מערכות חינוך מאז ומעולם מייצרות כמות גדולה של נתונים – ציוני תלמידים, הערכות מורים ועוד. אולם מידע זה אינו תמיד תואם את הצורך ואת הדרך שבה מתקבלות ההחלטות בדרגים השונים במערכת החינוך – מרמת המורה בכיתה דרך מנהל בית הספר, המחוז ועד רמת המדינה. כיצד מיטיבים את תהליכי איסוף הנתונים, את ניתוחם ואת השימוש בהם כך שיאפשרו למנהלי בתי הספר לקבל החלטות מבוססות מידע? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מתמקדת היום בשאלה זו. המאמר הראשון הוא מאמר תאורטי המציע מודל ספירלי לשימוש במידע מבוסס נתונים לצורך קבלת החלטות במערכת החינוך. המחקר השני מציג סקירה מקיפה על השימוש של מנהלי בית ספר במידע מבוסס נתונים לצורך קבלת החלטות. מתברר כי חל שינוי משמעותי בהקשר זה בעשורים האחרונים, אך עדיין נדרשת הכשרה מקצועית ייעודית למנהלים כדי לשפר את תהליך קבלת ההחלטות.
בתי ספר מתמודדים עם בעיות מורכבות שהתשובה להן אינה מובנת מאליה. תשובה מהירה לבעיות מסוג זה היא לעיתים קרובות לא מדויקת, ומובילה להשקעת משאבים מבלי לתת מענה לשורש הבעיה. פתרון בעיות מיטבי מחייב איסוף נתונים ובחירת מענה מבוסס מידע.
על פי המודל הספירלי המוצג במאמר זה, שיפור בית הספר מתחיל בקביעת מטרות ויעדים ברורים ומדידים כדי שאפשר יהיה להעריך את הצלחת הפעולות מחוללות השיפור. על כל שלבי התהליך להתבסס על המטרות שנקבעו, ולכן קביעת המטרות היא שלב קריטי ומרכזי במודל. קביעת המטרות קודמת לאיסוף הנתונים מכיוון שהיא נובעת מתפיסות העולם החינוכיות והפוליטיות של הגורמים המעורבים בקביעת המטרות. עם זאת, הכותב מציין כי ניתן להשתמש בנתונים ובהתייעצות עם מומחים כדי להגדיר את המטרות בצורה מדויקת ולוודא שניתן יהיה למדוד אותן. למנהלי בית ספר תפקיד חשוב מאוד בשלב קביעת המטרות כי עליהם לאזן בין הדרישות של הגורמים השונים לבין צורכי השטח והיכולות וההכשרה של המורים. המנהלים גם קובעים את סדר העדיפות של המטרות השונות. רצוי כי המנהלים ישלבו את הצוות החינוכי בשלב קביעת המטרות.
שלב איסוף הנתונים במודל זה משמש למעקב אחר השגת המטרות שהוצבו. מעקב זה מאפשר איתור של בעיות וכשלים. סוגי מידע מגוונים עשויים לשרת את מקבלי ההחלטות: נתונים פורמליים – איכותניים וכמותניים כגון ציונים, תשובות לסקרים וממצאים מתצפיות בכיתה; נתונים לא-פורמליים כגון תובנות מתצפיות לא-מובנות בכיתות ומדיונים; מידע ממחקרים שנערכו בבית הספר בידי הצוות או חוקרים חיצוניים או מידע ממחקרים שנערכו במקומות אחרים; וביג דאטה – ממאגרי מידע של המדינה, של המחוז ושל משרד החינוך. כמו בקביעת המטרות, גם איסוף הנתונים מושפע מתפיסת העולם ומהגישה החינוכית של גופים המעורבים בתהליך. אחת הבעיות המרכזיות היא שיש נטייה להשתמש בנתונים שקל יותר לאסוף, כגון הישגי התלמידים במגוון מבחנים, על אף שאינם משקפים בהכרח את בעיות העומק. לכן חשוב מאוד לפתח כלים טובים שמודדים מגוון רחב יותר של מיומנויות כגון מיומנויות המאה ה-21, וללמד את צוותי החינוך איך להשתמש בכלים אלו.
שלב התובנות מהנתונים כולל בתוכו ניתוח של הנתונים, מתן פרשנות לממצאים וקבלת החלטות בקשר לפעולות שיש לנקוט. שלב הפרשנות רגיש במיוחד להשפעות של תפיסות העולם החינוכיות של הגורמים המעורבים בתהליך. כדי להפיק מהנתונים ידע בעל משמעות, יש להשתמש בידע מקצועי, בניסיון ובהיכרות עם האוכלוסייה (תלמידים וצוות חינוכי).
על פי המודל המוצע במאמר, לאחר שלב התובנות מבוססות הנתונים, יש צורך בהרכבתה של תוכנית פעילות. הוצאתה לפועל צריכה להיות מלווה בהערכה מעצבת מבוססת נתונים הבוחנת את השינוי לאור המטרות שנקבעו. לרוב המנהלים והמורים אין את הידע הדרוש כדי לבנות תוכנית פעילות שלצידה איסוף נתונים קבוע והערכה מעצבת, ולכן רצוי להעזר במומחים.
המאמר מסתיים בכמה עצות מעשיות:
למידת עמיתים בקבוצות מקצועיות על פי נושא היא אחת הדרכים שנמצאו מתאימות לשיפור השימוש בנתונים בתהליכי קבלת החלטות בכל סוגי המוסדות החינוכיים – מבתי ספר יסודיים ועד מוסדות להשכלה גבוהה.
מערכות חינוך משתמשות ומסתמכות על נתונים, כגון ציונים, כדי לקבל החלטות. אולם בעשורים האחרונים חל שינוי משמעותי באופן השימוש בנתונים לשם קבלת החלטות. רפורמה זו הושפעה ממגוון גורמים כגון המהפכה הדיגיטלית והדרישה לאחריותיות.
מאמר זה סוקר כמאה מחקרים מהשנים 2020-2000 על השינוי שחל באופן שבו מנהלי בתי ספר משתמשים בנתונים לקבלת החלטות ניהוליות וחינוכיות. הממצאים מראים כי השינוי מתבטא בשתי דרכים מרכזיות: 1) מנהלים הגבירו את השימוש בנתונים אצל מורות בעת עבודתן השוטפת; 2) מנהלים הגבירו את השימוש בנתונים לצורך קבלת החלטות.
נמצא כי במחקרים שנסקרו, בדרך כלל השתמשו המנהלים בנתונים על הישגי התלמידים במגוון מבחנים – מרמת הבוחן ועד מבחנים ארציים. בעזרת יצירת קבוצות ותתי-קבוצות של תלמידים, הם ניתחו את הישגי התלמידים והפיקו מידע ותובנות באשר ללמידה ולהוראה בבית ספרם. סוגי נתונים נוספים שנאספו בבתי הספר בצורה קבועה וששימשו מנהלים לקבלת החלטות הם נוכחות ודוחות התנהגות. כן נצפה שימוש במידע לא-פורמלי על התלמידים, בין היתר דרך תצפיות לא-רשמיות בכיתות, סקרי תלמידים, שיחות מסדרון עם מורים ועוד.
על פי המחקרים שנסקרו, השינויים שחלו במערכת החינוך חייבו איסוף נתונים גם על הצוות החינוכי לצורך ניהול יעיל של כוח האדם. בהקשר זה התפתחו שיטות שונות להערכת מורות: תצפיות, מילוי טופסי הערכה, שיחות משוב עם המורות ועוד. במחקרים אלה אותר שימוש של מנהלים במידע שמקורו בסקרים ובמדדי ערך מוסף (teacher value-added measures). נטען כי מידע זה נמצא בשימוש בעיקר בהקשר של העסקה. מנהלים עשויים לבקש ממועמדות וממועמדים לתפקידי הוראה לספק מידע שכזה ממעסיקיהם הקודמים. המחקרים מצביעים על כך שלא נעשה שימוש מספיק במידע מסוג זה לצורך קבלת החלטות על הכשרה מקצועית למורות.
סוגי מידע נוספים שהיו זמינים למנהלים הם: מאגרי מידע גדולים, שסופקו מהמחוז או ממשרד החינוך המקומי, ומידע ממחקרים. בחלק מהמחקרים שנסקרו תוארו מנהלים המקפידים להשתמש במגוון של נתונים ממקורות שונים, כגון נתונים על מורים ועל תלמידים לצד הסתמכות על ניסיון קודם ועל ידע על ההקשר התרבותי והסוציו-דמוגרפי של בית הספר. אולם נראה כי השימוש בהישגי התלמידים בלבד עדיין נפוץ מאוד. הועלתה סברה כי מנהלים עשויים להיות מודעים למגוון הנתונים השונים שקיימים, אולם לעיתים חסר להם ידע כיצד לנתח בצורה אינטגרטיבית נתונים ממקורות שונים ולהפיק מהם תובנות. פער זה אותר בעיקר בשימוש במאגרי מידע וביג דאטה. מנהלים שעברו הכשרה לשימוש בידע מסוג זה, השתמשו בו יותר, ציינו החוקרים.
למחוז יש השפעה על השימוש של המנהלים בנתונים. עידוד המנהלים לקבל החלטות מבוססות נתונים והכשרה מקצועית קידמו שימוש נאות בנתונים. לעומת זאת, שימוש בנתונים רק במסגרת של "אחריותיות" המנהל לצורך הערכתו, עלול להוביל מנהלים להתנגדות ולשימוש מועט בנתונים לצורך קבלת החלטות.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
