ארכיונים: reviews daily

כיצד מצב החירום משפיע על יחסי הורים-מורים?

מצב החירום חסר התקדים שבפניו ניצבת כיום מדינת ישראל הוא אתגר מתמשך למורים ולאנשי חינוך ברחבי הארץ. קשרים בין הורים למורים מוכרים בספרות האקדמית כתורמים הן להישגיהם הלימודיים של התלמידים, הן לכישוריהם החברתיים והרגשיים. כמו כן, הם עשויים לתרום גם לחוסנם של מורים ולרווחתם של הורים. כדי להבין טוב יותר מהם המאפיינים הייחודיים של קשרים כאלו בעתות חירום, ניתן ללמוד ממצבי חירום קודמים.
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה לפניכם מחקר שנערך בתמיכת משרד החינוך בידי פרופ' אודרי אדי-רקח מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב והגב' חיה שטאי, מנהלת מחוז תל אביב במשרד החינוך. המחקר בוחן את הקשרים בין הורים ומורים משתי נקודות המבט – של ההורים ושל המורים – בעת מגפת הקורונה ובמשבר שנגרם בעקבותיה. המחקר נערך בהשתתפות מורים והורים ממנעד רחב של שלבי חינוך, מחתך סוציו־אקונומי מגוון וממגזרים חברתיים שונים.

תובנות והמלצות מרכזיות ליישום
• קיימת חשיבות רבה ליצירת תקשורת רציפה, מכילה ושקופה בין הורים למורים.
• יש להשתמש במגוון אמצעי תקשורת לקיום הקשר בין בית הספר להורים.
• יש להציב גבולות ברורים ומוגדרים וליידע את ההורים לגביהם.
• יש לערוך חשיבה מסודרת בשיתוף מורים, הורים ומנהלים כדי לבנות מסגרת עבודה מוגדרת.

קראו עוד >>

כיצד עובדי הוראה וארגונים חינוכיים יכולים להתמודד עם טראומה משנית ואף למנוע אותה?

טראומה משנית (secondary traumatic stress) היא מונח המתייחס ללחץ ולחרדה הנגרמים לפרטים כאשר הם נחשפים לתיאורים ולתמונות של אירועים טראומטיים וכן לתגובות לטראומה של אחרים שחוו טראומה ממקור ראשון. טראומה משנית עשויה ללבוש אותה צורה כמו פוסט־טראומה הנגרמת מחשיפה ישירה למצבי טראומה. הביטוי של טראומה משנית נע על ציר שבין תגובה נורמטיבית למצבי לחץ ועד הפרעת דחק פוסט־טראומטית (PTSD – Post Traumatic Stress Disorder).
לרוב, אנשי טיפול ופסיכולוגים הם אלו החשופים לטראומה משנית, אולם בימים אלו אנשי חינוך, ובמיוחד מורים ומנהלים, נחשפים גם הם למראות קשים ולדיווחים קשים העלולים לעורר את הטראומה.
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה לפניכם מאמר שמכיל עקרונות להפחתת הסיכון לחוות פוסט־טראומה עבור אלו הנחשפים לטראומה משנית. העקרונות מתאימים במיוחד לאנשי טיפול ולארגונים המתמקדים בטיפול רגשי, אך גם לאנשי חינוך הנחשפים בעצמם לטראומה כזו וגם לארגונים חינוכיים שעובדיהם נמצאים בסיכון לחשיפה. העקרונות מופיעים בשני חלקים: חלק א׳ – המלצות לפעולה עבור מטפלים (ובהתאמה לצוותי הוראה העובדים עם נפגעי טראומה), וחלק ב׳ – המלצות לפעולה עבור ארגונים (שבהם הצוות עובד עם נפגעי טראומה).

המלצות לפעולה עבור מטפלים (ובהתאמה לצוותי הוראה העובדים עם נפגעי טראומה)
• לרכוש ידע מקדים בתחום לגבי הסיכונים הקיימים ולגבי אסטגטרגיות התמודדות
• לגבש אמונות ותפיסות עצמיות שיכולות לתת תחושת משמעות ומטרה
• להכיר את היכולות ואת המגבלות האישיות בעבודה מול טראומה
• לעשות ניטור רגשי ובדיקה של מצבי הנפשי תוך שימוש באסטרטגיות למיתון
• להשתמש באסטרטגיות להתמודדות ולטיפול
• לקיים שיתופי פעולה עם עמיתים
• לפנות לאנשי מקצוע לטיפול בחשיפה לטראומה משנית.

המלצות לפעולה עבור ארגונים (שבהם הצוות עובד עם נפגעי טראומה)
• לדאוג להדרכה ולאימון עבור עובדים הנמצאים בסיכון לטראומה
• לייצר סביבת עבודה המעניקה ביטחון פסיכולוגי ופיזי לעובדים
• להתאים את לוח הזמנים ואת מבנה העבודה כך שיפחית סיכון לטראומה
• להפגין מחויבות לרווחת העובדים באמצעות יישום מדיניות המקדמת את הנושא
• לספק לעובדים תמיכה רגשית-פסיכולוגית מקצועית
• לתת דוגמה אישית להתנהגות בריאה
• לפקח ולשים לב לכל שינוי בהתנהגות העובדים

קראו עוד >>

כיצד משפיעים גורמים שונים על עבודתם של מורים חדשים?

הסקירה היומית שבין חגי תשרי מוקדשת גם היום למורים המתחילים את שנתם הראשונה במערכת. בסקירות קודמות התבוננו במודל החונכות למורים חדשים ובהקשרו הרחב כתוכניות ליווי בכניסה להוראה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית תתמקד היום באתגרים המלווים מורים עם כניסתם למקצוע ההוראה. נבחן האם יש דרכים להקל על קשיים אלו, בדגש על תפיסת המסוגלות העצמית ואקלים בית ספרי.
המאמר הראשון ערך סקירת ספרות שיטתית הממפה את האתגרים של מורים חדשים לחינוך גופני בבואם ליישם הוראה ממוקדת תלמיד. נמצא כי קיימים אתגרים בשלושה ערוצים: אמונותיהם של המורים ביכולותיהם, תפיסות והתנהגויות של התלמידים, ואתגרים חיצוניים. המאמר השני בוחן את הקשר בין תפיסת האקלים הבית ספרי על-ידי מורים חדשים לבין תפיסת המסוגלות העצמית שלהם. נמצא כי מורים שתפסו את אקלים בית הספר שבו פעלו כחיובי יותר, נטו להיות בעלי תפיסת מסוגלות עצמית גבוהה יותר.
מסקנות והמלצות

מסקנות והמלצות ליישום
• מומלץ לקשר בין מורים חדשים ומורים ותיקים בתוך בית הספר.
• שיפור האקלים הבית ספרי מסייע בקליטת מורים חדשים.
• במיוחד מומלץ לקדם אקלים של תמיכה הדדית בין המורים.
• בהלימה עם סקירות קודמות, מומלץ להפעיל תוכנית חונכות למורים חדשים.

קראו עוד >>

איך כדאי לתמוך בכניסת מורים חדשים לתפקיד (מעבר לחונכות)?

תהליך הכנסתם של המורים באופן הדרגתי למקצוע ההוראה מכוון לסייע להם לפתח את הידע, הכישורים ונטיות הלב הדרושים להוראה אפקטיבית. מבין הפרקטיקות השונות, בנוסף על חונכות ניתן לציין: קבלת משוב על דרכי ההוראה, תצפיות במורים ותיקים, השתתפות בסדנאות או בקורסים ייעודיים, הקלות בלוחות הזמנים של ההוראה והסתייעות בעוזר הוראה בכיתה.
אולם אף שתמיכות כאלו נפוצות מאד כיום במדינות רבות, המחקר אודות סוגי התמיכה הרצויים והמאפיינים ההופכים אותה לאפקטיבית יותר (או פחות) הוא מועט באופן יחסי. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג שני מאמרים שבחנו את יעילותם של מודלים שונים לתמיכה בכניסה להוראה. המאמר הראשון בוחן וסוקר את הספרות האקדמית בנושא מאז אמצע המאה שעברה, ומציג את מגוון התוצאות (החיוביות) לתוכניות תמיכה במורים חדשים.
המאמר השני מתבסס על נתוני אורך בנוגע למורים בארצות הברית כדי לבחון את ההשפעה של תוכניות תמיכה על הישארותם בתפקיד ועל מניעת נשירתם.

מסקנות והמלצות ליישום
• להתחיל ליישם תוכניות תמיכה למורים (במידה ולא קיימת עדיין בבית הספר): לתוכניות אלה השפעה חיובית על יכולת ההוראה ותפיסות העצמי המקצועי של מורים חדשים, באופן המצמצם נשירה מהתפקיד.
• להתמקד במורים בשנתם הראשונה: תמיכה בקבוצה זו אפקטיבית יותר מאשר תמיכה בהמשך ותק ההוראה.
• בנוסף לחונכות: להציע מגוון דרכים להקלה על כניסת מורים לתפקיד.

קראו עוד >>

איך משפיעה חונכות מורים חדשים בבית הספר?

ברחבי העולם וגם בישראל מורים חדשים עוברים תהליך של קליטה בשנתם הראשונה בבתי הספר. אחת הפרקטיקות המקובלות לליווי מורים חדשים היא החניכה (mentoring) מצד מורה ותיק. אולם לא כל גישת חונכות משפיעה ותורמת למורים ולבית הספר באופן זהה. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג שני מאמרים המתארים ובוחנים גישות שונות לחונכות בהוראה. המחקר הראשון הבחין בין חונכות המתבססת על גישת ההבניה ללמידה לבין כזו המתבססת על גישת ההעברה. נמצא כי חניכה בגישת ההבניה תומכת טוב יותר בפיתוח אמונה עצמית, התלהבות מהמקצוע וסיפוק מעבודה אצל מורים חדשים. המאמר השני מציג שלושה "מבנים אדריכליים" העשויים לעמוד בבסיס הפרקטיקה של חניכה מקצועית למורים חדשים: חניכה כפיקוח, חניכה כתמיכה והדרכה וחניכה כלמידה וכפיתוח משותף. עבור כל אחת מהגישות, המאמר בוחן את היחסים בין החונך לחניך, את היחסים בין שניהם לבין בית הספר ואת הדרך שבה התפקיד ומטרות החניכה נתפסים.

קראו עוד >>

איך מתרחשת למידה

כיצד ניתן לייצר לומד מעורב ופעיל? מדוע תהליך הלמידה מורכב להבנה? ומה ההשלכות על פדגוגיה ומדינות חינוך? על אף שלמידה היא בלב העשייה החינוכית, אין עדיין מודל מדעי מקובל אחד לשאלה מהי למידה? או כיצד בדיוק היא מתרחשת. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נתייחס לשאלות אלה בעזרתם של שני מודלים. במאמר הראשון יוצג מודל ללמידה מעורבת המתבסס על תיאוריית הלמידה הגנרטיבית* (Generative Learning). למידה אשר מתמקדת בשלושה תהליכים המתרחשים אצל הלומד בזמן שהוא מבנה ומבין את החומר: הסבר, המחשה והצגה/התנסות. במאמר השני נבחן המשגה לשתי תיאוריות מרכזיות בתחום, הנפרטות לשני דימויים מרכזיים בתיאוריות הללו: מטאפורת ה"הבנייה" ומטאפורת ה"העברה", וכן את הדרך שבה הם משפיעים על הפרקטיקה החינוכית בימינו. המחברים מזהים כי גם כאשר נשות ואנשי חינוך מצהירים על כך שהם שואפים לקדם הבנייה של ידע (בניגוד ל"העברה" שלו), בפועל נראה שהם קודם כל מפרשים למידה בדרך של העברת ידע. המחברים קוראים לטפח תרבות בה נוכח תהליך הלמידה כ"הבניית ידע" בכל המסגרות הרלוונטיות לתהליך החינוכי.

קראו עוד >>

השפעת החופש הגדול על רווחתם ובריאותם הנפשית של תלמידים

היציאה לחופשת הקיץ נקשרת אצל רבים עם זמן להתחדשות, גדילה והטענות בכוחות מחודשים לקראת השנה הבאה. אולם חשוב לשים לב לכך שהחופש הגדול נחווה ומשפיע באופן שונה על תלמידים שונים. עם סיום שנת הלימודים הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מוקדשת לבחינת ההשפעה של היעדרות ממושכת ממסגרת חינוכית* על רווחתם ובריאותם הנפשית של תלמידים מרקעים שונים. הסקירה מציגה שני מחקרים מבריטניה (בלבד, ולא ממדינות נוספות) שהוקדשו לנושא: המאמר הראשון בחן את החוויות של תלמידים המגיעים מרקע חברתי-כלכלי גבוה ומרקע חברתי-כלכלי נמוך, במהלך חופשת הקיץ. בנוסף נבחן הקשר בין חוויות אלו לבין רווחתם הכוללת (השלומות) של תלמידים בתחילת שנת הלימודים. המאמר השני בחן את הקשר בין חופשת הקיץ לבריאות נפשית ויכולות שפתיות לאורך שנתיים. ממצאי המחקר מציירים תמונה מורכבת שבה פערים בבריאות הנפשית אכן מתפתחים במהלך חופשת הקיץ, אולם לא בכל גיל. המחקר לא מצא עדויות לכך שחופשת הקיץ תורמת להתפתחותם של פערים ביכולות המילוליות של תלמידים על רקע חברתי-כלכלי.
מחקרים אלו מחזקים את ההבנה כי בכל מקרה של היעדרות ממושכת מבית הספר ראוי לקבל את התלמידים בתשומת לב אישית, ולתת מקום להיכרות והקשבה אודות החוויות שעברו עליהם בחופשה (ובמיוחד אם מדובר במפגש עם מורה חדש עבור התלמידים).
*המחקרים נערכו לפני פרוץ מגפת הקורונה והסגרים שכפו גם הם היעדרות ממושכת מבית הספר.

קראו עוד >>

מדוע קשה ליישם הערכה מעצבת וכיצד הטכנולוגיה יכולה לסייע?

חשיבותה של הערכה מעצבת, המתקיימת במהלך הלמידה ולא רק בסופה (בשונה מהערכה מסכמת), תוך התכווננות לאתגרי הלומד ובשיח הבנייתי עמו, הפכה למוסכמה מחקרית ופדגוגית בשנים האחרונות, ואף הוזכרה במספר סקירות יומיות קודמות. יחד עם זאת, יישומה של הערכה מעצבת בפועל, מחייבת מהמורים לא רק שליטה גבוהה בידע המקצועי אלא גם מיומנויות שהערכה מסורתית אינה מחייבת, ובבסיסן היכולת לפעול ולשנות את מוקד ההוראה מהמורה – ללומד. קידומה של הערכה מעצבת בכיתה, מחייבת לפיכך התייחסות לאתגרים הייחודיים העומדים בפני המורים בבואם ליישמה.
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת שני מאמרים העוסקים באתגרי היישום של הערכה מעצבת: המאמר הראשון דן ביתרונות הטמונים בהסתייעות בכלים טכנולוגיים כדי ליישם הערכה מעצבת בשני הקשרים שונים (א.פיתוח מקצועי של מורים ב.למידת תלמידים). המאמר הוא פרי עבודה של קבוצת חשיבה שדנה בצורך להטמיע מערכת הערכה לשם הלמידה (assessment for learning) ובכלל זה בתמיכה שמורים זקוקים לה כדי ליישם הערכה כזאת בכיתותיהם.
המאמר השני מציג מחקר שסקר מהם התנאים הנחוצים להצלחה וכן את הקשיים שבהם נתקלו מורים מהונג-קונג בעת יישום תוכנית הוראה חדשה, המבוססת על גישת הערכה כלמידה (assessment as learning).

קראו עוד >>

כיצד שגרות ארגוניות בבית הספר תורמות לשינוי מערכתי?

מהן שגרות ארגוניות (organizational routines)? כיצד הן קשורות לשינויים במערכות חינוך, ומהם האתגרים וההזדמנויות שהן מייצרות? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מתמקדת היום בשאלות אלו.
המאמר הראשון הוא מאמר המניח תשתית תיאורטית מחודשת להבנת המושג שגרות ארגוניות. על פי הכותבים, שגרה ארגונית כוללת בתוכה באופן מובנה מרכיבים המקדמים שימור של המצב הקיים, לצד רכיבים המניעים שינוי משמעותי של הקיים. הבנה זו חיונית להנעת תהליכים בארגונים. המאמר השני מציג סקירה שיטתית של 24 מחקרים שליוו תהליכי שינוי בבתי ספר וניתחו את השפעתם על השגרות הארגוניות בהם. הסקירה מזהה ארבעה ביטויים מרכזיים למושג שגרות ארגוניות, ומציעה הגדרה מאחדת ומקיפה לביטויים אלה.

קראו עוד >>

למה מורים מתכוונים כשהם מדברים על "חדשנות"?

חינוך לחדשנות הפך לתופעה רווחת במערכות חינוך רבות בעולם על רקע השינויים הטכנולוגיים התדירים של המאה ה־21. עם זאת מחקרים מראים כי ישנה אי־בהירות לגבי התוכן המבנה את המושג "חדשנות". הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים הבוחנים: כשמחנכים ומחנכות אומרים "חדשנות", למה הם מתכוונים?
המאמר הראשון סקר 43 מחקרים שהתפרסמו בין 2009 ל־2019 ואיתר כי לצד השונות הרבה בהגדרת המושג חדשנות קיימת אחידות יחסית מבחינה פדגוגית, הבאה לידי ביטוי ביישום של למידה מבוססת פרויקטים והוראה אינטרדיסציפלינרית השואבת ממגוון תחומי דעת. בנוסף הסקירה זיהתה מחסור בתיאוריה המסוגלת להעריך אילו תוכניות להוראת חדשנות אכן משפרות לטווח ארוך את המיומנויות הללו בקרב התלמידים. המאמר השני בדק כיצד מורים ומורות שלקחו חלק בתוכנית למידה ייעודית לחדשנות בתיכון בדנמרק הגדירו את היכולות הכלולות במושג חדשנות. הניתוח העלה כי המורים ביקשו להקנות לתלמידיהם במסגרת החינוך לחדשנות את המיומנויות הבאות: יצירתיות, שיתוף פעולה, התמצאות, פעולה ותקשורת.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר