review-class: הכשרה ופיתוח מקצועי

חשיבותה של הערכה מעצבת, המתקיימת במהלך הלמידה ולא רק בסופה (בשונה מהערכה מסכמת), תוך התכווננות לאתגרי הלומד ובשיח הבנייתי עמו, הפכה למוסכמה מחקרית ופדגוגית בשנים האחרונות, ואף הוזכרה במספר סקירות יומיות קודמות. יחד עם זאת, יישומה של הערכה מעצבת בפועל, מחייבת מהמורים לא רק שליטה גבוהה בידע המקצועי אלא גם מיומנויות שהערכה מסורתית אינה מחייבת, ובבסיסן היכולת לפעול ולשנות את מוקד ההוראה מהמורה – ללומד. קידומה של הערכה מעצבת בכיתה, מחייבת לפיכך התייחסות לאתגרים הייחודיים העומדים בפני המורים בבואם ליישמה.
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת שני מאמרים העוסקים באתגרי היישום של הערכה מעצבת: המאמר הראשון דן ביתרונות הטמונים בהסתייעות בכלים טכנולוגיים כדי ליישם הערכה מעצבת בשני הקשרים שונים (א.פיתוח מקצועי של מורים ב.למידת תלמידים). המאמר הוא פרי עבודה של קבוצת חשיבה שדנה בצורך להטמיע מערכת הערכה לשם הלמידה (assessment for learning) ובכלל זה בתמיכה שמורים זקוקים לה כדי ליישם הערכה כזאת בכיתותיהם.
המאמר השני מציג מחקר שסקר מהם התנאים הנחוצים להצלחה וכן את הקשיים שבהם נתקלו מורים מהונג-קונג בעת יישום תוכנית הוראה חדשה, המבוססת על גישת הערכה כלמידה (assessment as learning).

הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה היום שני מחקרים הבוחנים תהליכים בית ספריים מזווית המורה: שיפור ההוראה והטמעת שינוי ארגוני בית ספרי. המחקרים ממחישים כיצד הסתייעות בהנהגת ביניים מתוך צוות ההוראה חיונית בתהליכים אלה.
המחקר הראשון מציג ממצאים מסקר נרחב על למידה שיתופית, כלומר למידת מורות זו מזו. נמצא כי מדובר בפרקטיקה נפוצה וחיונית, אשר נעשית יעילה יותר ככל שהיא מוכרת ומקבלת מקום במערכת השעות. המחקר השני עקב אחר רפורמה חינוכית בבית ספר על־יסודי בשוודיה, והראה את החיוניות של "מנהיגות ביניים" – מורות שמובילות את הרפורמה.

דיאלוג כתפיסה פדגוגית מאפשר לקיים שיח שיתופי, תהליכי חשיבה ורפלקציה אודות העשייה החינוכית בבית הספר. אולם, מה הם התנאים הנחוצים על מנת להכשיר צוותי הוראה לקידום דיאלוג איכותי בתהליכים חינוכיים? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים שבחנו כיצד ניתן לקדם דיאלוג בתהליכי הכשרה ופיתוח מקצועי של צוותי חינוך.
המאמר הראשון מציע לקדם דיאלוג דרך הכשרת המורות והמורים ולפתח עבורם שלושה ערוצי דיאלוג: דיאלוג מורות-עמיתות, דיאלוג עצמי ודיאלוג מורות-תלמידים. המאמר השני מתמקד בקידום דיאלוג רפלקטיבי בקהילות למידה מקצועיות ובוחן מה הם התנאים הנדרשים לעידוד השתתפות פעילות בדיאלוג זה.

אוטונומיה קולקטיבית (collective autonomy) היא דרך ייחודית לחשוב על עבודת המורים. להבדיל מאוטונומיה אישית הקיימת אצל כל מורה בהעברת השיעור, אוטונומיה קולקטיבית עוסקת באופן שבו צוותים או קהילות של מורות ומורים יכולים לקבל החלטות משותפות לגבי הידע שהם זקוקים לו, תהליכי ההוראה ואפילו הזמן והמקום שבהם הלמידה יכולה להתקיים. הסקירה היומית מציגה שני מאמרים שבוחנים את המושג אוטונומיה קולקטיבית ואת התנאים אשר עשויים לתמוך בה. המאמר הראשון דן באוטונומיה קולקטיבית מההיבט של הידע האפיסטמולוגי, וטוען שמשום שידע הוא כוח, הוא מפתח חשוב לסמכות המקצועית של מורים. המאמר השני מציג מחקר שתיעד את הגורמים שהשפיעו על הצלחתן של שבע קהילות למידה מקצועית (PLC – Professional Learning Communities) במשך שנתיים, ומצא כי אוטנומיה קולקטיבית מהווה אחד מהגורמים המובילים בפיתוחן.

בהערכה מעצבת מודדים ומעריכים את ביצועי התלמידים לאורך תהליך הלמידה, כדי להבין, לפרש ולנקוט פעולות בהתאם לצורכי הלמידה שלהם. הערכה מעצבת מיועדת להיות חלק משמעותי מתהליך הלמידה, ולתרום לו. על אף שהמושג נדמה בהיר ופשוט, שילוב אפקטיבי של הערכה מעצבת בכיתות הלימוד אינו קל להשגה, ובוודאי אינו נפוץ דיו. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שעוסקים ביישום הלכה למעשה של הערכה מעצבת בכיתה. המאמר הראשון הינו תקציר פרק מספר בו מתוארות תובנות וכלים שפותחו בעקבות שלושים שנים של מחקר ועשייה בהערכה מעצבת בחינוך המתמטי. המאמר השני מציג מחקר שבחן את האפקטיביות של שימוש ביישומון המבקש לתמוך במורות ומורים בשימוש בהערכה מעצבת בתחום האיות.

שיפור מתמשך (Continuous Improvement) היא גישה מעולם הניהול להטמעה של שינויים בארגונים. הגישה כוללת ארגז כלים להטמעה מחזורית של שינויים החל בשלבי התכנון, עבור בביצוע, ברפלקציה וכלה בעדכון האסטרטגיות ששימשו להכנסת השינוי. המחקר בנושא השיפור המתמשך מקורו בתחום ניהול הייצור, והקישור לתחום החינוך נעשה בעיקר במחקר על חינוך מבוגרים ועל השכלה גבוהה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת שני מאמרים העוסקים בשאלה: מהי גישת השיפור המתמשך ואיך משתמשים בה בעבודת בית הספר? המאמר הראשון, מתחום הניהול, מגדיר את גישת השיפור המתמשך בארגונים ומציג יישומים שלה מאז המאה ה־19. המאמר השני, מתחום החינוך, עוסק בזיהוי הגורמים המקדמים יישום של הגישה בבתי ספר בכל שלבי החינוך.