מדינה 1: ארצות הברית

מנהיגות בית ספרית בחירום – ניהול משברים ויישומו לחינוך (2)

העשורים האחרונים התאפיינו במגוון רב של אירועים גדולים (אקלימיים וגיאו-פוליטיים) שיצרו משברים חסרי תקדים בקהילות ובמדינות בהן התרחשו. אירועים אלו מהווים תשתית עבור חוקרים מתחום ניהול המשברים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית תוקדש להצגת דרכים ליישם גישות מניהול משברים אל עבודתם של מנהיגים חינוכיים מרמת המחוז ועד בית-הספר. המאמר שבמוקד הסקירה מתבסס על שני מחקרים שנערכו בארצות הברית במחוזות חינוך שונים, והוא מציע המלצות לצעדים שיכולים לתרום לחיזוק הקשר עם גורמים בקהילה, ובכך להגביר את המוכנות שלהם ושל בתי ספר במחוז למצבי משבר עתידיים. בתוך כך, מוצגות המלצות פרטניות עבור האחראים לקשר עם האזרחים ועבור המפקחים על בתי הספר במחוז.
תובנות מרכזיות
• חשוב להכין תוכנית לניהול משברים, לעדכן אותה לעיתים קרובות ולגייס תמיכה מצד האנשים האמונים על יישומה והטמעתה.
• מומלץ לנקוט פעולה יזומה לזיהוי ולניהול סיכונים פוטנציאליים.
• מומלץ להכין מראש חלק מאתר האינטרנט שיוקדש לזמני משבר.
• בזמן שגרה מומלץ לערוך סימולציות עם מנהלי בתי הספר למצבי חירום שונים.
• מומלץ להקים תשתית תקשורת ותיאום בין בתי ספר הקרובים פיסית זה לזה, ולאפשר שיתופי פעולה ביניהם.

קראו עוד >>

מנהיגות בית ספרית בחירום: עקרונות כלליים (1)

מדינת ישראל נמצאת במלחמה אשר משפיעה על מערכת החינוך ובתי הספר. בעת שגרה, מנהיגות בית ספרית דורשת התכווננות לעתיד, חיזוק סגל בית הספר ותמיכה במורים ובתלמידים במסעם הלימודי, ואילו בעת משבר יש צורך בהתמודדות מהירה והחלטית עם האירועים המובילים למשבר ועם השלכותיהם בצורה שתמזער את הנזק הנגרם לבית הספר ולתלמידיו. מנהיגות בית ספרית מוצלחת בעת משבר דורשת מנעד שונה של כישורים, תכונות אופי ויכולות מאשר מנהיגות בית ספרית בעת שגרה. בסקירה היומית הראשונה בסדרת "מנהיגות חינוכית בשעת משבר" נציג מאמר המתבונן בספרות המחקרית בנושא ניהול משברים, מציג תובנות לגבי ניהול משברים ומסמן קווים כלליים למנהיגות הנדרשת לניהול אפקטיבי של משבר, ההכנה הנדרשת למשברים שיבואו והדרכים ללמוד ממשברים שחלפו.

תובנות והמלצות ליישום
• לפעול באופן מהיר ואפקטיבי כדי למזער את הנזק שנגרם לבית הספר ולקהילה.
• לתקשר באופן בהיר את המצב לבעלי העניין השונים: בבית הספר ומחוצה לו.
• לייצר תוכנית פעולה ולנהל אותה במשותף עם גורמים מרובים.
• לקיים סימולציות ואימונים בעת שגרה לאנשי הסגל שמדמים מצבי משבר שונים.

קראו עוד >>

אתגרי הוראת פיגועי ה 11- בספטמבר בארצות הברית – חלק ב' (4)

הסקירה היומית הנוכחית חותמת את הסדרה בנושא ימי זכרון בתרבות ובבית-הספר, והיא תוקדש למחקר נוסף שבחן כיצד מלמדים את פיגועי הטרור של ה-11 בספטמבר 2001 בארצות הברית. אירוע היסטורי שיצר טראומה לאומית, ובמקביל תועד באופן רחב היקף.
בדומה לסקירות הקודמות, גם מחקר זה יוצא מנקודת הנחה כי הוראה של אירועי טרור או מלחמה יכולה להיעשות במגוון דרכים, וכי שימוש לא מושכל בחומרי המדיה הזמינים מהפיגוע עלול לפגוע ברווחתם הנפשית של התלמידים ולצמצם את הבנתם אודות האירועים ההיסטורים. מצד שני הכותב סבור כי שימוש מושכל בתיעוד ההיסטורי יכול לסייע להבנה מעמיקה של האירועים והשפעתם על החברה והתלמידים.
המאמר בחן חומרי הוראה ומדיה שבהם מורים משתמשים בהוראת אירועי 11 בספטמבר. כותב המאמר טוען כי אופן השימוש של מורים בחומרי המדיה אינן מותיר די מקום ללמידה מעמיקה, ומותח ביקורת על השימוש הנרחב, הישיר וללא דיון נלווה בסרטונים מהאסון. המחבר מדגיש את החשיבות של הצגת אירועים היסטוריים באופן שיאפשר לתלמידים ליצוק משמעות לאירועים ויאפשר להם לדמיין מגוון אפשרויות כלפי העתיד.

המלצות מרכזיות ליישום
• הוראת אירוע היסטורי משמעותי (כמו מתקפת הטרור של 11 בספטמבר) דורשת לימוד מתמשך שאינו מסתכם ביום הזיכרון הלאומי.
• הדבר חשוב במיוחד כשמדובר בחשיפה של סרטונים וייצוגי מדיה מהאירוע לתלמידים שאין להם זיכרון היסטורי חי של האירוע.
• מורים שחוו את האירוע ההיסטורי יפרשו את הסרטונים באופן שונה מתלמידיהם.
• מומלץ להקפיד שהצפייה בקטעי חדשות וסרטים דוקומנטריים תהיה מלווה בדיון כיתתי שיאפשר עיבוד הולם של מידע ורגשות.

קראו עוד >>

זיכרון בבית הספר: אתגרי הוראת אסון התאומים בארצות הברית (3)

במסגרת סדרת הסקירות אודות עיצוב ושימור הזיכרון בבית הספר ובתרבות, תוקדש הסקירה היומית היום לשני מאמרים שבחנו את אתגרי ההוראה שחוו מורים בבואם ללמד את את מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר 2001 (אסון התאומים).
מורים רבים מצאו את עצמם מתנסים בתיווך האסון לתלמידיהם בזמן אמת ללא הכנה מראש. הטראומה הקולקטיבית תבעה מהמורים מחשבה לא רק על אופן מסירת המידע העובדתי אודות האירוע אלא גם על התאמתו הרגשית והקוגניטיבית לתלמידים. המאמר הראשון בוחן את מורים למדעי החברה שעבדו בזמן האסון בבית ספר תיכון. המורים דיווחו כי העובדה שנאלצו לתווך לתלמידים בזמן האירוע את האסון שמתרחש סביבם, העלתה את תחושת הביטחון שלהם ביכולתם ללמד סוגיות הקשורות לטרור ולמשברים בלתי-צפויים. בה בעת הם ציינו את הצורך שלהם בהדרכה ובתמיכה הולמות, בפרט בנושא אוריינות מדיה ופיתוח כישורים פדגוגיים להתאמת חומרי ההוראה ליכולות ולצרכים של התלמידים. המאמר השני בוחן כיצד הזיכרון של מורים שחוו את אירועי 11 בספטמבר כתלמידים בבית ספר יסודי השפיע בהמשך על רצונם ללמד על האירועים בכיתותיהם. הכותבים הדגישו כי בהיעדר חשיפה למודלים פדגוגיים מתאימים, מורים שחשו מחויבות ללמד על אירועי 11 בספטמבר הרגישו במקביל חוסר ביטחון לעשות זאת. לכן ציינו כותבי המאמרים את חשיבותה של הכשרה מקצועית שתסייע למורים ללמד על אירועים היסטוריים וטראומטיים ותדגיש גם את תפקידם המכריע בפיתוח השקפה היסטורית אצל תלמידיהם.

תובנות מרכזיות והמלצות ליישום:
• למורים תפקיד חשוב ביצירת מרחב בטוח ואמפתי בבית הספר בזמן התרחשות אסון לאומי ובתקופת הלמידה וההנצחה שלו בשנים שלאחר מכן.
• חשוב לפעול לטפח מיומנויות ניהול שיח כיתתי בסוגיות מורכבות, מיומנות זו כוללת הכרה בחוסר הוודאות והקשבה אמפתית לצרכים ולחששות של תלמידים.
• קיימת חשיבות להתייחס לאירועי אסון לאומיים, ומומלץ לעשות זאת בשיתוף ובחקר עם התלמידים.
• חשוב להעניק למורים מסגרת תמיכה בית ספרית במקביל לשיח שהם מובילים בכיתות. מסגרת זו תאפשר הזדמנות לחלוק ולבחון בצורה רפלקטיבית את אופן ההתמודדות שלהם ושל תלמידיהם עם הלמידה והנצחת האסון.

קראו עוד >>

יישום "חונכות הפוכה" להוראת תלמידי דור האלפא (8)

אחת הדרכים המוצעות במחקר לקדם למידה הדדית בקרב עובדים עמיתים בני דורות שונים היא חונכות הפוכה. שיטה זו עשויה לשמש כלי יעיל גם לצמצום הפערים הבין-דוריים בין תלמידי דור האלפא ומוריהם. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית תוקדש לאמר הדן ברעיון החונכות ההפוכה ובאפשרות להפכו למודל יישומי בהוראה של תלמידי דור האלפא. המאמר מציג מודל יישומי של חונכות לימודית הפוכה  (Instructional reverse mentoring) המותאם למאפייניה הייחודיים של מערכת היחסים בין מורה ותלמיד. כותבי המאמרים מדגישים את התרומה של חונכות הפוכה להתאמה של תהליכי ההוראה והלמידה לצרכיו של דור האלפא ולצמצום פערים בין-דוריים בין מורים ותלמידים. בה בעת, הכותבים מדגישים כי מאחר שרובה של ספרות המחקר המתעדת את השפעותיה החיוביות של חונכות הפוכה ממוקדת במגזר העסקי, חשוב ללוות את יישומה בבתי הספר בתהליכי הערכה פנים-בית ספריים.

נקודות והמלצות מרכזיות ליישום

חונכות הפוכה מעניקה לאדם המוגדר כ"חניך" הזדמנות לשמש "חונך" לאדם מנוסה ובכיר ממנו, ובכך יוצרת תנועה דו־סטרית של ידע, כישורים ומיומנויות, ותורמת לטיפוח כבוד והבנה הדדיים.
חונכות הפוכה יכולה לאפשר למורים לקבל מתלמידי דור האלפא ידע מעודכן בנושאים מגוונים, ולהתאים את שיטות ההוראה שלהם לצרכים ולמאפיינים הייחודיים של תלמידיהם.
השיטה מיושמת בעיקר בשוק העבודה אך ביישום נכון, היא כנראה טומנת בחובה פוטנציאל תרומה רב להוראת בני דור האלפא.

סקירות יומיות קודמות בנושא חונכות בחינוך

איך משפיעה חונכות מורים חדשים בבית הספר?
https://madan.education/review-daily/349/
מהי חונכות עמיתים בקרב תלמידות ותלמידים?
https://madan.education/review-daily/182/
איך כדאי לתמוך בכניסת מורים חדשים (מעבר לחונכות)?
https://madan.education/review-daily/350/

קראו עוד >>

פיתוח אינטליגנציה דיגיטלית בקרב תלמידי דור האלפא (7)

מאפיין נלווה לחשיפתם של תלמידי דור האלפא מגיל צעיר לטכנולוגיה דיגיטלית, הוא היחשפות ואף יצירת תכנים פוגעניים ברשתות חברתיות ובמרחב הדיגיטלי באופן כללי.
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מוקדשת למאמר המציג את המושג אינטליגנציה דיגיטלית (digital intelligence) ומסביר את חשיבות ההירתמות של סגלי הוראה לפיתוחה בקרב תלמידי דור האלפא.
אינטליגנציה דיגיטלית היא מכלול כישורים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים המאפשרים לפרט להתמודד באופן יעיל עם החיים הדיגיטליים. אחד מעמודי התווך של אינטליגנציה דיגיטלית, ובו כותבי המאמר מתמקדים, הוא אזרחות דיגיטלית (digital citizenship). אזרחות דיגיטלית מורכבת ממיומנויות שפיתוחן יאפשר התמודדות מיטבית עם היבטיה השונים של הטכנולוגיה הדיגיטלית: ויסות זמן מסך, זהות אזרחית דיגיטלית הוליסטית ובריאה, הקפדה על ביטחון ועל פרטיות מידע מקוון, חשיבה ביקורתית ואמפתיה דיגיטלית. החוקרים מסכמים כי, האתגר העומד בפני המורים של תלמידי דור האלפא הוא הפיכתם לאזרחים דיגיטליים המסוגלים להתמודד בהצלחה עם הסכנות לשימוש פוגעני או מבוסס מידע כוזב ברשת, ומציעים להעניק למורים הדרכה וכלים מרכזיים לפתח אינטליגנציה דיגיטלית בקרב התלמידים.

המלצות מרכזיות ליישום
• לפעול להטמעת תוכניות שיתחייסו לאתגרים החברתיים, אתיים ורגשיים שהעולם הטכנולוגי מזמן.
• לקדם מסגרות חינוך בלתי פורמליות בהן ניתן לתלמידים להתנסות בפיתוח אינטליגנציה דיגיטלית באופן מבוקר ומושכל (דוגמת חוגי עריכת סרטונים לרשת, תכנות משחקי מחשב וכו').
• פיתוחה של אינטליגנציה דיגיטלית הוא מאמץ ששותפים בו מורים ותלמידים כאחד, ולכן רצוי שבתי ספר יעניקו למורים הכשרה שתאפשר להם לפתח שיטות הוראה שדרכן יוכלו לקדם אינטליגנציה דיגיטלית בקרב תלמידיהם.
• ראוי להקפיד שחינוך לאזרחות דיגיטלית לא יהיה תלוי רק במשאבים החומריים של בתי הספר ושישאף לגשר על פערים בין מסגרות חינוכיות שונות בגישה למכשירי טכנולוגיה.

מומלץ לעיין בסקירות הקודמות הבאות
• מסמך המלצות (מבוסס ידע מחקרי) לשימוש בטוח של בני נוער באמצעי תקשורת דיגיטלית בזמן המלחמה. המסמך חובר על-ידי בר שוצמן מ.א, ד”ר נעמה גרשי ופרופ’ נטע קליגל-וילנצ'יק מבית הספר לחינוך ומהמחלקה לתקשורת באוניברסיטה העברית.
• סקירה יומית "כיצד ניתן להתמודד עם ביריונות רשת?"
• סקירה יומית " כיצד משפיעים חשיפה למסכים, וסוגי השימוש השונים בהם על שלומותם של תלמידות ותלמידים?"

קראו עוד >>

דור האלפא – משחוק בלמידה – חלק א' (5)

הזמן הרב שילדי דור האלפא מקדישים לשימוש במכשירים דיגיטליים הוביל לפיתוח גישות פדגוגיות מבוססות משחק במסגרת תהליכי ההוראה והלמידה בבתי ספר. השימוש במשחקים ובלמידה מבוססת משחק בכיתות הלימוד יכול לתרום לעלייה במידת העניין של התלמיד ובמעורבותו בשיעור, להרחבת טווח הקשב שלו ולשיפור הישגיו הלימודיים. השימוש במשחוק ובלמידה המבוססת על משחק ממלא תפקיד חשוב בתהליך המרתן של שיטות ההוראה והלמידה המסורתיות, בהתנסות פעילה ובשימוש נרחב בעזרים טכנולוגיים.
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית תקדיש שתי סקירות לעיון מורחב בשני מאמרים העוסקים בשימוש באסטרטגיית המשחוק ובלמידה מבוססת על משחק לטובת ההוראה לבני דור האלפא.
מחברי המאמרים שיסקרו מציינים בצד היתרונות התומכים במשחוק את התרומה האפשרית לקידום כישורים רגשיים, חברתיים וקוגניטיביים של התלמידים, ואף למוטיבציה ללמידה עצמית. בצד הסכנות מציינים הכותבים כי ישנן גם סוגיות ביקורתיות שראוי לשים אליהן לב, כגון חשש להגברת החרדה והורדת המוטיבציה ללמידה. פערי עניין מגדריים ונגישות למשחקים על רקע חברתי-כלכלי.
בחלק א' של הסקירה אודות משחוק נציג בהרחבה מאמר המבוסס על סקירה של 34 מחקרים שפורסמו בין השנים 2021-2017 ושעסקו בשימוש בטכניקת המשחוק בעת הוראת תלמידי דור האלפא בבית הספר היסודי (עד גיל 11). כותבי המאמר ביקשו לבחון האם טכניקות המשחוק הנפוצות אכן המשפרות את תהליכי הלמידה של בני דור האלפא.
הכותבים מגדירים משחוק כ" משחוק (gamification) כשימוש ברכיבים משחקיים בהקשרים שאינם משחקיים" ובהמשך מציעים שלוש טכניקות משחוק לפי מידת ההטמעה שלהן בלמידה כאשר הרמה שלישית היא העמוקה והשונה מהותית משתי קודמתיה:
1. משחוק מבני – המציין שימוש באלמנטים משחקיים כגון תגים ונקודות בתוך חומר לימודי "רגיל".
2. משחוק תוכני – המכיל משחק שמכוון ליעד לימודי הנפרד יחסית מהמשחק.
3. למידה מבוססת משחק – המציינת סביבת משחק שנוצרה כשזורה בתוך המטרה הלימודית.

תובנות מרכזיות
• לשימוש באסטרטגיית המשחוק ובלמידה מבוססת על משחק בתהליכי ההוראה והלמידה טמון פוטנציאל לפיתוח כישורים רגשיים, חברתיים וקוגניטיביים של התלמיד ובהגברת המוטיבציה שלו ללמידה.
• לצד הפוטנציאל שימוש במשחוק בלמידה עלול להוביל להגברת חרדה, הסטה מהנושא הלימודי לטובת המשחק בלבד, ולהשפעה הפוכה מהצופה על מוטיבציית הלומד העצמי.
• ראוי לשים לב בזמן הוראה משולבת משחק להבדלים מגדריים, לנגישות לתשתית הטכנולוגית, ולפערים על רקע חברתי-כלכלי בנגישות לטכנולוגיה.
• מאפייניהם הייחודיים של תלמידי דור האלפא הופכים את טכניקות המשחוק והלמידה המבוססת על משחק לאמצעים יעילים בתהליכי ההוראה והלמידה שלהם.
• הוראה משולבת משחק מיטבית מחייבת שינוי שיטות הוראה מסורתיות על ידי שילוב של שיטות למידה משחקיות המאופיינות בדרגה גבוהה של ויזואליות, אינטראקטיביות, רב־אופניות ובלתי־אמצעיות.

קראו עוד >>

דור האלפא – שימוש בטלפונים להוראה – חלק ב' (4)

השילוב של טלפונים חכמים בתהליכי הוראה ולמידה בבית הספר – יתרון או חסרון? חלק ב' (4)
ילידי "דור האלפא" נולדים ומתבגרים בעולם של חידושים דיגיטליים והתפתחות טכנולוגית מואצת. כישוריהם של תלמידי דור האלפא וסגנונות הלימוד שלהם משקפים את הסביבה הטכנולוגית שבה גדלו. יתרונם המרכזי של עזרי למידה המבוססים על טכנולוגיות ניידות, כמו טלפונים חכמים, הוא סיועם ביצירתה של למידה מותאמת אישית, שיתופית, גמישה, הקשרית וקוֹנְסְטְרוּקְטִיבִית, המסייעת בהגדלת המעורבות והעניין של תלמידי דור האלפא בנעשה בשיעור ובחומר הנלמד. אולם שילובם של טלפונים חכמים בתהליכי הלימוד לבדו אינו מספיק כדי להבטיח יתרון זה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית תוקדש לשני מאמרים הדנים בהתאמות ובשינויים שיש לערוך בשיטות ההוראה והפדגוגיה הקיימות כדי להבטיח שילוב נאות ומועיל של טלפונים חכמים בכיתות הלימוד. המאמר הראשון מציע סקירת ספרות שבדקה את התנאים הנדרשים כדי לאפשר שילוב מוצלח בין טלפונים חכמים ובין פדגוגיה ותכנים לימודיים. הכותבים מסתייעים במושג "סביבות למידה חכמות", המבקש לתאר מרחב בו מתקיים שילוב דינמי בין תוכן, פדגוגיה וטכנולוגיה. המאמר השני מתאר מקרה בוחן של שימוש בטלפונים חכמים בכיתות הלימוד בבית ספר יסודי בסינגפור. כותבי המאמר מסבירים כי מקרה הבוחן הנדון מדגים את חשיבות תפיסתם של טלפונים חכמים לא רק כתוספי הוראה אלא כעזרי הוראה חיוניים. כשטלפונים חכמים נתפסים כעזרי הוראה חיוניים, השימוש בהם נעשה תכוף ועקבי ומערב אסטרטגיות הוראה ולמידה פעילות שמשפרות בתורן את ביצועי התלמידים ואת הישגיהם. כותבי המאמרים ממליצים על שילוב טלפונים חכמים כעזרי הוראה בכיתות ורואים בהם כלי חשוב לקידומה של למידה מותאמת אישית ההולמת את ההתפתחויות הטכנולוגיות של המאה ה־21. עם זאת הם מדגישים כי הטמעה של טכנולוגיות ושל עזרי למידה דיגיטליים בתהליך הלמידה דורשת שינוי פדגוגי מתאים, כמו מעבר מהוראה ממוקדת מורה ללמידה ממוקדת תלמיד, שבה יתפקדו המורים כמתווכים וכתומכים בתהליך הלמידה, וכן הקפדה על פיתוח כישורים כמו יצירתיות וכושר המצאה, תקשורת בין־אישית ושיתוף פעולה, חשיבה ביקורתית ויכולת לפתור בעיות. השילוב בין השימוש בטלפונים חכמים כעזר לימודי ובין שיטות הוראה ולמידה חדשניות יאפשר לתלמידי דור האלפא לא רק להגיע להישגים לימודיים טובים יותר אלא גם לפתח את הכישורים הדרושים להשתלבות עתידית מיטבית בחברת המאה ה־21.

המלצות מרכזיות ליישום
• על השילוב של טלפונים חכמים בתהליכי הלמידה בכיתות להיות מלווה ביצירתן של סביבות למידה חכמות שיקדמו למידה מותאמת אישית וממוקדת בתלמיד שבהן יתפקדו המורים כתומכי למידה.
• שילוב מיטבי של טלפונים חכמים בכיתות הלימוד מחייב את תפיסתם לא כתוספי הוראה אלא כחלק חיוני ובלתי־נפרד מתהליכי ההוראה. משמעות הדבר היא שהשימוש בטלפונים חכמים יהיה תכוף, עקבי ויערב אסטרטגיות הוראה ולמידה פעילות ודינמיות.
• רצוי כי השילוב של טלפונים חכמים בכיתות הלימוד יערב גם פיתוח שיטות הוראה ולמידה שישימו דגש על יצירתיות אצל המורים ואצל התלמידים ויאפשרו להם לתפקד כיוצרי תוכן עצמאיים ופעילים.

קראו עוד >>

פערים דוריים בין תלמידי דור האלפא ומוריהם ודרכים לצמצמם (2)

ההתפתחות הטכנולוגית המואצת המאפיינת את העידן הדיגיטלי שבו אנו חיים היא גורם מרכזי להיווצרותו של פער דורי בין תלמידי דור האלפא ובין מוריהם. בעוד תלמידי דור האלפא הם "ילידים דיגיטליים" שנולדו למציאות של טכנולוגיה מתקדמת זמינה שהפכה אותם בקיאים בשפה הדיגיטלית, מוריהם הם "מהגרים דיגיטליים" שנולדו למציאות שבה השימוש בעזרים טכנולוגיים וזמינותם היו פחותים. הסקירה היומית של לשכת המדענית תוקדש היום להשפעת השימוש בטכנולוגיה דיגיטלית והיחס אליה על יצירתו של הפער הבין־דורי המתואר וכן להשלכותיהם על תהליכי הוראה ולמידה בבתי הספר. המאמר שיוצג בסקירה הנוכחית מכיל סקירת ספרות נרחבת על הגורמים המשפיעים על הפער הבין־דורי בין תלמידי דור האלפא ומוריהם ועל הדרכים לצמצם פערים אלה באמצעות שילובם של עזרים טכנולוגיים בכיתות הלימוד. כותבת המאמר דנה בהשלכות של הפערים בתפיסות של המורים והתלמידים לגבי הצורך להשתמש בעזרים טכנולוגיים בתהליכי ההוראה והלמידה, ומציינת את חשיבות יצירתן של סביבות לימודים טכנולוגיות המותאמות לצורכי התלמידים. אולם כפי שכותבת המאמר מדגישה, שילוב עזרים טכנולוגיים לבדו אינו מספיק כדי לצמצם את הפער הבין־דורי המתואר. יש להקפיד על הכשרה טכנולוגית מעשית של המורים ועל שימוש עצמאי של תלמידים בעזרים טכנולוגיים כדי להבטיח שהשילוב של טכנולוגיות חדישות יוביל ליצירת סביבת הוראה ולמידה משמעותית ומעניינת.
תובנות והמלצות מרכזיות ליישום
• חשוב להכיר בכך שקיים פער מהותי באופן בו מורים מול תלמידים משתמשים בטכנולוגיה ומטרותיה.
• על אף התפיסות החיוביות ביחס לשימוש בטכנולוגיה, מורים חוששים שהשימוש בה במהלך השיעור יהווה הפרעה לתהליך הלימודי. ולכן מגבילים את השימוש בו לכדי "מצגות מסכמות".
• מומלץ לפעול לשינוי פרדיגמת ההוראה באופן שיסייע למורים להטמיע את השימוש בטכנולוגיות בתוכנית הלימודים ובכיתות הלימוד (המאמר מציע מודל פדגוגי היכול לסייע בכך).
• שילוב העזרים הטכנולוגים בכיתות הלימוד צריך להתרחש במקביל ליישום מודל פדגוגי מתאים.
• להציע למורים הכשרה ממוקדת ומעשית במגוון כלים טכנו-פדגוגיים חדשים.

קראו עוד >>

תלמידי דור האלפא – מי הם? ומה האתגרים שהם מעמידים בפני מערכת החינוך? (1)

המונח "דור האלפא" מתייחס לאלו שנולדו מהעשור השני (2010) של המאה ה־21 לעידן של קישוריות גלובלית והתפתחות טכנולוגית מואצת ומשתנה תדיר. דור זה מתאפיין בהיכרות מעמיקה של רשתות חברתיות, טכנולוגיות דיגיטליות מתקדמות (כמו טלפונים חכמים) ופלטפורמות וירטואליות, המעניקות לו גישה מהירה לעולמות ידע ותוכן נרחבים. מאחר שילדי דור האלפא צפויים להיות המרכיב המרכזי של אוכלוסיית התלמידים בבתי הספר היסודיים והעל־יסודיים בעשורים הקרובים, היכרותם של אנשי הוראה וחינוך עם מאפייניו המרכזיים של דור זה חשובה כדי להתאים את תהליכי הלמידה של בני הדור לטכנולוגיה המתקדמת ולהבטיח את יצירתה של סביבת למידה המותאמת לצורכיהם הייחודיים.
הסקירה היומית של לשכת המדענית תוקדש היום להצגת מאפייניו של דור האלפא, האתגרים שמעמידים מאפיינים אלו בפני צוותי הוראה וחינוך בבתי ספר יסודיים ודרכי התמודדות אפשריות עם אתגרים אלו. המאמר הראשון הוא סקירת ספרות המאגדת נתוני מחקרים קיימים בדבר מאפייניו התרבותיים, החברתיים והבין־אישיים של דור האלפא. כותבי המאמר מדגישים את חשיבות התאמתה של תוכנית הלימודים בבתי הספר לצרכיו של דור האלפא באמצעות העלאת מודעתם של צוותי החינוך לאתגרי ההוראה שמאפייניו הייחודיים של הדור מציבים וכן באמצעות שילובם של עזרים טכנולוגיים מתקדמים בכיתות הלימוד. המאמר השני מציג את תוצאותיו של ניתוח איכותני של עשרים ראיונות שנערכו עם עשרה מומחי טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) ועם עשרה אנשי חינוך באוניברסיטה שדנו בתפקידה העתידי של מערכת החינוך בדור האלפא ובאפשרות שילובה של טכנולוגיה חדשנית בתהליכי הלימוד. תוצאות המחקר מצביעות על הסכמה חלקית בקרב המרואיינים משתי הקבוצות באשר לתפקידם של מחשבים בתהליכי הלמידה ולשינויים הנחוצים במערכת החינוך כדי להבטיח התאמה מרבית בין צורכיהם של תלמידי דור האלפא ובין עזרי ההוראה והתכנים הנלמדים.
שני המאמרים מדגישים את התפקיד המרכזי של השימוש בעזרים טכנולוגיים מתקדמים בעיצוב חוויית הלימוד של דור האלפא ואת חשיבותם של עזרים אלה כמשאב הוראה המסייע בפיתוח כישורי למידה יעילים. כותבי המאמרים אף מדגישים את החשיבות של העמקת ההיכרות של אנשי הוראה וחינוך עם מאפייני דור האלפא כדי לסייע לראשונים לשפר את התקשורת עם תלמידיהם ולהתגבר על אתגרי ההוראה במציאות של התפתחות טכנולוגית מתמדת.
המלצות מרכזיות ליישום
• היכרותם של צוותי החינוך עם מאפייניהם של תלמידי דור האלפא חיונית להתמודדות יעילה עם האתגרים הפדגוגיים הנובעים ממאפיינים אלו ולשיפור התקשורת הבין־דורית בין מורים ותלמידים.
• רצוי לפעול להתאמתה של תוכנית הלימודים בבתי הספר כדי שתהלום את צרכיו של דור האלפא ואת שימושו התכוף בטכנולוגיה דיגיטלית.
• לשילובם של עזרים טכנולוגיים בתהליכי ההוראה והלמידה יש תפקיד מרכזי בשיפור חוויית הלמידה ובייעולה עבור תלמידי דור האלפא.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר