review-kind: הסקירה היומית

תופעת האלימות בבתי הספר הינה סוגיה מורכבת המושפעת מגורמים רבים. על מנת להבין את השפעות הסביבה הבית ספרית על אלימות, ולנסות לטפל בתופעה, כדאי לבחון אילו מרכיבים באקלים בית הספר עלולים להגביר אלימות בקרב התלמידים ואילו מרכיבים עשויים למתנה. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שעוסקים באקלים בית ספרי ובהשפעה שלו על תופעת האלימות.
המאמר הראשון בחן האם מיקומם היחסי של תלמידים מבחינת הישגים לימודיים משפיע על הסיכוי שינקטו באלימות, ומצא שככל שהמיקום נמוך יותר הסיכוי לאלימות גובר, אך בתי ספר שמעודדים שיתוף פעולה ולא תחרותיות עשויים למתן משתנה זה.
המאמר השני סקר 13 מחקרים ארוכי טווח שבחנו את השפעת אקלים בית הספר על תופעת האלימות, וחיזק את הקביעה כי אקלים בית הספר משפיע על בעיות ההתנהגות של תלמידיו ללא תלות במשתנים אחרים.

יכולת טיעון מדעית הינה היכולת לזהות, לנסח ולבקר טיעונים מדעיים. יכולת זו מסתמכת על כישורים כמו חשיבה ביקורתית, יכולות אינטגרציה של מידע והבנה ביקורתית של דרכי ביסוס ידע. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת בהתפתחות יכולת טיעון בקרב תלמידים במערכת החינוך.
המאמר הראשון מנתח את התפתחות למידת יכולות הטיעון אצל תלמידים מבית הספר היסודי ועד התיכון.
המאמר השני בוחן את יכולתם של תלמידי כיתות ד' ו-ו' לערוך אינטגרציה בין פרטי מידע ממקורות כתובים מגוונים.

מחקרים רבים מראים כי מנהיגות חינוכית של מורים, הכוללת שיתופי פעולה וקבלת החלטות בבית הספר עשויה להוביל לשינויים חיוביים במערכות חינוך. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי בוחנת מה הם היתרונות של שיתופי פעולה בין מורים וכיצד ניתן לקדם שילוב מורים בתהליכי קבלת החלטות בבית הספר.
המאמר הראשון מציג התבוננות על 30 שנות מחקר של שיתופי פעולה בין מורים וטוען כי השקעה בבניית תרבות שיתופית יכולה לסייע למערכות חינוך להתמודד עם שינויים ועם יישום רפורמות.
המאמר השני בחן אתגרים במעורבות מורים בקבלת החלטות בבתי הספר כחלק מצוותי מנהיגות ומוצא כי אתגר מרכזי הוא האופן שבו תופסים מורים את מקומם בקבלת החלטות, וחוסר בהגדרת תפקיד ברורה.

אחת הדרכים המקובלות לסיוע וקידום של תלמידים הזקוקים לעזרה במערכת החינוך הינה תוכניות השלמה פרטניות שמטרתן לסייע לתלמידים בתחומים בהם הם מגלים קשיים. הפעלתן של תכניות השלמה היא מורכבת מכיוון שהצלחתן כמו גם היכולת ליישם אותן בקנה מידה רחב מושפעות מגורמים רבים. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת במורכבות היישום של תוכניות השלמה ובבחינת ההשפעות שהן מייצרות עבור התלמידים.
המאמר הראשון בחן תוכניות השלמה בפלורידה, ומצא שהשפעתן החיובית הישירה לטווח הקצר דועכת, אך נמצאו להן השפעות לא ישירות בטווח הבינוני -ארוך שעשויות להעיד על השפעות שלא ניתנות למדידה במבחנים סטנדרטיים.
המאמר השני בחן את השפעותיה של תכנית לימודי השלמה ארצית בצרפת, ומצא כי בהעדר הנחייה ופיקוח בחירת התלמידים לתוכנית הינה מוטה, וכי אופני היישום של התכנית עשויים להוביל להשפעות שליליות על הישגי התלמידים.

למידת עמיתים הינה צורת למידה שיתופית אשר יש בה הפוטנציאל לקדם תלמידים בהיבטים לימודיים, רגשיים וחברתיים. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי בוחנת את ההשפעה של למידת עמיתים על קידום מיומנויות בקרב אוכלוסיות מגוונות.
המאמר הראשון ניתח 46 מחקרים שבחנו את השפעתה של למידת עמיתים על קידום הישגים לימודיים וחברתיים של תלמידים בסיכון ותלמידים עם מוגבלויות.
המאמר השני בחן כיצד למידת עמיתים עשויה לתרום לקידום מיומנויות קריאה וכיצד מעורבות הורים עשויה לחזק ולשפר תרומה זו.

חשיבה מתמטית והישגים בתחום המתמטיקה נמצאו במחקרים רבים כבעלי משמעות לעתידם של התלמידים בהשכלה גבוהה ובשוק התעסוקה. לכן הוצבו שיפור בלימודי המתמטיקה כמו גם צמצום פערים כמטרות במערכות חינוך. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת בתוכניות התערבות לקידום הוראת מתמטיקה.
המאמר הראשון עוסק בתוכנית שמבוססת על למידה היברידית מותאמת אישית באמצעות משחק הרפתקאות לקידום מתמטיקה ומאפשרת לעקוב אחר מצב התלמידים ולעזור להם לצמצם פערים.
המאמר השני עוסק בתוכנית שבוחנת שיטות המשגה לשיפור הלמידה וההבנה של שברים ביסודי.

בשנים האחרונות הספרות המחקרית מצביעה על הטיות מגדריות סמויות של מורים ומורות שעשויות להשפיע על הישגי התלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי בוחנת את הפערים המגדריים בתחום המתמטיקה ואת ההשפעות שלהם לטווח קצר וארוך.
המאמר הראשון בחן בתי ספר יסודיים בישראל ומצא הטיה מגדרית בציונים לטובת התלמידים, אשר השפיעה לטווח ארוך על ציונים ובחירת מספר יחידות הבגרות בהמשך.
אך, בעוד שההכרה בפערים מגדריים והניסיון לצמצם אותם הינן שאיפות חיוביות, ניכר כי לעיתים הפער מתהפך בשל ניסיון זה.
המאמר השני בחן הטיות מגדריות בלימודי מתמטיקה בצרפת, ומצא שהפער של התלמידות מהתלמידים נסגר, אך כי כיום קיימות הטיות של צוותי הוראה לכיוון ההפוך לטובת התלמידות.

אוריינות מדעית הינה היכולת לעשות שימוש בידע, מושגים ורעיונות מדעיים, על מנת לתאר ולהסביר תופעות; לזהות שאלות לחקירה מדעית; להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים אובייקטיביים וידע מדעי בהיבטים לימודיים חברתיים ואישיים, מתוך הבנת הרלוונטיות והנחיצות של המדע לחיי היום-יום. יכולת זו מובילה לגיבוש זהות מדעית ומאפשרת אקטיביות בחתירה לצדק חברתי וסביבתי. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת בפיתוח והקניית מיומנויות של אוריינות מדעית לתלמידים.
המאמר הראשון בוחן עמדות ותפיסות של מורים לגבי החשיבות של אוריינות מדעית והקנייתה.
המאמר השני בוחן אפקטיביות של תוכניות סימולציה בהן התלמידים עורכים משא ומתן בינלאומי בנושאים אקטואליים על התפתחות האוריינות המדעית של התלמידים.