מדינה 1: ארצות הברית

מהן האפשרויות הטמונות בלמידה והוראה מקוונת ומהן מגבלותיה?

המעבר ללמידה והוראה מקוונת השפיע בצורה שונה על תלמידים ומשפחות מרקעים שונים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום את השאלה מה הם המאפיינים של תלמידים שבוחרים בלמידה מקוונת, וכיצד היא משפיעה על משתנים כמו נוכחות והישגים?
המאמר הראשון בחן את הקשרים שהתקיימו בין מאפייני משפחות, עמדותיהן ביחס ללמידה המקוונת והישגי תלמידים בזמן המגפה בלוס אנג'לס. נמצא כי על אף שהלמידה מרחוק השפיעה לטובה על נוכחות של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, היא פגעה בהישגים שלהם.
המאמר השני בחן מה הם המאפיינים של תלמידים שבחרו בלמידה מקוונת בתקופה שקדמה למגפת הקורונה במדינת אוהיו. נמצא כי תלמידים שנרשמו לבתי הספר המקוונים היו בעלי הישגי עבר נמוכים יותר, ובעלי רקע סוציו-אקונומי נמוך יותר.

קראו עוד >>

אילו שיטות הוראה נתפסות כיעילות בכיתה הטרוגנית?

שונות בלמידה של מגוון התלמידים הלומדים יחד בכיתה אחת נתפסת כאתגר במקצוע ההוראה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום האם תוכנות למידה מותאמות אישית עשויות לתרום להתמודדות עם אתגר זה, וכיצד?
המאמר הראשון בחן כיצד שימוש בלומדה (Educational Software) המתאימה את עצמה ללומד וחוזרת איתו על חומר משיעורים קודמים משפיע על הישגי תלמידים. נמצא שהשיפור בהישגי התלמידים לא היה משמעותי וכי הלומדה בפני עצמה אינה מספקת ככלי לצמצום הפערים.
המאמר השני בחן מספר מקרי בוחן של בתי ספר שביקשו ליישם למידה מותאמת אישית בכל היבטי בית הספר, בין היתר באמצעות טכנולוגיות ללמידה מותאמת אישית (Personalized Learning). המחקר מצא כי יישום של לומדות אינו מספק וכי יש להטמיע את השינוי גם בתפיסת ההוראה ותפקיד המורה, מבנה הלימודים ומערכות היחסים בבית הספר.

קראו עוד >>

כיצד יכולים מורים לקדם שוויון וצמצום פערים?

בשנים האחרונות מחקרים רבים מצביעים על המשמעות שיש להוראה של מורים מקבוצות מיעוט עבור הלמידה וההישגים של תלמידים מאותה קבוצת מיעוט. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום שני מחקרים שמבקשים לבחון את ההשפעה הזו, ואת הקשר שלה להוראה רלוונטית תרבות.
המחקר הראשון בחן את התופעה לפיה מורים מקבוצות מיעוט תורמים ללמידה וההישגים של תלמידים מאותה קבוצה, ומצא כי ייתכן שהשפעה זו נובעת מתפיסה מפותחת יותר של הוראה רלוונטית תרבות בקרב מורים מקבוצות מיעוט. המחקר השני בחן את המוכנות של מערכת החינוך המיוחד בארצות הברית אשר בה קיים ייצוג יתר של תלמידים מקבוצות מיעוט, להתמודדות עם רב תרבותיות. נמצא כי מורים שתופסים את בית הספר בו הם מלמדים כבעל מסוגלות גבוהה להתמודדות עם אתגר זה, הם בעלי הערכה עצמית גבוהה יותר באשר ליכולתם האישית ליישם הוראה רלוונטית תרבות.

קראו עוד >>

מדוע מגפת הקורונה פגעה בהתפתחות ובהישגים לימודיים של ילדים עם רקע מוחלש יותר מאשר באכולוסייה הכללית?

מעבר להשפעתה על התחלואה העולמית, למגפת הקורונה ישנן גם השלכות כלכליות וחברתיות רחבות היקף. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מאמרים שבוחנים את השפעות המגפה על סוגיות חברתיות והתפתחותיות שונות בקרב תלמידים.
המחקר הראשון בחן כיצד חווית דחק (Stress) שנוצרת בעקבות המגפה עשויה להשפיע על ההתפתחות המוחית של תלמידים בכלל, ושל תלמידים מקבוצות אוכלוסיה מוחלשות בפרט. המחקר מצא כי דחק משפיע על תפקודים מוחיים שונים, האחראיים בין היתר על תהליכי חשיבה וניהול קשב, זיכרון ולמידה.
המחקר השני בדק מה היו השינויים בזמן המשחק המשותף של הורים וילדים בתקופת הקורונה, ומצא כי הזמן המשותף עלה משמעותית, אך לא בכל קבוצות האוכלוסייה. במשקי בית ממעמד סוציו-אקונומי נמוך או מקבוצות סיכון חלה ירידה משמעותית בזמן המשחק המשותף ועלייה בזמן השימוש של הילדים במסך באופן לא מפוקח.

קראו עוד >>

כיצד פדגוגיה רלוונטית תרבות משפיעה לטובה על הישגי תלמידות ותלמידים?

פדגוגיה רלוונטית תרבות מבקשת להביא לידי ביטוי ולהכיר את תרבותם ואישיותם של התלמידים כחלק מתהליכי הלמידה וההוראה. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מאמרים שעוסקים בהשפעה של יישום פדגוגיה רלוונטית תרבות על הישגי תלמידים.
המאמר הראשון בחן את ההשפעה של פדגוגיה רלוונטית תרבות דרך נקודת מבטם של התלמידים, ומצא כי זו תרמה להישגים הלימודיים של התלמידים, ולקשרים החברתיים בין תלמידים מרקע תרבותי שונה.
המאמר השני בחן את ההשפעה של שימוש מורים בפדגוגיה רלוונטית תרבות על הישגי קריאה של תלמידים ממוצא לטיני בארצות הברית ומצא עלייה בהישגים של תלמידים אשר מוריהם האמינו בעקרונות המקושרים עם פדגוגיה רלוונטית תרבות ויישמו אותם, בדגש על יישום הערכה מעצבת.

קראו עוד >>

אילו הטיות קיימות בהערכת מורים?

הערכת מורים מהווה אתגר מורכב עבור מערכות חינוך רבות ברחבי העולם. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום בתהליכי הערכת מורים בארצות הברית. המאמר הראשון בחן את הפערים בתוצאות ההערכה בין מורים מקבוצת הרוב למורים מקבוצות מיעוט בשיקגו. המאמר מצא כי חלק מהפערים מושפעים מהבדלים בסביבת העבודה, אשר מושפעת מהרקע של התלמידים, ומרמת התמיכה הארגונית אותה מקבלים מורים. המאמר השני בחן את המאפיינים של מוצא ומגדר בקרב מורים שקיבלו הערכה נמוכה במישיגן. המחקר מצא כי הערכה עתירת סיכון עשויה להשפיע לרעה על מורים ומורות מקבוצות מיעוט.

קראו עוד >>

כיצד משפיע המקום בו נערכת הלמידה על עצם הלימוד?

למרחב שבו מתרחש התהליך החינוכי ניכרת משמעות רבה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שבחנו את המשמעויות והערך של חינוך מבוסס מקום.
המחקר הראשון מציג סקירת ספרות של 59 מחקרים שבחנו כיצד יש להתאים את תהליך ההכשרה להוראה עבור מורים שעתידים ללמד באזורים כפריים (Rural), ומצא כי באזורים כאלו יש חשיבות ליישום גישה פדגוגית שרואה במקום בו מתרחש התהליך החינוכי הזדמנות לעיסוק בסוגיות חברתיות ומרחביות.
המאמר השני בחן כיצד יש ליישם חינוך מבוסס מקום, והגדיר שלוש שאלות יסוד שהמורה צריך לחקור עם תלמידיו ביחס למקום בו הם לומדים, על מנת לקשור בין מיקום הלמידה לסוגיות של חברה, כלכלה, מוסר ועשייה חברתית

קראו עוד >>

האם ניתן לחזות נשירת תלמידים?

זיהוי מוקדם של תלמידים הנמצאים בסיכון לנשירה מבית הספר הינו מרכיב חשוב במניעת נשירה שמאפשר מתן תמיכה לתלמידים אלו מבעוד מועד. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבחנו מה הם המאפיינים שניתן לזהות באופן מקדים כסממנים של סיכון לנשירה?
המאמר הראשון בחן מודל לחיזוי נשירת תלמידים בתיכון בארצות הברית, אשר מבוסס על מדדי נוכחות, אי השלמת קורסי לימוד וממוצע ציונים בסיום חטה"ב, ומצא כי המודל מצליח לנבא נשירה בתיכון באופן שעשוי לסייע רבות במניעתה בעתיד.
המאמר השני בחן האם מעברים רבים בין בתי ספר (שלא מסיבות מבניות) מהווים אינדיקציה לסיכון לנשירה. נמצא כי קיים קשר בין מעברים מרובים לסיכון לנשירה ולהישגים נמוכים, אך חשוב לציין כי מעברים מרובים קשורים מלכתחילה במאפייני רקע כמו מצב סוציו-אקונומי נמוך ושייכות לאוכלוסיות מיעוט.

קראו עוד >>

אילו גורמים מאפשרים לבתי ספר מוחלשים לשגשג לאורך זמן?

כיצד ניתן לקדם תהליכי שינוי בבתי ספר ולהצליח לשמר אותם לאורך זמן? הסקירה היומית מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בקידום תהליכי שינוי בבתי ספר.
המאמר הראשון בחן רפורמה בארצות הברית אשר העבירה את הניהול של בתי ספר בעלי הישגים נמוכים לגופים פרטיים בשיטת הזיכיון (Charter), ומצא כי שיטה זו לא בהכרח מקדמת את המטרות אשר עבורן העבירה המדינה את הניהול לגופים אלו.
המאמר השני ערך סקירה שיטתית של מחקרים בנושא של סוגי מנהיגות ומצא 42 פרקטיקות מנהיגות אשר עשויות לתרום לשינוי של בתי ספר, ולשימור של שינוי זה לאורך זמן.

קראו עוד >>

כיצד להטמיע באופן יעיל את גישת ה-SEL במערכות חינוך?

למידה חברתית רגשית (SEL) הפכה בשנים האחרונות לאחת ממגמות החינוך הבולטות ביותר. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום באופן בו הוטמע SEL במערכות חינוך, והשפעתו עליהן.
המאמר הראשון בחן תפיסות של מנהלים בארצות הברית לגבי חשיבות ההטמעה של SEL ואת האתגרים שהם זיהו בהטמעה של SEL, ומצא הסכמה גורפת על חשיבותו, לצד מחסור בהכשרה של צוותי ההוראה ומחסור בעדויות מחקריות אודות ההצלחה של SEL בבתי ספר המקשה על יישום מיטבי ועל התמודדות עם התנגדויות ליישום.
המאמר השני בחן את מגמת ההטמעה של SEL בבתי ספר בשילוב עם התחזקות המגמה לקידום מדיניות מבוססת נתונים בעולם וכיצד הן מושפעות זו מזו, ומצא כי שילוב זה מייצר מאגרי נתונים חדשים על שלומות התלמידים, אשר מאפשרים קידום והטמעה מיטבית של SEL בבתי ספר לצד שימוש אפשרי עתידי בהקשרים של שלומות כח העבודה.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר