review-kind: הסקירה היומית

מהם התנאים ליצירת שיתופי פעולה בין הורים לצוותי חינוך?

מערכת היחסים של הורים ומורים מהווה נדבך משמעותי בפעולה החינוכית ומרכיב משמעותי בתמיכה בתוכניות התערבות לטובת מצבם הלימודי, הרגשי והחברתי של התלמידים. שיתוף פעולה בין הורים למורים מאפשר ליישם תוכניות התערבות אשר חוצות מסגרות, בין הבית ובית הספר. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי בוחנת את מאפייני הקשר של הורים ומורים וחשיבותו ביישום תוכניות התערבות.
המאמר הראשון מיפה צורות תקשורת של מורים והורים ובחן אילו אינטראקציות מאפשרות לפתח קשר חיובי שמאפשר תמיכה מקיפה בילד.
המאמר השני בחן את ההשפעה של קשרי הורים וגננות על סיכויי הילד להיות מורחק לצמיתות (expulsion) מהמסגרת ומצא כי ככל שקשר זה נתפס כחיובי יותר כך הסיכוי להרחקה יורד.

קראו עוד >>

כיצד להקנות אוריינות מדעית?

קידום הוראת המדעים וחיזוק האוריינות המדעית של התלמידים הינן סוגיות חשובות ושלובות זו בזו במערכות חינוך בעולם. קידום מטרות אלה יחד מאפשר להקנות לתלמידים הבנה של הרלוונטיות והנחיצות של המדע בחיי היום-יום, ויכולת להסביר תופעות, להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים בהיבטים שונים בחייהם. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת בעקרונות נתמכי מחקר לקידום הוראת המדעים.
המאמר הראשון עוסק בתוכנית שמטרתה לשפר את הוראת המדעים בעזרת שימוש באמצעים טכנולוגיים.
המאמר השני עוסק בתוכנית התערבות שמבקשת לקדם את הוראת המדעים בעזרת בניית תוכנית לימודים מפורטת ויצירת הכשרה מקצועית למורים המשתתפים בה.

קראו עוד >>

האם ניתן לחנך לסובלנות?

דעות קדומות ואפליה על רקע אישי או חברתי הינן תופעות בעלות השלכות כבדות משקל ברמה האישית והחברתית כאחד. אחד האתגרים המשמעותיים של מערכות חינוך הינו התמודדות עימן וטיפוח תלמידים סובלניים כלפי מגוון ומכילים שונות. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי בוחנת שני מאמרים שעוסקים בסכנות של דעות קדומות ואפליה, ובגישות שונות שנמצאו כאפקטיביות להפחתתן.
המאמר הראשון סקר את הסכנות של חשיפה לדעות קדומות ואפליה בהקשר הבית ספרי, ואת הגישות הבולטות להפחתה של תופעה זו.
המאמר השני בחן אסטרטגיית התמודדות עם דעות קדומות ואפליה המבוססת על תיאורית הקשר ומצא כי היא משפיעה באופן חיובי מובהק על המשתתפים.

קראו עוד >>

מהו חינוך סביבתי וכיצד מלמדים תחום דעת זה?

בשנים האחרונות ניצבת החברה בפני משברים עולמיים כגון משבר האקלים ומשבר הקורונה. משברים אלו מעלים את השאלה כיצד מקדמים צריכה נבונה של מידע ובמיוחד כיצד ניתן לקדם צריכת ידע מדעי מורכב ולעודד פעולה על בסיס ידע זה. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת בשאלה כיצד מלמדים תלמידים לחיות בעולם במשבר אקלים ומשלבים נושא זה בתוכניות לימוד ומערכות חינוך בעולם.
המאמר הראשון עסק בחינוך סביבתי ומציג מודל המבקש לקדם למידה משמעותית של תחומים מדעיים ולהפוך תלמידים לסוכנים פעילים ומיישמים של למידה זו.
המאמר השני ערך סקירה מקיפה של תכניות לחינוך סביבתי ומצא השפעות חיוביות רבות של תכניות אלו על יכולות מגוונות של התלמידים.

קראו עוד >>

איך להתמודד עם בריונות בבתי הספר?

מערכות חינוך ברחבי העולם מתמודדות עם סוגיות מורכבות הנובעות מתופעות של בריונות ואלימות ומשפיעות על חיי התלמידים בבית הספר ומחוצה לו. נשאלת השאלה מה הן הגישות שנמצאו כיעילות להתמודדות עם תופעות אלו על צורותיהן השונות. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שבוחנים את הדרכים היעילות להתמודדות עם התופעת הבריונות והשלכותיה השליליות.
המאמר הראשון מגיע מתפיסה המסתכלת על תופעת הבריונות כמחלה המשפיעה על בריאות הציבור, ומציג את המאפיינים, ההשלכות ותכניות ההתערבות שהצלחתן בתחום הוכחה.
המאמר השני בחן את יעילותה של תכנית KIVA שפותחה בפינלנד ושאפה להפחית את תופעת הבריונות באמצעות לימודי אמפתיה לילדים ומצא כי ניכרה עלייה באמפתיה הרגשית של התלמידים.

קראו עוד >>

מהן השפעותיהם של הקפיטליזם והכלכלה העולמית על החינוך ברחבי העולם?

העשורים האחרונים מאופיינים כעידן הנאו-ליברלי, המאופיין בחיזוק השוק החופשי ובצמצום תפקידיה המסורתיים של הממשלה. השפעותיו של עידן זה נרחבות ומתבטאות ברמה הגלויה והסמויה גם בתפיסות, גישות ופרקטיקות חינוכיות. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מבקשת לבחון את תחום החינוך דרך הפריזמה הניאו-ליברלית ולשאול מה ההשפעות שיש לעידן זה על החינוך?
המאמר הראשון מציג תיאור היסטורי של תהליכי צמצום תפקידיה הציבוריים של המדינה ועליית הניאו-ליברליזם והגיונות העולם העסקי-מסחרי.
המאמר השני מבקש לבחון את השפעות עליית הניאו-ליברליזם על התפתחות והתחזקות גישת "הלמידה הגמישה", ולשאול כיצד זו עשויה להיטיב דווקא עם בעלי האמצעים.

קראו עוד >>

מהן ההזדמנויות הנוצרות בלמידת חוץ ומה האתגרים המבניים שלה?

למידת חוץ נחשבת כמאפשרת חוויית למידה מעוררת, המגבירה את העניין והמוטיבציה ללמוד. בשנים האחרונות תופסות תאוצה צורות שונות של למידת חוץ בארץ ובעולם. הסקירה היומית של לשכת המדע הראשי עוסקת היום בשאלה מה קורה כשהתלמידים והמורה יוצאים ממרחב הכיתה?
המאמר הראשון בחן את תפיסתם של מחנכים בבית ספר יער את השינויים שלמידת חוץ מייצרת בתנאי הלמידה ובדינמיקה של מורה ותלמידה, ומצא כי הם רואים בה יתרונות רבים עבור התלמידים והלמידה.
המאמר השני בחן תפיסות של תלמידים וצוותי הוראה לגבי למידה מחוץ לכיתה ומצא כי למרות שקיימים חסמים ליישום, ניתן למצוא הסכמה גורפת שזו משפרת את המצב הלימודי והחברתי, את רווחתם הנפשית של התלמידים ואת שביעות רצונם של המורים.

קראו עוד >>

אילו קשיים עומדים בפני מורות ומורים בחזרה להוראה לאחר תקופה של ריחוק חברתי?

מחסור מתמשך במורים הוא נחלתן של מדינות רבות. מגיפת הקורונה בכלל, והקשיים הייחודיים שהיא העמיסה על מורים ומורות בפרט, הביאו להחרפה של מחסור זה.
הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת בשאלה מה הם הגורמים שהשפיעו על הרווחה והחוסן של מורים בתקופת הקורונה, ואילו כלים או אמצעים עשויים לתרום להתמודדות עם הקשיים שניצבו ועדיין ניצבים בפני מורים כיום.
המאמר הראשון בחן את השאלה כיצד השפיעה מגיפת הקורונה והעומס הייחודי שהיא יצרה על הרווחה הנפשית של מורים, והאם ניתן להצביע על מאפיינים דמוגרפיים משותפים למורים שנפגעו?
המאמר השני בחן את השאלה מה מאפשר למורים להמשיך לעסוק בהוראה חרף הקשיים – אלו שקיימים ממילא ואלו שהתווספו בתקופת הקורונה ומצא כי למורים בעלי הון (Capital) אנושי ופסיכולוגי גבוהים יש סיכוי גדול יותר להתמיד בהוראה.

קראו עוד >>

מדוע ההקשר בו צופים ילדים ונוער במסכים גורלי יותר מ"זמן מסך"?

המושג זמן מסך מתייחס לזמן שמבלים אנשים מול מסכים. זמן מסך רב נקשר פעמים רבות בשיח הציבורי והאקדמי עם תופעות שליליות מגוונות: בריאותיות, רגשיות ותפקודיות. הקורונה וההגבלות שבאו בעקבותיה העלו את זמן השימוש במסכים, ובכך הציפו גם את החששות מהשפעות המסכים על ילדים ונוער. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי במשרד החינוך מציגה היום שני מחקרים שמציעים ראייה מורכבת יותר של תופעת השימוש במסכים והשפעותיה.
המאמר הראשון שנערך בהזמנת לשכת המדען הראשי בחן את ההשפעות הרגשיות, החברתיות והלימודיות של שימוש מוגבר במסכים, ומצא שאופן השימוש במסכים חשוב יותר לניבוי השפעות שליליות מאשר זמן השימוש.
המאמר השני הינו סקירת ספרות שבחנה תוכניות לצמצום שימוש בזמן מסך בקרב תלמידים ומצאה שההקשר והתוכן שבו צפו במסכים משפיעים על תופעות שליליות יותר מזמן הצפייה עצמו.

קראו עוד >>

מהו אקלים בית ספרי חיובי ומהו אקלים שלילי?

תופעת האלימות בבתי הספר הינה סוגיה מורכבת המושפעת מגורמים רבים. על מנת להבין את השפעות הסביבה הבית ספרית על אלימות, ולנסות לטפל בתופעה, כדאי לבחון אילו מרכיבים באקלים בית הספר עלולים להגביר אלימות בקרב התלמידים ואילו מרכיבים עשויים למתנה. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שעוסקים באקלים בית ספרי ובהשפעה שלו על תופעת האלימות.
המאמר הראשון בחן האם מיקומם היחסי של תלמידים מבחינת הישגים לימודיים משפיע על הסיכוי שינקטו באלימות, ומצא שככל שהמיקום נמוך יותר הסיכוי לאלימות גובר, אך בתי ספר שמעודדים שיתוף פעולה ולא תחרותיות עשויים למתן משתנה זה.
המאמר השני סקר 13 מחקרים ארוכי טווח שבחנו את השפעת אקלים בית הספר על תופעת האלימות, וחיזק את הקביעה כי אקלים בית הספר משפיע על בעיות ההתנהגות של תלמידיו ללא תלות במשתנים אחרים.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר