מדינה 2: ארצות הברית

תנועת ופעילות נוער חוץ בית-ספרית: חוסן ומעורבות אזרחית (5)

בשנים האחרונות ברור יותר ויותר כי הזמן שילדים מבלים מחוץ לבית הספר חשוב מאין כמותו להתפתחותם האישית והנפשית. פעילויות כגון מועדוניות נוער, ספורט קבוצתי, שירות חברתי בקהילה ותנועות נוער נחשבות לדרך חשובה התומכת בהתפתחות זו. במאמר הראשון סקרו חוקרות באופן שיטתי את הידוע בספרות האקדמית האמפירית בדבר ההשפעות קצרות הטווח וארוכות הטווח של פעילויות מאורגנות אחרי שעות הלימודים על אופיים האזרחי והמוסרי של המשתתפים בהן. במאמר השני בחנו הכותבים את הקשרים שבין מעורבות בתנועת הנוער "הצופים" בגיל הנעורים לבין מעורבות ציבורית ואזרחית בבגרות.

קראו עוד >>

פעילות גופנית ותרומתה לילדים ונוער (4)

השתתפות בפעילות ספורט באופן קבוע היא אחת הדרכים היעילות ביותר לשמירה על בריאות תקינה בכל גיל, ונמצאה קשורה גם לשיפור בבריאות הנפשית והפיזית של ילדים ונוער. במאמרים שיסוכמו בעמודים שלהלן נסקר הידע האמפירי המצוי בספרות האקדמית בנושא ההשפעות המיטיבות של פעילות גופנית כזו במגוון תחומים. במאמר הראשון מוצגת סקירה שיטתית של הספרות האקדמית-אמפירית בנושא התרומה של עיסוק בספורט לרווחתם הנפשית והחברתית של ילדים ושל בני נוער. המאמר השני כולל סקירה מטא־אנליטית של המחקר האמפירי בנושא השפעתה של פעילות גופנית סדירה או תקופתית על הביצועים האקדמיים של תלמידים בגילים 18-6.

קראו עוד >>

מקומו של בית הספר בזמן חירום (7): תלמידים ממשפחות של משרתי צבא

בזמן המלחמה גדל מאוד מעגל הילדים ובני הנוער שמושפעים משירות ההורים בצבא בתפקידי לחימה או באזורים מסוכנים. בספרות המחקרית נצבר ידע על ילדים להורים בשירות צבאי, ונראה שלצד הסיכוי להגברת החוסן של הילדים הללו, ישנו פוטנציאל גם לפגיעה ולמצבי סיכון. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג מאמר המתאר את מכלול המחקר הקיים בנוגע לתפקידם של בתי ספר בתמיכה בילדים ונוער ממשפחות לוחמות ובהפחתת גורמי הסיכון שהם חשופים להם. במחקר מוצג מודל אקולוגי (המתייחס למספר רב של גורמים) לטיפוח ילדים ונוער בסיכון, ויישום המודל למשפחות לוחמות (בהן ישנו הורה, אח או אדם קרוב אחר שנמצא בשירות צבאי לוחם). החוקרים מדגישים את אקלים בית הספר ואת ההקשר החברתי שבתוכו בית הספר פועל כמקורות לחוסן ולתמיכה בהתפתחות טובה של ילדים ממשפחות לוחמות, על אף גורמי הסיכון שהם חשופים אליהם.

המלצות מרכזיות ליישום
• להגביר את המודעות של הצוות החינוכי למצב הסיכון שילדים ממשפחות לוחמות חשופים לו.
• לחשוב על שיתופי פעולה עם היחידה של בן המשפחה הלוחם כדי להעצים את התלמידים.
• ליצור מערך התנדבויות של הלוחמים בבית הספר.
• להעניק סיוע אקדמי וסיוע נפשי למשפחות הלוחמות בביתן וגם בהקשר הבית ספרי.

קראו עוד >>

מקומו של בית הספר בזמן חירום (6): כיצד בית הספר תומך בתלמידים שפונו בחירום? מקרה בוחן מהוריקן קתרינה

בעקבות המלחמה פונו משפחות רבות מבתיהן. בתי ספר רבים קלטו באופן זמני תלמידים שפונו מבתיהם. לצד הקמת מרכזי הוראה זמניים, חלק מהתלמידים עברו קליטה זמנית או קבועה בבתי ספר חדשים, עקב הפינוי. בעקבות כך, עולה השאלה מהו תפקידו של בית הספר ובמיוחד מהו תפקידם של מורים ושל מבוגרים מיטיבים אחרים בתוך ההקשר הבית ספרי בסיוע להתמודדות מוצלחת של תלמידים הנקלטים בבית הספר בזמן ותוך כדי משבר אישי, משפחתי ולאומי. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג לפניכם מאמר של בארט ועמיתיה, אשר בחן את התפקיד של בתי הספר ושל מורים בהתמודדות תלמידים מניו אורלינס שפונו מבתיהם בעקבות סופת ההוריקן קתרינה בשנת 2005. ממצאי המחקר הצביעו על כך שתלמידים שפנו לבקשת עזרה ממורים או ממנהלים, ושקיבלו מהם עזרה זו באופן שנתפס בעיניהם כמשביע רצון, הראו שיפור ניכר במדדים של רווחה נפשית וגופנית לעומת תלמידים שלא פנו לקבלת עזרה או לעומת אלו שפנו אך לא קיבלו עזרה משביעת רצון.
מסקנות ותובנות ליישום
• תלמידים שהיו באזור ההוריקן התאוששו מהמשבר ומהטראומה שעברו.
• חיבור לבית הספר תרם להערכה עצמית גבוהה יותר בקרב התלמידים.
• ראוי כי המורים ישתתפו באופן פעיל בתכנון טכניקות עזרה שמוצעת לתלמידים.
• לתת תמיכה נוספת לתלמידים שאינם משתלבים היטב בבית הספר.

קראו עוד >>

מקומו של בית הספר בזמן חירום (3): אסון התאומים (חלק ב') – שלב השיקום

זהו חלק ב' של סקירת דו"ח בנושא התמודדות בתי ספר בניו-יורק עם התקפת הטרור על מגדלי התאומים ב-11 לספטמבר 2001. חלק א' של הסקירה התמקד בשלבי ההכנה לקראת מצבי משבר וכיצד הכנה זו באה לידי ביטוי בזמן החירום עצמו בבתי הספר ביום הפיגוע. חלק ב' של סקירת המסמך, יבחן את מאמצי השיקום של מערכת החינוך בעיר וכיצד מאמצים אלו תמכו בהתמודדותם של תלמידים עם האסון. לפי המודל שמציעה קרול מוץ' (מהסקירה הראשונה בסדרה) חלק זה של הסקירה עוסק בשלב ההחלמה והחזרה לשגרה. כמו כן, בדומה להצעתה של מוץ', גם במקרה של אסון התאומים הסתמנה החשיבות של ביסוס שגרת לימודים עבור רווחת התלמידים וההורים. הקשר עם ההורים והעבודה של כלל המערכת להעניק להם תחושת בטחון כי ילדיהם חוזרים ללמוד בסביבה בטוחה ומלווה במעטפת להיבטים נפשיים. היא זאת שאיפשרה את תהליך השיקום.
תובנות משלב ההחלמה והחזרה לשגרה
• החזרה לבית הספר היא שלב חשוב בהקניית תחושת המשכיות וביטחון בקרב הקהילה.
• העברה מסודרת של מידע להורים היא חלק בלתי-נפרד מתהליך השיקום (בהקשר זה מומלץ לקרוא את עיבוד מחקרן של אדי-רקח ושיטאי מישראל).
• עבודה לפי נהלים חשובה, אולם לא פחות חשוב להפעיל שיקול דעת בהפעלת נהלים אלה. במיוחד במצבי שיקום מאסון.

קראו עוד >>

איך כדאי לתמוך בכניסת מורים חדשים לתפקיד (מעבר לחונכות)?

תהליך הכנסתם של המורים באופן הדרגתי למקצוע ההוראה מכוון לסייע להם לפתח את הידע, הכישורים ונטיות הלב הדרושים להוראה אפקטיבית. מבין הפרקטיקות השונות, בנוסף על חונכות ניתן לציין: קבלת משוב על דרכי ההוראה, תצפיות במורים ותיקים, השתתפות בסדנאות או בקורסים ייעודיים, הקלות בלוחות הזמנים של ההוראה והסתייעות בעוזר הוראה בכיתה.
אולם אף שתמיכות כאלו נפוצות מאד כיום במדינות רבות, המחקר אודות סוגי התמיכה הרצויים והמאפיינים ההופכים אותה לאפקטיבית יותר (או פחות) הוא מועט באופן יחסי. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג שני מאמרים שבחנו את יעילותם של מודלים שונים לתמיכה בכניסה להוראה. המאמר הראשון בוחן וסוקר את הספרות האקדמית בנושא מאז אמצע המאה שעברה, ומציג את מגוון התוצאות (החיוביות) לתוכניות תמיכה במורים חדשים.
המאמר השני מתבסס על נתוני אורך בנוגע למורים בארצות הברית כדי לבחון את ההשפעה של תוכניות תמיכה על הישארותם בתפקיד ועל מניעת נשירתם.

מסקנות והמלצות ליישום
• להתחיל ליישם תוכניות תמיכה למורים (במידה ולא קיימת עדיין בבית הספר): לתוכניות אלה השפעה חיובית על יכולת ההוראה ותפיסות העצמי המקצועי של מורים חדשים, באופן המצמצם נשירה מהתפקיד.
• להתמקד במורים בשנתם הראשונה: תמיכה בקבוצה זו אפקטיבית יותר מאשר תמיכה בהמשך ותק ההוראה.
• בנוסף לחונכות: להציע מגוון דרכים להקלה על כניסת מורים לתפקיד.

קראו עוד >>

כיצר ניצור תפנית לטובה בבתי ספר הזקוקים לכך (Turnaround Schools)?

הובלת שינוי בית ספרי, הכולל שיפור בהישגים ובמדדים חינוכיים שונים, היא אתגר שמערכות חינוך רבות מתמודדות עימו. המחקר החינוכי מאפשר לבחון אסטרטגיות שונות לקידום שינוי שכזה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים בנושא זה. המחקר הראשון, מארצות הברית, מציג מטא־אנליזה של 35 מאמרים שעסקו בתהליכי שינוי במסגרת הרפורמה הפדרלית "No Child Left Behind". המחקר מצא כי דגמי פעולה הממוקדים בשינוי הדינמיקה החינוכית בתוך בית הספר הם בעלי השפעה חיובית. המאמר השני מציג סקירה של כמה סיבות מרכזיות לכך שלעיתים קרובות תוכניות תפנית בית ספרית נכשלות. בין הגורמים לכישלון התוכניות הללו הכותבים מונים: הגדרת מטרות לא־ריאליות, התמקדות בשיפור ציונים ולא בשיפור איכות החינוך הניתן לתלמידים, הטלת האחריות על המורים ולא על ההנהלה והתייחסות לתלמידים כאל מושאים סבילים של החינוך ולא כאל שותפים לו.

קראו עוד >>

כיצד ניתן ליישם הערכה מעצבת באופן אפקטיבי שמקדם למידה?

הערכה מעצבת היא הערכה שמתבצעת לאורך תהליכי הלמידה במטרה לשפר את הלמידה ולהתאימה לצורכי התלמידות והתלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה שני מאמרים שבחנו את השפעתה של הערכה מעצבת על הישגי תלמידים ואת המאפיינים של הערכה מעצבת אפקטיבית. המאמר הראשון מציג מחקר שערך ניתוח של נתונים ממחקר PISA מ־19 מדינות שונות, על מנת לבחון את ההשפעה של שימוש בפרקטיקות של הוראה מעצבת על הישגי התלמידים בתחום הקריאה. המאמר השני מציג סקירה שיטתית של 33 מחקרים כמותניים בהם נבחנו תכניות התערבות שיישמו שימוש בהערכה מעצבת במטרה לשפר הישגי למידה.

קראו עוד >>

כיצד משפיעה מנהיגוּת ומעורבות מורות ומורים על מדדים חינוכיים מגוונים ועל שביעות רצונם ממקום עבודתם?

מורות ומורים מהווים אנשי מקצוע המחזיקים בידע מקצועי ייחודי. אחד המאפיינים הבולטים של היות "בעל מקצוע" הוא עצמאות בקבלת החלטות. מחקרים רבים מעידים על התועלת של מנהיגוּת של מורות ומורים והשפעתה על מדדים חינוכיים מגוונים. סקירה זו מביאה שני מאמרים הסוקרים את המחקר על האופן שבו מנהיגוּת כזו מתקיימת בפועל. המחקר הראשון כולל סקירה של 150 מחקרים שנערכו בין השנים 2017-2003 אודות מנהיגוּת מורות ומורים, ובוחנת את הגדרות התופעה ואת המאפיינים שלה בבית הספר. המחקר השני העמיק לתוך הדינמיקה של קבלת החלטות בבית הספר – בין המנהל או המנהלת לצוות המורות והמורים שלו. על בסיס מסד נתונים רחב, נמצא כי ככל שצוותי ההוראה היו מעורבים יותר בקבלת החלטות וככל שהמרחק (power distance) בינם לבין מנהל או מנהלת בית הספר קטן, כך גדלה שביעות רצונם ממקום העבודה.

קראו עוד >>

כיצד השפיעה תקופת הקורונה על תהליכי למידה והישגים של תלמידים ותלמידות עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD)?

משבר הקורונה והמעבר הבהול ללמידה מרחוק שיבשו את שנת הלימודים עבור תלמידות ותלמידים רבים. חוקרים העריכו כי תלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) נמצאו בסיכון גבוה לפגיעה. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך מציגה שני מחקרים שבחנו את ההשפעות של תקופת הקורונה על אוכלוסייה זו ואת הכלים שבעזרתם השפעות אלו עשויות להתמתן. המחקר הראשון, שנערך בישראל במימון של לשכת המדענית הראשית, דן בחשיבות של ביסוס "ארגז כלים" של טכניקות הוראה מקוונת בקרב מורות ומורים. המחקר השני, מארה"ב, בחן הישגי תלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) בשנת הלימודים הראשונה ששובשה בשל מגפת הקורונה להישגי תלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר בשנה שקדמה לה.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר