מדינה 2: ארצות הברית

מנהיגות חינוכית וחשיבות ההכנה לפני אירוע משבר: תובנות מאירוע ירי בשטח בית ספר בארה"ב (5)

שתי הסקירה היומית של לשכת המדענית הקרובות יוקדשו לתובנות בנושא מנהיגות בשעת חירום בעקבות אירועי ירי במוסדות חינוך בארצות הברית. הסקירה הנוכחית תוקדש למקרה שבו תלמידים ירו והרגו בנשק חם בשטח בית הספר. תגובת ההנהגה החינוכית המומלצת למשבר מסוג זה דומה להתמודדות במשברים בית ספריים באופן כללי. תרומתו המרכזית של חקר מקרה זה להבנה של מנהיגות חינוכית בשעת משבר היא בדיון הנרחב של החוקרים על תהליך ההכנה שיש לקיים לקראת התמודדות בית הספר עם משברים, ובפרט על תוכנית "ששת הצעדים" שפיתח משרד החינוך האמריקני לצורך תכנון אסטרטגיית התמודדות כזאת.

המלצות מרכזיות ליישום
• תכנון למצב חירום לפי מודל ששת השלבים מתייחס לנקודות הבאות: 1. עבודה שיתופית; 2. הבנת היקף המשבר; 3. קביעת יעדים ומטרות; 4. בחינה של דרכי פעולה; 5. ניסוח, כתיבה ואישור של התוכנית; ו־6. יישום ותחזוקה של התוכנית.
• צוותי תכנון משבר עשויים לכלול תתי־צוותים שיתמודדו עם תחומים קריטיים.

קראו עוד >>

מנהיגות חינוכית משתפת בשעת משבר (4)

הסקירה היומית של לשכת המדענית מוקדשת למחקר המציע ניהול וקבלת החלטות בגישה של מנהיגות חינוכית משתפת. המאמר מבחין בין הגישה המודרנית לניהול לבין הגישה השיתופית, המבוזרת והדמוקרטית שנדרשת בעת ניהול של משברים בסדרי הגודל שהביאה לפתחנו המאה ה־21. בעוד הגישה המודרנית אומנם מתבססת על האצלת אחריות ומשימות לאחרים, היא אינה מתייחסת לשיתוף פעולה פעיל ולהשתתפות רחבה של כל הקהילה המקצועית ושל החברה הציבורית בתהליכי החלטה ודיאלוג פורמליים ולא־פורמליים בניהול והובלה בזמן משבר. המאמר מציע מסגרת עבודה לניהול כללי בגישת המנהיגות החינוכית.

המלצות מרכזיות ליישום
• ראוי לזכור כי עשייה חינוכית היא בעלת מאפיינים של הובלה ומנהיגות מטבעה.
• בעת משבר, חשוב להקשיב ולפנות לקהילת בית הספר, במטרה לעבוד בשיתוף ובבניית קואליציות של פעולה.
• חשוב למפות בעזרת הפניה לקהילה: מהן הבעיות הבוערות, מיהם השחקנים המרכזיים הרלוונטיים, מהן ההצעות של שותפי השיח לפתרון הבעיות שזוהו.
• רק לאחר בניית קואליצה משותפת ועבודת המיפוי ניתן לגשת לעצב את תוכנית הפעולה להשתקמות מהמשבר.

קראו עוד >>

כיצד נצמיח "טרום-מנהיגים" המוכנים לזמן משבר (3)?

הסקירה היומית מוקדשת למחקר שערך סקירת ספרות קיימת במטרה לאתר את מאפייני המנהיגות החינוכית המתעלה בזמני משבר (המתחילים בזמן מפתיע, וכוללים צורך לנהל תחת אי-וודאות רבה). החוקרים מצאו שלמרות סוגי המשבר השונים שנכללו בסקירה (שרפות, רעידות אדמה, מוות, אובדנות, טורנדו), למנהיגות החינוכית בשעת המשבר היו מאפיינים דומים.
החוקרים זיהו שישה מאפיינים מרכזיים: מתן טיפול רגשי וחברתי בזמן המשבר, כניסה לתפקיד ולאחריות חדשים, יצירת שיתוף פעולה בין בעלי עניין שונים בתוך קהילת בית הספר ומחוץ לה, יצירת תקשורת רב־ממדית בין בעלי העניין השונים, קבלת החלטות מורכבת והתנהלות בתוך הקהילה, בתוך הארגון ומתוך ניסיון החיים האישי של המנהיגה או המנהיג שקמו בעת המשבר. בנוסף, החוקרים זיהו שלמעשה כל בעל תפקיד בקהילה, ובכלל זה המנהלים, המורים, ההורים, התלמידים, צוותי חירום שהוקמו מראש כחלק מהיערכות למשבר או הצוות המנהלי של בית הספר, עשויים להתגלות כמנהיגים מובילים, המספקים מענה, וודאות בסביבה כאוטית, תחושת בטחון התורמת לעשייה חינוכית בשעת חירום ואף מצילה חיים. חלק ב' של הסקירה מסכם המלצות ליישום מתוך ממצאי המחקר.
המלצות מרכזיות ליישום
• לאפשר למנהיגות חינוכית בזמן משבר לקבל גיבוי ותמיכה מערכתיים בכל שלבי האסון (היערכות, התמודדות והחלמה מהמשבר), בקרב כל בעלי התפקידים המעורבים.
• נדרשת תמיכה מערכתית והצבת הבריאות הפיזית והנפשית של הילדים, של הסגל ושל קהילת בית ספר במהלך המשבר ואחריו בראש סדר העדיפויות.
• מומלץ להכין בעלי תפקידים לכך שבמצב חירום ידרשו "להגדיל ראש" ולפעול בגמישות ויצירתיות.

קראו עוד >>

מנהיגות בית ספרית בחירום – ניהול משברים ויישומו לחינוך (2)

העשורים האחרונים התאפיינו במגוון רב של אירועים גדולים (אקלימיים וגיאו-פוליטיים) שיצרו משברים חסרי תקדים בקהילות ובמדינות בהן התרחשו. אירועים אלו מהווים תשתית עבור חוקרים מתחום ניהול המשברים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית תוקדש להצגת דרכים ליישם גישות מניהול משברים אל עבודתם של מנהיגים חינוכיים מרמת המחוז ועד בית-הספר. המאמר שבמוקד הסקירה מתבסס על שני מחקרים שנערכו בארצות הברית במחוזות חינוך שונים, והוא מציע המלצות לצעדים שיכולים לתרום לחיזוק הקשר עם גורמים בקהילה, ובכך להגביר את המוכנות שלהם ושל בתי ספר במחוז למצבי משבר עתידיים. בתוך כך, מוצגות המלצות פרטניות עבור האחראים לקשר עם האזרחים ועבור המפקחים על בתי הספר במחוז.
תובנות מרכזיות
• חשוב להכין תוכנית לניהול משברים, לעדכן אותה לעיתים קרובות ולגייס תמיכה מצד האנשים האמונים על יישומה והטמעתה.
• מומלץ לנקוט פעולה יזומה לזיהוי ולניהול סיכונים פוטנציאליים.
• מומלץ להכין מראש חלק מאתר האינטרנט שיוקדש לזמני משבר.
• בזמן שגרה מומלץ לערוך סימולציות עם מנהלי בתי הספר למצבי חירום שונים.
• מומלץ להקים תשתית תקשורת ותיאום בין בתי ספר הקרובים פיסית זה לזה, ולאפשר שיתופי פעולה ביניהם.

קראו עוד >>

שימור מורים ומניעת נשירה

שימור מורים ומניעת נשירה
שימור מורות ומורים חדשים הוא אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני מערכות החינוך ומנהלי בתי ספר. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית תעסוק בשאלה כיצד ניתן לשמר מורות ומורים חדשים ולמנוע את נשירתם מהמערכת. המאמר הראשון בוחן אילו מאפיינים משותפים לבתי ספר בישראל שמצליחים לשמר לאורך זמן את המורות והמורים החדשים המגיעים אליהם. המאמר השני בוחן את עמדתם של מורים חדשים בטקסס, ארצות הברית, לגבי סוגי התמיכות שהם מקבלים מטעם מחוז החינוך ובית הספר בו הם מלמדים, וכן מטעם המוסד להכשרת מורים בו הוכשרו.
המלצות מרכזיות ליישום
• להשקיע בטיפוח יחסי עבודה טובים בקרב צוות ההוראה
• להקדיש זמן לחונכות מורים חדשים
• ליווי וזמינות ההנהלה לקשיי המורים
• להקצות איש קשר מצד המוסד האקדמי שהכשיר את המורים החדשים

קראו עוד >>

אתגרי הוראת פיגועי ה 11- בספטמבר בארצות הברית – חלק ב' (4)

הסקירה היומית הנוכחית חותמת את הסדרה בנושא ימי זכרון בתרבות ובבית-הספר, והיא תוקדש למחקר נוסף שבחן כיצד מלמדים את פיגועי הטרור של ה-11 בספטמבר 2001 בארצות הברית. אירוע היסטורי שיצר טראומה לאומית, ובמקביל תועד באופן רחב היקף.
בדומה לסקירות הקודמות, גם מחקר זה יוצא מנקודת הנחה כי הוראה של אירועי טרור או מלחמה יכולה להיעשות במגוון דרכים, וכי שימוש לא מושכל בחומרי המדיה הזמינים מהפיגוע עלול לפגוע ברווחתם הנפשית של התלמידים ולצמצם את הבנתם אודות האירועים ההיסטורים. מצד שני הכותב סבור כי שימוש מושכל בתיעוד ההיסטורי יכול לסייע להבנה מעמיקה של האירועים והשפעתם על החברה והתלמידים.
המאמר בחן חומרי הוראה ומדיה שבהם מורים משתמשים בהוראת אירועי 11 בספטמבר. כותב המאמר טוען כי אופן השימוש של מורים בחומרי המדיה אינן מותיר די מקום ללמידה מעמיקה, ומותח ביקורת על השימוש הנרחב, הישיר וללא דיון נלווה בסרטונים מהאסון. המחבר מדגיש את החשיבות של הצגת אירועים היסטוריים באופן שיאפשר לתלמידים ליצוק משמעות לאירועים ויאפשר להם לדמיין מגוון אפשרויות כלפי העתיד.

המלצות מרכזיות ליישום
• הוראת אירוע היסטורי משמעותי (כמו מתקפת הטרור של 11 בספטמבר) דורשת לימוד מתמשך שאינו מסתכם ביום הזיכרון הלאומי.
• הדבר חשוב במיוחד כשמדובר בחשיפה של סרטונים וייצוגי מדיה מהאירוע לתלמידים שאין להם זיכרון היסטורי חי של האירוע.
• מורים שחוו את האירוע ההיסטורי יפרשו את הסרטונים באופן שונה מתלמידיהם.
• מומלץ להקפיד שהצפייה בקטעי חדשות וסרטים דוקומנטריים תהיה מלווה בדיון כיתתי שיאפשר עיבוד הולם של מידע ורגשות.

קראו עוד >>

זיכרון בבית הספר: אתגרי הוראת אסון התאומים בארצות הברית (3)

במסגרת סדרת הסקירות אודות עיצוב ושימור הזיכרון בבית הספר ובתרבות, תוקדש הסקירה היומית היום לשני מאמרים שבחנו את אתגרי ההוראה שחוו מורים בבואם ללמד את את מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר 2001 (אסון התאומים).
מורים רבים מצאו את עצמם מתנסים בתיווך האסון לתלמידיהם בזמן אמת ללא הכנה מראש. הטראומה הקולקטיבית תבעה מהמורים מחשבה לא רק על אופן מסירת המידע העובדתי אודות האירוע אלא גם על התאמתו הרגשית והקוגניטיבית לתלמידים. המאמר הראשון בוחן את מורים למדעי החברה שעבדו בזמן האסון בבית ספר תיכון. המורים דיווחו כי העובדה שנאלצו לתווך לתלמידים בזמן האירוע את האסון שמתרחש סביבם, העלתה את תחושת הביטחון שלהם ביכולתם ללמד סוגיות הקשורות לטרור ולמשברים בלתי-צפויים. בה בעת הם ציינו את הצורך שלהם בהדרכה ובתמיכה הולמות, בפרט בנושא אוריינות מדיה ופיתוח כישורים פדגוגיים להתאמת חומרי ההוראה ליכולות ולצרכים של התלמידים. המאמר השני בוחן כיצד הזיכרון של מורים שחוו את אירועי 11 בספטמבר כתלמידים בבית ספר יסודי השפיע בהמשך על רצונם ללמד על האירועים בכיתותיהם. הכותבים הדגישו כי בהיעדר חשיפה למודלים פדגוגיים מתאימים, מורים שחשו מחויבות ללמד על אירועי 11 בספטמבר הרגישו במקביל חוסר ביטחון לעשות זאת. לכן ציינו כותבי המאמרים את חשיבותה של הכשרה מקצועית שתסייע למורים ללמד על אירועים היסטוריים וטראומטיים ותדגיש גם את תפקידם המכריע בפיתוח השקפה היסטורית אצל תלמידיהם.

תובנות מרכזיות והמלצות ליישום:
• למורים תפקיד חשוב ביצירת מרחב בטוח ואמפתי בבית הספר בזמן התרחשות אסון לאומי ובתקופת הלמידה וההנצחה שלו בשנים שלאחר מכן.
• חשוב לפעול לטפח מיומנויות ניהול שיח כיתתי בסוגיות מורכבות, מיומנות זו כוללת הכרה בחוסר הוודאות והקשבה אמפתית לצרכים ולחששות של תלמידים.
• קיימת חשיבות להתייחס לאירועי אסון לאומיים, ומומלץ לעשות זאת בשיתוף ובחקר עם התלמידים.
• חשוב להעניק למורים מסגרת תמיכה בית ספרית במקביל לשיח שהם מובילים בכיתות. מסגרת זו תאפשר הזדמנות לחלוק ולבחון בצורה רפלקטיבית את אופן ההתמודדות שלהם ושל תלמידיהם עם הלמידה והנצחת האסון.

קראו עוד >>

הכשרת מורים להוראה יצירתית

יצירתיות היא אחת המיומנויות הנדרשות מבוגרי מערכות חינוך, ומוזכרת ברשימת המיומנויות למאה ה-21. זאת משום שהיא מתואמת עם צרכים של מעסיקים ועם הצלחה בקריירה. יחד עם זאת, לא תמיד ברור כיצד מערכות חינוך עשויות לעודד פיתוח של יצירתיות. השאלה בה עוסקת הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית היא האם פיתוח מקצועי למורות ומורים, יכול לסגור פער זה, ולעודד טיפוח של יצירתיות בקרב תלמידים, ואם כן – כיצד. המאמר הראשון בסקירה מציג קורס פיתוח מקצועי למורות ומורי פיסיקה בגרמניה, במסגרתו הם למדו נושאים מדעיים בצורות יצירתיות. נמצא שהלמידה היצירתית של המורים היקנתה להם דרכי הוראה יצירתיות שטייבו את הוראתם. במאמר השני מתואר תהליך תכנון קבוצתי משותף של מורים, בהוואי, ארצות הברית, שמטרתו היה למצוא פתרונות יצירתיים לצרכים שהעלו המורים עצמם.
תובנות מרכזיות
• לפיתוח מקצועי של מורות ומורים יש יכולת לקדם את ההוראה היצירתית שלהם.
• פיתוח מקצועי אפקטיבי ליצירתיות ראוי שיטמיע שימוש בכלים יצירתיים כחלק משיטות ההוראה.
• יתכן כי הוראה יצירתית מטפחת את ההנעה העצמית ללמידה.
• תכנון מערכי שיעור לאור חמש נקודות מפתח המוצעות במודל i5 יכול לסייע להוראה בדרך יצירתית.

לסקירה קודמת בנושא הוראה ויצירתיות:
מהי יצירתיות וכיצד ניתן לקדם אותה בקרב תלמידות ותלמידים?
https://madan.education/review-daily/335/

קראו עוד >>

יישום "חונכות הפוכה" להוראת תלמידי דור האלפא (8)

אחת הדרכים המוצעות במחקר לקדם למידה הדדית בקרב עובדים עמיתים בני דורות שונים היא חונכות הפוכה. שיטה זו עשויה לשמש כלי יעיל גם לצמצום הפערים הבין-דוריים בין תלמידי דור האלפא ומוריהם. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית תוקדש לאמר הדן ברעיון החונכות ההפוכה ובאפשרות להפכו למודל יישומי בהוראה של תלמידי דור האלפא. המאמר מציג מודל יישומי של חונכות לימודית הפוכה  (Instructional reverse mentoring) המותאם למאפייניה הייחודיים של מערכת היחסים בין מורה ותלמיד. כותבי המאמרים מדגישים את התרומה של חונכות הפוכה להתאמה של תהליכי ההוראה והלמידה לצרכיו של דור האלפא ולצמצום פערים בין-דוריים בין מורים ותלמידים. בה בעת, הכותבים מדגישים כי מאחר שרובה של ספרות המחקר המתעדת את השפעותיה החיוביות של חונכות הפוכה ממוקדת במגזר העסקי, חשוב ללוות את יישומה בבתי הספר בתהליכי הערכה פנים-בית ספריים.

