מוכוונות עצמית בלמידה (Self regulated learning) ולמידה באמצעות מחשב עשויות להשלים זו את זו: מצד אחד ניתן להתאים למידה באמצעות מחשב לרמתו של התלמיד ולצרכיו, מה שעשוי לאפשר לו להשיג את המטרה הלימודית הרצויה לו. מצד שני, במקרים רבים, למידה באמצעות מחשב היא ממילא למידה שדורשת מוכוונות עצמית, ואף עשויה לתרום לפיתוח מיומנות זו. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים, שעסקו בקשר בין מוכוונות עצמית בלמידה, ללמידה באמצעות מחשב. המאמר הראשון מציג קורס מקוון בתחום הכימיה, שתוכנן בישראל, שמטרה מרכזית שלו היא לקדם מוכוונות עצמית בלמידה באמצעות המחשב. המאמר השני מציג סקירת שיטתית של הספרות האקדמית הנוגעת למוכוונות עצמית בלמידה באמצעים דיגיטליים בכלל, ובקורסים מקוונים מרובי משתתפים בפרט.
מוכוונות עצמית בלמידה (Self Regulated Learning – SRL) נחשבת מיומנות חיונית לתלמידים ולבוגרים במאה ה-21. מיומנות זו כוללת ייזום של חיפוש אחר מידע ואחר הדרכים להשיגו, תוך שימוש בכישורים מטא-קוגנטיבים של תכנון, הצבת מטרות, ארגון הלמידה והערכה של הלמידה העצמית. פיתוח מוכוונות עצמית בלמידה היא משימה מאתגרת, כיוון שמכוונות זו קשורה לא רק לידע אלא גם להנעה עצמית, לתחושת מסוגלות עצמית, ולעניין בחומר הנלמד. דרך אחת לנסות לקדם מוכוונות עצמית בלמידה היא באמצעות שימוש ב"למידה משולבת" (Blended learning) – גישה ללמידה המשלבת למידה עצמאית מול מחשב, עם למידה בכיתות, ולמידה מרחוק בהנחיית מורה. במאמר זה מתואר קורס מקוון בתחום הדעת כימיה, לתלמידי תיכון בישראל, שתוכנן בגישה זו.[1] נוסף על התפוקות המתוכננות בתחום הדעת כימיה, מטרת הקורס, שנכון לזמן פרסום המאמר, התחיל את המחזור השביעי שלו, היא לקדם את המוכוונות העצמית בלמידה בקרב התלמידים.
הקורס נועד לתלמידי תיכון (בכיתות י-י"ב), שמעוניינים ללמוד כימיה לבגרות והדבר אינו מתאפשר בבית ספרם. הקורס הוא תלת-שנתי, בדומה ללימודי המגמה, ונכון לזמן פרסום המאמר, סיימו אותו בהצלחה תלמידים מארבעה שנתונים. כיוון שהקורס עקב אחת תכנית הלימודים הישראלית בכימיה, הוא כלל נושאים כמו מבנים וקשרים כימיים, שומנים וויטמינים, חומצות ובסיסים, ואנרגיה כימית וקינטית. הקורס תוכנן להנחיל יכולות חשיבה שונות בנוסף ללימוד התוכן בתכנית הלימודים. לפיכך, המטלות בקורס תוכננו על מנת לאפשר לתלמידים להשתמש בעקרונות שלמדו בסביבות למידה, בניסויים ומצבים מגוונים.
הקורס המשולב התבסס על מספר עקרונות יסוד:
ראשית, התאמה לרמת התלמיד – התלמידים המשתתפים עברו אבחון של הידע והכישורים שלהם בנקודת הפתיחה. בהתאם למבחן הותאמה להם תכנית לימודים אישית לרמתם.
שנית, הקורס כלל אמצעי למידה במדיות מרובות, דיגיטליות ולא דיגיטליות, כדי להתאים לסגנונות למידה שונים.
שלישית, הקורס כלל שיעורים א-סינכרוניים (שיעורים מוקלטים ומטלות אישיות), לצד שיעורים סינכרוניים מקוונים ולא מקוונים. כל זאת, לשם פיתוח עצמאות ואחריות בלמידה.
רביעית, קידום למידת עמיתים – מורות הקורס עודדו את התלמידים לפתוח קבוצת וואטסאפ, בה המורות עצמן לא היו מעורבות כמעט. זאת, במטרה לפתח תהליכי למידת עמיתים.
התלמידים בקורס למדו כמעט מחצית מהשיעורים בלמידה סינכרונית, והשאר בלמידה עצמית. הלמידה העצמית כללה ניסויים בכימיה, בעזרת ערכת למידה שנשלחה לביתם, או במעבדות מקוונות, כלומר באמצעות תוכנת מחשב. התלמידים גם ביצעו מבחנים עצמיים, (שאין להם השפעה על ציון), בכדי לסייע להם להעריך את הידע והמיומנויות שרכשו, ולהבין לאיזה סיוע מהמורות הם נזקקים. בשלבים מאוחרים יותר של הלמידה, הוצעו גם ערכות הדרכה מפורטות (Tutorials) ללמידה. תלמידים שרצו בכך, יכלו לקבל גם הדמיות של מבחני בגרות, בכדי להעריך את התקדמותם ביחס לתכנית הלימודים הרשמית. עבור כל אחת ממטלות הקורס העבירו התלמידים גם משוב פרטני, והמטלות שונו מאוחר יותר בהתאם למשוב זה.
כחלק מהערכת התכנית, עברו בסיום הקורס 23 בוגרים שלמדו בקורס ראיונות עומק. חלקם סיימו את הקורס בהצלחה וחלקם פרשו במהלכו. בראיונות הם נשאלו על עמדותיהם לגבי תחום הדעת כימיה באופן כללי, על סביבת הלמידה בקורס, על מוכוונותם ללמידה עצמית, על אסטרטגיות הלמידה המוכרות להם, וכן שאלות לגבי נושאים טכניים ומנהלתיים. מניתוח הראיונות עולה כי היה הבדל בין החוויה שעליה דיווחו התלמידים שנשארו בקורס עד תומו, לבין זו שדיווחו עליה תלמידים שנשרו במהלכו. תלמידים שנותרו בקורס עד סופו הם אלו שהצליחו לשמר את עניין בתחום הדעת, דיווחו על סיפוק מאתר האינטרנט של הקורס, ומצאו אותו קל לניווט. נוסף על כך, חלקם השקיע שעות נוספות בביצוע מטלות רשות, או בביצוע מבחני רשות, לצורך הערכה עצמית. לעומתם, תלמידים שלא הצליחו לסיים את הקורס דיווחו על העדפה ללמידה פנים אל פנים, לא שימרו עניין בתחום הכימיה, ולא ביצעו מטלות מעבר לנדרש בקורס.
לדעת החוקרות, על אף שהקורס המוצע כיום מבוסס היטב וזוכה לעניין גובר מצד תלמידים, בעתיד יתבצעו עוד התאמות, על מנת להמשיך ולענות על צורכי התלמידים, ולשמור על שיעור נמוך של נשירה.
[1] שמו של הקורס כימיה ברשת, וניתן לקרוא עליו באתר מכון דוידסון.
בסביבות למידה מקוונות, ובעיקר בקורסים מקוונים מרובי משתתפים (Massive Open Online Courses או בקיצור – MOOCs) טמונה אפשרות לשנות ולחדש את עולם הלמידה וההשכלה. הגישה החופשית למידע ולהוראה ברמה גבוהה, או לפחות הוזלת העלויות בגישה אליהם, עשויה לאפשר השכלה לפרטים, שלפני כן לא היתה להם יכולת להשיגה. עם זאת, קיימת תופעה מוכרת של שיעור גבוה של נרשמים ללימודים באמצעות קורסים מקוונים, שאינם משלימים אותם בהצלחה. גורם משמעותי, שמבדיל בין אלו שמצליחים לסיים את הקורסים לבין אלו שנושרים מהם, הוא מידת המוכוונות העצמית בלמידה (Self regulated learning – SRL) שלהם.
במאמר זה סוקרים וונג ושותפיה לכתיבה, באופן שיטתי, את הספרות האקדמית והעדויות המקשרות בין מוכוונת עצמית בלמידה לבין למידה בסביבה מקוונת. זאת במטרה לבחון את מידת היעילות של השיטות לטיוב הלמידה המקוונת, באמצעות חיזוק המוכוונות העצמית ללמידה. בסקירה נכללו מאמרים המתארים מחקרים ניסויים או ניסויים למחצה, שבחנו כל אחת מהשיטות, שדיווחו על הגישות בהן השתמשו, ושפורסמו בכתבי-עת אקדמיים שפיטים. חלק מהמאמרים עסקו בהשכלה גבוהה, בה נפוץ השימוש ב-MOOCs.
סך הכול נסקרו 35 מאמרים, שבחנו מוכוונות עצמית בלמידה ולמידה מקוונת, במגוון רחב של גילים, מסגרות ותחומי דעת. עבור כל מאמר נבחנו המשתנים הבאים: הגישה לקידום מוכוונות עצמית בלמידה בסביבת למידה מקוונת; מידת היעילות של גישה זו, כפי שעלתה מהניסוי; סוג המשתנים הדמוגרפיים והאחרים של משתתפי הניסוי שנמדדו; והמתאם בין משתנים אלו לבין יעילות הקידום של הלמידה העצמית בסביבה המקוונת.
וונג ועמיתיו זיהו שלוש אסטרטגיות מרכזיות יעילות, לקידום מוכוונות עצמית בלמידה בסביבה מקוונת: 1) הצעות, 2) משוב ו-3) מערכת תמיכה משולבת.
נוסף על שלוש השיטות הללו, נבחנו בסקירה גם מחקרים על אודות ההנחייה ללומדים לנקוט בשיטות של מוכוונות עצמית בלמידה; הדרכה שלהם לגבי שיטות אלו; הצגת דוגמאות של לומד הנוקט באותן שיטות; וקביעת מטרות למידה מדוייקות, ומותאמות עבור הלומדים. כלל השיטות הללו הצביעו, לפי מחברי הסקירה, על צורך להתאים את השיטה לקידום מוכוונות עצמית בלמידה למאפייני הלומדים, ובהם – לידע קודם בנושא הנלמד, לרמת משכל, וליכולת הבסיסית שלהם של מוכוונות עצמית בלמידה. הם מסכמים באמירה, שכלל התלמידים יכולים להפיק תועלת משיפור המוכוונות העצמית בלמידה, בסביבה מקוונת.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
