שכבת גיל: גן-י"ב

פעילות גופנית ותרומתה לילדים ונוער (4)

השתתפות בפעילות ספורט באופן קבוע היא אחת הדרכים היעילות ביותר לשמירה על בריאות תקינה בכל גיל, ונמצאה קשורה גם לשיפור בבריאות הנפשית והפיזית של ילדים ונוער. במאמרים שיסוכמו בעמודים שלהלן נסקר הידע האמפירי המצוי בספרות האקדמית בנושא ההשפעות המיטיבות של פעילות גופנית כזו במגוון תחומים. במאמר הראשון מוצגת סקירה שיטתית של הספרות האקדמית-אמפירית בנושא התרומה של עיסוק בספורט לרווחתם הנפשית והחברתית של ילדים ושל בני נוער. המאמר השני כולל סקירה מטא־אנליטית של המחקר האמפירי בנושא השפעתה של פעילות גופנית סדירה או תקופתית על הביצועים האקדמיים של תלמידים בגילים 18-6.

קראו עוד >>

התנדבות נוער ופעילות בלתי פורמלית בחירום ושגרה: יתרונות ההתנדבות (1)

התנדבות נוער ופעילות בלתי פורמלית בחירום ושגרה: יתרונות ההתנדבות (1)
בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית במשרד החינוך נציג סיכום של שני מאמרים שבחנו השפעת ההתנדבות על בני נוער. המאמר הראשון ערך סקירה אודות ההשפעות החיוביות של התנדבות על התפתחות מתבגרים. התנדבות, כמו פעילויות חינוכיות חוץ-בית ספריות אחרות, נחשבת לחלק מהחינוך הבלתי-פורמלי של תלמידים. לצד ההשפעה החיובית של התנדבות על מושאיה, יש לבחון גם את השפעתה על המתנדבים עצמם. המאמר השני בחן את ההשפעה של התנדבות על התפיסות החברתיות והאישיות של המתנדבים, ותיאר את המנגנונים שבבסיס השפעה זו.
תובנות והמלצות מרכזיות ליישום
1. התנדבות תורמת לפיתוח יכולות אקדמיות, רגשיות וחברתיות בקרב מתבגרים.
2. התנדבות מפתחת יכולות רגשיות וחברתיות לצד התפתחות אישית ועצמאות.
3. כדי להפעיל התנדבות של צעירים בצורה היעילה ביותר, יש צורך בתמיכה מערכתית שתבטיח שהפעילות תהיה לטווח ארוך ותסייע לצעירים לפתח תפיסה עצמית חיובית ורגישות חברתית.
4. יש צורך לפתח תוכניות והדרכות המכוונות לטיפוח תפיסתם העצמית של הצעירים, מה שעשוי לסייע להם להתחבר לקהילתם ולפתח רגישות חברתית.

קראו עוד >>

מקומו של בית הספר בזמן חירום (7): תלמידים ממשפחות של משרתי צבא

בזמן המלחמה גדל מאוד מעגל הילדים ובני הנוער שמושפעים משירות ההורים בצבא בתפקידי לחימה או באזורים מסוכנים. בספרות המחקרית נצבר ידע על ילדים להורים בשירות צבאי, ונראה שלצד הסיכוי להגברת החוסן של הילדים הללו, ישנו פוטנציאל גם לפגיעה ולמצבי סיכון. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג מאמר המתאר את מכלול המחקר הקיים בנוגע לתפקידם של בתי ספר בתמיכה בילדים ונוער ממשפחות לוחמות ובהפחתת גורמי הסיכון שהם חשופים להם. במחקר מוצג מודל אקולוגי (המתייחס למספר רב של גורמים) לטיפוח ילדים ונוער בסיכון, ויישום המודל למשפחות לוחמות (בהן ישנו הורה, אח או אדם קרוב אחר שנמצא בשירות צבאי לוחם). החוקרים מדגישים את אקלים בית הספר ואת ההקשר החברתי שבתוכו בית הספר פועל כמקורות לחוסן ולתמיכה בהתפתחות טובה של ילדים ממשפחות לוחמות, על אף גורמי הסיכון שהם חשופים אליהם.

המלצות מרכזיות ליישום
• להגביר את המודעות של הצוות החינוכי למצב הסיכון שילדים ממשפחות לוחמות חשופים לו.
• לחשוב על שיתופי פעולה עם היחידה של בן המשפחה הלוחם כדי להעצים את התלמידים.
• ליצור מערך התנדבויות של הלוחמים בבית הספר.
• להעניק סיוע אקדמי וסיוע נפשי למשפחות הלוחמות בביתן וגם בהקשר הבית ספרי.