נקודות והמלצות מרכזיות ליישום

חונכות הפוכה מעניקה לאדם המוגדר כ"חניך" הזדמנות לשמש "חונך" לאדם מנוסה ובכיר ממנו, ובכך יוצרת תנועה דו־סטרית של ידע, כישורים ומיומנויות, ותורמת לטיפוח כבוד והבנה הדדיים.
חונכות הפוכה יכולה לאפשר למורים לקבל מתלמידי דור האלפא ידע מעודכן בנושאים מגוונים, ולהתאים את שיטות ההוראה שלהם לצרכים ולמאפיינים הייחודיים של תלמידיהם.
השיטה מיושמת בעיקר בשוק העבודה אך ביישום נכון, היא כנראה טומנת בחובה פוטנציאל תרומה רב להוראת בני דור האלפא.

סקירות יומיות קודמות בנושא חונכות בחינוך

איך משפיעה חונכות מורים חדשים בבית הספר?
https://madan.education/review-daily/349/
מהי חונכות עמיתים בקרב תלמידות ותלמידים?
https://madan.education/review-daily/182/
איך כדאי לתמוך בכניסת מורים חדשים (מעבר לחונכות)?
https://madan.education/review-daily/350/

קראו עוד >>

פיתוח אינטליגנציה דיגיטלית בקרב תלמידי דור האלפא (7)

מאפיין נלווה לחשיפתם של תלמידי דור האלפא מגיל צעיר לטכנולוגיה דיגיטלית, הוא היחשפות ואף יצירת תכנים פוגעניים ברשתות חברתיות ובמרחב הדיגיטלי באופן כללי.
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מוקדשת למאמר המציג את המושג אינטליגנציה דיגיטלית (digital intelligence) ומסביר את חשיבות ההירתמות של סגלי הוראה לפיתוחה בקרב תלמידי דור האלפא.
אינטליגנציה דיגיטלית היא מכלול כישורים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים המאפשרים לפרט להתמודד באופן יעיל עם החיים הדיגיטליים. אחד מעמודי התווך של אינטליגנציה דיגיטלית, ובו כותבי המאמר מתמקדים, הוא אזרחות דיגיטלית (digital citizenship). אזרחות דיגיטלית מורכבת ממיומנויות שפיתוחן יאפשר התמודדות מיטבית עם היבטיה השונים של הטכנולוגיה הדיגיטלית: ויסות זמן מסך, זהות אזרחית דיגיטלית הוליסטית ובריאה, הקפדה על ביטחון ועל פרטיות מידע מקוון, חשיבה ביקורתית ואמפתיה דיגיטלית. החוקרים מסכמים כי, האתגר העומד בפני המורים של תלמידי דור האלפא הוא הפיכתם לאזרחים דיגיטליים המסוגלים להתמודד בהצלחה עם הסכנות לשימוש פוגעני או מבוסס מידע כוזב ברשת, ומציעים להעניק למורים הדרכה וכלים מרכזיים לפתח אינטליגנציה דיגיטלית בקרב התלמידים.

המלצות מרכזיות ליישום
• לפעול להטמעת תוכניות שיתחייסו לאתגרים החברתיים, אתיים ורגשיים שהעולם הטכנולוגי מזמן.
• לקדם מסגרות חינוך בלתי פורמליות בהן ניתן לתלמידים להתנסות בפיתוח אינטליגנציה דיגיטלית באופן מבוקר ומושכל (דוגמת חוגי עריכת סרטונים לרשת, תכנות משחקי מחשב וכו').
• פיתוחה של אינטליגנציה דיגיטלית הוא מאמץ ששותפים בו מורים ותלמידים כאחד, ולכן רצוי שבתי ספר יעניקו למורים הכשרה שתאפשר להם לפתח שיטות הוראה שדרכן יוכלו לקדם אינטליגנציה דיגיטלית בקרב תלמידיהם.
• ראוי להקפיד שחינוך לאזרחות דיגיטלית לא יהיה תלוי רק במשאבים החומריים של בתי הספר ושישאף לגשר על פערים בין מסגרות חינוכיות שונות בגישה למכשירי טכנולוגיה.

מומלץ לעיין בסקירות הקודמות הבאות
• מסמך המלצות (מבוסס ידע מחקרי) לשימוש בטוח של בני נוער באמצעי תקשורת דיגיטלית בזמן המלחמה. המסמך חובר על-ידי בר שוצמן מ.א, ד”ר נעמה גרשי ופרופ’ נטע קליגל-וילנצ'יק מבית הספר לחינוך ומהמחלקה לתקשורת באוניברסיטה העברית.
• סקירה יומית "כיצד ניתן להתמודד עם ביריונות רשת?"
• סקירה יומית " כיצד משפיעים חשיפה למסכים, וסוגי השימוש השונים בהם על שלומותם של תלמידות ותלמידים?"

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר