מדינה 1: ארצות הברית

כיצד עשויה הנהלת בית הספר לתרום לעיצוב האקלים הבית ספרי וטיובו?

אקלים בית הספר ומערכות היחסים בבית הספר משפיעים ישירות על שלומותם של צוותי החינוך ועל תפקודם בעבודה. להנהלת בית הספר ישנו תפקיד מרכזי בעיצוב אקלים בית ספרי מיטבי ובשימורו לאורך זמן. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שעוסקים בקידום אקלים בית ספרי מיטבי עבור צוותי החינוך. המחקר הראשון עסק בקשר שבין ההשפעה של מנהלות ומנהלי בתי ספר על הצוות החינוכי, לבין האקלים הבית ספרי, ומצא כי השפעה חיובית של מנהלות ומנהלי בתי ספר מתואמת עם אקלים בית ספרי חיובי יותר. המחקר השני בחן גישה לקידום שלומות צוות בית הספר אשר מבוססת על ארבעה עקרונות, ומציע כלי אבחון לאיתר נקודות חוזק וחולשה בדינמיקה הבית ספרית בהתאם לעקרונות אלו.

קראו עוד >>

כיצד ניתן לקדם קשר מיטיב ושיתופי פעולה בין מורות ומורים להורי תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים?

שיתוף פעולה בין ההורים לצוות החינוכי מסייע לתהליך החינוכי והטיפולי של תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים. אולם, שיתוף פעולה זה לעיתים מורכב מאד, ומלווה בחסמים חברתיים, רגשיים ומבניים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מתמקדת היום בשאלה כיצד ניתן להתמודד עם חסמים אלו, וכיצד מייצרים תהליך המקדם שיתוף פעולה. המחקר הראשון שנערך בארה"ב מציג דגם ייעוץ חדש ליצירה וביסוס של תקשורת מיטבית מובנית בין מורים והורים לילדים על הרצף האוטיסטי. המחקר השני בחן את החסמים העומדים בפני הורים מהגרים לילדים עם מוגבלות בארה"ב ביחס לשמירה על קשר רציף עם המורים.

קראו עוד >>

כיצד משפיעה תקשורת בין גננות לילדי הגן על פיתוח מיומנויות רגשיות וחברתיות?

הצוותים החינוכיים בגני הילדים אחראיים בין היתר לעיצוב האקלים החברתי והרגשי בגן, אשר עשוי להשפיע על ההתפתחות הרגשית והחברתית, וכן על הישגיהם של ילדי הגן. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים מארה"ב שבחנו את השפעתם של דפוסי תקשורת בין גננות וילדי גן על התפתחות מיומנויות ויכולות בקרב ילדי הגן. המאמר הראשון בחן את הקשר בין דפוס התקשורת של הגננת וילדי הגן, לבין פיתוח מיומנויות בקרב הילדים. המחקר השני בחן כיצד משפיעים דפוסי התקשורת ויכולות ארגון הגן (Classroom Organization) של הגננות על התנהגויות חברתיות בקרב ילדי הגן.

קראו עוד >>

מה ניתן ללמוד מהמחקר אודות אובדן למידה ופערי הישגים לאחר החופש הגדול?

פערים בין הישגי לומדים מהווים תופעה מוכרת במערכות חינוך ברחבי העולם, ומשוייכים פעמים רבות לפערים ברקע החברתי-כלכלי ממנו מגיעים תלמידים ותלמידות. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שבוחנים את המקורות והטעמים האפשריים להיווצרותם של פערי הישגים. המאמר הראשון בחן מחדש, באמצעות נתונים עדכניים, את התפיסה לפיה פערי הישגים מתרחבים במהלך חופשת הקיץ. המאמר השני בחן את התהוותם של פערים בהישגי תלמידים בגילי 5-12, ואת הקשר בין פערים אלו לגורמי רקע שונים.

קראו עוד >>

כיצד ניתן לעזור לתלמידות ותלמידים להתמודד בצורה מיטבית עם המעבר בין שלבי חינוך?

המעבר בין שלבי חינוך שונים מהווה רגע מאתגר עבור תלמידות ותלמידים, ודורש התמודדות עם שוני בציפיות ובדרישות, בסביבה החברתית ובצוותי ההוראה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים שבוחנים מה הם המאפיינים של שלב מעבר זה, וכיצד ניתן לתמוך במעבר מיטיב עבור התלמידות והתלמידים. המאמר הראשון ערך סקירה מקיפה שבחנה מה הן התופעות הרגשיות, חברתיות ולימודיות המתרחשות בעת המעבר בין שלב החינוך היסודי לעל יסודי. המאמר השני בחן תוכנית התערבות שמטרתה לקדם התמודדות מיטיבה עם המעבר מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים.

קראו עוד >>

מה גורם למורים לעזוב את מקצוע ההוראה?

עזיבה של מורות ומורים את מקצוע ההוראה מהווה אתגר מורכב למערכות חינוך, אשר לו היבטים כלכליים וחינוכיים רבים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבוחנים את השאלה האם ניתן לזהות ולאפיין את הגורמים המובילים לעזיבת מקצוע ההוראה.
המחקר הראשון שנערך במכון אננברג באוניברסיטת בראון בחן את הקשר בין דיווח של מורים לגבי כוונה לעזוב את מקצוע ההוראה או לעבור בית ספר, לבין מימוש כוונות אלה בפועל. נמצא כי ישנו קשר חזק בין כוונות למתרחש בפועל, אך כי קשר זה הינו מורכב, ומושפע מגורמים שונים ומתחושות של מורים לגבי רמת התמיכה והשייכות שלהם למקצוע ולבית הספר.
המאמר השני בחן בעזרת ראיונות ושאלונים את הגורמים לעזיבתם של מורים במדינת יוטה בארצות הברית. ממצאי המחקר מצביעים על שישה גורמים מרכזיים שזוהו כמשמעותיים בתהליך העזיבה: עומס עבודה, מידת הלחץ, תפיסת התפקיד, תחושת המקצועיות, מערכות יחסים עם עמיתים, ורגשות שליליים ביחס למקצוע.

קראו עוד >>

כיצד התמודדו מנהלות ומנהלים של בתי ספר עם משבר הקורונה?

מנהלי ומנהלות בתי ספר, אשר תפקידם מורכב גם בזמן שגרה, נדרשו בתקופת הקורונה להסתגלות והתאמה מהירה למציאות המשתנה, ולמציאת פתרונות למצבים לא מוכרים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים שבחנו כיצד השתנו תפיסותיהם של מנהלי בית הספר בנוגע לתפקידם בעקבות תקופת הקורונה.
המחקר הראשון שנערך בארצות הברית בחן בעזרת קבוצות מיקוד של מנהלים את האופן שבו השתנה תפקידם במהלך תקופת הקורונה. נמצא כי מנהלים ומנהלות התמקדו בעיקר במשימות הקשורות לטיפוח קהילה בית ספרית ותקשורת, לצד צרכי תפעול ואדמיניסטרציה, בעוד שמשימות הנוגעות לחזון, שיפור ובחינת עתיד בית הספר נדחקו הצידה.
התקציר השני הינו סיכום של דוח מחקר שנערך במימון לשכת המדענית הראשית בישראל. המחקר בחן את הדומה והשונה בהתמודדות עם אתגרי הקורונה, ובתפיסת תפקיד המנהל בתקופת הקורונה בחברה היהודית והערבית. בנוסף, בחן המחקר את הקשר בין תחושת מסוגלות עצמית של מנהלות ומנהלים לבין תפקוד בתי הספר בתקופת הקורונה.

קראו עוד >>

אילו שיטות הוראה תומכות בהרחבת אוצר מילים ובאוריינות?

אוריינות קריאה וכתיבה מהווה מיומנות בסיסית עבור כל ילד וילדה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבוחנים שיטות ייחודיות ללמידת קרוא וכתוב, והשפעתן על אוריינות התלמידים.
המאמר הראשון בחן כיצד משפיע שימוש בשירה או דקלום על למידת מילים בקרב ילדי גן. המחקר מצא כי אלו נמצאו יעילות ותרמו ליכולת של הילדים להסביר את משמעות המילים שלמדו.
המאמר השני בחן כיצד משפיעה שיטת לימוד המשלבת בין הוראה פרונטלית ללמידה באמצעות טכנולוגיות למידה על יכולת הקריאה של תלמידים. נמצא כי ישנו שיפור משמעותי ביכולת הקריאה של תלמידים בעקבות השתתפות בתוכנית, כאשר השיפור הרב ביותר היה בגילי גן – ב'.

קראו עוד >>

האם ניתן לשמור על אווירת התחדשות מתמדת במערכות חינוך?

היכולת להתחדש ולהשתנות תוך כדי תנועה הינה מהותית למערכות וארגונים. לכבוד חג הפסח והרמדאן, הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת בתהליכי התחדשות, למידה ושינוי.
המחקר הראשון בחן כיצד עשויים צוותי מורים מובילים (Teacher Leaders) להוביל תהליכי שינוי בבתי הספר. נמצא כי הבנת השפעת ההקשר הבית ספרי והשפעתם של בעלי העניין על תפקידו ותפקודו של בית הספר היוו גורם משמעותי בהצלחתם של הצוותים בהובלת שינוי.
המאמר השני מציע לראות את משבר הקורונה כהזדמנות לחשיבה מחדש על תפקידן והבנייתן של מערכות חינוך. כותבי המאמר מבקשים להציב את עקרון שיתוף הפעולה כמוקד חינוכי מרכזי, ולחדש את התפיסות המערכתיות והבית ספריות בהתאם אליו.

קראו עוד >>

כיצד השפיע משבר הקורונה על שלומות של צוותי הוראה ואילו משתנים התערבו בהשפעה זו?

תקופת הקורונה הציבה אתגרים רבים בפני מורות ומורים במערכת החינוך, אשר השפיעו על שלומותם ורווחתם הנפשית. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבחנו כיצד הושפעה רווחתם הנפשית של מורות ומורים בתקופת הקורונה.
המחקר הראשון שנערך בארצות הברית בחן כיצד השפיעה תקופת הקורונה על התבטאותה של תופעת תשישות החמלה (Compassion Fatigue). נמצא כי תחושת מסוגלות עצמית בהוראה מקוונת הפחיתה את התופעה, וכי מורים ותיקים חוו פחות תשישות חמלה ממורים חדשים.
התקציר השני הינו סיכום של דוח מחקר שנערך בישראל במימון לשכת המדענית הראשית, שבחן את התמודדותם של מורות ומורים במגזר הערבי והדרוזי עם משבר הקורונה. נמצא שחוסן נפשי ומשאבים, חיצוניים ופנימיים, השפיעו לטובה על הרווחה הנפשית ושלומותם של המורים.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר