מדינה 2: ארצות הברית

מה היא תחושת שעמום ומה הם היתרונות והחסרונות שלה בלמידה?

שעמום, אשר מוגדר במחקרים רבים כתחושה שלילית הגורמת לחוסר מוטיבציה, מהווה תחושה רווחת אשר רבות ורבים נתקלים בה במהלך חייהם. גם תלמידות ותלמידים חווים לעיתים תחושת שעמום במהלך לימודיהם. נשאלת השאלה, האם ניתן לרתום את השעמום לטובת הלמידה? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת את חוויית השעמום, את ההשלכות השליליות שלה, וכיצד היא משפיעה על חווית הלמידה. המאמר הראשון הוא מאמר תיאורטי, בו מוצג ניתוח של רגש השעמום על חסרונותיו, אך גם על יתרונותיו. המאמר השני מציג סקירה מטא-אנליטית של מחקרים כמותניים, שבחנו את השעמום ואת הקשרים בינו לבין הישגים אקדמיים ומוטיבציה של תלמידות ותלמידים ללמידה.

קראו עוד >>

מהי גישת השיפור המתמשך ואיך ניתן להשתמש בה בעבודת בית הספר?

שיפור מתמשך (Continuous Improvement) היא גישה מעולם הניהול להטמעה של שינויים בארגונים. הגישה כוללת ארגז כלים להטמעה מחזורית של שינויים החל בשלבי התכנון, עבור בביצוע, ברפלקציה וכלה בעדכון האסטרטגיות ששימשו להכנסת השינוי. המחקר בנושא השיפור המתמשך מקורו בתחום ניהול הייצור, והקישור לתחום החינוך נעשה בעיקר במחקר על חינוך מבוגרים ועל השכלה גבוהה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת שני מאמרים העוסקים בשאלה: מהי גישת השיפור המתמשך ואיך משתמשים בה בעבודת בית הספר? המאמר הראשון, מתחום הניהול, מגדיר את גישת השיפור המתמשך בארגונים ומציג יישומים שלה מאז המאה ה־19. המאמר השני, מתחום החינוך, עוסק בזיהוי הגורמים המקדמים יישום של הגישה בבתי ספר בכל שלבי החינוך.

קראו עוד >>

כיצד משפיעה שלומותם של מורות ומורים על התלמידים?

שלומותם הנפשית של צוותי הוראה משפיעה, כמו בכל מקצוע, על איכות העבודה והסיפוק ממנה. שלומותם של מורות ומורים משפיעה גם על התלמידים באופנים שונים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבחנו השפעות אלו. המאמר הראשון כלל סקירה שיטתית של מחקרים אודות מתאמים בין שחיקת צוותי הוראה לבין תוצרי למידה של תלמידיהם. המאמר השני בחן את הקשרים בין דיווח עצמי של מורות ומורים על תסמיני דיכאון לבין מאפייני ההוראה והלמידה בכיתה.

קראו עוד >>

מה ניתן ללמוד משינויים באסטרטגיות הוראה למידה והערכה בתקופת הקורונה?

משבר הקורונה הביא לשינוי פתאומי ומהיר בטכניקות ההוראה וההערכה בהן מורות ומורים משתמשים בבתי הספר. מציאות יוצאת דופן זו ייצרה הזדמנות להתבונן על טכניקות ההוראה שבהן נעשה שימוש במהלך המשבר, והעלאת השאלה – מה ניתן לקחת מאותה התנסות וליישם בתהליכי ההוראה וההערכה בשגרה? הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים שעוסקים בשאלות אלו. המחקר הראשון, שנערך בישראל במימון לשכת המדען הראשי, בחן את האופנים השונים בהם מורות השתמשו בהערכה בתקופת הקורונה. נמצא כי נעשה שימוש משמעותי בהערכה ככלי לפיתוח למידה עצמאית תוך כדי תהליך הלמידה, וכי השימוש בהערכה מסכמת ירד. מחקר השני, מארה"ב, בחן את אסטרטגיות ההוראה השונות שבהן נקטו מורות במעבר להוראה מקוונת, ואת תפיסת המורות אודות שימור אסטרטגיות אלו בחזרה לשגרה לאחר הקורונה.

קראו עוד >>

כיצד משפיעים משך החשיפה ואופן השימוש במסכים על היבטים קוגניטיביים בקרב ילדים?

תלמידות ותלמידים נחשפים למסכים באופן תדיר ועושים בהם שימוש מגוון, הן בשל השימוש בטכנולוגיות לשם למידה, והן בשל שימוש הולך וגובר בטכנולוגיות בשעות הפנאי. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שבחנו את ההשפעות של זמן החשיפה וסוג השימוש שעושים ילדים במסכים על היבטים קוגניטיביים. המאמר הראשון בחן את הקשרים בין דפוסי שימוש במסכים לבין פעילות מוחית ותפקודים קוגניטיביים שונים. המאמר השני בחן את ההשפעה של משך החשיפה וסוג השימוש במסכים על יכולות החשיבה של תלמידים.

קראו עוד >>

כיצד ניתן להשתמש במדדים מגוונים להערכת איכותו של בית הספר?

מגמה בולטת במערכות חינוך רבות בעולם הינה הקריאה לשימוש במדדים מגוונים ומרובים להערכת איכותו של בית הספר. מגמה זו מבקשת לבחון את בית הספר על כל היבטיו ומטרותיו, אל מול התמקדות במדדי ההצלחה האקדמיים של התלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מאמרים שבחנו מה עשויים להיות המדדים הרלוונטיים שיאפשרו מדידה מקיפה של איכות בית הספר, וכיצד ניתן להשתמש בהם. המאמר הראשון מציג את פיתוחה של גישת הערכה כוללנית לבתי ספר, הכוללת בתוכה מדדים שבוחנים היבטים מגוונים בנוסף להישגי תלמידים. המאמר השני מציג מחקר שערך בחינה סטטיסטית של מדדים מגוונים למדידת איכות בית הספר, ובחן את הקשרים ביניהם ואת המידה בה הם מצליחים לשקף תהליכים ופערים אשר מתקיימים בבית הספר.

קראו עוד >>

כיצד ניתן לעורר עניין של תלמידים בלמידה של מקצועות מדעיים?

למידה מהווה חוויה אישית אשר מושפעת מעניין של תלמידות ותלמידים בנושא הנלמד. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבוחנים כיצד ניתן להתאים את הלמידה לתלמידים כך שהיא תעורר בהם עניין ותתרום להישגיהם? המחקר הראשון בחן דגם למידה באירלנד, שבו תלמידי חטיבות ביניים לומדים מדעים בקהילות למידה קטנות, על בסיס בחירה אישית של סוגיות חקר הנוגעות לנושא הנלמד. המחקר השני שנערך בארה"ב בחן האם התאמה של שאלות מילוליות למתמטיקה לתחומי העניין האישיים של תלמידים ותלמידות עשויה לשפר את העניין של התלמידים ואת הישגיהם בתחום הנלמד.

קראו עוד >>

כיצד ניתן לקדם קשר מיטיב ושיתופי פעולה בין מורות ומורים להורי תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים?

שיתוף פעולה בין ההורים לצוות החינוכי מסייע לתהליך החינוכי והטיפולי של תלמידים הזכאים לשירותי חינוך מיוחדים. אולם, שיתוף פעולה זה לעיתים מורכב מאד, ומלווה בחסמים חברתיים, רגשיים ומבניים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מתמקדת היום בשאלה כיצד ניתן להתמודד עם חסמים אלו, וכיצד מייצרים תהליך המקדם שיתוף פעולה. המחקר הראשון שנערך בארה"ב מציג דגם ייעוץ חדש ליצירה וביסוס של תקשורת מיטבית מובנית בין מורים והורים לילדים על הרצף האוטיסטי. המחקר השני בחן את החסמים העומדים בפני הורים מהגרים לילדים עם מוגבלות בארה"ב ביחס לשמירה על קשר רציף עם המורים.

קראו עוד >>

כיצד ניתן לקדם למידת עמיתים מיטיבה בין מורות ומורים ותיקים וחדשים?

למידת עמיתים בקהילות מורים מקצועיות מהווה כלי חשוב ומשמעותי שתורם לטיוב מיומנויות ההוראה. יחד עם זאת, ההבנה כי ללמידת עמיתים יש ערך מציפה שאלות מורכבות כגון: כיצד באים לידי ביטוי פערי ותק, ניסיון ומקצועיות בקרב מורים וכיצד אלו תורמים או מקשים על תהליכי למידת עמיתים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים איכותניים שביקשו לשפוך אור על סוגיות אלו. המחקר הראשון שנערך בישראל בחן תהליכי עבודה משותפים של צוות מורות המורכב ממורות ותיקות וחדשות, ומצא כי תהליך תכנון שיעורים משותף עשוי לאפשר למידה משותפת מיטבית. המחקר השני שנערך בארה"ב בחן את עבודתו של צוות מורים המורכב ממורים ותיקים וחדשים, וזיהה את הדרכים שבהן מורה ותיק עשוי לתרום להתנהלות שיוויונית בקבוצה ולתוצרי עבודה פוריים.

קראו עוד >>

כיצד משפיעה תקשורת בין גננות לילדי הגן על פיתוח מיומנויות רגשיות וחברתיות?

הצוותים החינוכיים בגני הילדים אחראיים בין היתר לעיצוב האקלים החברתי והרגשי בגן, אשר עשוי להשפיע על ההתפתחות הרגשית והחברתית, וכן על הישגיהם של ילדי הגן. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מחקרים מארה"ב שבחנו את השפעתם של דפוסי תקשורת בין גננות וילדי גן על התפתחות מיומנויות ויכולות בקרב ילדי הגן. המאמר הראשון בחן את הקשר בין דפוס התקשורת של הגננת וילדי הגן, לבין פיתוח מיומנויות בקרב הילדים. המחקר השני בחן כיצד משפיעים דפוסי התקשורת ויכולות ארגון הגן (Classroom Organization) של הגננות על התנהגויות חברתיות בקרב ילדי הגן.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר