קשר חיובי בין מורות ומורים לבין הורים מהווה בסיס ליצירת סביבת לימודים מיטיבה עבור תלמידים, ועשוי לתרום לעיצוב והתאמה של הלמידה וההוראה לתלמידים. עם זאת, על אף הרצון הרב של שני הצדדים לטפח יחסי הורים-מורים הכוללים תקשורת מיטבית, לעיתים קרובות ישנו קושי לקיים מערכות יחסים כאלו בפועל. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים שבחנו מה הם מאפייני הקשר בין מורה והורים, וכיצד קשר זה מתקיים במציאות. המחקר הראשון, שנערך בבריטניה, טוען כי על אף החסמים הידועים מהמחקר, ניכרת עלייה במעורבות הורית מיטיבה בתהליך החינוכי. המחקר השני, שנערך בהולנד, בחן מהם דפוסי התקשורת בין הורים ומחנכות.
בשנת 2011 פירסמו הורנבי ולפאל, שני חוקרים בריטיים, מאמר העוסק בחסמים העומדים בפני מעורבות הורים מיטיבה בבתי ספר בבריטניה. להפתעתם זכה המאמר לציטוטים רבים. להלן נציג את מאמר ההמשך, שפורסם בשנת 2018, ונועד לעדכן את המאמר המוקדם יותר.
במאמר הראשון הראו החוקרים כי התמיכה במעורבות הורית בתהליך החינוכי זוכה להסכמה מלאה ברמה ההצהרתית, וכי קשה יהיה למצוא מי שיתנגדו לה. למרות זאת, נמצא כי קיימים בפועל חסמים לא מעטים, המעכבים שיתוף זה ואף מונעים אותו. החוקרים הציעו ארבעה טעמים לחסמים אלו:
המחקר הנוכחי, משנת 2018, התבסס על ראיונות עם 11 חברות וחברי צוותי הנהלה, בבתי ספר יסודיים במערב אנגליה. בבחירת המרואיינות והמרואיינים הדגישו החוקרים ייצוג של בתי ספר עירוניים וכפריים, גדולים וקטנים. כל המרואיינות והמרואיינים נשאלו לגבי המדיניות של בית ספרם, בקשר למעורבות ההורים בתהליך החינוכי. כמו כן, הם התבקשו לציין אם קיים פער בין המדיניות לבין הההתרחשות בפועל.
המרואיינות והמרואיינים הדגישו כולם, שהם מעודדים מעורבות הורים, אך רק בבית ספר אחד נמצאה מדיניות כתובה ומוגדרת בנושא. כמו כן, נמצא כי בכל בתי הספר שהשתתפו במחקר משתפים הורים באמצעות עלונים שמנפיק בית הספר ובאמצעות מכתבים הנשלחים להורים. שיטות נוספות לשיתוף הורים במידע, שהוזכרו בראיונות, הן פרסום מידע באתר בית הספר ובאירועים נוספים של בית הספר בהם משתתפים ההורים.
נוסף לשיטות אלו, הוזכרו בראיונות גם פגישות בין מורות ומורים לבין הורים, וכן מפגשים של וועד משותף להורים, לצוות בית הספר ולידידי בית הספר, בתור מוקדים למעורבות פעילה של הורים. כאמור, החוקרים מצאו שמעורבות זו נמצאת במגמת עלייה. נמצא כי ארבעת סוגי החסמים אותם תיארו במאמרם הקודם עודם קיימים, אך עם זאת, נוצר לדעתם טעם נוסף לרצונם של הורים לקדם את הקשר עם צוות בית הספר: היחלשות מערכות הרווחה והתמיכה הקהילתית בבריטניה, שמותירה את ההורים ללא מעגלי תמיכה. בתי הספר, מעריכים החוקרים, משמשים בין היתר כמוקד סיוע עבור הורים. הדבר משפיע על תפקיד הצוות מצד אחד, ומחזק את הקשרים בין הצוות לבין ההורים, מצד שני.
מחקר שנערך בדרום-הולנד התמקד בתקשורת בין מורות והורים בשלב החינוך היסודי. החוקרים ביקשו להבין מהו התוכן של התקשורת – על מה משוחחות המורות עם הורים, כיצד הן עושות זאת, ובאילו הזדמנויות תקשורת כזו מתרחשת. המחקר נערך באזור בהולנד בו המצב הסוציו-אקונומי נמוך יחסית. החוקרים מדגישים נקודה זו על רקע מחקרים קודמים, שהדגישו את החשיבות של תקשורת מורה-הורה חיובית בעיקר בשני מקרים: תמיכה בתלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך, ומתן מענה טיפולי לתלמידים שהתנהגותם – למשל בריונות, או התנהגות לא הולמת בעלת אופי מיני – מעידה על צורך בטיפול.
55 המחנכות שרואיינו, הגיעו מבתי ספר יסודיים שסווגו באחת משלוש קטגוריות: זרם החינוך הכללי, בתי ספר בסיכון (בהם למעלה מ-20% מהתלמידים זוכים לתקצוב מיוחד על רקע כלכלי-חברתי נמוך) ובתי ספר בזרם החינוך המיוחד. יודגש כי גם בבתי הספר מזרם החינוך הכללי ובבתי הספר שהוגדרו בסיכון למדו תלמידים עם מוגבלויות – עד 20% בבתי הספר בזרם החינוך הכללי, ועד 50% בבתי הספר בסיכון, זאת כחלק ממדינות השילוב וההכלה של מערכת החינוך בהולנד.
על בסיס מחקרים קודמים, הדגישו החוקרים את החשיבות של יצירת אמון בין מורות והורים, ואת היכולת לקיים תקשורת דו-כיוונית. תקשורת חד-כיוונית, היא כזו בה המורה מעבירה מסרים להורים, בכתב או בעל פה. בתקשורת דו-כיוונית לעומת זאת, ההורים עשויים ליזום פניה למורה. כמו כן, בתקשורת דו-כיוונית המורה מבקשת מהורים מידע ומתייעצת איתם. כך, המורה וההורים נעשים שותפים בקבלת החלטות הנוגעות לחינוך התלמיד.
המחנכות שרואיינו העידו פה אחד,שהן מצדדות בתקשורת פתוחה, ורואות ביצירת קשר ספונטני ולא פורמלי עם ההורים חלק מתפקידן. במרבית מערכות היחסים, שתוארו על ידי המחנכות, שאפו המחנכות לפעול מתוך הסכמה עם ההורים לגבי המטרות הלימודיות של התלמידים. עם זאת, הן העידו כי לעתים התגלעו קשיים. החוקרים מדגישים את החשיבות של התמודדות עם אי-הסכמות, כחלק מהתהליך של יצירת אמון בין מורות ומורים לבין הורים. בהקשר זה, חלק ניכר מהמחנכות שרואיינו, העידו על קושי בשילוב הורים בתהליך קבלת ההחלטות.
נקודה חשובה נוספת שעלתה מהראיונות הייתה התקשורת סביב שיעורי הבית של התלמידים. התברר שבבתי ספר לחינוך מיוחד ובבתי ספר שבהם לומדים תלמידים רבים בסיכון, מורות שוחחו על בסיס יומי עם הורה אחד לפחות על שיעורי הבית, ונתנו להורים כלים לסייע במטלות התלמידים. לא כך היה הדבר בבתי הספר מהזרם הכללי, שם נושאים אלו נדונו רק בפגישות הורים לקראת סוף שנת הלימודים.
מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.
התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.
ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך
קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר
