האנתרופולוג הנודע, קליפורד גירץ, כתב פעם כי "אף אחד אינו מתגורר 'בעולם' באופן כללי". כלומר, שלמקום שבו חי אדם יש השפעה דרמטית על הווייתו. למקום שבו מתקיים המפגש החינוכי נודעו משמעויות פדגוגיות עמוקות. אך נטען כי ניתן להביאן לכדי ביטוי רק כאשר המורים והמורות מתייחסים למקום בו הם נמצאים, במסגרת פדגוגית המכונה "חינוך מבוסס מקום".
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים העוסקים בחינוך מבוסס מקום. המחקר הראשון סוקר 59 מחקרים שעסקו בהכשרת מורים להוראה באזורים כפריים. כיצד משתנה הכשרת מורים אלו ביחס למקום שבו ילמדו, וכיצד צריכה היא להשתנות? המחקר השני קושר בין רעיונות סביבתיים ואקולוגיים לבין חינוך מבוסס מקום.
צוות של שבעה חוקרים וחוקרות מאוניברסיטת ניו-המפשייר בארצות הברית סקר 59 מאמרים שעסקו בהכשרת מורים המלמדים באזורים כפריים (Rural ) שהתפרסמו בין השנים 2007 ל-2017. נקודת המוצא של מחקרם היא שישנה התייחסות מועטה מדי להשפעה של צורת ההתיישבות הכפרית על החינוך באזורים אלו. תפיסתם העקרונית, כפי שהיא מוצגת בפתח המאמר, היא שהכשרת מורים המלמדים באזורים כפריים צריכה לכלול התייחסות מיוחדת למקום שבו אותם מורים צפויים ללמד.
המחקר נפתח באיזכור אמירה מקובלת בארצות הברית כי קהילות כפריות הן ה"מיעוט הנשכח", ביחס למיעוטים אחרים בארצות הברית אשר מקבלים התייחסות רבה יותר. כשליש מבתי הספר וכרבע מהתלמידים בארצות הברית ממוקמים באזורים כפריים, מציינים החוקרים, אך מדיניות החינוך הלאומית היא מוטת מחוזות חינוך עירוניים (Urban Districts). אולם, בקהילה המחקרית ישנה מודעות גוברת לכך שהמקום שבו מתרחש החינוך הוא בעל השפעה מהותית על התהליכים החינוכיים. לכן, בחרו החוקרים לסקור מאמרים שפורסמו בעשור שקדם למחקרם, כדי לראות אילו אופני השפעה של המקום על הכשרת מורים תועדו במחקר. ממצא עקבי שעלה מהמחקרים שנסקרו היה הדילמה העומדת בפני מורים להכשרת מורים, הקשורה במתח שבין הכשרת מורים כללית לבין הכשרת מורים למקום ספציפי שבו ילמדו. החוקרים מצאו שישנו קונצנזוס בקרב הקהילה המקצועית של הכשרת המורים על החיוניות של הכשרת מורים אשר לוקחתת בחשבון את המקום שבו הם ילמדו ואת המורכבויות הספציפיות שלו.
המחקרים שנסקרו העידו כי לסוגיית המקום יש השפעה גדולה על ההחלטה של סטודנטים לבחור במקצוע ההוראה. למקום שבו מתרחש הלימוד יש השפעה על סוגיות של גיוס, פיתוח מקצועי ומעמד מקצועי. מספר מחקרים העידו שגישות חינוכיות בהכשרת מורים המתייחסות להיבט של המקום, הקהילה והתרבות באזורים כפריים מקלים על פרחי הוראה באזורים כפריים במהלך חייהם המקצועיים. מסקנת החוקרים היא שיש לשלב מספר תפיסות פדגוגיות ורעיוניות לצורך התמודדות עם אתגר הכשרת המורים באזורים כפריים. יש לראות באזורים כפריים מבנה חברתי הכולל מרכיבים של תרבות, כלכלה ומורשת. ויש לאמץ גישה פדגוגית אשר רואה במקום שבו מתרחש החינוך כר פורה להנגשת סוגיות חברתיות ומרחביות.
מאמר זה, הלקוח מתוך ספר המוקדש לחינוך אקולוגי, מבקש לחבר בין הרעיונות של חינוך מבוסס מקום ובין רעיונות הקשורים בתנועה הסביבתית (Enviromental Movement, או Ecological) כמו קיימות (Sustainability), בין היתר בהקשר של המשבר האקלימי הפוקד את העולם.
המאמר נפתח בקביעתו המהדהדת של האנתרופולוג הנודע קליפורד גירץ: "אף אחד לא מתגורר 'בעולם' באופן כללי". הכותב, דיויד גרינווד, מזכיר שורה של כותבים לפניו אשר עמדו על ההיבט הפדגוגי העמוק שיש למקום שבו מתרחש התהליך החינוכי. אולם הנכחת ההיבט הפדגוגי של המקום שבו מתקיים המפגש החינוכי תלויה ביחס של המחנכים למקום, כלומר בפעולה במסגרת הפדגוגית של חינוך מבוסס מקום.
לדבריו, ברירת המחדל הפדגוגית במערכות חינוך מערביות כיום היא הפוכה – התעלמות מהמקום, לעתים על בסיס סיסמאות הקשורות בגלובליזציה של החינוך ובצורך להכין את התלמידים "לתחרות גלובלית". גרינווד מזכיר כי גם התנועה הסביבתית, אשר מעייניה מופנים למשבר האקלימי הגלובלי, עלולה להסיט מבטה משאלות של לוקאליות לטובת סוגיות עולמיות. כלומר, על פי גרינווד חשיבה סביבתית וחשיבה לוקאלית אינן זהות.
גרינווד מציין שמטרת מאמרו היא לעשות את החיבור הזה. לשיטתו, לא ניתן לחנך את הילדים לאחריות אקלימית מתוך ראייה גלובלית בלבד. יש לאמץ שיטה המעדיפה את החוויה הישירה עם הטבע ועם הסביבה המיידית של התלמידים והתלמידות. מתוך מפגש חינוכי עם המקום שבו נמצאים המורה והתלמידים ניתן יהיה לפתח ראייה סביבתית עמוקה.
חינוך מודע מקום לשיטתו של גרינווד מבוסס על שלוש שאלות שעל המורה לחקור יחד עם תלמידיו: 1) מה קרה כאן? שאלה העומדת על הרכיבים ההיסטוריים שהביאו להתפתחותו של המקום, וקושרת בין שאלות של חברה, כלכלה, טבע אקלים וגיאוגרפיה. 2) מה קורה כאן עכשיו? שאלה שמביאה את ההווה החברתי והקהילתי של התלמידים אל תוך המפגש החינוכי. ו-3) מה צריך לקרות כאן? שאלה זו שמה דגש על תפיסות מוסריות, ומעודדת חשיבה ביקורתית ועשייה חברתית.
גרינווד מדגיש כי חינוך מבוסס מקום הוא פרקטיקה חיובית שניתן לעשות בה שימוש בתוך בית הספר בצורתו הקיימת כיום במערכות חינוך מערביות. אולם, לשיטתו, פיתוח עקרונות חינוך זה לכדי חשיבה הוליסטית ופילוסופית יותר הוא חיוני. יתכן שפילוסופיה מודעת מקום תוכל ליצור מבנים חברתיים מחודשים, אשר בתורם ישפיעו גם על בית הספר ודרכי ההוראה.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
