ילידי "דור האלפא" נולדים ומתבגרים בעולם של חידושים דיגיטליים והתפתחות טכנולוגית מואצת. כישוריהם של תלמידי דור האלפא וסגנונות הלימוד שלהם משקפים את הסביבה הטכנולוגית שבה גדלו. יתרונם המרכזי של עזרי למידה המבוססים על טכנולוגיות ניידות, כמו טלפונים חכמים, הוא סיועם ביצירתה של למידה מותאמת אישית, שיתופית, גמישה, הקשרית וקוֹנְסְטְרוּקְטִיבִית, המסייעת בהגדלת המעורבות והעניין של תלמידי דור האלפא בנעשה בשיעור ובחומר הנלמד. אולם שילובם של טלפונים חכמים בתהליכי הלימוד לבדו אינו מספיק כדי להבטיח יתרון זה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית תוקדש לשני מאמרים הדנים בהתאמות ובשינויים שיש לערוך בשיטות ההוראה והפדגוגיה הקיימות כדי להבטיח שילוב נאות ומועיל של טלפונים חכמים בכיתות הלימוד. המאמר הראשון מציע סקירת ספרות שבדקה את התנאים הנדרשים כדי לאפשר שילוב מוצלח בין טלפונים חכמים ובין פדגוגיה ותכנים לימודיים. הכותבים מסתייעים במושג "סביבות למידה חכמות", המבקש לתאר מרחב בו מתקיים שילוב דינמי בין תוכן, פדגוגיה וטכנולוגיה. המאמר השני מתאר מקרה בוחן של שימוש בטלפונים חכמים בכיתות הלימוד בבית ספר יסודי בסינגפור. כותבי המאמר מסבירים כי מקרה הבוחן הנדון מדגים את חשיבות תפיסתם של טלפונים חכמים לא רק כתוספי הוראה אלא כעזרי הוראה חיוניים. כשטלפונים חכמים נתפסים כעזרי הוראה חיוניים, השימוש בהם נעשה תכוף ועקבי ומערב אסטרטגיות הוראה ולמידה פעילות שמשפרות בתורן את ביצועי התלמידים ואת הישגיהם. כותבי המאמרים ממליצים על שילוב טלפונים חכמים כעזרי הוראה בכיתות ורואים בהם כלי חשוב לקידומה של למידה מותאמת אישית ההולמת את ההתפתחויות הטכנולוגיות של המאה ה־21. עם זאת הם מדגישים כי הטמעה של טכנולוגיות ושל עזרי למידה דיגיטליים בתהליך הלמידה דורשת שינוי פדגוגי מתאים, כמו מעבר מהוראה ממוקדת מורה ללמידה ממוקדת תלמיד, שבה יתפקדו המורים כמתווכים וכתומכים בתהליך הלמידה, וכן הקפדה על פיתוח כישורים כמו יצירתיות וכושר המצאה, תקשורת בין־אישית ושיתוף פעולה, חשיבה ביקורתית ויכולת לפתור בעיות. השילוב בין השימוש בטלפונים חכמים כעזר לימודי ובין שיטות הוראה ולמידה חדשניות יאפשר לתלמידי דור האלפא לא רק להגיע להישגים לימודיים טובים יותר אלא גם לפתח את הכישורים הדרושים להשתלבות עתידית מיטבית בחברת המאה ה־21.
המלצות מרכזיות ליישום
בשנת 2007 דיווח משרד החינוך האמריקאי על תוצאות מחקרים שבחנו את ההשפעה של עזרי מחשוב על הישגיהם של תלמידים, והראו שאין הבדלים סטטיסטיים מובהקים בין הישגי תלמידים שהשתמשו במחשבים לצורכי למידה בבית הספר ובין הישגי תלמידים שהשתמשו בשיטות לימוד מסורתיות (כמו כתיבה בעיפרון ודף, שימוש בחומרי עבודה וקריאה בעותק קשיח). תוצאות המחקרים הללו הובילו את משרד החינוך האמריקאי למסקנה כי השילוב של מחשבים בכיתות הלימוד אינו יעיל דיו. אולם חוקרים אחרים הסבירו כי המחקרים שעליהם ביסס משרד החינוך האמריקאי את מסקנותיו בחנו את השילוב של עזרי מחשוב בבתי ספר מבלי לכרוך אותו בשינוי התוכן הלימודי ובעדכון אסטרטגיות ההוראה המוכרות. כותבי המאמר מדגישים אפוא כי השימוש בעזרי מחשוב למטרות לימוד אינו מסתכם בהוספה של תוכנה ממוחשבת או של מכשיר אלקטרוני למהלך השיעור, אלא תובע גם את אימוצה של פדגוגיה חדשה.
דיון מקדים זה הנחה את כותבי המאמר להתמקד במאפייניה של סביבת למידה בית ספרית שתאפשר שימוש מוצלח ויעיל בטלפונים חכמים. הכותבים מסבירים כי תנאי מקדים לשימוש יעיל בטלפונים חכמים בבתי ספר הוא הקפדה על יצירתן של "סביבות למידה חכמות" (Smart Learning Environments SLEs -) המשלבות באופן דינמי בין תוכן, פדגוגיה וטכנולוגיה. סביבות למידה חכמות משקפות צורה חדשה של פדגוגיה ההולמת את המאה ה־21: הן מועשרות בתוכן דיגיטלי ומבוססות על שלושה עקרונות מרכזיים – יעילות, מועילות ועירוּר עניין. לסביבות למידה חכמות פוטנציאל ליצירתן של דרכי למידה דיפרנציאליות המותאמות לצרכים המסוימים של התלמיד מבלי להשפיע על קצב ההתקדמות של יתר תלמידי הכיתה. מסיבה זו, סביבות למידה חכמות מעודדות את יצירתה של סביבת לימודים מכילה ומסייעות לשיפור הערך העצמי, הוויסות העצמי והמֶטָה־קוֹגְנִיצְיָה של התלמיד.
לטענת החוקרים סביבות למידה חכמות הן מצע חשוב לשימוש יעיל בטלפונים חכמים בבתי ספר, בין היתר משום שצורת ההוראה הנתמכת בהן חורגת ממודל "מסירת תוכן לימודי ממורה לתלמיד". לטענתם שימוש נכון בטלפונים חכמים בסביבת למידה חכמה יכול לעורר את סקרנות התלמידים, להגביר את תחושת הביטחון העצמי שלהם ולסייע בהבנתו של החומר הנלמד. אולם הכותבים מדגישים כי "למידה חכמה" תלויה אפוא לא בשימוש ב"מכשירים חכמים" (כמו טלפונים ניידים מתקדמים) אלא בעיצובן של סביבות למידה חכמות המשולבות בפדגוגיה חדשה שפירושה עיצוב מחדש של מטלות הלמידה. שימוש חכם בטלפונים חכמים יסייע בטיפוח האוטונומיה והיצירתיות של התלמידים ויתרום להפיכת המורה מ"מוסר תוכן" ל"אוצר תוכן". כאשר טלפונים חכמים משולבים בסביבת למידה חכמה, הלמידה מופקדת בידי התלמידים והמורה משמש גורם תמיכה המסייע בתהליך הלימוד ובקידומו. נוסף על כך, כדי לאפשר שילוב מוצלח בין טכנולוגיה (טלפונים חכמים) ובין פדגוגיה ותכנים לימודיים, יש להקפיד על ארבעה תנאים הכרחיים: (1) על השיעורים שבהם משתמשים בטלפונים חכמים להתקיים בפרק זמן מספק שיאפשר לתלמידים ולמורים להסתגל לשימוש בהם למטרות לימודיות ולהכיר בפוטנציאל הפדגוגי הקיים בהם; (2) המיקום שבו הפעילות החינוכית מתרחשת צריך להכיל תנאים מתאימים לשימוש בטלפונים חכמים, כמו זמינות רציפה של רשת האלחוטית; (3) יש לבדוק מראש אם הטלפונים החכמים שמשתמשים בהם קלים לתפעול וכי הפעילות הלימודים המערבת את השימוש בהם נוחה לביצוע; (4) על הטלפונים החכמים להיות בעלי מערכת הפעלה ותוכנות הנדרשות להפעלת היישומונים הרלוונטיים לתהליך הלמידה.
לטענת הכותבים שימוש נכון בטלפונים חכמים בסביבות למידה חכמות יאפשר למורים ולתלמידים ליהנות מהפוטנציאל החיובי הקיים בשימוש בהם למטרות למידה. הכותבים מציינים בהקשר זה כמה מהיתרונות המובהקים של השימוש בטלפונים חכמים בכיתות: למידה אינטראקטיבית, יצירתית ומגוונת, תקשורת מהירה בין מורים ותלמידים וצמצום הפער בין למידה פורמלית ובלתי־פורמלית. הכותבים מציינים כי רכיבים שונים המובנים בטלפונים חכמים — כמו זיהוי קולי, המרת מלל לדיבור ומשוב קולי או ויזואלי על לחיצה על לוח המקשים — עשויים להיות יעילים במיוחד עבור תלמידים המתמודדים עם בעיות זיכרון, הפרעות קשב וקשיי ראייה וקריאה ולקדם את השתלבותם המלאה בבתי ספר. בצד אלו, הכותבים מזכירים את השימוש הבעייתי בטלפונים חכמים ככלי להפצה בלתי־מבוקרת של תכנים לא־ראויים וכאמצעי להעתקה ולרמאות בבחינות. על אלו הם מוסיפים את הקשר בין השימוש של התלמידים במסרונים מהירים ובין דלות השפה ושימוש מרובה בסלנג, וכן תופעות כמו בריונות רשת, חשיפה לתוכן בלתי־הולם והסחת דעת מהנעשה בשיעור. הכותבים מדגישים כי בתנאים מסוימים ותחת מגבלות ברורות, היתרונות של השימוש בטלפונים חכמים בבתי ספר עולים על היבטים בעייתיים אלו. הם מוסיפים כי יש ללמד את התלמידים התנהגות מקוונת בטוחה, להקנות להם את הכלים להערכת איכותם של מקורות המידע המקוונים ולהקפיד על מדיניות האוסרת שימוש בטלפונים חכמים למטרות אישיות בזמן השיעור.
המלצות ליישום
המאמר דן במקרה בוחן משנת 2008 של שימוש של תלמידי בית ספר יסודי בסינגפור בטלפונים חכמים בכיתות הלימוד. משרד החינוך הסינגפורי מעודד מורים לפתח בתלמידים כישורים ההולמים את המאה ה־21 באמצעות הנגשתן של טכנולוגיות דיגיטליות בבתי ספר. בשל נגישותם הגבוהה ועלותם הפחותה בהשוואה למחשבים ניידים, משרד החינוך הסינגפורי בחר בטלפונים חכמים כאמצעי להטמעת אסטרטגיות הדרכה פדגוגיות מבוססות חקירה (inquiry-based) וממוקדות בלמידה עצמית במסגרת הוראת המדעים בבתי ספר יסודיים. במקרה הבוחן הנדון במאמר, השתמשו תלמידי כיתות ג' בטלפונים חכמים שהותקנה בהם תוכנת "סביבת עבודה ניידת" (Mobile Learning Environment MLE -). התוכנה אפשרה להעביר את השיעור כולו באמצעות הטלפון החכם, וכל הפעילויות הלימודיות בשיעור התנהלו באמצעות תוכנה מקוונת זו. בשיעור שעסק במערכת הצמחים למשל, התבקשו התלמידים ליצור מפת מושגים, טבלה ואנימציה בעזרת התוכנה. לשם כך הם השתמשו במגוון רכיבי הטלפונים החכמים במהלך השיעור. הם התבקשו לצלם מחוץ לכיתת הלימוד אובייקטים הממחישים את המושג "זווית קהה". התמונות שהם צילמו היו בהמשך בסיס לדיון כיתתי בנושא. הפעילות הכיתתית בנושא שבו עסקו נמשכה 30 דקות ביום, שלוש פעמים בשבוע, במשך שלושה שבועות. נוסף על השימוש בטלפונים חכמים השתתפו התלמידים גם ברב־שיח כיתתי ובפעילויות קבוצתיות מגוונות בזמן השיעור. הם השתמשו בטלפונים חכמים למטרת לימודים גם מחוץ לבית הספר כדי להשלים את עבודתם בכיתה ולמלא משימות שתוכננו מראש על ידי המורה. מקרה הבוחן הראה כי השימוש בטלפונים חכמים הוביל את התלמידים לביצועים ולהישגים טובים יותר לעומת כיתות שבהן לא השתמשו בטלפונים חכמים. על אף שהשיעורים הכילו תוכן טיפוסי לשיעורי מדעים בסינגפור, הם עוצבו מחדש באופן שינצל בצורה מיטבית את יתרונות השימוש בטלפונים חכמים. כמו כן, תוכנת "סביבת העבודה הניידת" סייעה למורה ליצור מטלות למידה יצירתיות ויעילות שאפשרו לתלמידים להתנסות במנעד רחב של פעילויות אינטראקטיביות.
כותבי המאמר הדגישו כי כאשר טלפונים חכמים נתפסים כעזרי הוראה חיוניים ולא רק כתוספי הוראה, השימוש בהם נעשה תכוף יותר ומערב אסטרטגיות הוראה פעילות המסייעות לשיפור הביצועים וההישגים של התלמידים. השימוש בטלפונים חכמים בכיתות לימוד מחייב אפוא חשיבה מחודשת על תוכנית הלימודים ועל מערכי השיעור הקיימים שעלולים לקבע צורת למידה שאינה עולה בקנה אחד עם השימוש העצמאי של התלמיד בטלפונים חכמים. לטענת הכותבים ישנם מורים שמבססים את שיעוריהם על שיטות הוראה קיימות ורק מוסיפים להן מדי פעם ובאופן בלתי־עקבי פעילויות המבוססות על שימוש בטכנולוגיה דיגיטלית כמו מחשבים או טלפונים חכמים. אולם אין זה מספיק כדי להטמיע טכנולוגיות אלו בתהליכי הוראה ולהפכן עזרי למידה מועילים. שימוש בטלפונים חכמים בכיתות הלימוד מחייב שינוי יסודי של צורת ההוראה ומעבר לאסטרטגיות פדגוגיות ממוקדות בתלמיד, המעודדות מחקר ושימוש עצמאי בסביבה מקוונת.
בדיון שלהם ביתרונות השימוש בטלפונים חכמים בכיתות הלימוד, הסבירו כותבי המאמר כי העובדה שמרבית הילדים משתמשים בטלפונים חכמים מחוץ לבית הספר חוסכת את זמן ההסתגלות הנדרש לשימוש בהם בכיתה. מאחר שתלמידים רבים מכירים זה מכבר ביתרונות השימוש בטלפונים חכמים בהקשרים חוץ בית ספריים, השימוש בהם בכיתות הלימוד מעורר מוטיבציה ומעודד שיתוף פעולה. יתרה מזאת, השימוש במסגרת הלימודים במכשיר דיגיטלי המזוהה עם אורח חייהם גורם לתלמידים להרגיש שצוות ההוראה מכבד אותם ומכיר בצורכיהם, דבר התורם להגדלת המוטיבציה שהם חשים. הכותבים מדגישים, שלפי נתונים אמפיריים קיימים, ממד רגשי זה אינו זמני והשפעתו ניכרת בהגברת המחויבות וההשקעה של התלמידים בביצוע מטלות בית ספריות לאורך זמן. כמו כן, הם הסבירו כי על אף שמחשבים ניידים וטלפונים חכמים חולקים פונקציות בסיסות רבות (למשל שימוש במעבד תמלילים מסוג Word), לטלפונים החכמים תכונות המייחדות אותם והופכות אותם יעילים במיוחד כעזרי הוראה. למשל, טלפונים חכמים קלים יותר ממחשבים ניידים ולכן התלמידים יכולים לשאת אותם בכל הזמן ולכל מקום. כפי שעלה ממקרה הבוחן בסינגפור, יתרון זה של הטלפונים על מחשבים ניידים אפשר לתלמידים לחפש מענה מקוון לשאלות בכל רגע נתון ובמסגרתן של פעילויות כיתתיות מגוונות.
בדיון במסקנות העולות ממקרה הבוחן, הציגו כותבי המאמר את מה שהם תופסים כתנאים ההכרחיים להפיכת עזרים טכנולוגיים ממוחשבים כמו טלפונים חכמים לחלק משמעותי וחיוני בתוכנית הלימודים: (1) הטלפונים החכמים צריכים להיות חלק מכל שיעור ובשימוש עקבי של התלמיד בכיתה; (2) מנהלי בתי ספר צריכים לתת למורים זמן להכשרה מקצועית שתסייע להם להיות בקיאים ומיומנים יותר בשימוש בטלפונים חכמים; (3) השימוש בטלפונים חכמים למטרות לימודיות בכיתה דורש לא רק שינוי בתוכני הלימוד אלא גם בדרכי ההערכה המקובלות (כמו מעבר לגיליונות ציונים מקוונים ומתן משוב בתדירות גבוהה יותר); (4) יש להקפיד על סיורים לימודיים וירטואליים; (5) תלמידים צריכים להשתמש באופן יומיומי במנועי חיפוש מקוונים; (6) טכנולוגיה צריכה להיות נושא משמעותי בתוכנית הלימודים. ההקפדה על קיומם של תנאים אלו הכרחית כדי לייעל את השימוש בטלפונים חכמים למטרות למידה בבית הספר ולהבטיח כי הם ישפרו את הישגי התלמידים.
המלצות ליישום
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
