review-country: ארצות הברית

מחקרים רבים מצביעים על כך שרווחתם הנפשית של מנהלות ומנהלי בתי ספר חשובה לחוסנן של מערכות חינוך. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום בגורמי הלחץ אשר משפיעים על רווחתם הנפשית של מנהלי ומנהלות בתי ספר.
המחקר הראשון בחן את גורמי הלחץ המשפיעים על תפקודם של המנהלים בבתי ספר באירלנד. נמצאו מספר גורמי לחץ משמעותיים וביניהם ניהול ההון האנושי וגורמי לחץ הקשורים לתקשורת עם בעלי העניין השונים.
המאמר השני בחן כיצד משפיעה העבודה עם תלמידים אשר חוו טראומה, על חוויות של טראומה שניונית (Secondary Trauma) ושחיקה בקרב מנהלים בארצות הברית. נמצא כי מנהלים חוו רמות נמוכות יותר של טראומה שניונית ביחס למורים, וכי וותק היווה משתנה ממתן התורם לחוסנם של מנהלים.

היכולת לבחור בתוך תהליכי למידה עשויה לתרום להגברת המוטיבציה והמעורבות של תלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבחנו כיצד משפיעה בחירה על תהליכי הלמידה והישגי הלומדים?
המאמר הראשון בחן כיצד משפיעה בחירה הקשורה בחומר הלימוד עצמו ובחירה הניתנת בהיבטים אחרים של תהליך הלמידה, על תוצאות התהליך. נמצא כי תלמידים שלהם ניתנה בחירה, הגיעו בממוצע להישגים גבוהים יותר ודיווחו על תחושות גבוהות יותר של אוטונומיה ומוטיבציה.
המחקר השני בחן את ההשפעה של סוג הפעילות המתקיימת בשיעור, וסוג הבחירה הניתנת לתלמידים, על רמת המעורבות של התלמידים בלמידה. נמצא כי מידת הבחירה השפיעה לטובה על מעורבות התלמידים, וכי ככל שהבחירה הייתה רחבה יותר, ונגעה לא רק בתוכן הנלמד אלא גם במאפיינים אחרים של סביבת הלמידה, הייתה לה השפעה חיובית יותר על מעורבות התלמידים.

היכולת להתחדש ולהשתנות תוך כדי תנועה הינה מהותית למערכות וארגונים. לכבוד חג הפסח והרמדאן, הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת בתהליכי התחדשות, למידה ושינוי.
המחקר הראשון בחן כיצד עשויים צוותי מורים מובילים (Teacher Leaders) להוביל תהליכי שינוי בבתי הספר. נמצא כי הבנת השפעת ההקשר הבית ספרי והשפעתם של בעלי העניין על תפקידו ותפקודו של בית הספר היוו גורם משמעותי בהצלחתם של הצוותים בהובלת שינוי.
המאמר השני מציע לראות את משבר הקורונה כהזדמנות לחשיבה מחדש על תפקידן והבנייתן של מערכות חינוך. כותבי המאמר מבקשים להציב את עקרון שיתוף הפעולה כמוקד חינוכי מרכזי, ולחדש את התפיסות המערכתיות והבית ספריות בהתאם אליו.

יום האישה שיתקיים מחר מהווה הזדמנות להוקיר את עבודתן של נשים במערכת החינוך ולהכיר באתגרים איתן הן מתמודדות. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום זווית אחת מתוך סוגיות רבות הנוגעות למורכבות העבודה של נשים במערכות חינוך – הוראה של מורות שהינן גם אמהות.
המאמר הראשון אפיין את חוויותיהן של מורות שהינן אמהות בארצות הברית, ומצא כי על אף שתפקידים אלו מעשירים זה את זה פעמים רבות, החיבור ביניהם מייצר גם אתגרים רבים הנובעים מנורמות חברתיות ולחצים שונים.
המאמר השני בחן כיצד השפיעו שינויים טכנולוגיים בחינוך על תפקידן של מורות שהינן אמהות. נמצא כי ללמידה וההוראה המקוונת יתרונות רבים של זמינות וחיזוק הקשר עם התלמידים, אך כי ישנם גם חסרונות רבים שנובעים מטשטוש הגבולות בין מסגרת העבודה והבית.

המעבר ללמידה והוראה מקוונת השפיע בצורה שונה על תלמידים ומשפחות מרקעים שונים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום את השאלה מה הם המאפיינים של תלמידים שבוחרים בלמידה מקוונת, וכיצד היא משפיעה על משתנים כמו נוכחות והישגים?
המאמר הראשון בחן את הקשרים שהתקיימו בין מאפייני משפחות, עמדותיהן ביחס ללמידה המקוונת והישגי תלמידים בזמן המגפה בלוס אנג'לס. נמצא כי על אף שהלמידה מרחוק השפיעה לטובה על נוכחות של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, היא פגעה בהישגים שלהם.
המאמר השני בחן מה הם המאפיינים של תלמידים שבחרו בלמידה מקוונת בתקופה שקדמה למגפת הקורונה במדינת אוהיו. נמצא כי תלמידים שנרשמו לבתי הספר המקוונים היו בעלי הישגי עבר נמוכים יותר, ובעלי רקע סוציו-אקונומי נמוך יותר.

שונות בלמידה של מגוון התלמידים הלומדים יחד בכיתה אחת נתפסת כאתגר במקצוע ההוראה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום האם תוכנות למידה מותאמות אישית עשויות לתרום להתמודדות עם אתגר זה, וכיצד?
המאמר הראשון בחן כיצד שימוש בלומדה (Educational Software) המתאימה את עצמה ללומד וחוזרת איתו על חומר משיעורים קודמים משפיע על הישגי תלמידים. נמצא שהשיפור בהישגי התלמידים לא היה משמעותי וכי הלומדה בפני עצמה אינה מספקת ככלי לצמצום הפערים.
המאמר השני בחן מספר מקרי בוחן של בתי ספר שביקשו ליישם למידה מותאמת אישית בכל היבטי בית הספר, בין היתר באמצעות טכנולוגיות ללמידה מותאמת אישית (Personalized Learning). המחקר מצא כי יישום של לומדות אינו מספק וכי יש להטמיע את השינוי גם בתפיסת ההוראה ותפקיד המורה, מבנה הלימודים ומערכות היחסים בבית הספר.

בשנים האחרונות מחקרים רבים מצביעים על המשמעות שיש להוראה של מורים מקבוצות מיעוט עבור הלמידה וההישגים של תלמידים מאותה קבוצת מיעוט. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום שני מחקרים שמבקשים לבחון את ההשפעה הזו, ואת הקשר שלה להוראה רלוונטית תרבות.
המחקר הראשון בחן את התופעה לפיה מורים מקבוצות מיעוט תורמים ללמידה וההישגים של תלמידים מאותה קבוצה, ומצא כי ייתכן שהשפעה זו נובעת מתפיסה מפותחת יותר של הוראה רלוונטית תרבות בקרב מורים מקבוצות מיעוט. המחקר השני בחן את המוכנות של מערכת החינוך המיוחד בארצות הברית אשר בה קיים ייצוג יתר של תלמידים מקבוצות מיעוט, להתמודדות עם רב תרבותיות. נמצא כי מורים שתופסים את בית הספר בו הם מלמדים כבעל מסוגלות גבוהה להתמודדות עם אתגר זה, הם בעלי הערכה עצמית גבוהה יותר באשר ליכולתם האישית ליישם הוראה רלוונטית תרבות.

אקטואליה וחדשות מקומיות ועולמיות משפיעות על חיי התלמידים ותחושותיהם. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום במקומה של אקטואליה בכיתה, במאפייני השיח עליה ובמורכבויות לצד היתרונות שהעיסוק בה מזמן.
המאמר הראשון בחן פרויקט ברוד איילנד בו חוקרי תקשורת פיתחו מודל לשילוב אקטואליה בכיתה. המודל שהציעו מורכב מארבעה היבטים שצריכים להתקיים בלמידה בכיתה: רוח של חקר, מוכנות לאי-ודאות, הבנייה מחושבת של השיעורים ובירור ערכי. נמצא ששילוב אקטואליה בבית הספר תרם לתלמידים בפיתוח מיומנויות חקר ולמידה וביצירת חיבור לנעשה בחברה. המאמר השני בחן פרויקט שהתקיים במשך עשור בבריטניה בשילוב עם ה-BBC, במסגרתו מורים ותלמידים הקימו אתרי חדשות בית ספריים. נמצא שפרויקט זה פיתח את מיומנויות התלמידים, וגם את העניין והמעורבות שלהם באקטואליה.

גיוס מועמדים להוראה הוא תהליך חשוב ומאתגר, בין היתר בגלל המורכבות של תפקיד המורה והצורך של מורים לאחוז ביכולות ובמיומנויות מגוונות. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום בדרכים לטיוב תהליכי גיוס מועמדים להוראה ומורים.
המאמר הראשון ערך סקירה של 32 מחקרים, על מנת לבחון האם ישנם מדדים שתורמים לחיזוי ההצלחה של מועמד להוראה בתפקיד. נמצא כי מדדים אקדמיים ומדדים בלתי אקדמיים הינם יעילים באותה מידה לחיזוי ההצלחה בתפקידי הוראה.
המאמר השני בחן האם גיוס מוקדם של מורים מאפשר לבתי הספר יתרון בבחירה מתוך מבחר רחב יותר של מועמדים והרכבת כוח הוראה איכותי. נמצא כי לבתי ספר שהתחילו בגיוס מוקדם יותר לא היה יתרון בגיוס כוח הוראה איכותי יותר על פני בתי ספר שהתחילו בגיוס מאוחר יותר, אך כי יש חשיבות לסיום תהליכי הגיוס לפני תחילת שנת הלימודים.