review-grade: חטיבה עליונה

בחינת ההשפעה של פעילות העשרה ביום הלימודים ומחוצה לו (6)

פעילות העשרה בתוך יום הלימודים וחברוּת בקבוצות לאחר פעילות בית הספר נתפסות כבעלות השפעה חיובית על רווחתם הנפשית ועל התפתחותם האישית של תלמידים. בסקירה היומית נציג מאמר הבוחן את הקשר בין השתייכות לקבוצות חברתיות לא־רשמיות לבין מדדי בריאות נפשית בקרב בני נוער, ומאמר הבוחן באופן ביקורתי את המחקרים הטוענים לכך שישנה השפעה מוכחת לפעילויות חוץ-בית ספרית על הישגיהם הלימודיים של המשתתפים בהן. מסקנת המחברים בהקשר זה היא שלצד תרומתה הבלתי מעורערת של פעילויות העשרה לילדים ובני נוער, דווקא תרומתה של פעילות זו להישגים לימודיים הוא מוטל בספק, וטרם הוכחה לגישתם באופן מלא.

תובנות והמלצות מרכזיות ליישום
• הצטרפות לקבוצות חברתיות יכולה לסייע לצעירים לפתח יכולות רגשיות, עמידות רגשית גבוהה, עצמאות והתמודדות מועילה עם קשיים רגשיים וחברתיים.
• יצירת קהילה ותמיכה חברתית חשובה להגנה על בריאות הנפש של הצעירים.
• התאמתן של פעילויות ההעשרה למאפייניו התלמיד חשובה להצלחתן והשפעתן.

קראו עוד >>

התנדבות בני נוער בעת אסון: למידה מהעולם (2)

מצב החירום שהחל באוקטובר הביא עמו גל של התנדבות מכל שכבות החברה. בתוך כך, אלפי בני נוער התגייסו לסייע במגוון זירות בחברה. חשוב לתת את הדעת על ההשפעות האפשריות של התנדבות כזו על רווחתם הנפשית ועל בריאותם הנפשית של המתנדבים. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג שני מאמרים העוסקים בהשפעות אלו כפי שנבחנו במקרי אסון שונים. המאמר הראשון בוחן את סיפורו של "צבא הסטודנטים המתנדבים" ואת הפעילות שערכו מתנדביו בעיר אוטרואה Aotearoa)) בניו זילנד בעקבות רעידת אדמה שפגעה בעיר קרייסצ'רץ' בשנת 2011-2010 ובעת פיגוע ירי במסגד בעיר בשנת 2019. המאמר השני עוסק בהתנדבות בני נוער וצעירים במסגרת ארגון "פיתוח ללא הפסקה – נפאל"(Restless Development Nepal – RDN) בשנת 2015. בשנה זו נפגעו אזורים בנפאל מרעידת אדמה בעוצמה 7.8 בסולם ריכטר, שהובילה להרג של אלפי אזרחים, להרס של תשתיות ושל אתרי מורשת ולהרס של מעל 600,000 בתי מגורים.

תובנות ליישום
• לתת את הדעת על הצרכים הפיזיים והרגשיים של המתנדבים, ולהציג תמיכה בהתאם.
• לספק למתנדבים הכשרה מתאימה ותמיכה מתמשכת בהתמודדות עם אתגרים פיזיים ורגשיים כתוצאה מההתנדבות.
• לייצר תמיכה חברתית ורשתות תמיכה למתנדבים.
• ליצור קהילת מתנדבים חזקה.

קראו עוד >>

למה מורים מתכוונים כשהם מדברים על "חדשנות"?

חינוך לחדשנות הפך לתופעה רווחת במערכות חינוך רבות בעולם על רקע השינויים הטכנולוגיים התדירים של המאה ה־21. עם זאת מחקרים מראים כי ישנה אי־בהירות לגבי התוכן המבנה את המושג "חדשנות". הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים הבוחנים: כשמחנכים ומחנכות אומרים "חדשנות", למה הם מתכוונים?
המאמר הראשון סקר 43 מחקרים שהתפרסמו בין 2009 ל־2019 ואיתר כי לצד השונות הרבה בהגדרת המושג חדשנות קיימת אחידות יחסית מבחינה פדגוגית, הבאה לידי ביטוי ביישום של למידה מבוססת פרויקטים והוראה אינטרדיסציפלינרית השואבת ממגוון תחומי דעת. בנוסף הסקירה זיהתה מחסור בתיאוריה המסוגלת להעריך אילו תוכניות להוראת חדשנות אכן משפרות לטווח ארוך את המיומנויות הללו בקרב התלמידים. המאמר השני בדק כיצד מורים ומורות שלקחו חלק בתוכנית למידה ייעודית לחדשנות בתיכון בדנמרק הגדירו את היכולות הכלולות במושג חדשנות. הניתוח העלה כי המורים ביקשו להקנות לתלמידיהם במסגרת החינוך לחדשנות את המיומנויות הבאות: יצירתיות, שיתוף פעולה, התמצאות, פעולה ותקשורת.

קראו עוד >>

מה ידוע מהמחקר על הקשרים בין הרשת הסמנטית ליצירתיות?

במודל המקובל של הזיכרון במדעי הקוגניציה, רשת סמנטית היא מבנה קוגניטיבי שמייצג את מכלול הקשרים בין מושגים, מילים ועובדות המאוחסנים בזיכרון של אדם. רשת זו היא החלק האקספליסיטי (המפורש, explicit) של הזיכרון לטווח הארוך. הסקירה היומית מציגה שני מאמרים שבוחנים את הקשר של הרשת הסמנטית ליצירתיות. המאמר הראשון בוחן את הקשר בין מבנה הזיכרון הסמנטי והרשת הסמנטית לבין יצירתיות. המאמר השני מרחיב את הבחינה של קשר זה להקשר החינוכי ובוחן אם יש הבדלים במבנים של הזיכרון הסמנטי וביצירתיות בין תלמידים בזרמי חינוך שונים – המונטסורי והמסורתי.

קראו עוד >>

כיצד ניתן ליישם הערכה מעצבת באופן אפקטיבי שמקדם למידה?

הערכה מעצבת היא הערכה שמתבצעת לאורך תהליכי הלמידה במטרה לשפר את הלמידה ולהתאימה לצורכי התלמידות והתלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבחנו את השפעתה של הערכה מעצבת על הישגי תלמידים ואת המאפיינים של הערכה מעצבת אפקטיבית. המאמר הראשון מציג מחקר שערך ניתוח של נתונים ממחקר PISA מ־19 מדינות שונות, על מנת לבחון את ההשפעה של שימוש בפרקטיקות של הוראה מעצבת על הישגי התלמידים בתחום הקריאה. המאמר השני מציג סקירה שיטתית של 33 מחקרים כמותניים בהם נבחנו תכניות התערבות שיישמו שימוש בהערכה מעצבת במטרה לשפר הישגי למידה.

קראו עוד >>

מהי אוטונומיה קולקטיבית (collective autonomy) ואילו תנאים שעשויים לתמוך בקידומה?

אוטונומיה קולקטיבית (collective autonomy) היא דרך ייחודית לחשוב על עבודת המורים. להבדיל מאוטונומיה אישית הקיימת אצל כל מורה בהעברת השיעור, אוטונומיה קולקטיבית עוסקת באופן שבו צוותים או קהילות של מורות ומורים יכולים לקבל החלטות משותפות לגבי הידע שהם זקוקים לו, תהליכי ההוראה ואפילו הזמן והמקום שבהם הלמידה יכולה להתקיים. הסקירה היומית מציגה שני מאמרים שבוחנים את המושג אוטונומיה קולקטיבית ואת התנאים אשר עשויים לתמוך בה. המאמר הראשון דן באוטונומיה קולקטיבית מההיבט של הידע האפיסטמולוגי, וטוען שמשום שידע הוא כוח, הוא מפתח חשוב לסמכות המקצועית של מורים. המאמר השני מציג מחקר שתיעד את הגורמים שהשפיעו על הצלחתן של שבע קהילות למידה מקצועית (PLC – Professional Learning Communities) במשך שנתיים, ומצא כי אוטנומיה קולקטיבית מהווה אחד מהגורמים המובילים בפיתוחן.

קראו עוד >>

האם וכיצד תכניות התערבות בית ספריות יכולות לתרום להפחתת תחושות לחץ וחרדה בקרב תלמידים?

בתקופות של מתח וחרדה צעירים רבים עלולים לחוש עלייה בתופעות רגשיות כגון לחץ (stress), חרדה ודיכאון. הסקירה היומית בוחנת האם וכיצד בית הספר יכול לסייע לתלמידים בהתמודדות עם תופעות אלו ובהפחתתן? בסקירה זו מובאים שני מחקרים המנסים להשיב על שאלה זו. במחקר הראשון נערכו סקירה שיטתית ומטא-אנליזה אשר בחנו 42 מחקרים שונים, ומצאו שתוכניות המכוונות לקשיים נפשיים יכולות להיות יעילות בצמצום תסמיני חרדה ודכאון, אך לגבי צמצום תסמיני לחץ הדבר פחות ברור. המחקר השני ערך מטא-אנליזה של 54 מחקרים שונים, ומצא שבתי ספר עשויים להפחית את רמת הלחץ של תלמידיהם, אך בעיקר באמצעות תוכניות ייעודיות המכוונות לתלמידים מסוימים ולא לכלל התלמידים.

קראו עוד >>

כיצד ניתן לקדם ולטייב יישום של הערכה מעצבת בכיתה?

בהערכה מעצבת מודדים ומעריכים את ביצועי התלמידים לאורך תהליך הלמידה, כדי להבין, לפרש ולנקוט פעולות בהתאם לצורכי הלמידה שלהם. הערכה מעצבת מיועדת להיות חלק משמעותי מתהליך הלמידה, ולתרום לו. על אף שהמושג נדמה בהיר ופשוט, שילוב אפקטיבי של הערכה מעצבת בכיתות הלימוד אינו קל להשגה, ובוודאי אינו נפוץ דיו. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שעוסקים ביישום הלכה למעשה של הערכה מעצבת בכיתה. המאמר הראשון הינו תקציר פרק מספר בו מתוארות תובנות וכלים שפותחו בעקבות שלושים שנים של מחקר ועשייה בהערכה מעצבת בחינוך המתמטי. המאמר השני מציג מחקר שבחן את האפקטיביות של שימוש ביישומון המבקש לתמוך במורות ומורים בשימוש בהערכה מעצבת בתחום האיות.

קראו עוד >>

אילו מודלים קיימים לתהליכי שינוי וטיוב של בתי ספר?

הובלת שינוי בית ספרי, הכולל שיפור בהישגים ובמדדים חינוכיים שונים, הינו אתגר עמו מתמודדות מערכות חינוך רבות. המחקר החינוכי מאפשר לבחון אסטרטגיות שונות לקידום שינוי שכזה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים בנושא זה. המחקר הראשון, מארצות הברית, מציג מטא-אנליזה של 35 מאמרים שעסקו בתהליכי שינוי במסגרת הרפורמה הפדרלית No Child Left Behind. נמצא שדגמי פעולה הממוקדים בשינוי הדינמיקה החינוכית בתוך בית הספר הם בעלי השפעה חיובית. המאמר השני, מאירלנד, מציג דגם התערבות לשיפור ההישגים בבתי ספר על יסודיים במדד מרכזי אחד: שיעור בוגרי בתי ספר מרקע סוציו-אקונומי נמוך אשר ממשיכים להשכלה גבוהה.

קראו עוד >>

מה היא תחושת שעמום ומה הם היתרונות והחסרונות שלה בלמידה?

שעמום, אשר מוגדר במחקרים רבים כתחושה שלילית הגורמת לחוסר מוטיבציה, מהווה תחושה רווחת אשר רבות ורבים נתקלים בה במהלך חייהם. גם תלמידות ותלמידים חווים לעיתים תחושת שעמום במהלך לימודיהם. נשאלת השאלה, האם ניתן לרתום את השעמום לטובת הלמידה? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת את חוויית השעמום, את ההשלכות השליליות שלה, וכיצד היא משפיעה על חווית הלמידה. המאמר הראשון הוא מאמר תיאורטי, בו מוצג ניתוח של רגש השעמום על חסרונותיו, אך גם על יתרונותיו. המאמר השני מציג סקירה מטא-אנליטית של מחקרים כמותניים, שבחנו את השעמום ואת הקשרים בינו לבין הישגים אקדמיים ומוטיבציה של תלמידות ותלמידים ללמידה.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר