review-country: ארצות הברית

מה היא תחושת שעמום ומה הם היתרונות והחסרונות שלה בלמידה?

שעמום, אשר מוגדר במחקרים רבים כתחושה שלילית הגורמת לחוסר מוטיבציה, מהווה תחושה רווחת אשר רבות ורבים נתקלים בה במהלך חייהם. גם תלמידות ותלמידים חווים לעיתים תחושת שעמום במהלך לימודיהם. נשאלת השאלה, האם ניתן לרתום את השעמום לטובת הלמידה? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת את חוויית השעמום, את ההשלכות השליליות שלה, וכיצד היא משפיעה על חווית הלמידה. המאמר הראשון הוא מאמר תיאורטי, בו מוצג ניתוח של רגש השעמום על חסרונותיו, אך גם על יתרונותיו. המאמר השני מציג סקירה מטא-אנליטית של מחקרים כמותניים, שבחנו את השעמום ואת הקשרים בינו לבין הישגים אקדמיים ומוטיבציה של תלמידות ותלמידים ללמידה.

קראו עוד >>

מהי גישת השיפור המתמשך ואיך ניתן להשתמש בה בעבודת בית הספר?

שיפור מתמשך (Continuous Improvement) היא גישה מעולם הניהול להטמעה של שינויים בארגונים. הגישה כוללת ארגז כלים להטמעה מחזורית של שינויים החל בשלבי התכנון, עבור בביצוע, ברפלקציה וכלה בעדכון האסטרטגיות ששימשו להכנסת השינוי. המחקר בנושא השיפור המתמשך מקורו בתחום ניהול הייצור, והקישור לתחום החינוך נעשה בעיקר במחקר על חינוך מבוגרים ועל השכלה גבוהה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת שני מאמרים העוסקים בשאלה: מהי גישת השיפור המתמשך ואיך משתמשים בה בעבודת בית הספר? המאמר הראשון, מתחום הניהול, מגדיר את גישת השיפור המתמשך בארגונים ומציג יישומים שלה מאז המאה ה־19. המאמר השני, מתחום החינוך, עוסק בזיהוי הגורמים המקדמים יישום של הגישה בבתי ספר בכל שלבי החינוך.

קראו עוד >>

אילו מאפיינים תורמים להצלחתם של קורסים מקוונים לפיתוח מקצועי של מורות ומורים?

פיתוח מקצועי של מורות ומורים הוא אחת הדרכים המרכזיות לשמירה על כוח הוראה איכותי, המעודכן בידע מדעי עדכני (הן לגבי תחומי התוכן, הן לגבי הפדגוגיה ודרכי ההוראה). בשנים האחרונות התפתחה טכנולוגיה המאפשרת להעביר קורסים כאלה באופן מקוון. העברה מקוונת מציבה אתגרים, אך גם יתרונות רבים: היא מאפשרת נגישות גבוהה יותר, גמישות גבוהה יותר ועלויות נמוכות יותר. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים העוסקים בקורסי פיתוח מקצועי מקוונים למורות ומורים. המאמר הראשון הוא סקירה של ספרות אמפירית בנושא קורסי פיתוח מקצועי מקוונים לצוותי הוראה; המאמר השני מציג תוכנית לפיתוח מקצועי מקוון ואת המחקר שבחן את האפקטיביות שלה.

קראו עוד >>

כיצד עשויה בחירה בין מטלות לימודיות לתרום למוטיבציה וההנעה ללמידה של תלמידות ותלמידים?

מתן בחירה בלמידה עשוי לאפשר תחושת אוטונומיה לתלמידות ולתלמידים, ולתרום למוטיבציה שלהם ללמידה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת את ההשפעות של מתן חופש בחירה (מסוים) לתלמידות ותלמידים, באשר למטלות אותן יבצעו במסגרת השיעור או כחלק ממטלות שיעורי הבית. המאמר הראשון מתאר ניסוי שבחן את השפעת הבחירה בין שתי משימות בשיעורי הבית על ההנעה העצמית של תלמידות ותלמידים, על תפיסת האוטונומיה שלהם, ועל הישגיהם. המאמר השני מציג גישה חינוכית המכוונת להעצמת התלמידים לבחור בעצמם טקסטים לקריאה, להתעמק בהם, ולהציג את הטקסטים האלו בביטחון מול הכיתה. זאת בהתבסס על תחומי העניין ורמת הבנת הנקרא שלהם.

קראו עוד >>

כיצד השפיעה מגפת הקורונה על התפתחות נוירולוגית של פעוטות?

ההשפעות הרפואיות של נגיף הקורונה רחבות וטרם התבררו במלואן. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים מכתבי עת רפואיים העוסקים בהשפעות הנוירולוגיות של הנגיף על פעוטות ועל ילדים. המחקר הראשון בחן את ההבדלים בין פעוטות שנולדו לאימהות שהיו חיוביות לנגיף בזמן ההריון לבין פעוטות שנולדו לאימהות שלא חלו בנגיף. נמצא כי אין הבדל בהתפתחות הנוירולוגית בין הקבוצות, אך כי באופן כללי ההתפתחות הנוירולוגית של פעוטות שנולדו בזמן המגפה איטית יותר מאלו שנולדו לפניה. המחקר השני בחן עדויות להשפעה נוירולוגית של הנגיף בקרב מבוגרים וילדים, ומצא השפעה קיימת אף פחותה בקרב ילדים.

קראו עוד >>

כיצד משפיעה שלומותם של מורות ומורים על התלמידים?

שלומותם הנפשית של צוותי הוראה משפיעה, כמו בכל מקצוע, על איכות העבודה והסיפוק ממנה. שלומותם של מורות ומורים משפיעה גם על התלמידים באופנים שונים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבחנו השפעות אלו. המאמר הראשון כלל סקירה שיטתית של מחקרים אודות מתאמים בין שחיקת צוותי הוראה לבין תוצרי למידה של תלמידיהם. המאמר השני בחן את הקשרים בין דיווח עצמי של מורות ומורים על תסמיני דיכאון לבין מאפייני ההוראה והלמידה בכיתה.

קראו עוד >>

מהי תרומתן של קהילות למידת מורים להתפתחות המקצועית ולקידום פרקטיקות של שיתוף פעולה בין מורות ומורים?

קהילות למידה מקצועיות של מורים נתפסות וידועות כתורמות למגוון תוצרים חיוביים עבור מורים ותלמידים כאחד. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבחנו השפעה זו ובאילו אופנים היא תורמת לפיתוח המקצועי של מורות ומורים. המאמר הראשון מתאר מחקר שבחן את ההשפעה של שותפות של מורים בקהילה מקצועית לומדת, על האמונה העצמית שלהם ביכולתם (כקבוצה) להשפיע לטובה על ההוראה בבית הספר בו הם מלמדים. המאמר השני, שהינו פרק מספר, מתאר את תובנותיהן של החוקרות בעקבות פרויקט של 5 שנים שנערך בישראל, בו הקימו ופיתחו קהילות למידת מורים מקצועיות, הן ברמה המקומית הן הלאומית.

קראו עוד >>

כיצד ניתן לקדם שותפות ומעורבות של מורים בתכנון ויישום של רפורמות?

אחת התובנות החשובות בחקר מדיניות החינוך היא כי למורות ולמורים תפקיד של ממש בתכנון של רפורמה חינוכית. הן אלו המיישמות בפועל כל רפורמה, ולידע המקצועי שלהן ישנה חשיבות רבה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבחנו פרקטיקות לשיתוף מורות ומורים בתהליכי תכנון ויישום רפורמות. המאמר הראשון מציג תובנות לגבי השינויים בתפיסת תפקיד המורות והמורים ביישום רפורמות ב-20 השנים האחרונות. נכללות בו גם עצות מעשיות כיצד לגייס מורות ומורים לצורך תכנון רפורמות בחינוך, יישומן והערכתן. המאמר השני בחן שני מקרים של קבוצות תכנון המורכבות ממורות ומורים בהולנד, ומסיק מסקנות לגבי הדרכים בהן ניתן לקדם וליישם מומחיות של צוותי מורות ומורים בתכנון רפורמות.

קראו עוד >>

כיצד ילדים מדברים על טלוויזיה ומה ההשפעות שלה עליהם?

הצפייה של ילדים במסכים – בטלפון, במחשב ובטלוויזיה – מהווה לעיתים קרובות מקור לדאגה בקרב מבוגרים. אולם אילו השפעות חינוכיות יש למדיה הנצפית על התלמידים? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים העוסקים בשאלה זו. המחקר הראשון בחן את המניעים המוסריים המניעים דמויות בתכניות טלוויזיה חינוכית בארה"ב. נמצא שישנה נוכחות משמעותית לתכנים מוסריים, וכי התכנים העיקריים שתכניות אלו מעודדות הם "מסוגלות אישית" ו-"חמלה לאחר". המחקר השני עקב אחר מפגשים ושיחות של ילדים בגילי גן ויסודי, וגילה כי לטלוויזיה ומדיה מקום חשוב בחיים החברתיים של הילדים.

קראו עוד >>

מה ניתן ללמוד משינויים באסטרטגיות הוראה למידה והערכה בתקופת הקורונה?

משבר הקורונה הביא לשינוי פתאומי ומהיר בטכניקות ההוראה וההערכה בהן מורות ומורים משתמשים בבתי הספר. מציאות יוצאת דופן זו ייצרה הזדמנות להתבונן על טכניקות ההוראה שבהן נעשה שימוש במהלך המשבר, והעלאת השאלה – מה ניתן לקחת מאותה התנסות וליישם בתהליכי ההוראה וההערכה בשגרה? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים שעוסקים בשאלות אלו. המחקר הראשון, שנערך בישראל במימון לשכת המדען הראשי, בחן את האופנים השונים בהם מורות השתמשו בהערכה בתקופת הקורונה. נמצא כי נעשה שימוש משמעותי בהערכה ככלי לפיתוח למידה עצמאית תוך כדי תהליך הלמידה, וכי השימוש בהערכה מסכמת ירד. מחקר השני, מארה"ב, בחן את אסטרטגיות ההוראה השונות שבהן נקטו מורות במעבר להוראה מקוונת, ואת תפיסת המורות אודות שימור אסטרטגיות אלו בחזרה לשגרה לאחר הקורונה.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר