review-class: פערים ואי-שוויון

שילוב של טכנולוגיה בחינוך, המכונה בקיצור אד-טק (Ed-Tech, Educational Technology), הפך בשנים האחרונות לרווח במערכות חינוך רבות. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שבוחנים שימוש בטכנולוגיות חינוכיות בשדה החינוך.
המאמר הראשון בוחן את השימוש בטכנולוגיה בחינוך אשר הולך וגובר בזמן משבר האקלים העולמי. כותב המאמר מבקש לבחון כיצד ניתן ליישם עקרונות של קיימות (Sustainability) גם בשימוש ויישום של טכנולוגיות חינוכיות.
המאמר השני בדק כיצד משפיע שילוב של תלמידות ותלמידים בתהליכי עיצוב ופיתוח של מוצרי טכנולוגיה חינוכית על התלמידים ועל התוצרים, ומצא כי שילוב זה היה משמעותי עבור התלמידות שהשתתפו בתהליך וגם עבור טיוב תהליך הפיתוח.

בשנים האחרונות הושם דגש על החשיבות הרבה שיש להכלה, מתן מענה מותאם לצרכים שונים של תלמידים וקידום מיומנויות לומד עצמאי. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית בוחנת היום את האסטרטגיות החינוכיות אשר משמשות לתמיכה בתלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר. המאמר הראשון ערך סקירת ספרות שיטתית אשר בחנה את הידוע אודות יעילותן של התאמות במבחנים עבור תלמידים עם הפרעת קשב, ומצא שלא נמצאו עדויות מחקריות חזקות מספיק התומכות בשיטה זו. המאמר השני בחן את יעילות השימוש בשתי אסטרטגיות מרכזיות לתמיכה בתלמידים בעלי הפרעת קשב, התאמות בלמידה ובהיבחנות (Accommodations) והתערבויות פסיכו-סוציאליות (Psychosocial Interventions). נמצא כי התערבויות יעילות יותר באופן מובהק, וכי המיומנויות שהן מקנות תורמות לתלמידים גם לטווח הארוך.

הערכת מורים מהווה אתגר מורכב עבור מערכות חינוך רבות ברחבי העולם. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית עוסקת היום בתהליכי הערכת מורים בארצות הברית. המאמר הראשון בחן את הפערים בתוצאות ההערכה בין מורים מקבוצת הרוב למורים מקבוצות מיעוט בשיקגו. המאמר מצא כי חלק מהפערים מושפעים מהבדלים בסביבת העבודה, אשר מושפעת מהרקע של התלמידים, ומרמת התמיכה הארגונית אותה מקבלים מורים. המאמר השני בחן את המאפיינים של מוצא ומגדר בקרב מורים שקיבלו הערכה נמוכה במישיגן. המחקר מצא כי הערכה עתירת סיכון עשויה להשפיע לרעה על מורים ומורות מקבוצות מיעוט.

זיהוי מוקדם של תלמידים הנמצאים בסיכון לנשירה מבית הספר הינו מרכיב חשוב במניעת נשירה שמאפשר מתן תמיכה לתלמידים אלו מבעוד מועד. הסקירה היומית של לשכת המדענית הראשית מציגה היום שני מחקרים שבחנו מה הם המאפיינים שניתן לזהות באופן מקדים כסממנים של סיכון לנשירה?
המאמר הראשון בחן מודל לחיזוי נשירת תלמידים בתיכון בארצות הברית, אשר מבוסס על מדדי נוכחות, אי השלמת קורסי לימוד וממוצע ציונים בסיום חטה"ב, ומצא כי המודל מצליח לנבא נשירה בתיכון באופן שעשוי לסייע רבות במניעתה בעתיד.
המאמר השני בחן האם מעברים רבים בין בתי ספר (שלא מסיבות מבניות) מהווים אינדיקציה לסיכון לנשירה. נמצא כי קיים קשר בין מעברים מרובים לסיכון לנשירה ולהישגים נמוכים, אך חשוב לציין כי מעברים מרובים קשורים מלכתחילה במאפייני רקע כמו מצב סוציו-אקונומי נמוך ושייכות לאוכלוסיות מיעוט.

כיצד ניתן לקדם תהליכי שינוי בבתי ספר ולהצליח לשמר אותם לאורך זמן? הסקירה היומית מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בקידום תהליכי שינוי בבתי ספר.
המאמר הראשון בחן רפורמה בארצות הברית אשר העבירה את הניהול של בתי ספר בעלי הישגים נמוכים לגופים פרטיים בשיטת הזיכיון (Charter), ומצא כי שיטה זו לא בהכרח מקדמת את המטרות אשר עבורן העבירה המדינה את הניהול לגופים אלו.
המאמר השני ערך סקירה שיטתית של מחקרים בנושא של סוגי מנהיגות ומצא 42 פרקטיקות מנהיגות אשר עשויות לתרום לשינוי של בתי ספר, ולשימור של שינוי זה לאורך זמן.

זיהוי ואיתור של תלמידים ותלמידות מחוננים קשור גם בהיבטים תרבותיים וחברתיים. עדויות מחקריות מראות שפעמים רבות ישנה הטייה באיתור תלמידים מחוננים המדירה תלמידים ותלמידות מקבוצות אוכלוסיה שונות. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים המבקשים לבחון דרכים לזיהוי מדויק יותר של מחוננים בקרב כלל התלמידים.
המחקר הראשון מצביע על הטיות בתהליך האיתור של התלמידים והתלמידות המחוננים ומציע לערוך בחינות פרטניות לאיתור הפוטנציאל של כלל התלמידים, מקבוצות שונות, בנוסף לבחינות שנעשות באופן גורף.
המאמר השני בחן את ההטיה המגדרית שיש במבחני איתור מחוננים בישראל אותה מתקנים כיום בעזרת אפליה מתקנת, ומצא כי ייתכן ושינוי המבחן עצמו ובניית מבחנים הוגנים מגדרית יביא לתוצאות שוות בין המגדרים ללא צורך בתיקון.

הוראה לתלמידים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר (ADHD) כרוכה באתגרים ודורשת התאמה של תהליכי ההוראה והלמידה על מנת לאפשר לתלמידים לממש את מלא יכולותיהם. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי עוסקת היום במאמרים שנוגעים באופנים השונים של התאמת תהליכי הוראה ואבחון לצרכים של תלמידים עם ADHD .
המאמר הראשון שם דגש על החשיבות של התאמת סביבת הלמידה, הבנת "תרבות הלמידה" של כל תלמיד ושימוש בתנועתיות עבור למידה משמעותית ומקדמת לתלמידים עם ADHD.
המאמר השני בחן את תהליכי הזיהוי, האבחון והטיפול בהפרעת קשב ופעלתנות יתר בקרב תלמידים המשתייכים למיעוט אתני, ומצא כי הטיות שונות משפיעות על תהליכים אלו, כך שנדרשת העלאת מודעות של אנשי מקצוע אליהן והתאמה של התהליכים כך שיאפשרו זיהוי וטיפול מדויק יותר גם בקרב אוכלוסיות אלה.

התפתחות של מיומנויות קריאה והבנת הנקרא מהווה בסיס חשוב בהמשך דרכם של תלמידים. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי מציגה היום שני מחקרים שעוסקים בתוכן ובאמצעי הקריאה ובוחנים כיצד אלו משפיעים על פיתוח ושיפור יכולות קריאה והבנת הנקרא.
המאמר הראשון בחן האם קיים הבדל בין קריאה בספר מודפס או דיגיטלי, ומצא כי לרוב ספרים מודפסים תורמים יותר לפיתוח יכולות הבנת הנקרא והרחבת אוצר המילים.
המאמר השני בחן האם לקריאה בשעות הפנאי בפלטפורמות שונות יש השפעה על יכולות הקריאה, ומצא כי ישנה קורלציה חיובית גבוהה בין קריאת ספרים בשעות הפנאי לשיפור ביכולות קריאה.

גיוון באופני הלמידה ובמרחבים בהם היא מתקיימת הוא מרכיב משמעותי ביצירת חווית למידה מקיפה ומצמיחה. בחינוך הבלתי פורמאלי קיימים מרכיבים ואופני פעולה המאפשרים גיוון מסוג זה, ויתכן כי מרכיבים, אופני פעולה ועקרונות הוראה ולמידה מתוך החינוך הבלתי פורמאלי עשויים לתרום לתהליכי הלמידה הפורמאלית. הסקירה היומית של לשכת המדען הראשי בוחנת היום כיצד משפיעות תכניות ומרחבי למידה בלתי פורמאליים על המוטיבציה והעניין בלמידה.
המאמר הראשון בחן כיצד למידה בלתי פורמאלית של תחומי המדעים בתכניות קיץ השפיעה על העניין בלמידה, ומצא שזו הגבירה את המוטיבציה ואת הזיקה ללמידה פורמאלית של מקצועות המדעים.
המאמר השני בחן את יישומה של תכנית המפעילה מרחבי למידה בלתי פורמאליים בבתי הספר בהם לומדת אוכלוסייה מרקע חברתי-כלכלי נמוך, ומצא כי אלו חיזקו את קשרי הקהילה ושיפרו את ההישגים הלימודיים של התלמידים.