ארכיונים: reviews daily

השילוב של טלפונים חכמים בתהליכי הוראה ולמידה בבית הספר – יתרון או חסרון? חלק ב' (4)
ילידי "דור האלפא" נולדים ומתבגרים בעולם של חידושים דיגיטליים והתפתחות טכנולוגית מואצת. כישוריהם של תלמידי דור האלפא וסגנונות הלימוד שלהם משקפים את הסביבה הטכנולוגית שבה גדלו. יתרונם המרכזי של עזרי למידה המבוססים על טכנולוגיות ניידות, כמו טלפונים חכמים, הוא סיועם ביצירתה של למידה מותאמת אישית, שיתופית, גמישה, הקשרית וקוֹנְסְטְרוּקְטִיבִית, המסייעת בהגדלת המעורבות והעניין של תלמידי דור האלפא בנעשה בשיעור ובחומר הנלמד. אולם שילובם של טלפונים חכמים בתהליכי הלימוד לבדו אינו מספיק כדי להבטיח יתרון זה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית תוקדש לשני מאמרים הדנים בהתאמות ובשינויים שיש לערוך בשיטות ההוראה והפדגוגיה הקיימות כדי להבטיח שילוב נאות ומועיל של טלפונים חכמים בכיתות הלימוד. המאמר הראשון מציע סקירת ספרות שבדקה את התנאים הנדרשים כדי לאפשר שילוב מוצלח בין טלפונים חכמים ובין פדגוגיה ותכנים לימודיים. הכותבים מסתייעים במושג "סביבות למידה חכמות", המבקש לתאר מרחב בו מתקיים שילוב דינמי בין תוכן, פדגוגיה וטכנולוגיה. המאמר השני מתאר מקרה בוחן של שימוש בטלפונים חכמים בכיתות הלימוד בבית ספר יסודי בסינגפור. כותבי המאמר מסבירים כי מקרה הבוחן הנדון מדגים את חשיבות תפיסתם של טלפונים חכמים לא רק כתוספי הוראה אלא כעזרי הוראה חיוניים. כשטלפונים חכמים נתפסים כעזרי הוראה חיוניים, השימוש בהם נעשה תכוף ועקבי ומערב אסטרטגיות הוראה ולמידה פעילות שמשפרות בתורן את ביצועי התלמידים ואת הישגיהם. כותבי המאמרים ממליצים על שילוב טלפונים חכמים כעזרי הוראה בכיתות ורואים בהם כלי חשוב לקידומה של למידה מותאמת אישית ההולמת את ההתפתחויות הטכנולוגיות של המאה ה־21. עם זאת הם מדגישים כי הטמעה של טכנולוגיות ושל עזרי למידה דיגיטליים בתהליך הלמידה דורשת שינוי פדגוגי מתאים, כמו מעבר מהוראה ממוקדת מורה ללמידה ממוקדת תלמיד, שבה יתפקדו המורים כמתווכים וכתומכים בתהליך הלמידה, וכן הקפדה על פיתוח כישורים כמו יצירתיות וכושר המצאה, תקשורת בין־אישית ושיתוף פעולה, חשיבה ביקורתית ויכולת לפתור בעיות. השילוב בין השימוש בטלפונים חכמים כעזר לימודי ובין שיטות הוראה ולמידה חדשניות יאפשר לתלמידי דור האלפא לא רק להגיע להישגים לימודיים טובים יותר אלא גם לפתח את הכישורים הדרושים להשתלבות עתידית מיטבית בחברת המאה ה־21.

המלצות מרכזיות ליישום
• על השילוב של טלפונים חכמים בתהליכי הלמידה בכיתות להיות מלווה ביצירתן של סביבות למידה חכמות שיקדמו למידה מותאמת אישית וממוקדת בתלמיד שבהן יתפקדו המורים כתומכי למידה.
• שילוב מיטבי של טלפונים חכמים בכיתות הלימוד מחייב את תפיסתם לא כתוספי הוראה אלא כחלק חיוני ובלתי־נפרד מתהליכי ההוראה. משמעות הדבר היא שהשימוש בטלפונים חכמים יהיה תכוף, עקבי ויערב אסטרטגיות הוראה ולמידה פעילות ודינמיות.
• רצוי כי השילוב של טלפונים חכמים בכיתות הלימוד יערב גם פיתוח שיטות הוראה ולמידה שישימו דגש על יצירתיות אצל המורים ואצל התלמידים ויאפשרו להם לתפקד כיוצרי תוכן עצמאיים ופעילים.

עבור תלמידי "דור האלפא", הידועים גם כ"דור הסמראטפון", טלפונים חכמים הם מכשיר נגיש ופופולרי למטרות תקשורת, בידור ולמידה. רבים מהם נוהגים להביא את הטלפונים החכמים שברשותם לבית הספר. סביר לכן שתלמידי דור האלפא יקבלו בברכה את השימוש בטלפונים חכמים במסגרת בית הספר ולמטרות לימודיות. אולם שילובם של טלפונים חכמים בכיתות הלימוד מציב אתגר בפני צוותי ההוראה והחינוך. על אף שטלפונים חכמים עשויים לסייע בקידומה של הוראה יעילה המותאמת למאה ה־21, קיים חשש כי נוכחותם בכיתות הלימוד תגרום להסחות דעת ותפריע למהלך התקין של השיעור. הסקירה היומית של לשכת המדענית תוקדש לשני מאמרים הדנים בתפיסותיהם של מורים ושל תלמידים לגבי היתרונות והחסרונות של השימוש בטלפונים חכמים כעזר למידה בכיתות הלימוד. נקודת המוצא של שני המאמרים היא שלמורים ולתלמידים משקל חשוב בשילוב יעיל ומוצלח של טלפונים חכמים במסגרות לימודיות. המאמר הראשון מתאר את ממצאיו של מחקר איכותני שבו התבקשו תלמידי בית ספר בגילים שונים להשיב על שאלונים הנוגעים לאופי השימוש שלהם בטלפונים חכמים ולתפיסתם את היתרונות והחסרונות של שילובם כעזר לימודי בכיתות. המאמר השני מתאר את ממצאיו של מחקר איכותני וכמותני שבחן את עמדותיהן של שלוש קבוצות בהתייחס לשימוש בטלפונים חכמים כעזר לימודי: תלמידים, סטודנטים להוראה ומרצים באוניברסיטה. כותבת המאמר התייחסה לפער המשמעותי בגישותיהם של התלמידים לעומת הסטודנטים והמרצים ובחנה הצעות יישומיות שיאפשרו להתגבר על פער זה ולהוביל לשילוב יעיל וקל של טלפונים חכמים בתהליך הלימוד. כותבי המאמרים מסכימים כי טלפונים חכמים עשויים לקדם תהליכי למידה פעילה, עצמאית ויצירתית ואף לשפר את ההישגים ואת הביצועים של התלמידים. הם הדגישו את יתרונות השימוש בטלפונים חכמים שהם בין היתר: קלות השימוש וההפעלה שלהם, האפשרות לחשוף דרכם את התלמידים למאגרי ידע נרחבים ומגוונים ומקדמים צורות למידה גמישות ומותאמות אישית. כמו כן התייחסו הכותבים למחקרים שהראו כי טלפונים חכמים עשויים לשפר גם את ביצועיו הפדגוגיים של המורה ולסייע לו בניהול זמן השיעור. אולם הפיכתם של טלפונים חכמים לעזר למידה שימושי בכיתות הלימוד מחייבת היערכות מוקדמת מצד המורים: עליהם לפעול לעדכון צורת ההוראה כך שתבטיח שימוש מיטבי בטלפונים חכמים; לעבור הכשרה שתאפשר להם להכיר לעומק את יתרונות השימוש הלימודי בטלפונים חכמים ולאכוף כללים ברורים באשר לצורת השימוש הרצויה בהם במסגרת השיעור.
תובנות והמלצות מרכזיות ליישום
• יתרונות השימוש בטלפונים חכמים כעזר לימודי כוללים: נוחות תפעול ונשיאה, גישה מהירה למאגרי מידע מקוונים, ביצוע בו־זמני של מטלות מגוונות, הסרת האחריות הבלעדית על איתור חומרי לימוד מהמורים והתמקדות בהיבטים נוספים של הוראה.
• חסרונות השימוש בטלפונים חכמים כוללים: הסחת דעת, השפעה שלילית על כישורים חברתיים ואינטקראקציות עם תלמידים אחרים, עייפות לעיניים, פגיעה בריכוז ותלות טכנית.
• טלפונים חכמים עשויים לקדם תהליכי למידה פעילה, עצמאית ויצירתית ואף לשפר את ההישגים ואת הביצועים של התלמידים, ולכן חשוב שמורים יכירו ביתרונות השימוש בטכנולוגיות חדישות כעזרי הוראה בכיתות הלימוד ובמקביל לפתח יישומונים לשימוש ייעודי בכיתות הלימוד ולשלב מטלות מקוונות בתוכנית הלימודים כדי לסייע בהפיכתם של טלפונים חכמים לכלי עזר יעיל בלמידה.

ההתפתחות הטכנולוגית המואצת המאפיינת את העידן הדיגיטלי שבו אנו חיים היא גורם מרכזי להיווצרותו של פער דורי בין תלמידי דור האלפא ובין מוריהם. בעוד תלמידי דור האלפא הם "ילידים דיגיטליים" שנולדו למציאות של טכנולוגיה מתקדמת זמינה שהפכה אותם בקיאים בשפה הדיגיטלית, מוריהם הם "מהגרים דיגיטליים" שנולדו למציאות שבה השימוש בעזרים טכנולוגיים וזמינותם היו פחותים. הסקירה היומית של לשכת המדענית תוקדש היום להשפעת השימוש בטכנולוגיה דיגיטלית והיחס אליה על יצירתו של הפער הבין־דורי המתואר וכן להשלכותיהם על תהליכי הוראה ולמידה בבתי הספר. המאמר שיוצג בסקירה הנוכחית מכיל סקירת ספרות נרחבת על הגורמים המשפיעים על הפער הבין־דורי בין תלמידי דור האלפא ומוריהם ועל הדרכים לצמצם פערים אלה באמצעות שילובם של עזרים טכנולוגיים בכיתות הלימוד. כותבת המאמר דנה בהשלכות של הפערים בתפיסות של המורים והתלמידים לגבי הצורך להשתמש בעזרים טכנולוגיים בתהליכי ההוראה והלמידה, ומציינת את חשיבות יצירתן של סביבות לימודים טכנולוגיות המותאמות לצורכי התלמידים. אולם כפי שכותבת המאמר מדגישה, שילוב עזרים טכנולוגיים לבדו אינו מספיק כדי לצמצם את הפער הבין־דורי המתואר. יש להקפיד על הכשרה טכנולוגית מעשית של המורים ועל שימוש עצמאי של תלמידים בעזרים טכנולוגיים כדי להבטיח שהשילוב של טכנולוגיות חדישות יוביל ליצירת סביבת הוראה ולמידה משמעותית ומעניינת.
תובנות והמלצות מרכזיות ליישום
• חשוב להכיר בכך שקיים פער מהותי באופן בו מורים מול תלמידים משתמשים בטכנולוגיה ומטרותיה.
• על אף התפיסות החיוביות ביחס לשימוש בטכנולוגיה, מורים חוששים שהשימוש בה במהלך השיעור יהווה הפרעה לתהליך הלימודי. ולכן מגבילים את השימוש בו לכדי "מצגות מסכמות".
• מומלץ לפעול לשינוי פרדיגמת ההוראה באופן שיסייע למורים להטמיע את השימוש בטכנולוגיות בתוכנית הלימודים ובכיתות הלימוד (המאמר מציע מודל פדגוגי היכול לסייע בכך).
• שילוב העזרים הטכנולוגים בכיתות הלימוד צריך להתרחש במקביל ליישום מודל פדגוגי מתאים.
• להציע למורים הכשרה ממוקדת ומעשית במגוון כלים טכנו-פדגוגיים חדשים.

פיתוח מקצועי של מורים נחשב לאחד הכלים המשמעותיים וההכרחיים לשיפור ההוראה בבית הספר. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך אנו מציגים שני מחקרים הבוחנים שני אתרים להתפתחות מקצועית: 1. בית הספר ו-2.השתלמות מורים מקצועית. המחקר הראשון ערך סקירת ספרות של מחקרים על פיתוח מקצועי של צוותי הוראה בבית הספר. ממצאיו מדגישים את החשיבות של התרבות הארגונית הנהוגה בו לצורך ההצלחה של תהליכי פיתוח מקצועי. המחקר השני, שנערך בישראל, מדגיש את מעורבות המורים בתהליכי הלמידה במהלך הפיתוח המקצועי. החוקרות מציעות להתבונן על מעורבות המורים ככלי לשיפור תהליכי פיתוח מקצועי ולפיתוח מודעות לנושא המעורבות בלמידה בכלל.

תובנות והמלצות מרכזיות ליישום
• לתרבות הארגונית בבית הספר השפעה רבה על יישום הידע והמיומנויות הנלמדות בהשתלמות ומחוצה לה.
• תרבות ארגונית התומכת בפיתוח מקצועי כוללת:
o קבלת החלטות משתפת
o פתיחות בתקשורת בין המורים להנהלה
o שיתוף ידע בין מורים
• מידת המעורבות של הלומד במהלך השתלמות היא מדד שחשוב להתייחס אליו
• מעורבות בלמידה אינה תוצר דיכוטומי (מעורב/ לא מעורב) אלא רב-מימדי
• מורים המשתלמים יכולים להרוויח מהתבוננות עצמית על מידת המעורבות שלהם בהשתלמות

בסקירות הקודמות הצגנו כי פעילות העשרה בתוך יום הלימודים וחברוּת בקבוצות לאחר פעילות בית הספר נתפסות כבעלות השפעה חיובית על רווחתם הנפשית ועל התפתחותם האישית של תלמידים. בסקירה היומית הנוכחית נעמיק בבחינת התרומה של פעילויות העשרה תוך התייחסות למשתנים מתווכים ומתערבים שלא הוזכרו בסקירות קודמות. במאמר הראשון הוסיפו בלגוואר ועמיתיו לידוע על הגורמים המשפיעים על תרומה זו ועל המנגנונים שבהם היא מתקיימת (בדגש על גיל המשתתפים, מגדר, וחתך סוציו-אקונומי). במאמר השני בחנו באקלי ולי את ההשפעה של השתתפות בפעילויות העשרה מזווית רחבה יותר מאשר רווחה נפשית או הישגים לימודיים, תוך התייחסות למושג "חוויית החיים" של תלמידים (lived student experience).

תובנות והמלצות מרכזיות ליישום
• בחטיבת הביניים – גיוון: התנסות במגוון פעילויות וחשיפה לקבוצות מגוונות חשובה ותורמת לילדים.
• בתיכון – התמחות: לנטייה להתמחות בתחום העשרה אחד ישנן השפעות מגוונות וראוי לשים לב אליהן (השפעת קבוצת השווים לטובה אך גם על התנהגות סיכונית כגון צריכת אלכוהול).
• התייחסות מגדרית: לעיתים התרומה מהשתתפות בפעילות העשרה זהה משיאה תרומה שונה בהתאם למגדר המשתתפים.
• התייחסות לקהילה: לקדם תוכניות ופעילויות המעודדות תלמידים לבנות קהילה ולפתח תחושת שייכות למוסד החינוך.
• התייחסות להשכלת הורים: מבחינת תרומה להישגים לימודיים, כדאי לשים לב לתרומתה הרבה יותר של פעילות העשרה עבור תלמידים שהשכלת ההורים שלהם נמוכה.

פעילות העשרה בתוך יום הלימודים וחברוּת בקבוצות לאחר פעילות בית הספר נתפסות כבעלות השפעה חיובית על רווחתם הנפשית ועל התפתחותם האישית של תלמידים. בסקירה היומית נציג מאמר הבוחן את הקשר בין השתייכות לקבוצות חברתיות לא־רשמיות לבין מדדי בריאות נפשית בקרב בני נוער, ומאמר הבוחן באופן ביקורתי את המחקרים הטוענים לכך שישנה השפעה מוכחת לפעילויות חוץ-בית ספרית על הישגיהם הלימודיים של המשתתפים בהן. מסקנת המחברים בהקשר זה היא שלצד תרומתה הבלתי מעורערת של פעילויות העשרה לילדים ובני נוער, דווקא תרומתה של פעילות זו להישגים לימודיים הוא מוטל בספק, וטרם הוכחה לגישתם באופן מלא.

תובנות והמלצות מרכזיות ליישום
• הצטרפות לקבוצות חברתיות יכולה לסייע לצעירים לפתח יכולות רגשיות, עמידות רגשית גבוהה, עצמאות והתמודדות מועילה עם קשיים רגשיים וחברתיים.
• יצירת קהילה ותמיכה חברתית חשובה להגנה על בריאות הנפש של הצעירים.
• התאמתן של פעילויות ההעשרה למאפייניו התלמיד חשובה להצלחתן והשפעתן.

השתתפות בפעילות ספורט באופן קבוע היא אחת הדרכים היעילות ביותר לשמירה על בריאות תקינה בכל גיל, ונמצאה קשורה גם לשיפור בבריאות הנפשית והפיזית של ילדים ונוער. במאמרים שיסוכמו בעמודים שלהלן נסקר הידע האמפירי המצוי בספרות האקדמית בנושא ההשפעות המיטיבות של פעילות גופנית כזו במגוון תחומים. במאמר הראשון מוצגת סקירה שיטתית של הספרות האקדמית-אמפירית בנושא התרומה של עיסוק בספורט לרווחתם הנפשית והחברתית של ילדים ושל בני נוער. המאמר השני כולל סקירה מטא־אנליטית של המחקר האמפירי בנושא השפעתה של פעילות גופנית סדירה או תקופתית על הביצועים האקדמיים של תלמידים בגילים 18-6.