קראו עוד >>

מקומו של בית הספר בזמן חירום (6): כיצד בית הספר תומך בתלמידים שפונו בחירום? מקרה בוחן מהוריקן קתרינה

בעקבות המלחמה פונו משפחות רבות מבתיהן. בתי ספר רבים קלטו באופן זמני תלמידים שפונו מבתיהם. לצד הקמת מרכזי הוראה זמניים, חלק מהתלמידים עברו קליטה זמנית או קבועה בבתי ספר חדשים, עקב הפינוי. בעקבות כך, עולה השאלה מהו תפקידו של בית הספר ובמיוחד מהו תפקידם של מורים ושל מבוגרים מיטיבים אחרים בתוך ההקשר הבית ספרי בסיוע להתמודדות מוצלחת של תלמידים הנקלטים בבית הספר בזמן ותוך כדי משבר אישי, משפחתי ולאומי. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג לפניכם מאמר של בארט ועמיתיה, אשר בחן את התפקיד של בתי הספר ושל מורים בהתמודדות תלמידים מניו אורלינס שפונו מבתיהם בעקבות סופת ההוריקן קתרינה בשנת 2005. ממצאי המחקר הצביעו על כך שתלמידים שפנו לבקשת עזרה ממורים או ממנהלים, ושקיבלו מהם עזרה זו באופן שנתפס בעיניהם כמשביע רצון, הראו שיפור ניכר במדדים של רווחה נפשית וגופנית לעומת תלמידים שלא פנו לקבלת עזרה או לעומת אלו שפנו אך לא קיבלו עזרה משביעת רצון.
מסקנות ותובנות ליישום
• תלמידים שהיו באזור ההוריקן התאוששו מהמשבר ומהטראומה שעברו.
• חיבור לבית הספר תרם להערכה עצמית גבוהה יותר בקרב התלמידים.
• ראוי כי המורים ישתתפו באופן פעיל בתכנון טכניקות עזרה שמוצעת לתלמידים.
• לתת תמיכה נוספת לתלמידים שאינם משתלבים היטב בבית הספר.

קראו עוד >>

מקומו של בית הספר בזמן חירום (5): צוותי חינוך כמנהיגי קהילה, וחשיבות העשייה החומלת בזמן אסון (בניו זילנד, ביפן)

הסקירה הקודמת עסקה בהתמודדות בתי הספר בניו-זילנד עם רעידות האדמה בשנים 2010-2011, שגבו בשיאן 185 קורבנות. באותה תקופת זמן (בתאריך 11 למרץ, 2011) היכה במדינה הסמוכה יפן, גל צונאמי כתוצאה מרעידת אדמה חריגה. אסון זה גבה מחיר כבד בנפש, רכוש ותשתיות: מעל 19,000 קורבנות ומעל 2,000 נעדרים, יותר מ-120,00 מבנים נהרסו כליל, וכור אטומי שנפגע גרם לאחד האסונות הרדיאוקטיבים החמורים בהיסטוריה. גלי הים היכו בערים בזמן יום הלימודים ובחלק מהמקומות נדרשו צוותי החינוך לנקוט פעולות חירום להצלת חיי התלמידים מגלי הים.
בתוך מימדי האסון וההרס הגדולים, החל תהליך שיקום בשתי המדינות. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נסקור מאמר המדגים שיתוף פעולה בין חוקר ניו זילנדי לחוקר יפני שפעלו בנפרד וחקרו תגובות של בתי הספר בשתי המדינות. על אף ההבדל בין שתי המדינות בהיקף האסון, זיהו החוקרים קווי דמיון על סמך חוויות מוחשיות של מורים, מנהלים ותלמידים, ובנו לפיהם המלצות עבור בתי ספר ברחבי העולם המערבי כדי שאלה יוכלו להיערך לאסון. החוקרים הגדירו "עשייה חומלת כלפי הזולת" כמסוגלות לראות צורך ולהתאים לו מענה, וטענו כי בבתי הספר בשתי המדינות, הצוותים החינוכיים מצאו את עצמם בתפקיד מנהיגי הקהילה. לדעתם, מצב זה מציב את המנהלים ואת צוותי ההוראה בעמדה של מתן תמיכה המקדמת שיקום שהיא הרבה מעבר לתפקידם הרשמי ולאחריותם הרשמית, וזאת למשך זמן ממושך לאחר האסון.
המלצות ליישום בתכנון תגובה לאסון
• לתכנן מראש תגובות אפשרויות ולתרגל את התפקידים השונים בשעת אסון.
• לתכנן מראש מענים שונים למקרה אסון לפי הסכנות האפשריות.
• לתכנן מענה שיאפשר לעשרות או מאות באי בתי-הספר לשהות במרחב הבית-ספרי לזמן ממושך.
המלצות ליישום בתכנון החלמה מאסון
• להתייחס לצוותים החינוכיים כאל אלו שיהיו שם כדי להחזיר את פעולת הקהילה לחיים.
• לקחת בחשבון את העומס הרגשי המשמעותי שמוטל על צוותי ההוראה ולאפשר להם עבודה בלוח זמנים גמיש, מענה רגשי ופיזי לצרכים האישיים שלהם.

קראו עוד >>

מקומו של בית הספר בזמן חירום (3): אסון התאומים (חלק ב') – שלב השיקום

זהו חלק ב' של סקירת דו"ח בנושא התמודדות בתי ספר בניו-יורק עם התקפת הטרור על מגדלי התאומים ב-11 לספטמבר 2001. חלק א' של הסקירה התמקד בשלבי ההכנה לקראת מצבי משבר וכיצד הכנה זו באה לידי ביטוי בזמן החירום עצמו בבתי הספר ביום הפיגוע. חלק ב' של סקירת המסמך, יבחן את מאמצי השיקום של מערכת החינוך בעיר וכיצד מאמצים אלו תמכו בהתמודדותם של תלמידים עם האסון. לפי המודל שמציעה קרול מוץ' (מהסקירה הראשונה בסדרה) חלק זה של הסקירה עוסק בשלב ההחלמה והחזרה לשגרה. כמו כן, בדומה להצעתה של מוץ', גם במקרה של אסון התאומים הסתמנה החשיבות של ביסוס שגרת לימודים עבור רווחת התלמידים וההורים. הקשר עם ההורים והעבודה של כלל המערכת להעניק להם תחושת בטחון כי ילדיהם חוזרים ללמוד בסביבה בטוחה ומלווה במעטפת להיבטים נפשיים. היא זאת שאיפשרה את תהליך השיקום.
תובנות משלב ההחלמה והחזרה לשגרה
• החזרה לבית הספר היא שלב חשוב בהקניית תחושת המשכיות וביטחון בקרב הקהילה.
• העברה מסודרת של מידע להורים היא חלק בלתי-נפרד מתהליך השיקום (בהקשר זה מומלץ לקרוא את עיבוד מחקרן של אדי-רקח ושיטאי מישראל).
• עבודה לפי נהלים חשובה, אולם לא פחות חשוב להפעיל שיקול דעת בהפעלת נהלים אלה. במיוחד במצבי שיקום מאסון.

קראו עוד >>

מקומו של בית הספר בזמן חירום (1) – סקירת ספרות ומודל תיאורטי

את הסקירה הראשונה בסדרת "מקומו של בית הספר בזמן חירום", נקדיש לעיון במאמר שבחן את תפקודם ותפקידם של בתי ספר בתגובה לכמה אסונות טבע שהתרחשו בעולם, ומהם מצטייר בתי הספר כמוקד להתמודדות בזמן חירום ולשיקום שלאחריו עבור כלל הקהילה שנפגעה. בהסתמך על תיאורי מקרה מאסונות טבע שהתרחשו ביפן, באוסטרליה ובניו זילנד, המחברת מציעה לבחון את התנהלות בתי הספר תוך התייחסות לשלושת השלבים המרכזיים שמוכרים בתחום חקר האסונות: מוכנות, תגובה והחלמה. ועבור כל שלב לשאול מה תפקיד ביהס עבור אחת משלוש נקודות המבט הבאות: הקהילה, בית הספר והתלמידים. בסיכום המאמר הכותבת מציעה המלצות מעשיות להתמודדות בתי ספר לאחר אסון.
המלצות מרכזיות ליישום
• מומלץ לחלק את תוכנית העבודה לשלושה שלבים: הכנה, תגובה, שיקום.
• עבור כל שלב בתוכנית העבודה מומלץ להתייחס לשלוש נקודות מבט שונות: הקהילה, המרחב הבית ספרי, התלמידים.

• בשלב ההכנה מומלץ: לתכנן את מתקני בית הספר בצורה גמישה, כך שיוכלו לשמש למגוון צרכים קהילתיים. לפתח תרחישים לאסונות צפויים ולדרכי ההתמודדות. להכשיר את הנהגת בית הספר בנושא.
• בשלב ההתמודדות מומלץ: להגמיש את המרחב הבית ספרי לצרכי החירום של כלל הקהילה.
• בשלב השיקום מומלץ: לבסס שגרה עבור התלמידים (ביסוס סדר יום קבוע) תוך מתן מרחב לעיבוד רגשי (למשל דרך אומנות), ולאפשר במידת הצורך הסחה ממחשבות על האירוע האסוני (למשל דרך האזנה למוזיקה).

קראו עוד >>

כיצד מצב החירום משפיע על יחסי הורים-מורים?

מצב החירום חסר התקדים שבפניו ניצבת כיום מדינת ישראל הוא אתגר מתמשך למורים ולאנשי חינוך ברחבי הארץ. קשרים בין הורים למורים מוכרים בספרות האקדמית כתורמים הן להישגיהם הלימודיים של התלמידים, הן לכישוריהם החברתיים והרגשיים. כמו כן, הם עשויים לתרום גם לחוסנם של מורים ולרווחתם של הורים. כדי להבין טוב יותר מהם המאפיינים הייחודיים של קשרים כאלו בעתות חירום, ניתן ללמוד ממצבי חירום קודמים.
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה לפניכם מחקר שנערך בתמיכת משרד החינוך בידי פרופ' אודרי אדי-רקח מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב והגב' חיה שטאי, מנהלת מחוז תל אביב במשרד החינוך. המחקר בוחן את הקשרים בין הורים ומורים משתי נקודות המבט – של ההורים ושל המורים – בעת מגפת הקורונה ובמשבר שנגרם בעקבותיה. המחקר נערך בהשתתפות מורים והורים ממנעד רחב של שלבי חינוך, מחתך סוציו־אקונומי מגוון וממגזרים חברתיים שונים.

תובנות והמלצות מרכזיות ליישום
• קיימת חשיבות רבה ליצירת תקשורת רציפה, מכילה ושקופה בין הורים למורים.
• יש להשתמש במגוון אמצעי תקשורת לקיום הקשר בין בית הספר להורים.
• יש להציב גבולות ברורים ומוגדרים וליידע את ההורים לגביהם.
• יש לערוך חשיבה מסודרת בשיתוף מורים, הורים ומנהלים כדי לבנות מסגרת עבודה מוגדרת.

קראו עוד >>

כיצד עובדי הוראה וארגונים חינוכיים יכולים להתמודד עם טראומה משנית ואף למנוע אותה?

טראומה משנית (secondary traumatic stress) היא מונח המתייחס ללחץ ולחרדה הנגרמים לפרטים כאשר הם נחשפים לתיאורים ולתמונות של אירועים טראומטיים וכן לתגובות לטראומה של אחרים שחוו טראומה ממקור ראשון. טראומה משנית עשויה ללבוש אותה צורה כמו פוסט־טראומה הנגרמת מחשיפה ישירה למצבי טראומה. הביטוי של טראומה משנית נע על ציר שבין תגובה נורמטיבית למצבי לחץ ועד הפרעת דחק פוסט־טראומטית (PTSD – Post Traumatic Stress Disorder).
לרוב, אנשי טיפול ופסיכולוגים הם אלו החשופים לטראומה משנית, אולם בימים אלו אנשי חינוך, ובמיוחד מורים ומנהלים, נחשפים גם הם למראות קשים ולדיווחים קשים העלולים לעורר את הטראומה.
הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה לפניכם מאמר שמכיל עקרונות להפחתת הסיכון לחוות פוסט־טראומה עבור אלו הנחשפים לטראומה משנית. העקרונות מתאימים במיוחד לאנשי טיפול ולארגונים המתמקדים בטיפול רגשי, אך גם לאנשי חינוך הנחשפים בעצמם לטראומה כזו וגם לארגונים חינוכיים שעובדיהם נמצאים בסיכון לחשיפה. העקרונות מופיעים בשני חלקים: חלק א׳ – המלצות לפעולה עבור מטפלים (ובהתאמה לצוותי הוראה העובדים עם נפגעי טראומה), וחלק ב׳ – המלצות לפעולה עבור ארגונים (שבהם הצוות עובד עם נפגעי טראומה).

המלצות לפעולה עבור מטפלים (ובהתאמה לצוותי הוראה העובדים עם נפגעי טראומה)
• לרכוש ידע מקדים בתחום לגבי הסיכונים הקיימים ולגבי אסטגטרגיות התמודדות
• לגבש אמונות ותפיסות עצמיות שיכולות לתת תחושת משמעות ומטרה
• להכיר את היכולות ואת המגבלות האישיות בעבודה מול טראומה
• לעשות ניטור רגשי ובדיקה של מצבי הנפשי תוך שימוש באסטרטגיות למיתון
• להשתמש באסטרטגיות להתמודדות ולטיפול
• לקיים שיתופי פעולה עם עמיתים
• לפנות לאנשי מקצוע לטיפול בחשיפה לטראומה משנית.

המלצות לפעולה עבור ארגונים (שבהם הצוות עובד עם נפגעי טראומה)
• לדאוג להדרכה ולאימון עבור עובדים הנמצאים בסיכון לטראומה
• לייצר סביבת עבודה המעניקה ביטחון פסיכולוגי ופיזי לעובדים
• להתאים את לוח הזמנים ואת מבנה העבודה כך שיפחית סיכון לטראומה
• להפגין מחויבות לרווחת העובדים באמצעות יישום מדיניות המקדמת את הנושא
• לספק לעובדים תמיכה רגשית-פסיכולוגית מקצועית
• לתת דוגמה אישית להתנהגות בריאה
• לפקח ולשים לב לכל שינוי בהתנהגות העובדים

קראו עוד >>

איך כדאי לתמוך בכניסת מורים חדשים לתפקיד (מעבר לחונכות)?

תהליך הכנסתם של המורים באופן הדרגתי למקצוע ההוראה מכוון לסייע להם לפתח את הידע, הכישורים ונטיות הלב הדרושים להוראה אפקטיבית. מבין הפרקטיקות השונות, בנוסף על חונכות ניתן לציין: קבלת משוב על דרכי ההוראה, תצפיות במורים ותיקים, השתתפות בסדנאות או בקורסים ייעודיים, הקלות בלוחות הזמנים של ההוראה והסתייעות בעוזר הוראה בכיתה.
אולם אף שתמיכות כאלו נפוצות מאד כיום במדינות רבות, המחקר אודות סוגי התמיכה הרצויים והמאפיינים ההופכים אותה לאפקטיבית יותר (או פחות) הוא מועט באופן יחסי. בסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית נציג שני מאמרים שבחנו את יעילותם של מודלים שונים לתמיכה בכניסה להוראה. המאמר הראשון בוחן וסוקר את הספרות האקדמית בנושא מאז אמצע המאה שעברה, ומציג את מגוון התוצאות (החיוביות) לתוכניות תמיכה במורים חדשים.
המאמר השני מתבסס על נתוני אורך בנוגע למורים בארצות הברית כדי לבחון את ההשפעה של תוכניות תמיכה על הישארותם בתפקיד ועל מניעת נשירתם.

מסקנות והמלצות ליישום
• להתחיל ליישם תוכניות תמיכה למורים (במידה ולא קיימת עדיין בבית הספר): לתוכניות אלה השפעה חיובית על יכולת ההוראה ותפיסות העצמי המקצועי של מורים חדשים, באופן המצמצם נשירה מהתפקיד.
• להתמקד במורים בשנתם הראשונה: תמיכה בקבוצה זו אפקטיבית יותר מאשר תמיכה בהמשך ותק ההוראה.
• בנוסף לחונכות: להציע מגוון דרכים להקלה על כניסת מורים לתפקיד.

קראו עוד >>

פניה ללשכת המדען הראשי

נשמח לשמוע הערות/הארות ולעזור בכל שאלה

קרדיט ותודות

אתר הסקירות היומיות

מאחורי הסקירות היומיות עומד צוות מסור ומקצועי, שמייצר תוכן רלוונטי עדכני ואיכותי. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לצוות הסקירה היומית על היותם חלק מפרויקט משמעותי זה, ועל השותפות המאפשרת יצירה והפצה של ידע מחקרי איכותי מידי יום.

אתר מחקרי הקורונה 

התוצרים מתקופת הקורונה מבוססים על עבודה משותפת של חוקרים וחוקרות רבים ממוסדות אקדמיים שונים ברחבי הארץ. לשכת המדען הראשי מבקשת להודות לחוקרות והחוקרים על השותפות וההתגייסות לתמיכה בהתמודדות של מערכת החינוך עם משבר הקורונה, ועל הנכונות לתרום מזמנם ומומחיותם עבור גיבוש המסמכים המוצגים באתר זה.
תודה מיוחדת לגב' אריאלה טבצ'ניק ברודאי על ריכוז הפרוייקט וליושבות הראש של הקבוצות ד"ר ענת כהן, ד"ר דפנה קופלמן-רובין, פרופ' לילי אורלנד-ברק, פרופ' יהודית דורי ופרופ' הללי פינסון על ההובלה.

ניהול קבוצות העבודה והמחקרים: ד"ר אודט סלע, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

מנהלת הפיתוח: ענבר בוברובסקי, לשכת המדען הראשי, משרד החינוך 

קונספט דיגיטלי, עיצוב ופיתוח האתר: ד״ר רון דביר ובר דביר