מדינה 1: ארצות הברית

כיצד התמודדו מנהלות ומנהלים של בתי ספר עם משבר הקורונה?

מנהלי ומנהלות בתי ספר, אשר תפקידם מורכב גם בזמן שגרה, נדרשו בתקופת הקורונה להסתגלות והתאמה מהירה למציאות המשתנה, ולמציאת פתרונות למצבים לא מוכרים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים שבחנו כיצד השתנו תפיסותיהם של מנהלי בית הספר בנוגע לתפקידם בעקבות תקופת הקורונה.
המחקר הראשון שנערך בארצות הברית בחן בעזרת קבוצות מיקוד של מנהלים את האופן שבו השתנה תפקידם במהלך תקופת הקורונה. נמצא כי מנהלים ומנהלות התמקדו בעיקר במשימות הקשורות לטיפוח קהילה בית ספרית ותקשורת, לצד צרכי תפעול ואדמיניסטרציה, בעוד שמשימות הנוגעות לחזון, שיפור ובחינת עתיד בית הספר נדחקו הצידה.
התקציר השני הינו סיכום של דוח מחקר שנערך במימון לשכת המדענית הראשית בישראל. המחקר בחן את הדומה והשונה בהתמודדות עם אתגרי הקורונה, ובתפיסת תפקיד המנהל בתקופת הקורונה בחברה היהודית והערבית. בנוסף, בחן המחקר את הקשר בין תחושת מסוגלות עצמית של מנהלות ומנהלים לבין תפקוד בתי הספר בתקופת הקורונה.

קראו עוד >>

אילו שיטות הוראה תומכות בהרחבת אוצר מילים ובאוריינות?

אוריינות קריאה וכתיבה מהווה מיומנות בסיסית עבור כל ילד וילדה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבוחנים שיטות ייחודיות ללמידת קרוא וכתוב, והשפעתן על אוריינות התלמידים.
המאמר הראשון בחן כיצד משפיע שימוש בשירה או דקלום על למידת מילים בקרב ילדי גן. המחקר מצא כי אלו נמצאו יעילות ותרמו ליכולת של הילדים להסביר את משמעות המילים שלמדו.
המאמר השני בחן כיצד משפיעה שיטת לימוד המשלבת בין הוראה פרונטלית ללמידה באמצעות טכנולוגיות למידה על יכולת הקריאה של תלמידים. נמצא כי ישנו שיפור משמעותי ביכולת הקריאה של תלמידים בעקבות השתתפות בתוכנית, כאשר השיפור הרב ביותר היה בגילי גן – ב'.

קראו עוד >>

האם ניתן לשמור על אווירת התחדשות מתמדת במערכות חינוך?

היכולת להתחדש ולהשתנות תוך כדי תנועה הינה מהותית למערכות וארגונים. לכבוד חג הפסח והרמדאן, הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת בתהליכי התחדשות, למידה ושינוי.
המחקר הראשון בחן כיצד עשויים צוותי מורים מובילים (Teacher Leaders) להוביל תהליכי שינוי בבתי הספר. נמצא כי הבנת השפעת ההקשר הבית ספרי והשפעתם של בעלי העניין על תפקידו ותפקודו של בית הספר היוו גורם משמעותי בהצלחתם של הצוותים בהובלת שינוי.
המאמר השני מציע לראות את משבר הקורונה כהזדמנות לחשיבה מחדש על תפקידן והבנייתן של מערכות חינוך. כותבי המאמר מבקשים להציב את עקרון שיתוף הפעולה כמוקד חינוכי מרכזי, ולחדש את התפיסות המערכתיות והבית ספריות בהתאם אליו.

קראו עוד >>

מהן האפשרויות הטמונות בלמידה והוראה מקוונת ומהן מגבלותיה?

המעבר ללמידה והוראה מקוונת השפיע בצורה שונה על תלמידים ומשפחות מרקעים שונים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום את השאלה מה הם המאפיינים של תלמידים שבוחרים בלמידה מקוונת, וכיצד היא משפיעה על משתנים כמו נוכחות והישגים?
המאמר הראשון בחן את הקשרים שהתקיימו בין מאפייני משפחות, עמדותיהן ביחס ללמידה המקוונת והישגי תלמידים בזמן המגפה בלוס אנג'לס. נמצא כי על אף שהלמידה מרחוק השפיעה לטובה על נוכחות של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, היא פגעה בהישגים שלהם.
המאמר השני בחן מה הם המאפיינים של תלמידים שבחרו בלמידה מקוונת בתקופה שקדמה למגפת הקורונה במדינת אוהיו. נמצא כי תלמידים שנרשמו לבתי הספר המקוונים היו בעלי הישגי עבר נמוכים יותר, ובעלי רקע סוציו-אקונומי נמוך יותר.

קראו עוד >>

אילו שיטות הוראה נתפסות כיעילות בכיתה הטרוגנית?

שונות בלמידה של מגוון התלמידים הלומדים יחד בכיתה אחת נתפסת כאתגר במקצוע ההוראה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום האם תוכנות למידה מותאמות אישית עשויות לתרום להתמודדות עם אתגר זה, וכיצד?
המאמר הראשון בחן כיצד שימוש בלומדה (Educational Software) המתאימה את עצמה ללומד וחוזרת איתו על חומר משיעורים קודמים משפיע על הישגי תלמידים. נמצא שהשיפור בהישגי התלמידים לא היה משמעותי וכי הלומדה בפני עצמה אינה מספקת ככלי לצמצום הפערים.
המאמר השני בחן מספר מקרי בוחן של בתי ספר שביקשו ליישם למידה מותאמת אישית בכל היבטי בית הספר, בין היתר באמצעות טכנולוגיות ללמידה מותאמת אישית (Personalized Learning). המחקר מצא כי יישום של לומדות אינו מספק וכי יש להטמיע את השינוי גם בתפיסת ההוראה ותפקיד המורה, מבנה הלימודים ומערכות היחסים בבית הספר.

קראו עוד >>

כיצד יכולים מורים לקדם שוויון וצמצום פערים?

בשנים האחרונות מחקרים רבים מצביעים על המשמעות שיש להוראה של מורים מקבוצות מיעוט עבור הלמידה וההישגים של תלמידים מאותה קבוצת מיעוט. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום שני מחקרים שמבקשים לבחון את ההשפעה הזו, ואת הקשר שלה להוראה רלוונטית תרבות.
המחקר הראשון בחן את התופעה לפיה מורים מקבוצות מיעוט תורמים ללמידה וההישגים של תלמידים מאותה קבוצה, ומצא כי ייתכן שהשפעה זו נובעת מתפיסה מפותחת יותר של הוראה רלוונטית תרבות בקרב מורים מקבוצות מיעוט. המחקר השני בחן את המוכנות של מערכת החינוך המיוחד בארצות הברית אשר בה קיים ייצוג יתר של תלמידים מקבוצות מיעוט, להתמודדות עם רב תרבותיות. נמצא כי מורים שתופסים את בית הספר בו הם מלמדים כבעל מסוגלות גבוהה להתמודדות עם אתגר זה, הם בעלי הערכה עצמית גבוהה יותר באשר ליכולתם האישית ליישם הוראה רלוונטית תרבות.

קראו עוד >>

מה עשויות להיות השלכות של נקיטה בשיטות הוראה הפוכות מהמקובל?

חג פורים הינו חג של שמחה, שינוי ויציאה מהקופסה. לכבוד החג – הסקירה היומית עוסקת בסוגיות פורימיות שונות מזוויות חינוכיות.
המאמר הראשון בוחן את הזווית החינוכית של חג ה"נהפוך הוא" – ומציג סקירה שיטתית שבחנה 107 מחקרים אודות גישת הלמידה ההפוכה (flipped learning).
המאמר השני עוסק בזווית החינוכית של האמרה " משנכנס אדר מרבים בשמחה" – ובחן את הקשר בין סוגי הומור של מורים למעורבות של תלמידים בלמידה.

קראו עוד >>

כיצד לתווך לתלמידים אירועים אקטואליים ולעודדם להתעניין בחדשות?

אקטואליה וחדשות מקומיות ועולמיות משפיעות על חיי התלמידים ותחושותיהם. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום במקומה של אקטואליה בכיתה, במאפייני השיח עליה ובמורכבויות לצד היתרונות שהעיסוק בה מזמן.
המאמר הראשון בחן פרויקט ברוד איילנד בו חוקרי תקשורת פיתחו מודל לשילוב אקטואליה בכיתה. המודל שהציעו מורכב מארבעה היבטים שצריכים להתקיים בלמידה בכיתה: רוח של חקר, מוכנות לאי-ודאות, הבנייה מחושבת של השיעורים ובירור ערכי. נמצא ששילוב אקטואליה בבית הספר תרם לתלמידים בפיתוח מיומנויות חקר ולמידה וביצירת חיבור לנעשה בחברה. המאמר השני בחן פרויקט שהתקיים במשך עשור בבריטניה בשילוב עם ה-BBC, במסגרתו מורים ותלמידים הקימו אתרי חדשות בית ספריים. נמצא שפרויקט זה פיתח את מיומנויות התלמידים, וגם את העניין והמעורבות שלהם באקטואליה.

קראו עוד >>

האם ניתן להשתמש בהערכה חלופית בהקשר לתלמידים עם מוגבלויות?

התאמה של תהליכי הערכה לתלמידים בכלל, ולתלמידים עם מוגבלויות בפרט, מהווה אתגר מורכב בעל חשיבות גבוהה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שעוסקים בגישת התלקיט (assessment portfolios) בהערכה.
המאמר הראשון בחן כיצד עושים מורים שימוש בתלקיט ככלי להערכה, ומצא כי ללא הכשרה מספקת גישה זו אינה מצליחה לייצר הערכה איכותית ומיטבית עבור תלמידים.
המאמר השני עסק בהערכה ובגישות להערכה עבור תלמידים עם מוגבלויות, ומציע שימוש בתלקיט כגישה המאפשרת למורה ללמוד על תהליכי הלמידה של התלמיד, ולתלמיד ללמוד על עצמו.

קראו עוד >>

כיצד מערכות חינוך תומכות במנהלים של מוסדות חינוך?

בעשורים האחרונים ישנה מגמה בולטת במערכות חינוך רבות בעולם של הרחבת האוטונומיה למנהלי ומנהלות בתי ספר. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום בשאלה כיצד עשויה וצריכה מערכת חינוך לתמוך במנהלי בתי ספר במילוי תפקידם, אשר התרחב והשתנה?
המאמר הראשון ערך סקירת ספרות שיטתית של למעלה מ-60 מחקרים שנערכו בעשורים האחרונים, ובחנו את תפקידם של מחוזות בתמיכה וליווי של מנהלים. הממצאים מראים כי ישנה חשיבות גבוהה לליווי (Mentoring) של מנהלים, וכי במחוזות שתופסים את המנהלים כלומדים (Learners) בפני עצמם, עלה הסיכוי להצלחתם בתפקיד.
המאמר השני בחן כיצד השפיעו מגמות השינוי בתפקיד המנהל על תפיסת הפיקוח ותפקיד הרשות המפקחת בגרמניה. נמצא כי ישנו צורך בחשיבה והגדרה מחודשת של תפקיד הפיקוח, והפיכתו לכזה שמייצר תהליכי ליווי משמעותיים, משנה את המבנה ההיררכי שהיה נהוג בעבר, ובונה רשת (Network) מקצועית עם המנהלים.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר