שלומותם של מורות ומורים חשובה מסיבות רבות. אחת הסיבות הללו היא ללא ספק השפעת השלומות של צוות ההוראה על התלמידים. כמו בכל מקצוע, גם בתחום ההוראה, ההנעה העצמית של המורה, רמת האנרגיה שלה, והסיפוק אותו היא מפיקה מעבודתה, משפיעים על איכות העבודה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית כוללת שני מאמרים שבחנו את ההשפעה הזו: המאמר הראשון כלל סקירה שיטתית של מחקרים ניסויים על מתאמים בין שחיקה של מורות ומורים תחושות ותוצרי לימוד של תלמידיהם. המאמר השני בחן את הדרכים בהן תסמיני דיכאון אצל מורים משפיעים על טיב ההוראה בכיתה.
שחיקה (burnout) מוגדרת במאמר זה כתהליך הדרגתי של התשה ואבדן של עניין בעבודה ומחוייבות לה. תהליך זה עלול להתרחש במקצועות טיפוליים כגון רפואה, סיעוד ועבודה סוציאלית, וגם בהוראה. מקצוע ההוראה הוא אחד המקצועות בעלי שיעורי השחיקה הגבוהים ביותר. מורות ומורים שחווים שחיקה סובלים מפגיעה בשלומותם ובריאותם הנפשית. שחיקה היא גם בעיה מערכתית, כיוון שמורים שחווים שחיקה נוטים לפרוש ממערכת החינוך, או שעבודתם נפגעת. מאמר זה עוסק בהבט השני – השפעת השחיקה של מורות ומורים על אופני העבודה של המורים, והשפעתם על התלמידים.
על מנת לענות על השאלה כיצד משפיעה שחיקתם של מורות ומורים על התלמידים, ערכו החוקרים סקירה שיטתית של הספרות אקדמית בנושא. הסקירה כללה מאמרים אקדמיים, עבודות דוקטורט ותזות, שפורסמו באנגלית, בין שנת 2000 ל-2020, ושכללו מדידה כמותנית של שחיקת מורות ומורים ושל השפעה כלשהי שלה על התלמידים. סך הכל נמצאו 14 מחקרים שעמדו בתנאים אלו.
מהסקירה עולות מספר השפעות משמעויות של שחיקת מורות ומורים והשפעתה על תלמידיהם: ראשית, נמצא מתאם שלילי בין שחיקה להישגים: ככל שהשחיקה היתה רבה יותר, הישגי התלמידים היו נמוכים יותר. שנית, נמצא ששחיקת מורות ומורים מתואמת עם מדדים חברתיים של התלמידים: התלמידים העריכו כי המורות והמורים פחות תומכים בהם חברתית, ככל שהמורות והמורים עצמם העידו על שחיקה רבה יותר. כמו כן, במחקרים אלו נבדקו מתאמים בין שחיקת מורות ומורים לבין הנעה עצמית של תלמידים וכן שלומות וסיכונים לבריאות נפשית של תלמידים (למשל עליה ברמות של דיכאון, חרדה, או אובדנות). במחקרים שנבחנו לא נמצא ששחיקת מורות ומורים מתואמת עם תחושות ורגשות של תלמידיהם.
הכותבים מסכמים כי עדיין לא ידוע מספיק על המנגנון שמסביר את המתאמים שנמצאו. הם מציעים כי מחקר נוסף דרוש כדי לבחון כיוונים אפשריים של השפעה ומשתנים מתווכים. בנוסף, בשל מיעוט מחקרי האורך שנמצאו, ממליצים החוקרים על מחקר נוסף על ההשפעות ארוכות הטווח של שחיקת מורות ומורים על התלמידים.
מחקרים קודמים מצאו כי יש מתאם בן שחיקת מורות ומורים לבין הישגים של תלמידים, אך ישנו צורך בהבנה של המנגנון המייצר מתאם זה ומהם המשתנים המתווכים ותנאי הרקע התורמים למתאם. המחקר הנוכחי ביקש לעזור בגישור על פער זה באמצעות בחינה של גורמים הקשורים לחוויה הלימודית של תלמידים שלמדו אצל מורים המפגינים תסמיני דיכאון.
על מנת לבחון את הגורמים המקשרים הללו, ערכו כותבי המאמר מחקר אורך בהשתתפות 32 מורות ומורים ו-326 תלמידים בכיתה ג' מצפון מדינת פלורידה שבארצות הברית. מחקר האורך עקב אחרי התלמידים והמורים במשך שנה אחת, במהלכה נאספו נתונים בתחילת, אמצע וסוף שנת הלימודים. תסמינים של דיכאון נמדדו באמצעות דיווח עצמי של המורות והמורים בשאלון. בבנוסף, החוקרים הקליטו שיעורים ובתצפית שנערכה על ההקלטות קוטלגו השיטות הפדגוגיות שהמורות והמורים נקטו בהן בכיתה. המידע מהתצפיות תורגם למידע כמותי (קודד) על מנת לאפשר את ניתוח סטטיסטי של הממצאים. דגש מיוחד הושם על ההבדלים בין הזמן שהוקדש להוראה (לכיתה כולה וכן לקבוצות וליחידים); הזמן שהקדישו להנחיית תלמידים על אודות המשימות הלימודיות, לסדר ולארגון בכיתה, והזמן שהוקדש למעבר בין משימה למשימה.
נמצא שמורות ומורים שדיווחו על תסמיני דיכאון, נטו ללמד פחות את הכיתה כולה, ביחס למורים שלא דיווחו על תסמיני דיכאון. החוקרים מפרשים ממצא זה בכך שפעילות המועברת לכיתה שלמה מאתגרת יותר עבור המורה, ולכן ייתכן שהיא קשה יותר למי שסובלים מתסמיני דיכאון – בהם אנרגיה פחותה ורמות נמוכות של הנעה עצמית.
בנוסף, נמצא שמורות ומורים המדווחים על תסמיני דיכאון משקיעים פחות זמן בניהול הלמידה ותכנונה, ביחס למורים שלא דיווחו על תסמינים אלו. קשר זה היה חזק משמעותית מהקשר שנמצא במקרה של פעילויות הלמידה. הנחת החוקרים היא שפעולות תכנון למידה והנחיית הלימוד דורשות מעורבות פעילה מצד המורה, תוך מתן תשומת לב פרטנית לצרכי התלמידים השונים. גם במקרה זה מציעים הכותבים כי תסמיני הדיכאון הקשו על המורים בתפקודם. בנוסף, הם מציעים שהעיסוק בארגון הלמידה בזמן השיעור מצביע על כך שהמורה בחרה מראש פעילות לימודית מורכבת ותכננה אותה לפני השיעור. ייתכן שמורות ומורים שחווים תסמיני דיכאון מתקשים לתכנן פעילויות לימודיות מורכבות או נמנעים מכך, ולכן גם לא שמים דגש על ארגון הלמידה והדרכת התלמידים לגבי המשימות בזמן השיעור.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
