימוד (המאמר מציע מודל פדגוגי היכול לסייע בכך).
• שילוב העזרים הטכנולוגים בכיתות הלימוד צריך להתרחש במקביל ליישום מודל פדגוגי מתאים.
• להציע למורים הכשרה ממוקדת ומעשית במגוון כלים טכנו-פדגוגיים חדשים.

קראו עוד >>

תלמידי דור האלפא – מי הם? ומה האתגרים שהם מעמידים בפני מערכת החינוך? (1)

המונח "דור האלפא" מתייחס לאלו שנולדו מהעשור השני (2010) של המאה ה־21 לעידן של קישוריות גלובלית והתפתחות טכנולוגית מואצת ומשתנה תדיר. דור זה מתאפיין בהיכרות מעמיקה של רשתות חברתיות, טכנולוגיות דיגיטליות מתקדמות (כמו טלפונים חכמים) ופלטפורמות וירטואליות, המעניקות לו גישה מהירה לעולמות ידע ותוכן נרחבים. מאחר שילדי דור האלפא צפויים להיות המרכיב המרכזי של אוכלוסיית התלמידים בבתי הספר היסודיים והעל־יסודיים בעשורים הקרובים, היכרותם של אנשי הוראה וחינוך עם מאפייניו המרכזיים של דור זה חשובה כדי להתאים את תהליכי הלמידה של בני הדור לטכנולוגיה המתקדמת ולהבטיח את יצירתה של סביבת למידה המותאמת לצורכיהם הייחודיים.
הסקירה היומית של לשכת המדענית תוקדש היום להצגת מאפייניו של דור האלפא, האתגרים שמעמידים מאפיינים אלו בפני צוותי הוראה וחינוך בבתי ספר יסודיים ודרכי התמודדות אפשריות עם אתגרים אלו. המאמר הראשון הוא סקירת ספרות המאגדת נתוני מחקרים קיימים בדבר מאפייניו התרבותיים, החברתיים והבין־אישיים של דור האלפא. כותבי המאמר מדגישים את חשיבות התאמתה של תוכנית הלימודים בבתי הספר לצרכיו של דור האלפא באמצעות העלאת מודעתם של צוותי החינוך לאתגרי ההוראה שמאפייניו הייחודיים של הדור מציבים וכן באמצעות שילובם של עזרים טכנולוגיים מתקדמים בכיתות הלימוד. המאמר השני מציג את תוצאותיו של ניתוח איכותני של עשרים ראיונות שנערכו עם עשרה מומחי טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) ועם עשרה אנשי חינוך באוניברסיטה שדנו בתפקידה העתידי של מערכת החינוך בדור האלפא ובאפשרות שילובה של טכנולוגיה חדשנית בתהליכי הלימוד. תוצאות המחקר מצביעות על הסכמה חלקית בקרב המרואיינים משתי הקבוצות באשר לתפקידם של מחשבים בתהליכי הלמידה ולשינויים הנחוצים במערכת החינוך כדי להבטיח התאמה מרבית בין צורכיהם של תלמידי דור האלפא ובין עזרי ההוראה והתכנים הנלמדים.
שני המאמרים מדגישים את התפקיד המרכזי של השימוש בעזרים טכנולוגיים מתקדמים בעיצוב חוויית הלימוד של דור האלפא ואת חשיבותם של עזרים אלה כמשאב הוראה המסייע בפיתוח כישורי למידה יעילים. כותבי המאמרים אף מדגישים את החשיבות של העמקת ההיכרות של אנשי הוראה וחינוך עם מאפייני דור האלפא כדי לסייע לראשונים לשפר את התקשורת עם תלמידיהם ולהתגבר על אתגרי ההוראה במציאות של התפתחות טכנולוגית מתמדת.
המלצות מרכזיות ליישום
• היכרותם של צוותי החינוך עם מאפייניהם של תלמידי דור האלפא חיונית להתמודדות יעילה עם האתגרים הפדגוגיים הנובעים ממאפיינים אלו ולשיפור התקשורת הבין־דורית בין מורים ותלמידים.
• רצוי לפעול להתאמתה של תוכנית הלימודים בבתי הספר כדי שתהלום את צרכיו של דור האלפא ואת שימושו התכוף בטכנולוגיה דיגיטלית.
• לשילובם של עזרים טכנולוגיים בתהליכי ההוראה והלמידה יש תפקיד מרכזי בשיפור חוויית הלמידה ובייעולה עבור תלמידי דור האלפא.

קראו עוד >>

איך מתרחשת למידה

כיצד ניתן לייצר לומד מעורב ופעיל? מדוע תהליך הלמידה מורכב להבנה? ומה ההשלכות על פדגוגיה ומדינות חינוך? על אף שלמידה היא בלב העשייה החינוכית, אין עדיין מודל מדעי מקובל אחד לשאלה מהי למידה? או כיצד בדיוק היא מתרחשת. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נתייחס לשאלות אלה בעזרתם של שני מודלים. במאמר הראשון יוצג מודל ללמידה מעורבת המתבסס על תיאוריית הלמידה הגנרטיבית* (Generative Learning). למידה אשר מתמקדת בשלושה תהליכים המתרחשים אצל הלומד בזמן שהוא מבנה ומבין את החומר: הסבר, המחשה והצגה/התנסות. במאמר השני נבחן המשגה לשתי תיאוריות מרכזיות בתחום, הנפרטות לשני דימויים מרכזיים בתיאוריות הללו: מטאפורת ה"הבנייה" ומטאפורת ה"העברה", וכן את הדרך שבה הם משפיעים על הפרקטיקה החינוכית בימינו. המחברים מזהים כי גם כאשר נשות ואנשי חינוך מצהירים על כך שהם שואפים לקדם הבנייה של ידע (בניגוד ל"העברה" שלו), בפועל נראה שהם קודם כל מפרשים למידה בדרך של העברת ידע. המחברים קוראים לטפח תרבות בה נוכח תהליך הלמידה כ"הבניית ידע" בכל המסגרות הרלוונטיות לתהליך החינוכי.

קראו עוד >>

מה ידוע מהמחקר על הקשרים בין הרשת הסמנטית ליצירתיות?

במודל המקובל של הזיכרון במדעי הקוגניציה, רשת סמנטית היא מבנה קוגניטיבי שמייצג את מכלול הקשרים בין מושגים, מילים ועובדות המאוחסנים בזיכרון של אדם. רשת זו היא החלק האקספליסיטי (המפורש, explicit) של הזיכרון לטווח הארוך. הסקירה היומית מציגה שני מאמרים שבוחנים את הקשר של הרשת הסמנטית ליצירתיות. המאמר הראשון בוחן את הקשר בין מבנה הזיכרון הסמנטי והרשת הסמנטית לבין יצירתיות. המאמר השני מרחיב את הבחינה של קשר זה להקשר החינוכי ובוחן אם יש הבדלים במבנים של הזיכרון הסמנטי וביצירתיות בין תלמידים בזרמי חינוך שונים – המונטסורי והמסורתי.

קראו עוד >>

מהי יצירתיות וכיצד ניתן לקדם אותה בקרב תלמידות ותלמידים?

בעשורים האחרונים הפכה היצירתיות ליעד של מערכות חינוך בעולם. עם זאת, קיים פער בין מושא הרצון לבין היכולת בפועל לפתח יצירתיות בכיתה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה מאמר ופרק מספר הבוחנים את הגדרת היצירתיות ואת האופן שבו ניתן ליישם אותה בכיתה. המאמר הראשון דן בהגדרות של יצירתיות ומציע הגדרה חדשה שבה היצירתיות אינה תלויה בתוצר שלה אלא בשינוי בתפיסה של היוצר. המאמר השני, שהוא פרק מספר, דן בהרחבה בדרכים שבהן מורים יכולים לתמוך בהתפתחות של יצירתיות בשלוש רמות אותן מגדיר המאמר – "קטנה", "מקצועית" ו"גדולה".

קראו עוד >>

אילו שיטות הוראה עשויות לסייע לתלמידות ותלמידים עם הפרעת למידה בקריאה (דיסלקסיה)?

דיסלקסיה (dyslexia) היא הפרעת למידה המתבטאת בקריאה ומהווה את לקות הלמידה הנפוצה ביותר. זוהי הפרעה מתמשכת המתבטאת בחוסר דיוק או איטיות בקריאת מילים, קושי בהבנת הנקרא, קשיים באיות ועוד. בשנים האחרונות התרחב המחקר והידע על הגורמים לה. בזכות ידע זה, פותחו גם שיטות להוראה מותאמת, שתפקידן לסייע לתלמידים ותלמידות עם דיסלקסיה לעקוף את הקשיים ממקור נוירו- התפתחותי, להתמודד עם הלקות ולרכוש מיומנויות קריאה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת בבחינת האפשרויות הגלומות בגילויים אלו. המאמר הראשון מציג מטא-אנליזה הבוחנת מחקרים שהשוו בין תלמידים ותלמידות עם דיסלקסיה לבין תלמידים צעירים יותר, בעלי יכולת דומה בתחום הקריאה. המאמר השני בוחן שיטות הוראה שמורות ומורים נוקטים בהן על מנת לסייע לתלמידים עם דיסלקסיה, תוך הדגשת המשוב של המורים על אותן שיטות.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר