מדינה 1: ארצות הברית

עזיבה של מורות ומורים את מקצוע ההוראה מהווה אתגר מורכב למערכות חינוך, אשר לו היבטים כלכליים וחינוכיים רבים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבוחנים את השאלה האם ניתן לזהות ולאפיין את הגורמים המובילים לעזיבת מקצוע ההוראה.
המחקר הראשון שנערך במכון אננברג באוניברסיטת בראון בחן את הקשר בין דיווח של מורים לגבי כוונה לעזוב את מקצוע ההוראה או לעבור בית ספר, לבין מימוש כוונות אלה בפועל. נמצא כי ישנו קשר חזק בין כוונות למתרחש בפועל, אך כי קשר זה הינו מורכב, ומושפע מגורמים שונים ומתחושות של מורים לגבי רמת התמיכה והשייכות שלהם למקצוע ולבית הספר.
המאמר השני בחן בעזרת ראיונות ושאלונים את הגורמים לעזיבתם של מורים במדינת יוטה בארצות הברית. ממצאי המחקר מצביעים על שישה גורמים מרכזיים שזוהו כמשמעותיים בתהליך העזיבה: עומס עבודה, מידת הלחץ, תפיסת התפקיד, תחושת המקצועיות, מערכות יחסים עם עמיתים, ורגשות שליליים ביחס למקצוע.

אוריינות קריאה וכתיבה מהווה מיומנות בסיסית עבור כל ילד וילדה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבוחנים שיטות ייחודיות ללמידת קרוא וכתוב, והשפעתן על אוריינות התלמידים.
המאמר הראשון בחן כיצד משפיע שימוש בשירה או דקלום על למידת מילים בקרב ילדי גן. המחקר מצא כי אלו נמצאו יעילות ותרמו ליכולת של הילדים להסביר את משמעות המילים שלמדו.
המאמר השני בחן כיצד משפיעה שיטת לימוד המשלבת בין הוראה פרונטלית ללמידה באמצעות טכנולוגיות למידה על יכולת הקריאה של תלמידים. נמצא כי ישנו שיפור משמעותי ביכולת הקריאה של תלמידים בעקבות השתתפות בתוכנית, כאשר השיפור הרב ביותר היה בגילי גן – ב'.

היכולת להתחדש ולהשתנות תוך כדי תנועה הינה מהותית למערכות וארגונים. לכבוד חג הפסח והרמדאן, הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת בתהליכי התחדשות, למידה ושינוי.
המחקר הראשון בחן כיצד עשויים צוותי מורים מובילים (Teacher Leaders) להוביל תהליכי שינוי בבתי הספר. נמצא כי הבנת השפעת ההקשר הבית ספרי והשפעתם של בעלי העניין על תפקידו ותפקודו של בית הספר היוו גורם משמעותי בהצלחתם של הצוותים בהובלת שינוי.
המאמר השני מציע לראות את משבר הקורונה כהזדמנות לחשיבה מחדש על תפקידן והבנייתן של מערכות חינוך. כותבי המאמר מבקשים להציב את עקרון שיתוף הפעולה כמוקד חינוכי מרכזי, ולחדש את התפיסות המערכתיות והבית ספריות בהתאם אליו.

בשנים האחרונות מחקרים רבים מצביעים על המשמעות שיש להוראה של מורים מקבוצות מיעוט עבור הלמידה וההישגים של תלמידים מאותה קבוצת מיעוט. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום שני מחקרים שמבקשים לבחון את ההשפעה הזו, ואת הקשר שלה להוראה רלוונטית תרבות.
המחקר הראשון בחן את התופעה לפיה מורים מקבוצות מיעוט תורמים ללמידה וההישגים של תלמידים מאותה קבוצה, ומצא כי ייתכן שהשפעה זו נובעת מתפיסה מפותחת יותר של הוראה רלוונטית תרבות בקרב מורים מקבוצות מיעוט. המחקר השני בחן את המוכנות של מערכת החינוך המיוחד בארצות הברית אשר בה קיים ייצוג יתר של תלמידים מקבוצות מיעוט, להתמודדות עם רב תרבותיות. נמצא כי מורים שתופסים את בית הספר בו הם מלמדים כבעל מסוגלות גבוהה להתמודדות עם אתגר זה, הם בעלי הערכה עצמית גבוהה יותר באשר ליכולתם האישית ליישם הוראה רלוונטית תרבות.

אקטואליה וחדשות מקומיות ועולמיות משפיעות על חיי התלמידים ותחושותיהם. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום במקומה של אקטואליה בכיתה, במאפייני השיח עליה ובמורכבויות לצד היתרונות שהעיסוק בה מזמן.
המאמר הראשון בחן פרויקט ברוד איילנד בו חוקרי תקשורת פיתחו מודל לשילוב אקטואליה בכיתה. המודל שהציעו מורכב מארבעה היבטים שצריכים להתקיים בלמידה בכיתה: רוח של חקר, מוכנות לאי-ודאות, הבנייה מחושבת של השיעורים ובירור ערכי. נמצא ששילוב אקטואליה בבית הספר תרם לתלמידים בפיתוח מיומנויות חקר ולמידה וביצירת חיבור לנעשה בחברה. המאמר השני בחן פרויקט שהתקיים במשך עשור בבריטניה בשילוב עם ה-BBC, במסגרתו מורים ותלמידים הקימו אתרי חדשות בית ספריים. נמצא שפרויקט זה פיתח את מיומנויות התלמידים, וגם את העניין והמעורבות שלהם באקטואליה.

התאמה של תהליכי הערכה לתלמידים בכלל, ולתלמידים עם מוגבלויות בפרט, מהווה אתגר מורכב בעל חשיבות גבוהה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שעוסקים בגישת התלקיט (assessment portfolios) בהערכה.
המאמר הראשון בחן כיצד עושים מורים שימוש בתלקיט ככלי להערכה, ומצא כי ללא הכשרה מספקת גישה זו אינה מצליחה לייצר הערכה איכותית ומיטבית עבור תלמידים.
המאמר השני עסק בהערכה ובגישות להערכה עבור תלמידים עם מוגבלויות, ומציע שימוש בתלקיט כגישה המאפשרת למורה ללמוד על תהליכי הלמידה של התלמיד, ולתלמיד ללמוד על עצמו.